מנורת סדק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

קטרקט בלייזר: כל מה שחשוב לדעת בנושא

קטרקט הוא מצב בו עדשת העין הטבעית הופכת להיות עכורה. מה גורם לכך ומהו הטיפול החדשני המוצע כיום למי שמתמודד עם הבעיה? מדריך עדשת העין הטבעית שלנו היא רקמה שקופה, המרכזת את קרני האור, הנכנסות אל העין בדרכן לרשתית, ולאחר מכן מעובדת לתמונה במוח. קטרקט (ירוד) הוא מצב בו העדשה הופכת לעכורה, מסיבות שונות.  בין הגורמים השכיחים לכך ניתן לציין: גיל מבוגר (כל בני 60 - 80 צפויים לפתח קטרקט בשלב כזה או אחר), מחלות סיסטמיות כמו סוכרת, חבלה בעין, שימוש בתרופות מסוימות ועוד. ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ ביותר בישראל ובעולם כולו. בישראל מתבצעים מידי שנה למעלה מ 60,000 ניתוחים מסוג זה. כיצד ניתן לזהות קטרקט? מתי מומלץ לשקול ניתוח להסרתו? מהן האופציות החדשניות ומהם היתרונות בניתוח לייזר? התשובות לפניכם:    יוצרים חתך זעיר שאינו דורש תפירה ומשתילים עדשות מלאכותיות. צילום: שאטרסטוק    מהם הסימפטומים העשויים להעיד על...
ללמוד עוד על מנורת סדק
הקפה גורם לגלאוקומה?-תמונה

במחקר מקיף נמצא כי צריכת שלוש כוסות קפה ביום או יותר מעלה את הסיכון לגלאוקומה ב-60% בקרב בני 40 ומעלה. היסטוריה משפחתית משפיעה גם היא

מאת: מערכת zap doctors
26/03/2012
קוצר ראיה (מיופיה) – מגפת העולם המודרני-תמונה

מגמת העלייה בתופעת קוצר הראייה חושפת מליוני אנשים לסיבוכים מסכני ראייה, כאשר שימוש במשקפיים ועדשות מגע לא מונע את החמרת המצב. טכנולוגיות חדשות ומסקרנות מציעות עיכוב ואפילו בלימה של הדרדרות קוצר הראייה

מאת: אורי כהן, אופטומטריסט
03/03/2019
ניסטגמוס: ריצוד עיניים-תמונה

ניסטגמוס עלול להיגרם מליקוי ראיה או בעיה מוחית (בעקבות טרשת נפוצה,שבץ, או גידול במח). ניתן להקל על תסמיני ניסטגמוס, אך אין עדיין ריפוי מלא לתופעה

מאת: ד"ר שלמה דותן
01/09/2016
כך תבחרו את עדשות המגע המתאימות לכם-תמונה

עדשות מגע כבר מזמן הפכו לכלי יעיל ופשוט לשיפור איכות חייהם של הסובלים מבעיות ראייה. מה ההבדל בין העדשות הרכות לבין הקשות, ואיך תבחרו את המתאימות ביותר עבורכם? התשובות לפניכם

מאת: אופטיקה מני בע"מ
17/10/2018

מנורת סדק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום פרופסור צדוק, שמי מרדכי, אני בן 26 וסובל מקרטוקונוס. בחודש האחרון אני רואה שורות במחשב וכן עצמים שאמורים להיות מרובעים באלכסון (בשתי העיניים גם כשאני עוצם כל עין). עברתי מספר בדיקות (oct מקולרי ועצב ראייה, מיפוי קרנית, ct ראש)- לא עלתה איזושהי בעיה. בעניין הקרטוקונוס נאמר (ע י מספר מומחי קרנית) שאין החמרה במצב המחלה שיכולה להסביר את התופעה (לציין שעין אחת יותר חמורה משמעותית מהשנייה והתופעה הופיעה בשתיהן כאחד). אופטומטריסט מסוים אמר לי שאולי ניתן להסביר את התופעה כלנטיקונוס. השאלה שלי היא איך מאבחנים לנטיקונוס, (הטיפול, אני מניח, הוא כמו כל ניתוח קטרקט) והאם יש לך רעיון אחר שיסביר את התופעה. אני די נואש... תודה רבה!

לנטיקונוס ניתן לאבחן עם מנורת סדק או עי oct

שלום, לפני חודשיים התחלתי להרגיש כאילו מחט דוקרת אותי בזוית הפנימית של העין, הכאב מגיע בפתאומיות, בין אם אני במצב רגיעה או תזוזה, ונעלם אחרי 5 שניות. כשהתבוננתי בעין לא ראיתי סימן לדבר- ריס, שטף דם או כל דבר אחר.. האם זו תופעה ידועה וממה זה יכול להגרם? תודה

קליאו שלום, עליך לפנות לרופא עיניים ולהיבדק במכשיר מנורת סדק להפוך את העפעף ולשלול גוף זר בחלק הפנימי של העפעף. סיבות נוספות הן חסר חוזר של האפיתל RECURRENT CORNEAL EROSION. הכאב בד"כ מופיע מיד לאחר השינה. יובש יכול לגרום לכאב דוקר פתאומי. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר

יש לי כבר בערך שנתיים תסמינים שמתאימים להפרדות זגוגית - למשל כשאני נכנס לחדר חשוך ומזיז את הראש אני רואה לשניה פס של אור בצידי הראיה. וגם לפעמים על רקע לבן אני רואה לפעמים לשניה כמו נקודה זוהרת. נבדקתי מספר פעמים אצל רופאי עיניים והכל תקין. הרופאים גם אמרו שהם לא רואים PVD. רציתי לשאול - האם PVD זה מצב שתמיד אפשר לאבחן אותו, או שיכול להיות שאי אפשר לראות אם יש או אין PVD? כמו כן, קראתי שתסמינים של PVD אמורים לעבור תוך מספר שבועות או חודשים. האם ייתכן שנשארים תסמינים קבועים, למשך מספר שנים? 

שלום אלי, לא ציינת מה גילך. הסימפטומים שתיארת לא כל כך טיפוסיים למצב של היפרדות זגוגית (PVD). ניתן לאבחן PVD בבדיקה סטנדרטית עם מנורת סדק, באמצעות אולטראסאונד, אוסיטי ווידאו אינפרארד. במידה שעברת היפרדות זגוגית הימשכות תסמינים טיפוסיים כמו פלוטרים אפשרית. בהצלחה, ד"ר יריב קשת מנתח רשתית בכיר, בילינסון https://doctorkeshet.co.il

שלום, בעין שמאל חדות הראיה יותר טובה מאשר עין ימין ולכן המוח בוחר לראות מהעין שחדות הראיה טובה יותר.. אני אדם בוגר.. זה לא מסוכן לעין ימין שהיא לא מתאמצת ופעילה בעצם? לא יכול לגרום למשהו דומה כמו עין עצלה למשל? האם לאדם בוגר יכול להידרדר הצילנדר? האם כשרואים פחות חד גם למקרוב בעין ימין זה קשור לקטרקט או שלא בהכרח? נניח לקרנית בכלל?

בקצרה: מוח “מעדיף” את העין הטובה: במבוגר זה לא יוצר עין עצלה חדשה. אמבליופיה מתפתחת בילדות. יחד עם זאת, דיכוי כרוני יכול לגרום לעייפות/חוסר נוחות. לרוב פתרון פשוט הוא איזון משקפיים או עדשה מגע לעין החלשה; לפעמים תוספת קטנה לקריאה/מסכים. צילינדר במבוגרים: יכול להשתנות בהדרגה עם השנים (שינויים בקרנית/עפעפיים), לרוב מעבר “עם/נגד” הציר. שינוי מהיר או גדול מצדיק מיפוי קרנית לשלול קרטוקונוס/פטריגיום וכד’. ראייה פחות טובה גם מקרוב בעין ימין: לא בהכרח קטרקט. שכיח יותר שמדובר ב: רפרקציה (מספר/צילינדר/פרסביופיה) לא מעודכנים משטח עין (יובש/בלפריטיס) פחות שכיח: קטרקט או בעיית מקולה. בדיקה נכונה: חדות+פין־הול, רפרקציה מלאה, בדיקת משטח עין, מנורת סדק; לפי צורך מיפוי קרנית ו־OCT מקולה. שורה תחתונה: לא מסוכן לעין ה”פחות פעילה”, אבל כדאי לאזן תיקון אופטי ולטפל במשטח העין. אם אין שיפור—להיבדק למדוד מספר, מיפוי קרנית ולשלול קטרקט/מקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/