סוגסטיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

יבלות ויראליות: מגוון טיפולים

יבלות ויראליות נגרמות מהדבקה בנגיף הפפילומה. ניתן לטפל בהן במגוון דרכים: לק ורומל, חנקן נוזלי ולייזר. ניתן גם להיעזר בהיפנוזה ובתרופות סבתא, למשל חלב תאנה יבלות ויראליות (Viral Warts) בעור - נגרמות בשל זיהום ויראלי של נגיף ממשפחת נגיפי הפפילומה HPV (Human papilloma virus) בשכבות השטחיות של העור. קיימים מעל 150 סוגים שונים של הווירוס, הממוספרים מ-1 ואילך; לכל סוג של וירוס יש נטייה "לתקוף" אזורי גוף שונים. לרוב, היבלות הוויראליות בולטות על פני העור, נוקשות ומחוספסות למגע, בגוון העור - אך יכולות להיות גם כהות ממנו, שטוחות וחלקות למגע וצורתן קשורה למיקומן על פני הגוף.נגיף HPV נפוץ מאד בעולם כולו - ופוגע בעיקר בילדים שגילם עולה על 5 ובמבוגרים צעירים. תופעה זו קיימת בקרב כ-7%-12% מהאוכלוסייה - ושכיחותה בקרב ילדים עומדת על כ-20%. ילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, מושתלי איברים וחולים מדוכאי חיסון מועדים יותר מאחרים לסבול מיבלות. ...
ללמוד עוד על סוגסטיה
יבלות ויראליות: מגוון טיפולים-תמונה

יבלות ויראליות נגרמות מהדבקה בנגיף הפפילומה. ניתן לטפל בהן...

מאת: ד"ר מיכל...
23/07/2016
היפנוזה רפואית - חלק א'-תמונה

בדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלנו למצב של היפנוזה היא חפץ...

מאת:
24/06/2000
טיפול פסיכולוגי באמצעות היפנוזה-תמונה

כל אדם יכול להיכנס להיפנוזה. זאת בניגוד למיתוסים הטוענים...

מאת: פרופ' אורן...
09/05/2002
טיפול יעיל בגמגום: מדריך-תמונה

גמגום עלול לפגוע קשות בחייו של המגמגם - ילד או מבוגר....

מאת: דבורה...
06/11/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לסוגסטיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

סוגסטיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני ואשתי נשואות וחיות בעיר פריפריה. (כבר 10 שנים יחד) וההומופוביה בעיר קשה. אין לנו אפשרות לעבור לתא בגלל המצב הכלכלי. אנחנו סופגות כאן הומופוביה במקומות בירוקרטיים שונים שאנו צריכות להגיע כבנות זוג .כגון בנק. קופת חולים. יש מקומות שלא נותנים לנו להרשם כזוג נשואות. רק בגלל שאנו זוג נשים. ואני אציין שהתחתנו בחול ואנחנו רשומות נשואות בת.ז מעבר לכך. הבידוד החברתי קשה פה. איך מתמודדים?.

