ציקלותימיה: נסיכי הגאות והשפל

(0)
לדרג

ציקלותימיה, המתאפיינת בשינויים מחזוריים במצב הרוח, נחשבת אמנם לגרסה "קלה" של מאניה דפרסיה - אךהיא פוגעת קשות באיכות החיים. החדשות הטובות: יש טיפול

רופאים פסיכיאטרים

ציקלותימיה (Cyclothymia) הינה הפרעה מחזורית של מצב הרוח, המשלבת תקופות של מצב רוח מרומם או תוקפני, תקופות של דיכאון (שאינו מגיע לרמה של דיכאון מג'ורי) ותקופות מאוזנות. לכן, הפרעה זו נכללת בקבוצת המצבים של מאניה דפרסיה.

לעיתים קרובות אנשים הסובלים מציקלותימיה מדווחים כי כבר בגילאים מוקדמים של החיים הם חוו הפרעות בשליטה על מצב הרוח, כגון פחדים רבים, נטייה לרגזנות ולחוסר משמעת, ביטחון עצמי ירוד ועוד. חוסר הוויסות של המערכת הרגשית בגילאים צעירים יכול להוביל לשינויים אישיותיים, שיאובחנו בדרך כלל כהפרעות אישיות, כדוגמת הפרעת אישיות גבולית, נטייה להתמכרויות. ובאופן כללי, קווים אישיותיים מורכבים.

ציקלותימיה משלבת מצב רוח מרומם תקופות של דיכאון. צילום: שאטרסטוק
ציקלותימיה משלבת מצב רוח מרומם תקופות של דיכאון. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן לומר כי ציקלותימיה היא בבחינת מאניה דפרסיה בעוצמה נמוכה יותר? מה היחס בין האבחנות האלה?

התנודתיות במצב הרוח, אשר מגדירה את המחלה המאניה דפרסיבית, כוללת תקופות של מצב רוח מרומם או תוקפני ותקופות של מצב רוח דיכאוני, בעוצמות שונות.

כאשר העוצמה הינה מרבית, המחלה המאניה דפרסיבית מוגדרת מאניה דפרסיה מסוג 1.

במקרים של עוצמה בינונית, המאניה דפרסיה מוגדרת כהיפומאניה והיא מחלה דפרסיבית מסוג 2. וכאשר היא מינורית יותר, היא מוגדרת כציקלותימיה.

חשוב לציין כי העובדה שציקלותימיה מוגדרת כצורה קלה יותר של המחלה המאניה דפרסיבית - איננה משקפת את הסבל הרב של החולה ואת הקשיים שהוא חווה, בניהול אורח חיים תקין.

מהי שכיחות הציקלותימיה, ביחס למאניה דפרסיה?

ההערכות המקובלות הן כי 3.5%-4% באוכלוסייה מוגדרים כסובלים ממאניה דיפרסיה, מתוכם עד 1% סובלים מציקלותימיה (כלומר: 1 מכל 4 שסובלים ממאניה דיפרסיה) - דהיינו מעוצמות נמוכות יותר של שלבי המאניה והדיכאון.

מהו הגיל השכיח בו פורצת ציקלותימיה?

ציקלותימיה - כמו מאניה דיפרסיה - פורצת בדרך כלל בין גיל 15 לגיל 25; אם החולה מגיע לאבחון ולטיפול, נגלה כי בילדותו היו סימנים כגון אי שקט ועצבנות, אימפולסיביות, התפרצויות זעם והפרעות קשב וריכוז.

מהם הגורמים העלולים לגרום לציקלותימיה?

הגורמים אינם ידועים בבירור, אם כי כמו ברוב ההפרעות הפסיכיאטריות, גם בהפרעה ביפולרית (מאניה דפרסיה) וגם בציקלותימיה - מתקיים שילוב בין גורמים גנטיים-ביולוגיים, לבין גורמים משפחתיים-סביבתיים.

מחקרים רבים מראים כי במשפחות בהן מאובחנים מקרים של מאניה דפרסיה, עד 25% מהילדים יפתחו מצבים נפשיים של חרדה, מצב רוח ירוד והפרעת קשב וריכוז; חלקם עלולים לפתח מצבים קליניים דיכאוניים - מאניה דפרסיה או ציקלותימיה.

מהם החידושים המחקריים בנוגע לציקלותימיה?

בשנים האחרונות, ניתן דגש רב למחקר בתחום "חיבוריות מוח" (Connectome). זהו תחום מדעי מתפתח, הבוחן כיצד הסיבים העצביים היוצאים מתאי המוח מתחברים לתאים אחרים, קרובים או מרוחקים.

כל תפקוד במוח - רגש, חשיבה, תפיסה, שינה, תיאבון, מיניות, מוטוריקה, שפה וכו' - הינו תולדה של חיבוריות באזורים שונים. החוקרים בתחום זה מעריכים כי בהרבה מצבים פסיכיאטריים (כולל מאניה דפרסיה וציקלותימיה), החיבוריות בין הסיבים העצביים משתנה; ובמצבים מאניים, נראה באזורים מסוימים חיבור חזק יותר (היפר קונקטיביות) ובאזורים אחרים תת-קונקטיביות. בנוסף, מבחינה נוירוביולוגית, הוכח כי בתקופה המאנית, מתקיימת עלייה בפעילות המטאבולית; ובשלב הדיכאון, יש ירידה בפעילות המטאבולית ופחות גמישות של המערכות המוחיות.

מהם הסימפטומים של ציקלותימיה?

בהשוואה למאניה דפרסיה, השינויים המחזוריים במצב הרוח הם בעוצמה נמוכה יותר; ומתרחשים משך תקופות קצרות יותר.

סימפטומים המאפיינים את השלב הדיכאוני:

מצב רוח ירוד - אבל לא בדרגה מאג'ורית הגורמת לחוסר תפקוד, עד כדי חוסר יכולת לקום מהמיטה משך שבועות (כפי שקורה במאניה דפרסיה מסוג 1).

הפרעות שינה, העשויות לבוא לידי ביטוי בקושי להירדם, יקיצה מוקדמת ושינה מקוטעת.

היעדר אנרגיה.

חוסר מוטיבציה.

ירידה ביכולת הריכוז.

ייאוש.

חוסר הנאה.

נטייה לרחמים עצמיים וחוסר שביעות רצון - מהמקום אליו הגיע בחיים.

סימפטומים המאפיינים את שלב ההיפומאניה:

אופוריה.

התנהגות אימפולסיבית.

נטייה לתוקפנות ולריבים.

הפרעות שינה.

חוסר שקט ופעלתנות יתר.

דחף מיני מוגבר כולל בגידה בבן/בת הזוג.

נטייה להתמכרויות - כגון אלכוהול וסמים, על מנת להגיע למצב של רגיעה.

נטייה לבזבוז כספים.

שיפוט לקוי.

נטילת סיכונים (נהיגה פרועה, השקעות כלכליות פזיזות).

אחד הסימפטומים המאפיינים את השלב הדיכאוני הן הפרעות שינה. צילום: שאטרסטוק
אחד הסימפטומים המאפיינים את השלב הדיכאוני הן הפרעות שינה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לטפל בציקלותימיה?

כאמור, רוב הסובלים מציקלותימיה אינם פונים לטיפול, אלא חיים עם הקשיים הרבים.

הטיפול בחולה המחפש הקלה בסבלו תלוי בעוצמת התסמינים; ועד כמה הם פוגעים בתפקודו.

כמו כן, יש לבחון האם המחלה מתקיימת בשילוב עם הפרעות נוספות כגון: התמכרות, בעיות קשב וריכוז וכו'.

איזון תרופתי

ראשית, יש להביא את החולה למצב של איזון התנודתיות במצב הרוח, באמצעות טיפול בתרופות הנחשבות למייצבות מצב רוח, כדוגמת: ליתיום, למיקטל ודפלפט.

בנוסף, יינתן טיפול תרופתי להפרעות הנוספות מהם סובל החולה, כגון ריטלין (למטופלים הסובלים גם מהפרעות קשב).

חשוב לציין כי בחולים במאניה דפרסיה או ציקלותימיה - לא מומלץ לטפל באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, בזמן דיכאון, מאחר שהשפעתן עלולה להוביל למאניה. לכן, מומלץ הטיפול במייצבי מצב רוח.

פסיכותרפיה

השיטה הטיפולית ומטרת הטיפול תלויות באבחנה ובהפרעות הנוספות, מהן סובל המטופל. לדוגמה: יש מטופלים הזקוקים לפיתוח מיומנויות חברתיות; אחרים זקוקים לטיפול תמיכתי, למניעת התמכרות או לגמילה מהתמכרות. מטופלים הסובלים מחוסר שליטה בדחפים ומהתקפי זעם יעברו טיפול פסיכותרפי לשליטה בתוקפנות. ברוב המקרים, הטיפול הפסיכותרפי מבוצע בשיטה הקוגניטיבית - התנהגותית (CBT), המסייעת לחולה לזהות מחשבות ורגשות הגורמים להתנהגות בעיתית, כגון התקפי זעם, חוסר שליטה על דחפים וכו'. זאת, על מנת להימנע מההתנהגות ההרסנית.

לסיכום: ציקלותימיה הינה הפרעה רגשית המתבטאת בתנודתיות במצב הרוח וגורמת לסבל רב, עבור החולה וסביבתו. טיפול תרופתי לאיזון מצב הרוח, בשילוב עם טיפול פסיכותרפויטי, מסייע מאד מבחינה רגשית, תפקודית וביחסים הבינאישיים.

פרופ' לאון גרינהאוס הוא מומחה בפסיכיאטריה, מנהל מרפאת "מיינד קליניק", לשעבר מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים - כפר שאול.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה