תינוקת בת 8 חודשים ישנה רק על הידיים

דיון מתוך פורום  ייעוץ שינה לתינוקות

29/11/2020 | 07:18 | מאת: סיון

הי טלי (: הבת שלי (ילדה ראשונה שחיכינו לה שנתיים וחצי) רגילה מאז שנולדה לישון עלינו, אחרי שנרדמת אנחנו מחכים 10-30 דקות שתכנס לשינה מעט עמוקה יותר ומניחים אותה במיטה. בחצי מהפעמים היא מתעוררת מיד, נעמדת ובוכה כדי שנרים אותה (ואנו מרימים ומרדימים שוב על הידיים) ובחצי מהפעמים היא עייפה מספיק כדי להמשיך לישון במיטה. בעבר ישנה רצוף 8 וגם 10 שעות. לפני כחודש וחצי (בסמוך לצמיחת שיניים) החלה לחזור ליקיצות בין פעם ל- 3 פעמים בלילה. ובנוסף, לא ישנה יותר מ 8 שעות במצטבר. לפני כחודש ניסינו "נוכחות הדרגתית" שהחלה עם "הרם-הורד" ואחרי כמה שעות נשברנו ושוב הרדמנו על הידיים. אני מרגישה שלא תמיד נוח לה לישון עלי כמו שהיה לה בגיל קטן יותר (עד 5-6 חודשים) כי אז הייתה מתכרבלת ונרדמת והיום, הרבה פעמים היא זזה ומתפתלת עד שנרדמת. חשבתי שאולי כדאי ללמד אותה לישון עצמאית. מצד שני אישי אומר שזה אילוף ומתסכל את התינוק ולא טבעי ושכדאי לזרום איתה. קשה לי מאוד רגשית לבצע תהליך שבו היא בוכה ולבסוף "לומדת" ומצד שני קשה גם להרדים אותה על הידיים, במיוחד עם היקיצות המרובות. שבחלקן לוקח לה הרבה זמן להרדם שוב (אפילו שעה וחצי אם זו יקיצה ב - 5 בבוקר). אגב, כשאני קמה אליה היא רוצה לינוק (לא משנה באיזו שעה) וכשאישי קם אליה הוא מצליח להרדים ללא האכלה. על איזו שיטה את ממליצה כדי להקנות לה את היכולת לישון לבד? והאם יש דרך לצמצם את הבכי שלה? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיוון, חינוך ולא אילוף מאחר ואנחנו לא כלבים אבל כן צריך לחנך, כמו שאמרת התחלת עם תהליך ומה שקרה הוא שנישברת אז מה שהיא מבינה מזה זה שאם היא תבכה יותר זמן או יותר חזק בסוף היא תקבל את מה שהיא רוצה. לימדתם אותה לישון על הידיים, עכשיו אתם רוצים ללמד אותה לישון במיטתה היא מתנגדת, כמובן זהו שינוי שלא בא מצידה והיא נלחמת בו. מה שחשוב לזכור שאם התחלתם תהליך כלשהו הוא להתמיד בו..... אני לא דוגלת בבכי של יותר מדקה אחת אבל בכל חינוך גם בחינוך לשינה אין מצב שאין בכי בכלל. ואני יכולה להבטיח שבלילה הראשון שהוא הכי סיוטי שיש היא תבכה דקה אתם תרגיעו היא תבכה שוב דקה , אתם תרגיעו וזה יכול לקחת גם 3 שעות.... בלילה השני זה כבר יקח פחות ובדר"כ 3 ומרגישים את השינוי. בגילה היא אולי טרם מדברת אבל אפשר להסביר לה על השינוי שעתיד להתרחש כדי להכין אותה, כשאתם מתכוננים לבצע את הלמידה קחו לכם לפחות 3 לילות שאתם איתה ואין שינויים משמעותיים (עדיפות לרוב האנשים היא סופ"ש) תסבירו לה ש" מהיום הולכים לישון כל אחד במיטה שלו," תתמידו עם טקס השינה שהיא רגילה אליו. תדאגו שהיא מבינה שאתם נשארים איתה בחדר (אחד מכם כל פעם) עד שהיא נרדמת, תלטפו אותה כל עוד היא מתמסרת ושוכבת אם היא מתרוממת, שבו על כיסא בחדר ותמתינו אם תחזור לשכב תמשיכו בליטופים (אם זה כמובן משהו שהיא אוהבת) אם מתחילה לבכות עליכם להמתין דקה שלמה על השעון, כל הפסקה בבכי מאפסת את השעון. ואחרי דקה תרימו אותה להרגעה, ברגע שנרגעת להחזירה למיטה וללטפה, אתם מנסים כך לחזק את החיובי, 3 לילות הם בדר"כ כלל הכי קשים ומעייפים (אתכם ההורים) אבל אם לא תישברו היא תלמד. עם הזמן תוכלו לצמצם את נוכחותכם באופן הדרגתי בזמן ההרדמה.

02/12/2020 | 07:35 | מאת: סיון

תודה רבה על תשובתך (: יש לי כמה שאלות נוספות 1.אנחנו ננסה את השיטה של הדקה. האם זה יראה כמו "הרם הורד"? כשאנחנו מרימים אותה אז לכמה זמן? עד שנרגעת? וכאשר מורידים, האם לשבת על כסא רחוק ורק לדבר אליה? או שאפשר לשבת לידה וללטף ולנשק במשך הדקה? 2. כשאנחנו מעבירים אותה למיטה / שמים אותה שם אחרי טקס שינה - היא ישר נעמדת ובוכה בתחנונים עד שאנחנו מרימים אותה. שמעתי מחברות שאצלן בהתחלה התינוק עמד ואחרי שכבר התיש עצמו בבכי - התיישב ואז נשכב ונרדם (אחרי שעות רבות). האם באמת ההירדמות מגיעה מהתשה? לא מאיזו תחושת הסכמה / ביטחון / למידה להרגע לבד? 3. בעבר היא הייתה ישנה לילה רצוף משתיים בלילה עד 11:00 בבוקר, ללא יקיצות באמצע. וכשהייתה קמה בבוקר הייתה רגועה - ממלמלת קצת כדי לקרוא לנו. כיום היא מתעוררת לפחות פעמיים באמצע הלילה ובכל יקיצה (גם בבוקר) ישר מתחילה בבכי מתון כדי לקרוא לנו. מה יכולה להיות הסיבה לשינוי הזה? אגב, לפני כחודש הקדמנו את שעת השינה: מתחילים לנסות להרדים בסביבות 20:00. הרבה פעמים לא הולך ונותנים לה לרדת לריצפה לשחק (כי היא נאבקת ויורדת מעלינו) תודה רבה!

תשובות: 1. כן כמו הרם הורד, אחרי דקה של בכי מרימים להרגעה, בשניה שנרגעת מחזירים למיטה. אם שוכבת ומתמסרת אפשר ללטף + שששששש כל זמן זה אם היא מאפשרת, אם היא מתיישבת או נעמדת עוד טרם התחלת בכי, אפילו בקטעים של חנדלך אתם מפסיקים את האינטראקציה איתה, יושבים בחדר בפרופיל אליה, ולא מדברים ולא מלטפים כדי שהיא תרצה את הליטוף ותשכב לעומת תעמוד ולא תקבל ליטופים, כך תחזקו אצלה את הפעולה שאתם מעוניינים בה עם חיזוק חיובי ובפעולה שאתם לא מעוניינים לחזק תתעלמו (בזמן זה הרבה פעמים תינוק לומד שההורים נוכחים ומשרים ביטחון אבל לא מפריעים לו להירדם). במהלך הדקה עצמה אתם נמנעים מליצור קשר ע"מ לא לחזק את הפעולה הזו, אני יודעת שזה קשה אבל לא לשכוח זו רק דקה. 2. כמובן שיש את שיטת ההכחדה שזה תנו לילד לבכות ולצרוח עם עצמו אפילו 4 שעות עד שיוטש וירדם ואחרי 3 לילות הוא ילמד שאין מה לצרוח כי אף אחד לא בא וירדם, אני לא מסכימה עם שיטה זו אבל מי שמעוניין יכול. לכן בדרך של נוכחות הורה ועמעום זה לוקח יותר זמן ללמוד, הבכי והדקה של הרם/הורד לוקח כם גם-3 לילות אבל נוכחותכם בחדר תצומצם באופן הדרגתי כך שעל פניו זה אורך הרבה יותר זמן. 3. יכולות להיות סיבות רבות לכך, שינויים בבית החל ממעבר דירה/גן חדש/תקופת הסגר וכל מצב הקורונה/ מטפלת שהתחלפה/גירושין. אפילו דברים קטנים יותר כמו שינוי החדר שלה/הרהיטים/ אבקת הכביסה, הבובות(חפץ המעבר) וכו' כל שינוי משמעותי יכול לגרום לרגרסיה במצב, כאשר היא מתעוררת בלילה שיטת ההרדמה היא בדיוק כמו בערב. אתם צריכים להיות ערים לחלונות השינה שלה שיש מצב שלאורך היום מתפספסים ולכן מתרחש כל השינוי של התעוררויות בלילה וקושי להרדים בערב, כשרוצים לשנות את זמן ההרדמה (להקדים או לאחר) מבצעים זאת באופן הדרגתי (10-15 דק' לא יותר) למשל אתם מעוניינים להרדים בשמונה אבל היא רגילה ללכת לישון בתשע, אז לנסות בשמונה להרדים לא יעזור, מתחילים ברבע לתשע במשך 3-4 ימים, אם רואים שזה עובד אפשר לשנות שוב לשמונה וחצי 3-4 ימים אם לא עובד מספיק טוב ממשיכים עוד כמה ימים, עובד יופי אפשר שוב לעבור למשל לשמונה ועשרים.... וכך באופן הדרגתי משנים את שעת ההרדמה

08/12/2020 | 08:46 | מאת: סיון

תודה רבה טלי! אנחנו ננסה את השיטה בעוד כמה ימים. המגמה שאנחנו צריכים לראות היא שלאט לאט היא בוכה פחות זמן, ומתחילה לשכב ולנסות להירדם בעצמה?

בוכה פחות פעמים מאחר וזמן הבכי שלה הוא לא יותר מדקה עד שאת מרגיעה אותה אבל כן, כל לילה את אמורה להרגיש שמשך הזמן שהיא נשארת רגועה בין בכי לבכי מתארך כמו גם זמן ההרגעה עצמה מתקצר. בהצלחה.

04/01/2021 | 12:00 | מאת: סיון

הי טלי, מה שלומך? ניסינו מעט את השיטה של הדקה ואכן הבכי פחת. אבל בסופו של דבר היה לנו קשה רגשית להתמיד. כי בכל זאת היה בכי. בשבוע האחרון קרה דבר חדש: כשניסיתי להרדים את הקטנטונת על הידיים זה לא היה לה נוח. היא התפתלה עלי ורצתה לרדת לריצפה. (אישי מרדים אותה בעמידה והיא כן נרדמת אבל אני בישיבה כי היא כבדה לי) באחת הפעמים שהתפתלה, הנחתי אותה במיטה, ובמקום לבכות היא נשארה שם ומאוד ניסתה לשכב ולהרגע. היא התגלגלה, הסתובבה, התהפכה, ישבה, נעמדה, נשכבה וחוזר חלילה. היה נראה שהיא ממש רוצה לישון אבל לא יודעת איך. כל תנוחה שהגיעה אליה, היא נשארה מספר שניות ואז זזה לתנוחה הבאה. נשארתי לצידה שעה וארבעים כדי לעודד את זה שהיא מנסה, אבל בסופו של דבר היא התייאשה ובכתה שארים אותה, אז הרדמתי על הידיים. הדבר קרה עוד כמה פעמים. כאשר היא מסתובבת במיטה כשעתיים ואז מתייאשת ואנו מרדימים על הידיים. מה את ממליצה לעשות בשלב הזה? הניסיונות הארוכים גורמים לה לערנות / עייפות יתר (היא נכנסת להיפר, מחפשת צעצועים, קמה, מושיטה יד לפנים שלי וכו') האם זה טוב לתת לה להמשיך ככה לילה שלם? הרי היא מפספסת את השינה תודה דה רבה מראש, ויום מקסים

מהתיאור שלך עכשיו יותר הגיוני שאת מפספסת את חלון השינה שלה ולכן היא נכנסת למצב עירנות יתר למרות העייפות שלה, תנסי להתחיל את כל הטקס שעה לפני ותני לה להסתובב במיטה עד שמוצאת את התנוחה הנוחה לה, כאשר "תפלי" על חלון השינה היא תירדם מאוד מהר. אגב טיפ שרוב האנשים מפספסים הוא שסימנים כמו פיהוק ושיפשוף עיניים הם סימנים של פספוס חלון השינה, נסו לשים לב לסימנים מוקדמים, שהם אישיים לכל תינוק אך סימנים מוכרים הם גבות אדומות, ירידה ברמת הפעילות ומלמול של חפץ/שיער/בובה/חיתול בין האצבעות.

05/01/2021 | 17:27 | מאת: סיון

תודה רבה על תגובתך (: אז באמת יכול להיות שאנו מפספסים את החלון. בד"כ אנחנו מתחילים להרדים אותה כשהיא מושכת באוזן / בשיער. אני פשוט לא מצליחה לזהות סימנים אחרים, חוץ מאולי ירידה קלה בפעילות. אנסה להקדים את שעת האוכל והשינה. אגב, עד כה בתחילת הלילה הרדמנו על הידיים ורק ביקיצות ניסינו קצת את הנוכחות (שיטת הדקה שהצעת מאוד עזרה להפחית את הבכי!) אז לדעתך כדאי להניח אותה במיטה בתחילת הלילה, אחרי טקס השינה? וכבר להתחיל את שיטת הדקה + נוכחות? ואם בכל זאת יקח לה המון זמן להרדם (אם נטעה לגבי סימני העייפות) אז לחכות גם אם היא מפספסת שינה? תודה רבה! (:

ברגע "שתיפלו" על החלון היא תירדם מהר אבל כן שיטת ההרדמה צריכה להיות זהה כלומר גם בהרדמה בלילה וגם ביקיצות באמצע הלילה עושים אותם הדברים, זה נותן לה את החזרתיות שהיא צריכה, כך היא יודעת למה לצפות כי כל הזמן זה אותו דבר.

30/03/2021 | 22:02 | מאת: סיון

הי טלי (: מה שלומך? התינוקת שלנו כבר בת שנה... לפני כשלושה שבועות התחלנו הרדמה במיטה שלה. ביום הראשון ישבתי ליד המיטה והיא עמדה ובכתה כמעט שעה כשאני מדברת איתה, שרה ומלטפת. אחרי שהפסיקה לבכות התחילה להקשיב להסברים שלי, ולשירים. ניסתה הרבה פעמים לשכב ולהרדם, קמה, ושוב ניסתה. לסירוגין בכתה מעט והרגעתי - כל זה במשך שעתיים עד שהייתה ממש עייפה. שמה ראש על השמיכה ונרדמה. התעוררה אחרי 3 שעות ב7 בבוקר. בלילה השני כבר הכנסנו אותה למיטה בשעה מוקדמת 20:00. אחרי החתלה והאכלה (זה הטקס שינה שלנו) לקח לה שעה וחצי להירדם ופחות בכי. גם הפעם ניסתה הרבה לשים ראש, קמה וחוזר חלילה. כך עשינו במשך 3 שבועות. ההרדמה הכי קצרה הייתה תוך 50 דקות והכי ארוכה שעתיים. הבעיה היא: בחצי מהלילות היו לה יקיצות. ניגשנו והשכבנו אותה על הגב, ליטפנו את הבטן ועשינו קול ששש. בלילה הראשון כשהייתה יקיצה היא נרדמה תוך 5 דקות בשיטה הזו, בשני (כעבטר כמה לילות) לא נרדמה והנקתי אותה (כי עברו 5 שעות מההאכלה) וכשהנחתי במיטה אחרי ההנקה היא נרדמה מיד. בלילה אחר שוב הנקתי והיא לא נרדמה מיד, אז עשיתי את השיטה של תחילת הלילה ולקח לה שעה. וכך נוצר מצב שאנו לא יודעים איך להרדים ביקיצות. מתי להאכיל ומתי להתעקש על שיטת ההרדמה של תחילת הלילה. בנוסף, נראה שבלבלנו אותה כי בימים האחרונים בתחילת הלילה היא כבר לא מנסה לשים ראש אלה עומדת ובוכה ממש במחאה עד שאנו משכיבים, מלטפים בבטן ועושים ששש (כאילו שכחה איך לשים ראש) היום טפחתי לה על אזור הכרית והיא שמה בעצמה את הראש אבל כן ליטפתי ועשיתי ששש ואני מרגישה שזה מבלבל ועושה לה רגרסיה. מה את ממליצה לעשות? איך להרדים בתחילת הלילה ובעיקר ביקיצות? תודה רבה מראש! סיון

אם כל פעם שהיא נרדמת אתם עושים משהו אחר אז בהחלט יש מצב שהיא מבולבלת. הרדמה ביקיצה צריכה להיות אותו דבר כמו בהרדמה בלילה. בגיל שנה אם היא אוכלת טוב, עולה במשקל ונותנת שתן אין צורך להאכיל בלילה, במיוחד אם כבר נגמלה מהאכלות בלילה. לאחר שתחליטו מה שיטת ההרדמה בתחילת הלילה ובכל התעוררות בלילה. עליכם להשאר עקביים כדי שהיא תבין שזו הדרך ולא תיצור בלבול.

31/03/2021 | 16:54 | מאת: סיון

השיטה שהיינו רוצים היא נוכחות הדרגתית. ללמד אותה לשים ראש לבד, בנוכחותנו ולאט לאט להתרחק. השיטה "המשנית" של השכבה על הגב וליטוף היא ברירת מחדל כאשר היא בוכה הרבה או לא מצליחה להרדם מעל שעה וחצי. האם כדאי לחכות מעל שעה וחצי ולתת לה לבכות עד שתלמד לשים ראש לבד (ולא לעזור לה?) או שניתן לעזור לה בהתחלה ואח"כ "להכחיד" את ההתניה בזה שהשלב הבא יהיה בלי עזרה. שאלה נוספת - אם נהיה ממש עקביים אז לאחר כמה שבועות נראה שיפור ולמידה? כי כיום אין שיפור בזמנים / ביקיצות. תודה רבה

ניתן להרגיע אותה בכל פעם שצריך. בנוכחות הורית ועמעום הנוכחות בהדרגה. את נוכחת. כל פעם שמתרוממת את מתעלמת. לא לדבר איתה רק להיות נוכחת בחדר. לא ללטף בזמן זה. אם מתחילה לבכות לחכות דקה ואז לגשת להרגיעה ולהחזירה מיד כשנרגעת וחוזר חלילה כל פעם עד שתירדם. כשהיא שוכבת ומתמסרת לכך אפשר בהחלט ללטף אותה. כאשר תהיו עקביים ובאמת כל הזמן יקרה אותו דבר והיא תוכל לסמוך על כך בהחלט תראי שינוי לטובה. אפילו תוך מספר לילות בודדים. אבל העיקביות מצד שניכם חובה.

מנהל פורום ייעוץ שינה לתינוקות