פיאלונפריטיס

ד"ר צנגן שלום רב, בתנו ילדה בת 6.5, בוגרת והתפתחה באופן תקין מכל הבחינות. החלה ללמוד בכיתה א' השנה בבית ספר חדש לאחר מעבר דירה, השתלבה יפה מבחינה לימודית וחברתית. לפני כ3 שנים הגענו אליך בגלל עצירות קשה ובריחת צואה, וגם שתן, לאחר אשפוז בגלל פיילונפריטיס, ולאחר מכן וניתוח התקנת סטנט בדרכי השתן. היה ברקע חשש ליפול לאסלה לאחר שנפלה לאסלה בבית החולים. המלצת בין היתר על טיפול בפגלקס ואכן הטיפול היה יעיל והיא חזרה ליציאות סדירות בשירותים בתוך מספר ימים. לאחר מספר חודשים הורדנו בהדרגה את מינון הפגלקס עד שהופסק לחלוטין. מאז, בשנים האחרונות, היו 2 אירועים של רגרסיות (צואה+שתן) בתקופות בהן חל שינוי משמעותי מבחינתה (גן חדש, ומעבר דירה), בשתי הפעמים הבעיה נפתרה עם שינוי התנהגותי ומעקב קרוב יותר שלי ושל אביה, ללא שימוש בפגלקס. בשבוע האחרון, לאחר שעברה חיסונים ומאוד התנגדה והשתוללה, החלה בריחת צואה בכל יום, שהשיא אתמול כאשר ברח לה לראשונה בבית הספר ,מה שגרם למבוכה גדולה מאוד ואף הערות מצד חבריה לכיתה. התחלנו אתמול מיד במתן פגלקס 8 מ"ג (בינתיים רק אתמול בערב) ודיברנו על ישיבה בשירותים מדי בוקר אחרי ארוחת הבוקר. יש לציין שהיא משתפת איתי פעולה יפה, ואנחנו מקפידים שלא לכעוס עליה על בריחות הצואה. היום ישבה בשירותים בבוקר ועדיין ללא יציאה. הדרכתי אותה ללכת גם בבית הספר לשירותים לאחר ארוחת הבוקר באופן יזום. היא אוכלת ירקות ופרות בכמות סבירה, ושותה די הרבה מים. בזמנים "רגילים" ללא בריחות צואה, הולכת לשירותים והיציאות בדרך כלל מגיעות "דחוף" (מתאפקת בזמן משחק למשל, ייתכן שיש חשש בגלל שהיציאות מאוד גדולות, אבל היא לא התלוננה על כאבים). ששוחחנו אתמול היא התלוננה על כאבים/פחד סביב הליכה לשירותים. כמו כן היא סיפרה לי שבבית הספר ילדים לפעמים לא מורידים את המים אחרי יציאה וזה מגעיל אותה, והיא חוששת שזה יקרה גם לה. לכן היא מעדיפה להתאפק ואז הקקי לוחץ לה ובורח. לפני שנקבע אצלך תור נוסף, אשמח להכוונה ראשונית האם מינון זה של פגלקס סביר בגילה או שכדאי להעלות מינון? ובנוסף, האם כדאי לפנות לטיפול רגשי/ביופידבק או כדאי להסתפק בשלב זה בפגלקס+ליווי שלנו? מיותר לציין שזה גורם לה למועקה גדולה מאוד, ואנחנו חוששים שזה יגרום לבידוד חברתי... תודה רבה! שרית

