איזון לחץ הדם

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

תהליך דלקתי יכול לגרום לחסר ברזל. זאת לאחר שלילת מקור דימום במערכת העיכול. אם מדובר במשהו שנמשך זמן רב ולא מדובר בחסר ברזל משמעותי, אפשר להמשיך לעקוב ולתת ברזל לפי הצורך.

יוני שלום, רמת ה LDL (כולסטרול רע) עולה עם הגיל. רמות הכולסטרול מושפעות מאד מגורמים גנטיים וגם סביבתיים כגון אורח חיים פעיל, שמירה על משקל גוף תקין, ובמידה מסויימת גם מצריכה של שומנים מן החי וכולסטרול. רמות הכולסטרול בדם מושפעות בעיקר מיכולת הקולטנים על פני תאי הכבד לקלוט את ה LDL מהדם ולהפכם למטבוליטים פחות מזיקים. ככל שכלי הדם חשופים זמן ממושך יותר לרמות מוגברות של כולסטרול (וגורמי סיכון נוספים) דופן העורק עוברת שינויים טרשתיים ו"מזדקנת". כמו כל טפול מניעתי, גם הטיפול להורדת הכולסטרול הוא לתמיד (כמו איזון לחץ דם, המנעות מעישון, איזון סוכרת ופעילות גופנית). הסטטינים מוכחים כמפחיתי תמותה ולא רק כמורידי כולסטרול. יש להסתמך על מחקרים באיכות גבוהה (אקראיים וכפולי סמיות) להוכחת יעילות של חומרים אחרים הגורמים להורדת רמות ה LDL בדם, וכאלה אין בנמצא בתוספי תזונה שונים המתהדרים בתכונות של ריפוי. תודה על פנייתך לפורום

חשד להיצרות של עורק הכליה דורש הערכה של מידת ההצרות (בדרך כלל בבדיקת סיטי אנגיו) והאם יש אינדיקציה להתערבות. במקרים רבים הטיפול הוא תרופתי בלבד - לאיזון גורמי סיכון כגון איזון רמת השומנים בדם, וכן איזון לחץ הדם- ולעיתים יש צורך בהתערבות בצנתור - למשל אם יש קושי באיזון לחץ הדם ועוד. תרופות מעכבות האנזים המהפך כמו גם מעכבי הרצפטור לאנגיוטנסין 2 כגון דופלקס מהוות חלק חשוב בטיפול במצב זה. במצבים מסוימים תתכן ירידה בתפקוד הכלייתי תחת התרופה אך אם התפקוד הכלייתי יציב, התרופה חשובה לאיזון לחץ הדם

הרובד הטרשתי אכן מצטבר בדופן העורק ממש מתחת לשכבה הדקיקה הפנימית ביותר שלו. הוא מורכב משומנים ההופכים לתאי קצף וכן משקיעה של סידן וחומרים נוספים בדופן העורק. אין דרך יעילה לנקות בצורה מושלמת את דופן העורק. אפשר להאט את קצב התקדמות הטרשת על ידי איזון גורמי הסיכון על ידי נטילת טיפול להפחתת השומנים בדם, איזון לחץ הדם וטיפול בסוכרת. השיוף המדובר בשבב יהלום הוא שלב מקדים בטיפול בטרשת עורקים משמעותית המלווה בשקיעת סידן בכמות גדולה כך שהפתיחה שלו אינה מתאפשרת על ידי תומכן. ניתן לדמות את העורק לצינור שנתקעו בו אבני חצץ (הסידן) ובינהן תקועות חתיכות בוץ גמיש יחסית. אם נכניס פנימה תומכן החצץ לא יאפשר פתיחה טובה שלו. השיוף בשבב יהלום מפורר את אבני החצץ, כך שניתן יהיה לפתוח אותו באמצעות תומכן. אפשרות אחרת היא להניח מעקף מעבר לאבני החצץ... יש כמובן סיבות נוספות לטרשת עורקים ולשקיעה של שומן וסידן בדפנות העורק. מעבר לאלה שצוינו מעלה אי ספיקת כליות כרונית, השמנה, אורח חיים יושבני, עישון, דום נשימה בשינה, דלקות כרוניות וסיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר מהווים כולם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים.