פחד מנפילה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

נפילות של קשישים: איך קמים מזה?

אפשר להחזיר את הביטחון וההליכה היציבה לקשישים שחוו נפילה או אף סדרה של נפילות. חשוב להודות בבעיה, להתמיד בפעילות גופנית ולהאמין שניתן לתקן הפרעות הליכה ויציבות שכיחות מאוד בקרב קשישים ומהוות מקור ניכר לדאגה, בעיקר עקב החשש מנפילות ותוצאותיהן בגיל זה. במקרים רבים אנו עדים להפרעות בתנועה ובתפקוד בקרב קשישים, הקשורות לפחד מנפילות, ולשינוי התנהגותי בעקבות אותו חשש שמשתלט על החיים ועל התפקוד היום-יומי. חשוב לזכור כי נפילות הן אחת מבעיות הבריאות השכיחות ביותר בקרב קשישים, אך זו בעיה שניתנת לפתרון. ניתן להחזיר לבן המשפחה הקשיש את הביטחון לחזור ולהלך בעצמאות ובבטחה. בעשותנו זאת, נחזיר לקשיש את השליטה על חייו, נקל עליו להמשיך בחייו וכך גם נקל על שאר המשפחה שסובבת אותו בדאגה רבה.כיצד ניתן להקל ולטפל בחרדת הנפילות של הקשישים? הפרעות הליכה בקשישים זיהוי הפחד מנפילות: על-פי מחקרים שונים כ-50%...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לפחד מנפילה

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש הורים, המתבגר שלכם ישן מספיק? שימו לב: מחקר חדש שנערך בקרב מתבגרים מצא כי קיים קשר בין...
ללמוד עוד על פחד מנפילה
נפילות של קשישים: איך קמים מזה?-תמונה

אפשר להחזיר את הביטחון וההליכה היציבה לקשישים שחוו נפילה או...

מאת: ד"ר אפרים...
09/01/2013
חסימה במוח או פרקינסון? מחקר חדש-תמונה

קשישים שאובחנו בטעות כחולי פרקינסון; חלקם התבררו כסובלים...

מאת: מערכת zap...
03/01/2006
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפחד מנפילה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פחד מנפילה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

בוקר טוב ד"ר נכבד/ה,אני אובחנתי עם פיברומיאלגיה לפני 6 שנים,הייתי חלק מקבוצת מחקר לטיפול בתרופה טבעית לספורטאים ולצערי מתוך כ-120 מטופלים היינו 2 שלא הייתה כל השפעה לניסיון ואז נתנו לי טרמדקס שגרם לי להמון הקאות ולכן הפסקתי לקחת,אחרי זה הריאומטולוג שטיפל בי הרים ידיים ואמר שאינו יכול לעזור לי,הייתי 3 שנים ללא טיפול כי רופאת המשפחה קבעה שזה לא פיברומיאלגיה אלא דיכאון,מאחר ולא הסכמתי איתה סרבתי לקחת תרופות פסיכיאטריות אחרות שהיא ניסתה לדחוף לי,אחרי תלונה שהעברתי למנכ"ל קופ"ח כללית הועברתי לטיפול למישהו אחר וזה קבע שיש אוסטיאוארטריטיס במצב פעיל ביותר,ריאומטואידארטריטיס במצב פעיל מאוד ולכן קיבלתי מטוטרקסט במשך כ-4 שנים רצוף,הפברומיאלגיה הוחלט לתת פריזמה כדור אחד בערב לפני השינה,הכל בסדר חוץ מהעובדה שאני לוקחת פריזמה כבר שנתיים כמעט אני לא בדיכאון ואף פעם לא הייתי,אין ת בולימיה ואני מנסה להבין למה לכל הרוחות אני לוקחת את זה כשלמעשה זה כלל לא עוזר והמצב שלי רק נעשה גרוע יותר מחודש לחודש,אני כיום נעזרת כבר בקביים להליכה מחוץ לבית מתוך פחד מנפילה,השרירים שלי כאילו לא רוצים לתפקד אבל מאוד מאוד כואבים עד כדי הרגשת צריבה לעיתים קרובות,כיום זה כבר כולל את שרירי בית החזה שכואבים לא מעט בזמן נשימה אבל אין כל התייחסות,האם באמת יש טעם לפריזמה אם אין כל שיפור מזה יותר משלושה חודשים?.

שלום ליאונורה, קשה לי לענות בצורה הולמת ונכונה דרך האתר. ממליצה לך לפנות לרופא שאת סומכת עליו ולהמשיך במעקב מסודר. בהצלחה!

אובחנתי כסובל מטראטמה,דיכאון לאחר תאונה בה נידרסתי ונישארתי נכה. מזה כ6 שנים אני בטיפול פסיכיאטרי,פסיכולוגי עם ניסיונות רבים להתאמת תרופות. כיום לאחר ניקוי משתשמש בלוסטרל,קלונקס ובמצבי לחץ בלוריואן. האם אפשר להאריך כמה זמן אהיה בחרדות,פחד מנפילה,מוגבלות בהליכה וכאב בלתי פוסק (שבר תוך פרקי מרוסק בברך שמאל). האם העובדה שקיבלתי את העובדה שאני נכה (לאחרונה) אמורה לעזור . האם חוסר סבלנות,חוסר בריכוז והתמדה מושפעים מהטראומה. עלי לעבור ניתוח החלפת ברך בשלמותה כולל רצועות.אחוזי ההצלחה מלאה כ 75 אחוז.האם החשש מכשלון או כישלון עלול להשפיע על המצב הנפשי ולאריך את פרק הזמן.

יוד, מצער לשמוע על סבלותיך ושאלותיך מעידות על.. מצוקתך. אלא שאין כל אפשרות להעריך כמה זמן עוד תסבול. אני כן יכול לומר ולהעריך מנסיוני המקצועי שניתן להשפיע ולהקל על מצוקתך הרגשית נפשית ולכן ניתן להעריך בהסתברות גבוהה שהמצב ימשיך וישתפר עד לשלב שתחוש שממש התגברת ואף התחזקת, אל מעבר למה שהיית אף לפני התאונה. כללית, חששות, דאגות ומצבי רוח אכן עלולים להשפיע על תהליכי שיקום. ולכן זה חכם ונכון, כפי שעשית, לטפל גם בתחום הריגשי-נפשי, של מצבך. בהצלחה

לא קל לשמור על המקום הזה המקום שבו התובנות גוברות על הידיעה. המקום בו הכאן ועכשיו מכסה על חללי הזמן. המוקום בו החוויה של העצמי החדשה גוברת על החוויות של הגוף של האני הישנה. מנסה להשאר עסוקה, לא להתעסק יותר מדי בפגיעה, ואיך שהו נמשכת לשם חזרה. קוראת שוב ושוב את התהליכים שתעדתי, את הפלא של הטיפול, את ההתרגשות מהגילוי שלי העצמי האוטנטית. ואז עולה בי התרגשות עזה, פירפורי לב, רעד בגוף, וחייבת כל הזמן להזכיר לעצמי... ליז - זו התרגשות חיובית תני לה, תהני ממנה, תזכרי שהיא ההתרגשות שתוביל לדברים טובים. ליז - זו אותה חוויה של איבוד שליטה אבל הפעם עלייך להפתח אליה - אל החוויה, אפשרי לעצמך לחוות אותה עד הסוף ללא פחד ללא מורא. ותגלי עולם חדש וניפלא. אלוהים עדי - שאני משתדלת נורא - ואכן זה מצליח לכמה ימים ואז נפילה. ואחריה אני שוב מצליחה להתרומם ולאפשר עד הנפילה הבאה... שבוע טוב לכלן - שבוע של התרוממות רוח

כמה נפלא את כותבת ומתארת , כמה נכון זכרי רק שהנפילות הולכות וקטנות בזמן שהן מגיעות ובזמן שהן נשארות , הן כבר אינן גוזלות ממך ימים או שבועות ,,,,,,,,,הן באות וכמעט מיד נעלמות ,,,,, קחי אותי לדוגמה -כמה זמן מהנפילה האחרונה ? כמה זמן ארכה הנפילה האחרונה ? זה רק הולך ומתקצר , הולך ומשתפר שבוע נפלא שיהיה לך -מקסימה את חטולית

לילה טוףףףף ואיך עברה השבת השקטה?

תהני לך... עד הסוף.. אל תפחדי.. תשתוללי... תצחקי...תשמחי...תבכי.. תני לעצמך להשתחרר בלי פחד.. מנפילה שתבוא.. כי כשהיא רוצה לבוא היא באה.. אז למה בכלל לפחד ממנה????? צריך להנות כל עוד אפשר מסמויה שדווקא נהנת בימים האחרונים.. אבל לא יודעת מה קורה לה- בזמן האחרון חושבת על הפסיכולוגית שהייתה לה פעם ומתגעגעת אליה.. שתבוא הנפילה- אז תבוא מה נעשה.. כבר אין לי את הפסיכולוגית- "לבכות לה"- לא שאני בכלל בוכה! אבל היה כיף וקסום בחדר טיפולים ורק אותה אני רוצה.

ליזיקרה כל הכבוד עבודה קשה...קשה מאוד... מלחמה יומיומית לא לשכוח...ליישם....להתגבר על היצר... על המשיכות למטה.. את יכולה...וכך את עושה... מחזקת אותך אידה

ביקשת במעלה הדף - אז קיבלת ... האמת שחשבתי או יותר נכון קיוויתי שיום אחד המחשבות הרעות , ההרס העצמי , הקולות האלה ייעלמו ואני אהיה אשאר עם החלק שאני אוהבת בי . החלק שבריא , החלק הפתוח , החלק שאוהב את החיים ושיש לו כל כך הרבה עוד לעשות ולהגשים בחיים האלה ... ואם לא הייתי יודעת שאני שפוייה ( יחסית :) ) ושאין לי ריבוי אישיות הייתי בטוחה שאני מטורפת כי אני כל כך סותרת את עצמי ב2 החלקים האלה . להגיד שזה לא מתסכל , זה לא מעיק וזה לא קשה ? נו טוב לא חידשתי דבר . את ה כולן כאן יכולות להעיד . אבל אני חושבת שיותר מכל אני פשוט פוחדת . ממה ? מעצמי כנראה . אני פוחדת לאבד שליטה . זה אולי הפחד הכי גדול שלי . והאבסורד אולי , או האירוניה זה שדווקא השליטה היא זאת שהובילה או מובילה אותי להרס העצמי ודווקא השליטה היא זאת שהוציאה אותי משם ומחזיקה אותי בריאה. אז זה סוג של אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדייה. היללי , זה בסדר להרגיש גם אחרי כל כך הרבה זמן פחד מנפילה כלשהי ? זה נראה לי מוזר , ולא נכון . כאילו צריך היה לעבור כבר הפרק זמן שאני מרגישה לא בטוחה , ועכשיו זה מרגיש כאילו עשיתי משהו לא בסדר ... אני יודעת שזה נשמע מסובך ואולי מחמיר במקצת עם עצמי . אבל אני חושבת שאלו שבתהליכי החלמה או כבר החלימו מאיפה שאני הייתי , יכולים להבין את זה . לא ? אני ממשיכה בתרגול . כמו שכבר הבנת המחשבות לא נעלמו , וכל פעם אני צריכה להזכיר לעצמי איפה הייתי ואיפה אני יכולה להיות אם אני אתן להן דרור כדברייך ... תודה שאת מביאה אותי לפוקוס . לפעמים אני צריכה את האיזון הזה שאנשים יקרים קצת יזכירו או ינערו אותי כי גם אני סוטה לפעמים מדרך הישר והולכת לכיוון הלא נכון של החיים ... אז כמו שאמרתי לחברה שלי - אני מוקירה את זה שיש לי אנשים בחיים שיודעים ומצליחים להחזיר אותי למוטב כשאני שוכחת לפעמים אותו :) כל אהבתי אלייך יקירה , מקווה שאת בסדר (?..?) תמי

ב"ה זה בסדר ליפול.. ת'אמת לא נראה לי שזה פוסח על מישהו גם אני נופלת וממשיכה ...ומתרגלת.. העניין הוא לדעת מה המגבלות שלך ולהיות ערה להן ולקבל שהן חלק ממך ואז הקבלה תחזק אותך ... אין דרך אחרת הקבלה תחזק אותך ותביני שהמורכבות שלך ברוך השם היא חלק מהגדילה שלך והגדילה שלך אינה קלה ויתכן ושאת כל הזמן מגלה דברים חדשים אודות עצמך והסכנה קיימת אני מודיעה לך חד משמעית שמאז שחזרתי לנהל את הפורום הנפילות שלי פחתו ואת יודעת למה? מפני שהרגשתי מחוייבת לעמוד מאחורי הדברים שאני מוציאה מהפה שלי כי אחרת אני לא שווה ..שום דבר לא שווה לכן אני משתדלת להיות כנה וגם לחשוף את הנפילות שלי בפניכם... ויש לי נפילות כי השק שלי ברוך השם כבד אבל תודה לאל שהוא מלא בכל מה שהוא מלא כי אני רואה .. עזרי לאנשים ...זה יעזור לך .. התנדבי.. פני לאכילוב הם צריכים תמיד מתנדבים בדנה.. זה יעשה לך טוב ותני לזמן לעשות את שלו המון אהבה יקירתי וזה בסדר אם את נופלת העקר שאת תמשיכי הלאה ותלמדי מכל נפילה שלך אל תשכחי הטעויות שלנו הן מה שמעצים אותנו בחיים

זה לא אומר שאני לא עובדת על עצמי ... אבל זה לא אומר שאני פחות מחמירה עם עצמי או יותר מקבל לצורך העניין . עשיתי דרך ארוכה מבחינת ביטחון , דימוי , קבלה והשלמה של המון דברים . להגיד שאני שלמה עם עצמי ? אני לא יכולה להגיד . זה חלק מהפרפקציוניזם שלא עוזב אותי כמה שאני לא מנסה... זה מגיע בדברים הקטנים האלה של החיים ... של במקום לפרגן על משהו שעשיתי או מגיע לי , אני אמצא את עצמי אומרת "אבל ... אפשר יותר טוב ..." התנדבות , עזרה לאחרים אני חושבת מאוד תתרום לי . אני באמת אקח את העיצה שלך ואעשה עם זה משהו . בינתיים אני לא יכולה - לא כי אני לא רוצה לצערי , אלא כי אני תקועה עם הנחיות שאני הכי שונאת - " לנוח הרבה , בלי שום מאמץ ופעילות ספורטיבית או מאומצת ..." למה ? כי התברכתי בבריאות מדהימה :) והמנוחה הזאת רק מוציאה אותי מדעתי !!! בכל אופן מקווה שאצלך יותר טוב ... אני לא שוכחת שטעויות הן מה שמעצימות אותנו ... מנסה לא לשכוח לפחות . המון אהבה היללי, תמי