שלום לירית, אני ממש מתנצלת על העיכוב בתשובתי אליך. אני מאד מעריכה אותך על כך ששאלת שאלה כה חשובה וסבוכה בחיי החברה הישראלית כיום. עצוב לדעת, שלמרות ההתקדמות וההתפתחות בארצנו, עדיין יש אזורים של אפליה לגבי אוכלוסיות שונות מהמקובל והרגיל. אין לכך, כמובן כל הצדקה ובאמת מדובר בבעיה חברתית ולמעשה, פסיכו- חברתית , היות שהאפליה מקורה בפחד ואפילו חרדה מן השונה והאחר. עוד יותר מצער שגם המערכות נותנות השירותים , כפי שציינתם (בנקים קופות חולים וכיו"ב) נגועות בנגע זה של דחיית השונה, במקום לסייע ולעזור בפתרון בעיות שמתעוררות. דווקא אוכלוסיות אלה זקוקות לסיוע מיוחד או לפחות ליחס תומך ועוזר. מנסיוני רב השנים, בהכירי אנשים מקהילת הלהט"בים, רבים מהם עוזבים מקומות מגורים הרחוקים ממרכז הארץ. בדיוק כפי שציינת ומאותן הסיבות. רבים רבים עוברים למרכז. שם הם זוכים לקבלה ותחושת שוויון. גם המערכות במרכז מאורגנות יותר לסייע לאנשים אלה, הזכאים לכל יחס חיובי כלכל אדם אחר. אני מבינה, לירית שאתם ובת זוגך נתקלת בקשיים,מיותרים ולא צודקים. עולה השאלה: איך לשנות זאת ואיך להגיע לקבלת יחס חיובי הן מהחיים מסביבכן והן מן המערכות. כמובן, שהתשובה היא ברורה: באמצעות שינוי עמדות של הקהילה שבתוכה אתן חיות. אך זהו תהליך ארוך וניתן לקצרו על ידי התערבויות של הנהגת הקהילה ודמויות מקובלות ומוערכות בה. לכן, הייתי מציעה לכן לא לוותר ולא להתבייש ולפנות בלי היסוס לראשי הקהילה, אם זה לראש עיר או מועצה ואם לגורמי חינוך ורווחה במקום. חשוב להביא את הבעיה בפניו ולרתום אותו ואת האחרים לחשוב יחד איך להביא שינוי בשני מישורים מכריעים: שינוי עמדות הקהילה על ידי הסברה, הרצאות, שיחות ודיונים בנושא שיוויון וקבלת השונה וכיו"ב. ובמקביל, להביא את הגורמים הנ"ל להתערב בהתעורר קיפוח והעדר שירות ראוי,- לטובתכם, כפי שאכן מגיע לכן ולאחרים במצבכן. לפנייה כזו נדרש כמובן, ביטחון ועמדה אסרטיבית -העומדת בנחישות ותקיפות על דרישותיה- מצידכן. אין זה קל ואין זה פשוט. אולי יכול לעזור אם מספר אנשים במצבכן יתארגנו ותתכננו כיצד לפנות ולעורר את השינוי. בנסוף, חשוב ביותר גם לפנות לראשי הקהילה /האגודה הלהט"בית ולבקש עזרה בארגון הפניות שלכם לראשי הקהילה. קשה לי לראות שינוי כלשהו, מבלי שיעשה תהליך כזה. אשמח לשמוע מכן מה אתן יכולות ומתכננות לעשות. מקווה שבהמשך אוכל גם לעזור לכן אם תמשיכו בתהליך. אני מאמינה שעם אמונה פנימית שאכן, אין מקום ליחס שאתן מקבלות ולחוסר הפרגון והתמיכה, -תמצאו את הדרך להביא לשינוי כלשהו. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע

לאחר חמש שנות זוגיות שבהם חלק גדול מהזמן לא הייתי איתה נפרדתי סופית מחברה שלי אני נראה טוב ותמיד אמרו לי שאני יכול להשיג יותר טוב ממנה אבל היה לי טוב איתה ועדיין תמיד הסתכלתי על דברים גרועים בה היה לי קשה להיפרד ממנה היא אהבה אותי כמו שאף אחת לא אהבה את אחד אף פעם בכל זאת ראיתי בה את הגרוע שיש אני מאובחן בocd ומה שהשפיע עליי בדיעבד אני יודע זה rocd לאחר שנפרדנו עברתי תקופה קשה בלי שום קשר לפרידה הייתי צריך מישו ועדיין לא רציתי לחזור אליה כי ידעתי תמיד שזה לא זה עבר זמן והיא כבר עם מישהו אחר לחזור להיות כבר בלתי אפשרי אני כרגע בוחן אותה וקולע כמה פספסתי היא נראית לי טוב פתאום ואני כמעט לא זוכר את הרע שהיה לנו ביחד לא ידעתי על האבחנה שהייתה לי עד שקראתי על זה הרבה זמן אחרי שנפרדנו וקלטתי שעשיתי טעות שלא תמיד הסתכלתי על הדברים הטובים בה אני נשבר מבפנים היום ומצטער על מה שעשיתי אולי היא באמת הייתה האחת שלי ואני איבדתי את זה אני רואה שטוב לה ואני לא יכול לשחזר את הטוב שהיא לי איתה למרות שידעתי שזה יפסיק בקרוב והטוב הזה לא יישאר לעד המחשבה שלי עליה מכניסה אותי לדיכאון עמוק וניסיתי הרבה סוגי כדורים עכשיו הפסקתי בגלל תופעות לוואי איומות שקרו לי בבקשה תסביר לי שזה לא באמת פספוס שלי ורק האבחנה שלי לפי מה שקראתי היא שגורמת לזה אני במצב רע תעזור לי בבקשה הרי לפניי שידעתי שיש לה מישהו בכלל לא הפריע לי מה איתה וגם שהיינו ביחד לא אהבתי אותה והייתי עם אחרות כמו איזה סמרטוט עכשיו אני הסמרטוט אבל סבלתי מספיק אני חושב אפילו כבר להתאבד רק שיפסיקו לי המחשבות מה פתאום נתפסת עליה אולי בגלל שהיא עם מישהו אחר זה מונע ממני להמשיך לחיות בבקשה עזרה

