נגישות
נגישות

חרדת בחינות בבני נוער ובמתבגרים

(1)
לדרג

חרדת בחינות היא תופעה נפוצה בקרב מתבגרים. ד"ר מירה אציל מסבירה כיצד יוכלו לעבור את הבחינות בהצלחה

מאת: ד"ר מירה אציל

חרדת בחינות היא תופעה נפוצה, שאינה קשורה לרמת אינטליגנציה, לקשיי למידה או להפרעה רגשית עמוקה. החרדה היא תגובה טבעית למסגרת חינוכית שנתפסת מלחיצה, בעלת דרישות גבוהות, שנוספות לעתים על דרישות גבוהות מהבית. ילדים המתמקדים בעיקר בתגובות הסביבה להצלחתם או לכישלונם, באופן טבעי הם מרוכזים פחות בלימודים ובלמידה יעילה.

חרדת בחינות היא שם כולל למגוון תופעות שמתחילות בזמן למידה למבחן, מתעצמות ככל שמועד הבחינה מתקרב ופוגעות בתפקוד בעת המבחן עצמו. לעתים החרדה מתפשטת מעבר למצבי מבחן וגוררת מורל ירוד, פסיביות וקשיים חברתיים.

מי לוקה בחרדת בחינות?

^^1. תלמידים החרדים שלא יעמדו בציפיות גבוהות^^

רמת הידיעות של תלמידים אלה מעולה. ציוניהם באחוזונים העליונים, אבל יש להם צו פנימי עמוק של חרדה מכל ציון שהוא פחות מ-100. הם שואפים למירב ואינם בטוחים אם יצליחו להשיגו. כל חשש כזה גורם להופעת תסמיני חרדה שעלולים לפגוע בביצועים.

^^2. תלמידים החרדים מכישלון^^

רמת הידע של תלמידים אלה נמוכה יחסית, אף שהם בעלי מנת משכל תקינה. הם פיתחו אמונה שאין ביכולתם להצליח, לעתים בגלל כישלון בעבר, ולכן מתקשים להשקיע. לפיכך הם נכשלים במבחנים, והדבר מחזק את אמונתם השגויה ש"אין סיכוי". כך נוצרת נבואה שמגשימה את עצמה, התלמידים מיואשים וחסרי אונים ולכן אינם מסוגלים להשקיע כדי להצליח בבחינה.

הטיפול בחרדת בחינות הוא רב-ממדי, והוא נוגע לכל היבטי הבעיה וליחסי הגומלין ביניהם:

הממד הגופני: מתח, כאבי בטן, בחילה, זיעה, רעד, סחרחורת ודופק מהיר.

הממד הקוגניטיבי: קשיי ריכוז וזיכרון, קשיי התארגנות וביטוי עצמי לקוי.

הממד החברתי: דימוי של כישלון ופחד מפני תגובות לעג ובוז מצד אחרים.

הממד הרגשי: חוויית בושה ועצב, לעתים עד כדי דיכאון.
הממד ההתנהגותי: ארגון הזמן, תנאי הלמידה ומיומנויות למידה.

חשוב לברר אם חרדת הבחינות היא נושא ממוקד, הנובע מלחצים מיוחדים, ואם הקושי מבוסס על הפרעה רגשית עמוקה יותר. הטיפול יכלול הערכה כוללת חינוכית וקלינית, המביאה בחשבון את קשיי המתמודד ואת משאביו. רצוי לעשות גם הערכה משפחתית כדי לברר השפעות בין-אישיות הקשורות לבעיה. ככלל, מטרת הטיפול לזהות את מעגלי הקסמים השליליים הפועלים אצל המטופל ולסייע לו לצאת מהם, בהתערבות הנתפרת לאישיותו.

הטיפול מציע התערבויות בתחום הרגשי, הקוגניטיבי ובמידת הצורך גם בהקניית מיומניות למידה. יש לנטרל חרדה, מתח ומשקעים רגשיים שליליים שנקשרו ללמידה, ייאוש, כעס וחוסר אונים, ולטעת תקווה תוך גיוס משאבי המטופל ובחוויות של הצלחה. בתחום הקוגניטיבי מיושמות שיטות של שינוי התנהגותי קוגניטיבי, שינוי אמונות שגויות והמרת השיח הפנימי השלילי בשיח פנימי חיובי. נלמדות שיטות להגברת הריכוז, חידוד הזיכרון וארגון הזמן. שיטות דמיון מודרך מיושמות להרפיית המתח ולדימות (סימולציה) של מצבים מעוררי חרדה וכן התנסות בנטרול החרדה בכוח הדמיון כדי ליצור תחושות וחוויות הסותרות את הקושי ומגבירות יעילות עצמית. חשוב להביט בבעיה באופן כוללני ורב-מערכתי, הדורש שיתוף פעולה מצד המשפחה ומצד המערכת החינוכית.

ד"ר מירה אציל היא פסיכולוגית קלינית ורפואית בכירה, מומחית לטיפול בחרדות, פסיכולוגית אחראית ב"פרוקרדיה" מרכז שיקום הלב של "מכבי שירותי בריאות".

המאמר פורסם במקור במכביתון, ספטמבר 2006.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים וילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום