נזלת, גרד ועיטושים שלא עוברים: מה באמת קורה לכם באביב ומה עושים עם זה

עיקרי הכתבה:

• נזלת אלרגית שלא מטפלים בה עלולה להתפתח לאסטמה - ב-20-40% מהמקרים זה קורה בפועל.
• אפשר לפתח אלרגיה לראשונה גם בגיל ארבעים, גם בלי שום היסטוריה אלרגית קודמת.
• טיפול אימונותרפי יכול לפתור את הבעיה לטווח ארוך - לא רק להקל על התסמינים.

האביב הישראלי מביא עמו פריחה מאסיבית של זית, פקאן ופרחים לצד ריכוזי אבקנים באוויר שגבוהים במיוחד בהשוואה לשאר העולם. עבור מי שיש לו נטייה אלרגית, זה מתורגם לשבועות של עיטושים, גרד, אף סתום ועיניים דומעות שמשבשים שינה, ריכוז ושגרה. הבעיה היא שרבים מתעלמים מהתסמינים, מייחסים אותם לצינון חוזר או פשוט מקבלים את הסבל כמובן מאליו. ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה, מסבירה מה מבדיל אלרגיה עונתית מוירוס, מתי היא עלולה להתפתח לבעיה נשימתית ממשית, ואילו פתרונות - כולל טיפול שמכוון לשורש הבעיה ולא רק לתסמינים - עומדים כיום על השולחן.

אביב ישראלי ואלרגיות. אילוסטרציה: AI

איך אפשר להבדיל בקלות בין אלרגיה עונתית לבין וירוס או צינון רגיל?

ד"ר מעוז סגל מסבירה כי: "ההבדל בין השניים הוא קריטי לאבחון נכון ולטיפול יעיל. בנזלת אלרגית, התסמינים מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי יחסית עם התחלת עונת הפריחה ומלווים בנזלת שקופה ומימית מאוד, עיטושים רצופים שקשה להפסיק, ובעיקר גרד עז באף, בעיניים ובלוע. לעומת זאת, צינון ויראלי לרוב מתפתח בהדרגה, הנזלת הופכת לרוב לצמיגית ומוגלתית ועשויה להיות מלווה בחום, כאבי שרירים או שיעול טורדני.

בעוד שהצינון חולף מעצמו תוך שבוע או שבועיים, האלרגיה תמשיך להציק כל עוד האלרגן נמצא באוויר, והיא עלולה לחזור בחומרה משתנה מדי שנה, באותה תקופה".

האם זה נכון שניתן לפתח אלרגיה לפריחה פתאום באמצע החיים, גם אם מעולם לא סבלנו ממנה קודם?

"התשובה היא חד משמעית כן. אלרגיה עלולה להתפרץ בכל גיל, בכל שלב בחיים, מילדות ועד זקנה. הגוף יכול לפתח רגישות חדשה לאלרגנים שבעבר לא השפיעו עליו כלל. לעיתים הדבר נובע בשל שינויים במערכת החיסון, חשיפה ממושכת לאלרגן מסוים או שינויים סביבתיים אחרים. גם אם עברתם את גיל שלושים או ארבעים ללא אלרגיה, אינכם חסינים בפני התפתחות של נזלת אלרגית. לפעמים המערכת פשוט זקוקה לטריגר מסוים כדי להתחיל להגיב".

נזלת אלרגית עלולה להחמיר עם השנים

"מערכת החיסון שלנו נוטה 'לזכור' ולזהות את האלרגנים, ובמקרים רבים התגובה עלולה להפוך לחריפה יותר מחשיפה לחשיפה, ואף להוביל להתפתחות של מערכות נוספות. למשל, מעורבות של מערכת הנשימה, קרי קוצר נשימה משמעותי ותחושת מחנק, בעור - התפתחות של תפרחת מגרדת במגע של העור עם האלרגן וכו'.

חשוב להדגיש שלא כל נזלת אלרגית עונתית (קדחת השחת) תחמיר עם השנים ותתפתח גם לאסטמה אלרגית אלא רק בחלק מהמטופלים. מצד שני, כן חשוב לאבחן נכון ולהתאים את הטיפול, וכמובן להיות עירניים להתפתחות תסמינים של שיעול או קוצר נשימה שדורשים כבר התערבות רפואית דחופה ומיידית".

מה קורה אם אדם סובל מאלרגיה ופשוט בוחר להתעלם ממנה?