נראה לי ששהדימוי העצמי גרם לתחושת העליונות שלך, וזה הביא אותך להרהר ולערער את מערכת היחסים. בספר 'שיר השירים', בתקווה שאני זוכר נכון, נאמר: 'שקר החן והבל היופי' וכנראה התכוונו למישהו כמוך, שנראה יפיוף, ובטוח שהבנות יתיצבו אם רק תסמן להן לצעוד קדימה. אין לך, לדעתי, שום חולשה אישיותית, אלא בורות מדהימה על מה שמערכת יחסים בוגרת מצריכה. לא כדאי לסמוך על יועצים או כדורים, אלא על שינוי עמדות, שאתה יכול לייצר באמצעות איסוף מידע. מצא במנועי חיפוש 'מה זו אהבה', ו'זוגיות בוגרת'. תתחיל למנות מה יש לך להציע, ומה עוד אתה יכול לייצר - כאשר תמצא את מי שתרגיש כלפיה שהיא מתאימה לך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

תודה דוקטור על התגובה אבל כבר אני בוגר חל בי שינוי בגלל מקרה שהיה לי מיד אחרי הפרידה אני בוגר ומוכן כרגע אבל התחושות שפספסתי אותה כרגע ממש גוברות אני לא יכול לחזור אליה אולי בגלל זה כי תמיד הייתי בא אליה ועוזב אותה לאיזה תקופה חוזר לבית עד שהחלטתי שאני נפרד סופית לא הייתה לי בעיה עם ההחלטה עד שראיתי שעכשיו יש לה מישהו אני צריך שמישהו תמיד יגיד לי שכן עשיתי החלטה נכונה כי זה באמת ההרגשה שהייתה בי תמיד אבל פתאום אני מהורהר ובנוסף לדיכאון שאני עובר תמיד זה מוסיף לי הרבה לחץ אני חושב כבר להתאבד כדי לשכוח המחשבות מה לעשות

אתה יכול להיות מרוצה מאד, כי נראה לי שאתה מבין בדיוק מה לא היה תקין בהתנהגות שלך: 1. "תמיד הייתי בא אליה ועוזב אותה לאיזה תקופה" זו התנהגות שתלטנית ולא מכבדת, ואתה מבין כעת כי ככה לא בונים זוגיות 2. "לא הייתה לי בעיה עם ההחלטה (לעזוב אותה) עד שראיתי שעכשיו יש לה מישהו" כעת אתה מודע לכך שרצית שמישהו אחר יסבול, ושהיה קשה לך כשזה לא קרה. אני בטוח שתסכים איתי שהתיחסות לא מפרגנת היא בעייתית. לכן אני אומר: אתה צריך להיות מרוצה מאד..., כי רק מי שמודע לטעותו, ונוכח לדעת שהיא אינה מביאה תוצאות חיוביות - מוכן ויכול לשנות את עמדותיו והתנהגותו. שילמת דמי לימוד רגשיים - אבל קיבלת את התמורה: אתה בוגר יותר, ובשל יותר. הדרך להצלחה בבנית יחסים תקינים חדשים היא כעת קצרה יותר ובטוחה יותר. אם המחשבות האובדניות מתמשכות, צלצל ל ער"ן. אני רחוק ממך אלפי קילומטר (בארה"ב), ולא אוכל לסייע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אודי וכולכם, תודה על התגובות,התמיכה שלכם. אין לי גרגר כוח.. אני מוצאת את עצמי בוהה במקום לעשות דברים שתכננתי. דברים שאני חייבת לעשות. בחיים החיצוניים. אין לי גרגר כוח. אני גם מבולבלת. מאוד. אמא צביה הרי שאלה אותי אם/מה להביא לי לימים הללו ואמרתי/הקראתי את מה שכתבתי לך אודי. אמרתי לה שאני לא רוצה כלום. אמא צביה אמרה לי דברים משונים. מבלבלים. זה גם היה אחרי חלום שחלמתי ודיברנו עליו. אמא צביה אמרה לי (אם אני בכלל זוכרת נכון) היא אמרה לי שאני גדלה ומפחדת ואני לא חייבת שהפרידה תהיה כמו תמיד וזה מפחד (???) משונה.. הרגשתי כאילו שהיא מנסה להחדיר לי מחשבות לראש. מחשבות כמו שהיא רוצה שאחשוב. מעין האוטו סוגסטיה.. לא יודעת ..משונה.. אולי בעקבות החלום או משהו אחר,הרגשתי גם שהיא מפחדת שחזרתי להיות אובדנית. בפגישה האחרונה היא נתנה לי ספר מהקליניקה שלה. ספר עיוני: "המשחק-מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" מאת אמיליה פרוני. היא שיתפה אותי ואמרה לי מילים על הקשר שלה לספר (???) כבר לא כל כך זוכרת מה אמרה. היא גם אמרה שאני לא חייבת לקרוא, יכולה לעלעל,להחזיק ו... לא זוכרת מה אמרה.. אבל אני זוכרת שהיא אמרה שזה בהשאלה עד שתחזור וגם הוסיפה שאין לה עותק/ספר נוסף כזה ולכן כשהיא תחזור ,אחזיר לה. הרגשתי שהיא אומרת את זה בכדי למנוע שאלך לעולם שכולו טוב.. כאילו שאני חייבת להשאר פה בכדי להחזיר לה את הספר. בבית פתחתי את הספר וראיתי שבדף הראשון מופיע השם שלה. בשבת ניסיתי טיפונת לקרוא ולא הצלחתי. למרות שאני ממש ממש אוהבת לקרוא ספרי עיון בנושאים פסיכולוגיים.(זו אולי אחת הסיבות שנתנה לי בהשאלה את הספר (??)) קשה לי להתרכז. אני עייפה. אני כבר לא יודעת כלום. לא יודעת ולא מבינה. וכבר ממש מרגישים את הסתיו. ואפילו יש חצבים. והילדים חזרו לגנים ולבתי הספר. לכיתות. ולילדים של כיתה א' יש ריח חדש. הילקוטים, והקלמרים,והצבעים והעפרונות .. הכל חדש.. ואצלי מרגיש ? כלום. ריק. מוות.

ואולי היא רק רצתה לומר לך בעוד דרך, יותר מוחשית. שהיא חוזרת. ואז תחזירי לה את הספר. גם אם את לא מרגישה כך, כל יום שעובר, מקרב את השיבה שלה. אולי תנסי להשיל לרגע את האימה הזו שמשתלטת עליך ותנסי לראות אם יכול להיות שם גם משהו נוסף, אחר שאת מרגישה. רק לשניה. מחזקת אותך שתנסי ואם תרצי אשמח ממש לשמוע מה גילית שם. שולחת לך את מבטי המחייך, האוהב והמאמין. בך.

מבינה שקשה עכשיו... תכף מטפלת שלך תחזור ותרגישי בטוחה יותר כאן יחד איתך

הי במבי, אחד המשחקים החביבים על ילדים, כזה שכולל גם פחד וגם התרגשות הוא משחק ה"קוקו". הילד חרד לרגע שהמבוגר נעלם. זה דומה, רק בווליום אחר (בשבועות ולא ברגעים). אודי