ד"ר שלום וברכה! עקב כאבים חזקים חוזרים ונשנים במותן ימין והחרפת התסמינים של תסמונת "שלפוחית כאובה". האופנתי למיון ובצעתי בדיקת CT בטן ואגן - פרוטוקול אבנים. להלן תוצאות הבדיקה: כליה ימנית: במונח גודל תקין. פרנכימה מעט מדוללת. אבן זעירה בגודל 2 מ"מ בגביע התחתון. הרחבה קלה של אגן הכליה והגביעים עם עיבוי ההדגשה של האורואפיתליום. שופכן ימני אינו מורחב, סביבו הסננה שןמנית קלה, ללא עדות לאבנים בתוכו. ציסטה קורטיקלית ברוטב העליון של הכליה , גדלה מעט מבדיקה קודמת כעת נמדדה כ - 24 מ"מ לעומת 21 מ"מ בבדיקה קודמת. כיס בשתן: כיס השתן במילוי חלקי, עדיין רושם לעיבוי דיפוי של הדפנות עם הסננה פריוסיקלית קלה. בבדיקות של רופא האורולוג במיון טעם שהכאבים שאני חובה במותן ימין הם בתחום האורתופדי ולא בתחום האורולוגי. השתחררתי מהמיון ללא כל טיפול. אני ממש מודאגת ממצבי האורולוגי!!!! שאלותיי הם: 1. האם לפי המתואר בתוצאות בדיקת ה CT ישנו זיהום / דלקת בכליות ובשלפוחית השתן??? 2. האם ישנה חסימה כלשהי במערכת השתן העליונה והתחתונה???? בברכה מרובה, רינה

שלום אני כבר 3 שנים עם בעיות בכליה הימנית בת 30 בהתחלה היה לי אבן יציקה 7 ס״מ עשו לי ניתוח pcnl אחרי חודשיים ראו כמובן שהייתי מתאשפזת מלא בין לבין בגלל זיהומים חיידקים בשתן חום גם לאחר הניתוחים למרות שאין אבנים כבר לא מזמן גם אשפזו אותי בגלל זיהום בכליה עכשיו עשו לי סיטי במיון בגלל כאבים ולא ראו אבנים אבל רשמו כליה ימנית גודל וצורה תקינים הסתיידות ברנכימטית ידועה בקוטב תחתון ללא עדות לאבנים או הידרונפרוזיס מה זה אומר ההסתיידות הזו?

בנוסף עוד שאלה אני שותה מים והרבה אבל אני כמעט לא הולכת לשירותים זה תקין? זאת אומרת אני יכולה ללכת לשירותים ב7 בבוקר ולאחר מכן ב3 בצהריים ?

היי. לבת שלי הייתה דלקת בגיל חצי שנה (אי קולי). לאחר אולטראסאונד ראו הרחבה של 9 ממ בכליה ימין. חום כיומיים לפני קבלת אנטיביוטיקה לוריד במיון. עכשיו בגיל 3 (סביב גמילה) שוב דלקת עם חום, הגבנו מהר, קיבלה אנטיביוטיקה לוריד אחרי כ 5 שעות מאז שהחום עלה. מעבר לזה תפקודי כליה תקינים ובאולטראסאונד בזמן הדלקת בדקו וראו סימנים משניים לדלקת (אור זוהר בחיבור בי השלפוחית לכליה ימין) וכל השאר תקין חוץ מהרחבה של 7 ממ בכליה ימין. אמרו לנו שאנחנו צריכים לבצע מיפוי כליות בעוד כ 4 חודשים. אנחנו מאוד מודאגים וחוששים. מה הסיכוי שאחרי 2 דלקות יש צלקות? אנחנו שואלים מבחינה סטטיסטית..אולי קצת להירגע. במידה ומדובר בילדה בריאה לחלוטין. בדלקת השניה הגבנו ממש מהר ותפקודי הכליות היו מעט מוגברים (4.0) ביום שהגענו למיון ו 3.4 לאחר 3 ימים)

תודה על התשובה! אכן הייתה לה עצירות והרטבות בתחתון לפני הדלקת. נשים לב הרבה יותר עכשיו. שאלה נוספת - אם תפקודי הכליה תקינים בבדיקת דם ובאולטראסאונד הכל תקין (חוץ מההרחבה), למה יש צורך במיפוי? הקרינה עצמה יכולה אולי להיות מסוכנת. אם נניח היינו בטוחים שלא יהיו יותר דלקות. אם עדיין היה כדאי לבצע את הבדיקה? הרי היא לא פותרת את הבעיה. תודה !