ד"ר מעוז סגל מדגישה כי: "חשוב לטפל בנזלת אלרגית גם אם היא עונתית בלבד (בניגוד לנזלת אלרגית פרינאלית שסובלים ממנה כל עונות השנה), מאחר והעדר טיפול עלול לגורם לפגיעה באיכות החיים, לפעמים אפילו פגיעה קשה. מעבר לעיטושים ולגרד המציק, נזלת אלרגית יומיומית עלולה לגרום לעייפות כרונית שיכולה להביא לקשיי ריכוז בעבודה, בלימודים ובאיכות השינה.

בטווח ארוך, נזלת אלרגית עלולה לגרום גם לדיכאון ולתסכול מתמשך בשל חוסר הנוחות הקבוע, ולתחושת בושה, שלרוב מלווה את החולים שמצוננים באופן תמידי וצריכים לשאת עימם נייר טישיו.

מניסיון אישי על סמך תלונות מהמטופלים במרפאתי, הבושה התגברה עוד יותר בתקופת הקורונה - עד כדי התרחקות מאנשים אחרים.

קיים קשר ברור בין נזלת אלרגית לאסטמה. חשוב לציין כי 20-40% מהחולים עם נזלת אלרגית בכל גיל, יפתחו אסטמה אלרגית ברבות השנים, כשהסיכון מוגבר יותר בילדים ובמתבגרים. מנגד, בכ – 60-80% מחולי אסטמה יש גם נזלת אלרגית כך שכיום נהוג להתייחס לשתי המחלות הללו כמחלה אחת של ONE AIRWAY DISEASE.

גורמים המעלים סיכון להתפתחות אסטמה הנם נזלת אלרגית כרונית קשה, רגישות לאלרגנים מרקובים (POLYSENSITIZATION) חשיפה גבוהה לאבקנים (למשל לזית בישראל) או מחלות אטופיות אחרות כגון אסטמה של העור ATOPIC DERMATITIS אלרגיה למזון ועוד".  

מהם התסמינים הפחות מוכרים של אלרגיית אביב, מעבר לעיטושים ועיניים דומעות?

"ישנם תסמינים רבים שאנשים לא תמיד משייכים לאלרגיה ונוטים לייחס לגורמים אחרים. למשל, גרד טורדני בעור או הופעת תפרחת עורית בעונה של התסמינים.

תסמין נוסף הוא אף סתום באופן כרוני שמוביל לדיבור בקול מאנפף, מה שמעיד על גודש חריף בריריות הנשימה. לעיתים מופיעות גם תחושות של עייפות קיצונית, כבדות בחזה ותחושת חולי כללית, שאנשים נוטים לשייך לעומס בעבודה במקום לאלרגיה שמתחוללת אצלם בגוף באותו הרגע.

עוד תסמין חשוב הוא פגיעה בחוש הריח או הטעם (או שניהם) במקרה כזה כדאי להיבדק ע"י מומחה אא"ג על מנת לוודא שלא צמחו פוליפים חוסמים ברקמת האף".   

ד"ר רמית מעוז סגל, צילום: מהאלבום הפרטי

האם כדאי להתחיל בטיפול תרופתי מונע עוד לפני שמתחילה הפריחה הראשונה, או שעדיף לחכות לסימפטומים?

"הגישה הנכונה ביותר היא הקדמת תרופה למכה. אם אתם יודעים מניסיון העבר שאתם סובלים באביב, מומלץ מאוד להתחיל בטיפול התרופתי המונע עוד לפני שהאבקן הראשון מגיע למערכת ריריות הנשימה שלכם. טיפול מונע עוזר להרגיע את המערכת החיסונית ולחסום את התהליך הדלקתי עוד לפני שהוא מתפרץ בעוצמה מלאה, מה שמאפשר לעבור את העונה כולה בצורה הרבה יותר קלה, נעימה ועם פחות פגיעה בתפקוד היומיומי".

למי מתאים הטיפול בחיסונים (אימונותרפיה) והאם מדובר בפתרון לצמיתות?

"הטיפול האימונותרפי הוא פתרון מצוין עבור אלו הסובלים מנזלת אלרגית לאורך תקופות ארוכות בשנה ונאלצים להסתמך על תרופות אנטי-היסטמיניות באופן קבוע. הוא מתאים במיוחד גם לחולי אסטמה אלרגית שרוצים לשפר את השליטה בתסמיני המחלה. הטיפול כרוך בחשיפה מבוקרת והדרגתית לאלרגן באמצעות זריקות תת-עוריות (בתחילת התהליך אחת לשבוע ולאחר מכן אחת לחודש), או כדור תת לשוני יומיומי. המטרה היא 'לאמן' את מערכת החיסון מחדש ולגרום לשינוי כך שבסופו של דבר התגובתיות לאלרגנים גורמי המחלה פוחתת, מה שמביא להקלה משמעותית מאוד ולעיתים אף לפתרון ארוך טווח שנמשך שנים רבות".

האם משבר האקלים ושינויי הטמפרטורה באמת הופכים את עונות האלרגיה לארוכות ואגרסיביות יותר?

"בהחלט כן, אנחנו רואים את ההשפעה הזו בשטח בצורה מדאיגה. משבר האקלים גורם לטשטוש בין העונות, מה שמוביל לכך שבחלק מתקופות הפריחה מתחילה מוקדם יותר ומתארכת באופן משמעותי. בנוסף, שינויי הטמפרטורה הקיצוניים וסופות האבק מפיצים את האבקנים למרחקים גדולים יותר ומגדילים את הריכוז שלהם באוויר הפתוח. כל אלו גורמים לכך שתסמינים של אלרגיה שהיו פעם קלים, הופכים לאגרסיביים יותר וממושכים יותר ממה שהכרנו בעשורים האחרונים".

אילו פעולות פשוטות באורח החיים בבית יכולות להפחית משמעותית את החשיפה לאלרגנים?

"יש כמה צעדים שניתן לנקוט בתוך הבית כדי להקל על המצב באופן מיידי. לגבי קרדיות אבק הבית (שהנו אלרגן רב עונתי), חשוב מאוד לכבס מצעים בטמפרטורה גבוהה של לפחות שישים מעלות כדי להשמיד את קרדית אבק הבית. מומלץ לשאוב את המזרונים לפחות פעם בשבוע, כמו גם את השטיחים והווילונות בתדירות גבוהה ועם שואב אבק עוצמתי. טיפ נוסף ויעיל נוגע לבובות הפרווה של הילדים: כדאי להקפיא אותן למשך הלילה במקפיא או להכניסן למייבש כביסה בחום גבוה, או אפילו להניחן תחת שמש ישירה. כל אלה פעולות המסייעות בנטרול האלרגנים המצטברים בתוכן".

מהי הטעות הנפוצה ביותר שאנשים עושים כשהם מנסים לטפל באלרגיה שלהם לבד?

"הטעות הגדולה ביותר היא הייאוש וההשלמה עם הסבל היומיומי המיותר. אנשים רבים בטוחים שאין באמת מה לעשות ושמדובר בגזירת גורל שעוברת עם הזמן, ולכן הם מוותרים על טיולים, על פעילות גופנית בחוץ ועל איכות החיים שלהם בכלל. המציאות היא שיש כיום פתרונות רפואיים מתקדמים, נגישים ויעילים להפליא שיכולים לשנות את התמונה מקצה לקצה ולהחזיר את השליטה לידיים של המטופל", אומרת ד"ר מעוז סגל.

מהו הטיפ המנצח שלך למי שרוצה לטייל וליהנות מהפריחה בלי להזדקק לחבילת טישיו צמודה?

"הטיפ המנצח שלי הוא פשוט להפסיק לנחש ולפנות לייעוץ אצל רופא מומחה לאלרגיה (אלרגולוג). אבחון נכון ומדויק הוא המפתח היחיד לפתרון אמיתי. ברגע שאנחנו מזהים בדיוק מהו הגורם הספציפי שמעורר את התגובה אצלכם, נוכל להתאים לכם את הטיפול המדויק והנכון ביותר שיאפשר לכם לצאת לטבע, לנשום עמוק וליהנות מכל היופי של האביב הישראלי בלי לסבול משום תופעת לוואי”, מסכמת ד"ר מעוז סגל.

ד"ר רמית מעוז סגל היא מומחית בכירה לרפואה פנימית, אימונולוגיה קלינית ואלרגיה, היא מעניקה מענה רפואי מקיף לילדים ולמבוגרים, הכולל אבחון רגישויות לתרופות ומזון, טיפול באקזמות ובאלרגיות עונתיות, וביצוע טסטים וניטור של מערכת החיסון.

ד"ר מעוז סגל מתמחה במיוחד במתן פתרונות ביולוגיים חדישים לאורטיקריה כרונית במטרה להשיב למטופלים את שגרת חייהם, ומקבלת מטופלים דרך קופת חולים מכבי או באופן פרטי במרפאתה.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המיילmailto:[email protected]