יבלות ויראליות: מגוון טיפולים

(0)
לדרג

יבלות ויראליות נגרמות מהדבקה בנגיף הפפילומה. ניתן לטפל בהן במגוון דרכים: לק ורומל, חנקן נוזלי ולייזר. ניתן גם להיעזר בהיפנוזה ובתרופות סבתא, למשל חלב תאנה

רופא עור ומין ,מומחה לדרמטולוגיה-מחלות עור ומין

יבלות ויראליות (Viral Warts) בעור - נגרמות בשל זיהום ויראלי של נגיף ממשפחת נגיפי הפפילומה HPV (Human papilloma virus) בשכבות השטחיות של העור. קיימים מעל 150 סוגים שונים של הווירוס, הממוספרים מ-1 ואילך; לכל סוג של וירוס יש נטייה "לתקוף" אזורי גוף שונים. לרוב, היבלות הוויראליות בולטות על פני העור, נוקשות ומחוספסות למגע, בגוון העור - אך יכולות להיות גם כהות ממנו, שטוחות וחלקות למגע וצורתן קשורה למיקומן על פני הגוף.

נגיף HPV נפוץ מאד בעולם כולו - ופוגע בעיקר בילדים שגילם עולה על 5 ובמבוגרים צעירים. תופעה זו קיימת בקרב כ-7%-12% מהאוכלוסייה - ושכיחותה בקרב ילדים עומדת על כ-20%. ילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, מושתלי איברים וחולים מדוכאי חיסון מועדים יותר מאחרים לסבול מיבלות.

מהו מנגנון ההדבקה ביבלות אלה?

ההדבקה הראשונית מתרחשת במגע ישיר עם העור - במגע מיד ליד או על ידי מגע עם חפצים שבהם נגע אדם עם יבלות פעילות; ובעיקר במקומות בהם העור פצוע או סדוק. נגעים נוספים בגוף מופיעים מאוחר יותר - על ידי הדבקה עצמית.

הווירוס הגורם ליבלות - חודר לתאי העור וגורם להם להתחלק במהירות, תוך הפרעה לתהליך ההבשלה של תאי העור, כך שהם נשארים דבוקים זה לזה ויוצרים את המבנים, דמויי הכרובית, האופייניים ליבלות. היבלות מופיעות כחודשיים עד 6 חודשים מההדבקה.

בקרב כ-60% מהילדים, יש לצפות להיעלמות ספונטנית של היבלות בתוך כשנתיים. בקרב מבוגרים, ההחלמה הספונטנית היא איטית יותר - ויכולה להימשך שנים רבות.

מהן דרכי האבחון של יבלות?

האבחון נעשה בדרך כלל על סמך המראה הקליני בלבד - בבדיקה במרפאה. לעתים נדירות, יש צורך בביופסיה עורית - על מנת לאשר את האבחון.

יבלת בכף הרגל. אילוסטרציה: שאטרסטוק
יבלת בכף הרגל. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם סוגי היבלות השכיחים ביותר?

קיימים 4 סוגי יבלות ויראליות הנגרמות על ידי נגיף ה-HPV: יבלות נפוצות, יבלות פלנטריות (יבלות בכפות הרגליים), יבלות שטוחות ויבלות באברי המין (מסביב, בתוך, או על האיבר - ראויות לדיון נפרד).

1. יבלת נפוצה (Verruca vulgaris): נגע כרוביתי קטן, הבולט מעל פני העור - וצורתו עגולה, בודד או בקבוצות; על פניו נקודות שחורות גרגיריות עדינות - של כלי הדם העולים על פני היבלת. יבלות מסוג זה עלולות להופיע בכל מקום בעור, אך מיקומן האופייני הוא בגב כף היד והאצבעות ומסביב לציפורניים. יבלות אלה עלולות להתפשט, עקב כסיסת ציפורניים ובמקומות בהם העור פגוע, כתוצאה מעבודת כפיים או מעבודות בית. קוטר הנגע נע בדרך כלל בין 3 מ"מ לבין 10 מ"מ. לעתים יש מספר יבלות המופיעות בקבוצה - ומתמזגות.

2. יבלת בכפות הרגליים ((Verruca Plantaris: יבלות שכיחות אלה מופיעות כבודדות, או כיבלות מתמזגות - והמראה הקליני שלהן שונה מאלה שבאזורים האחרים בגוף: יבלות אלה הינן תת עוריות, שקועות - ואינן בולטות מעל פני העור, עקב הלחץ המופעל עליהן מהדריכה. ההדבקה ביבלות אלה נעשית לרוב במקומות ציבוריים לחים, כגון בריכות ומקלחות ציבוריות. הנגעים בכפות הרגליים הינם בקטרים של מספר מ"מ עד ס"מ. היבלות הינן עגולות ושטוחות, וקשות למגע. על כן, אופן הטיפול שונה - וכרוך בקילוף ובחפירה של היבלת עד לבסיס שלה, שלרוב יטופל בצריבה על ידי חנקן נוזלי (כפי שיפורט בהמשך). בקרב צעירים - יש נטייה להיעלמות יחסית מהירה של יבלות אלה לעומת זאת, בקרב מבוגרים, הן עלולות להישאר שנים. הדבקה ביבלות אלו יכולה להגרם כתוצאה מצעידה בכפות רגליים יחפות בבריכות ובמקלחות ציבוריות, אך ברוב רובם של המקרים, לא ניתן למנוע הדבקה.

3. יבלות שטוחות (Flat warts) - יבלות קטנות ושטוחות, בקוטר 2-4 מ"מ ,צבען בגוון העור ופני השטח שלהן חלקים. פעמים רבות הן מופיעות בקבוצות של עשרות נגעים. מיקומן האופייני משתנה בקרב קבוצות הגיל השונות בקרב ילדים באזור הפנים; בקרב מבוגרים - בגבות ובכפות הידיים ואצל גברים אף באזור הגילוח. יבלות אלו חולפות מעצמן ברב המקרים. טיפול בהן עלול להותיר צלקת.

4. יבלות גניטליות (Condyloma acuminata) - יבלות גניטליות אלה מסווגות למעשה כמחלת מין - המועברת במהלך מגע מיני. קונדילומות שכיחות בקרב גברים ונשים כאחד לעיתים נדירות קיים פוטנציאל קרצינוגני, העלול לגרום להופעת נגעים ממאירים. יבלות אלה בולטות גם הן מעל פני העור וגורמות למראה כרוביתי באזורים הפנימיים והחיצוניים של איבר המין. לאישה הסובלת מיבלות באיבר המין - מומלץ מאוד לגשת לרופא הנשים, לשם עריכת בדיקת פאפ, לשלילת קיומם של תאים סרטניים.

מהן דרכי הטיפול ביבלות השונות?

נוכחותן העיקשת של היבלות מצריכה טיפול רפואי - הן מהבחינה האסתטית, הן בהיבט התפקודי והן בשל הרצון והצורך למנוע הדבקה חוזרת והתפשטות של היבלות. הטיפולים הנפוצים ביותר הינם טיפול בחנקן נוזלי וטיפול באמצעות לק ורומל.

הסרת יבלות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
הסרת יבלות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד מתבצע טיפול בחנקן נוזלי?

חנקן נוזלי הינו חומר קר מאד - שגורם להקפאת היבלת בכווית קור. כתוצאה מכך, נגרם הרס התאים הנגועים בווירוסים. בזמן הטיפול, המטופל חש מעין צריבה בעור - הנמשכת מספר שניות, עד מספר דקות. כעבור כעשרה ימים - עד שבועיים מהטיפול - היבלת מתייבשת ומתקלפת והעור מחלים. פעמים רבות, טיפול בודד אינו יעיל - ויש צורך לחזור על הטיפול לאחר כחודש.

היבלות בכפות הרגליים עמידות יותר לטיפול - ולפיכך יש לבצע מספר טיפולים, בהפרש של חודש זה מזה, עד להעלמות היבלות. הרופא מבצע קילוף של היבלת - עד הגעה לבסיס שלה, לפני הטיפול בחנקן נוזלי, על מנת להקפיא בחנקן הנוזלי את עומק היבלת. המשך הטיפול ביבלת ייעשה בבית באופן עצמאי - על ידי מריחה יומית של לק ורומל, המכיל חומצה סליצילית בריכוז נמוך או ע"י מריחה של חומצה סליצילית בריכוז גבוה. החומצה הסליצילית ממיסה את שכבת הקרן של העור בהדרגה.


כיצד מתבצע טיפול בלייזר?

טיפול בלייזר מתבצע במקרים בהם היבלת עמידה לטיפולים חוזרים בחנקן. בטיפול זה, יש לבצע הרדמה מקומית - לפני תחילת הטיפול. קרני הלייזר גורמות לחום גבוה בתאי היבלת שגורם להרס שלהם - ולפירוק הנגע, אך נוצר פצע מקומי, שיחלים כעבור מספר שבועות. גם במקרה זה, נדרשים לעיתים טיפולים חוזרים - עד לחיסולן המוחלט של היבלות.

מהם הטיפולים הנוספים ליבלות?

טיפולים נוספים כוללים טיפול ב"אלדרה" - משחה המבוססת על חשיפת הווירוס הגורם ליבלת, למערכת החיסון של החולה - באופן שיגרום למערכת החיסון של החולה להגיב נגד הווירוס, לתקוף, לדחות ולחסל את היבלת.

עוד יש לציין טיפול הומאופתי, המבוסס על נטילה פומית של טיפות המבוססות על צמח ה"טויה". הטיפול נמצא כיעיל בחלק מהמקרים, אך אינו מתאים לנשים הרות ומיניקות.

טיפול בהיפנוזה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
טיפול בהיפנוזה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה בנוגע לטיפול בהיפנוזה?

אכן, טיפול מעניין נוסף הוא טיפול בהיפנוזה. היפנוזה היא מצב של הגברת שליטה. הנחת היסוד היא שאם יש סימפטום ששולט בך, תוכל להתגבר עליו באמצעות כוח המחשבה - כוח המוח. ההיפנוזה תגרום לשינוי פיזיולוגי, באמצעות אותו כוח מוח - סוגסטיה. אם אנחנו יודעים שאנחנו עומדים לרפא את עצמנו ואנחנו מצפים לשיפור - אנחנו נירפא. היפנוזה היא שיטה מקובלת בטיפול ביבלות, בעיקר בקרב ילדים - והיא עובדת על שכנוע עצמי של הילד כי הוא יכול להתגבר על הווירוסים התוקפים אותו. לשיטה זו יש אחוז הצלחה לא מבוטל.

ומה בנוגע לתרופות סבתא ולטיפולים עממיים?

יבלות בעור מהוות כר פורה להתפתחות של סיפורי מעשיות... ותרופות סבתא, כגון שימוש בחלב תאנה, יין של הבדלה ועוד.

ומה באשר לטיפול בקונדילומות שבאיברי המין?

בדומה לטיפול ביבלות הנפוצות בידיים ובכפות הרגליים, גם במקרה זה ניתן לנסות לטפל על ידי צריבה בחנקן נוזלי - ובמריחת משחת קונדילוקס (CONDYLOX), פעמיים ביום לסירוגין - במהלך כחודש. ניתן לנסות גם טיפול בלייזר, הנעשה על ידי רופא נשים. במקרים של יבלות בפי הטבעת, יהיה צורך לגשת לפרוקטולוג.

האם וכיצד ניתן להימנע מהדבקה ביבלות באיברי המין?

כמובן, המניעה הטובה ביותר של יבלות גניטליות היא החיסון נגד נגיף הפפילומה, שניתן לנערות; וכיום גם לנערים צעירים. קיימים מספר סוגי חיסון נגד נגיף ה-HPV - חיסון כנגד שני סוגים, כנגד ארבעה זנים ואפילו כנגד 9 זנים של הנגיף.

לסיכום, יבלות ויראליות של העור הינן תופעה נפוצה ביותר; ולמעט הקונדילומות - אינה מסוכנת, וחולפת מעצמה לאחר מספר שנים, ברוב המקרים. הטיפול המקובל הינו שימוש בלק ורומל או בחנקן נוזלי - על ידי רופא העור.

ד"ר מיכל סלומון היא רופאת עור ומין בכירה במחלקת עור בבית החולים "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה