דיאטה דלת נתרן

יתר לחץ דם שאינו מטופל לאורך זמן עלול לגרום נזקים רבים - ללב, מוח, כליות ועיניים. לכן חשוב מאוד לטפל גם אם מרגישים טוב. אם נשללו גורמים משניים ללחץ דם ואורח החיים שלך עומד בהמלצות - תזונה דלת נתרן ועשירה באשלגן, משקל גוף תקין, פעילות גופנית, המנעות מעישון וכו' - הרי שאין ברירה אלא לטפל, בעיקר בערכים שאת מציינת. זה נכון שמתחים נפשיים עשויים להעלות את לחץ הדם אבל רובנו מתקשים להמנע מהם ולכן צריכים להתמודד עם הנזקים הנלווים. בנוגע לריטלין - האם את נוטלת את התרופה מדי יום? האם ביום שאת נמנעת יש שיפור בערכי לחץ הדם? התרופה גם כן עשויה לגרום לעליה בערכים. לסיכום - ממליצה למדוד לחץ דם ללא ריטלין. אם גבוה להתחיל טיפול תרופתי. מקווה שבמסגרת הבדיקות המקיפות שבוצעו לא נמצאה פגיעה כבר באיבר מטרה (כגון הפרשת אלבומין בשתן, ממצאים בעיניים שהינם משניים ליתר לחץ דם או בלב) אך חשוב למנוע את הנזקים העתידיים.

התזונה במחלות כליה כוללת הקפדה על שתיה מספקת (לפחות 2 ליטר ליום אלא אם יש בצקות, אי ספיקת לב או הפרעות במלחים), תזונה דלת נתרן העוזרת גם לאיזון לחץ הדם וכאשר יש ירידה בתפקוד כלייתי (המתבטא בעליית קראטינין בדם) גם הגבלה בחלבון בתזונה. בשלבים המוקדמים, בהם התפקוד הכלייתי שמור, לרוב אין צורך להגביל חלבון בתזונה אך מומלץ להמנע מתזונה עתירת חלבון. (עד 1.2-1.3 גרם לק"ג ליממה). כמובן שבמידה ויש הפרעות במלחים, למשל עליה בערכי אשלגן - יש צורך בהגבלה תזונתית בהתאם.

מדידה בודדת של חומצה אורית בערכים שצינת אינה מהווה "בעיה" המחייבת טיפול אם אין סימנים של מחלה הנגרמת ע"י בחומצה אורית (כגון אבני כליה, דלקת מפרקים כרונית המכונה שיגדון או גאוט). להבנתי הממצא הוא אקראי/אתסמיני. רמות נחשבות גבוהות רק אם במספר בדיקות הערכים הם גבוהים (וההגדרה המקובלת ע"י מרבית הרופאים היא 8 מ"ג/דל ומעלה, אם כי יש המחמירים יותר ויגדירו ערך מעל ל 7 במספר בדיקות כגבוה). יש קשר (באסוציאציה, לא הוכחה נסיבתיות) בין רמות גבוהות של חומצה אורית לתיסמונת מטאבולית (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנת יתר, ונטיה לסוכרת). בין השורות לאור עודף המשקל יתכן ואתה מתאים להגדרה של "תסמונת מטאבולית". יש תרופות הגורמות לעליה ברמות חומצה אורית (משתנים למשל), ודיאטה עתירת פורינים מעלה את רמתם גם כן. חסר ויטמין B12 מגביר יצור חומצה אורית. לכן המלצתי היא לחזור על הבדיקה ובאותה היזדמנות לבקש כי רופא המשפחה ישלח בדיקות כלליות (אם לא נשלחו כגון ס"ד, פרופיל שומנים, המוגלובין A1C, תיפקודי כבד, תיפקודי כליה ורמות ויטמין B12 סטיק שתן, משקע שתן , ויחס אלבומין לקראטינין בדגימת שתן, ואם לא ביצעת בשנה-שנתיים האחרונות US כליות אז גם לבצע בדיקת US (לאור כליה בודדת). ממליצה על שינויים באורחות החיים: הורדה במשקל, פעילות גופנית, דיאטה דלת חומצה אורית (= דיאטה דלת פורינים הכוללת גם הימנעות משתיית אלכוהול וצריכת שוקולד). אשר לחומץ תפוחים – יש מיתוס שתיית חומץ תפוחים מסייעת לפירוק שומן והרזייה אך למיטב ידיעתי אין הוכחה לכך. אשר להשפעה על אבני כליה דרך חומציות השתן ותכולת ציטראט – אין מספיק מידע. אני לא ממליצה על לקיחה. ולהערת סיום: העובדה שיש לך כליה בודדת מגיל צעיר מחייבת מעקב שנתי לפחות אחר ל"ד, תיפקודי כליה, סטיק שתן ויחס חלבון לקראטינין בדגימת שתן. אם מאובחן יתר לחץ דם לטפל בו כמו גם בדיסליפידמיה. מומלץ לעשות מאמצים לאורך חיים בריא – הימנעות מעישון, שמירה על משקל תקין (BMI 20-25), פעילות גופנית אירובית סדירה, דיאטה דלת מלח. הימנעות מתרופות נגד כאבים מסוג NSAIDS – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

ראשית איסוף שתן קיים ונחשב כבדיקה המדויקת ביותר לכימות כמות החלבון/האלבומין המופרש בשתן כל עוד האיסוף נעשה נכון – זאת אומרת 24 שעות , בלי פספוסים. דגימת שתן בה מחשבים את היחס בין אלבומין לקראטינין נמצאה בקורלציה לא רעה לאיסופי שתן, לכך בוודאי התכוון רופא המשפחה שלך. את בדיקות השתן שצרפת אנני מבינה. לא יודעת מה זה סמאפ, האם מיקרו זה אלבומין? מה היחידות? ככלל אומר כך: איזון טוב של יתר לחץ דם, סוכרת, השימוש ב"וקטור", דיאטה דלת מלח הם אמצעים להוריד את האלבומינוריה.

יחידות המדידה חשובות. רק אם האלבומין מבוטא במיליגרם לליטר והקראטינין מבוטא במיליגרם לד"ל יוצאת לי תשובה של 516 מ"ג אלבומין לגרם קראטינין. זה יחס שמבטא כחצי גרם אלבומין בשתן. זו אינה כמות מבוטלת של אלבומין בשתן. ציינת ששנים יש לך אלבומינוריה בשתן. צריך להשוות ולראות האם חריג ביחס לבדיקות כימות קודמות. כתבתי לך בתשובתי הקודמת את האמצעים לנסות ולהוריד את האלבומינוריה. נרמול תלוי בדרגת הנזק הגלייתי הכרוני.