דיכוי מח עצם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

משככי כאב: דיפירון

מהו הדיפירון? איזה תכשירים מכילים דיפירון? מהן תופעות הלוואי האפשריות? כתבה שנייה בסדרה: תרופות ללא מרשם המיועדות לטיפול בכאב תכשירי דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) מותווים לטיפול בכאב בינוני עד חמור ובחום אשר אינו מגיב לטיפולים אחרים. מנגנון הפעילות של התכשירים אינו ברור לחלוטין. התרופה פועלת באופן דומה למנגנון הפעולה של תרופות מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים וכן פועלת מרכזית על מנגנון בקרת החום. באיזה שעות ביום מומלץ ליטול את התרופה?אין הנחיות מיוחדות. לכתבה בנושא אנטיביוטיקהלכתבה בנושא תרופות לאין אונותלכתבה בנושא טיפול הורמונלי חלופי לנשיםלכתבה בנושא גלולות למניעת הריוןלכתבה בנושא סטטיניםהאם יש אנשים שאסור להם ליטול את התרופה? בעלי רגישות יתר לדיפירון. חולים הסובלים מליקוי במערכת הדם כמו דיכוי מח עצם/ ירידה בכדוריות דם לבנות. פורפיריה. יש להיזהר בחולים במחלות כבד...
ללמוד עוד על דיכוי מח עצם
משככי כאב: דיפירון-תמונה

מהו הדיפירון? איזה תכשירים מכילים דיפירון? מהן תופעות...

מאת: מגר' עינת...
05/03/2015
חדשות סרטן השד-תמונה

חדש במחקר: תרופה חדשה לסרטן שד מתקדם. וגם: עלייה בשיעור...

מאת: בשיתוף עם...
26/11/2007
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדיכוי מח עצם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דיכוי מח עצם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

עשיתי בדיקת גסטרוסקופיה בגלל קשיים בבליעה וכאב חזק לאחר בליעת כדורים(כאילו זה נתקע בגרון), בנוסף: כאבים בחזה, בבטן העליונה וסביב הטבור, כאב קבוע לאחר שאני שותה (כל משקה) וריפלוקס. מיד לאחר הבדיקה אמרו לי: נראה תקין ונלקחו 3 דגימות, תוצאות ביופסיה: שברים של אפיתל קשקשי מראים אאוזינופילים איטראפיתליאליים בולטים, תואמים עם דלקת ושט אאוזינופילית, קורלציה קלינית מומלצת. במקביל הופניתי להמטולוג בגלל ספירת דם לא תקינה(חשד ללוקמיה), תוצאה סופית: לויקופניה, חסרים לא ברורים, יתכן מרכיב של דיכוי מח עצם, מיקרוציטוזיס משנית לטלסמיה (סביב77 לאורך השנים. ברקע נויטרופניה וטלסמיה מינור) ברקע הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה היטהרותית, ופוסט טראומה מורכבת. שאלתי: מה המשמעות של תוצאות הביופסיה? האם זה מעלה חשד לסרטן לאור הנתונים הנוספים? האם מדובר בדלקת? אם כן מה המשמעות של זה? בתודה מראש.

יש לפנות להמטולוג לבירור הממצאים ומידת תרומתם לאיזונופילים בוושט.. ממליץ נטילת סותרי חומצה במינון כפול וחזרה על גסטרוסקופיה.. בכל אופן במקרה מורכב כזה מומלץ ביקורת מרפאת גבטרו לדיון מולטידספלנרי

שלום רב-אני בת74,סובלת מרפלוקס ומטופלת באומפרדקס כבר שנים רבות. בעבר נטלתי שני כדורים,אחד בבוקר והשני בערב.מזה כשנה ירדתי לכדור אחד ביום, ולרוב זה מספיק.ישנן דעות שהתרופה יכולה להיות מסוכנת.האם זה נכון, ולמה. מצד שני לא אוכל לתפקד בלי טיפול בחומציות.? שאלה שניה- אני מאובחנת בפוליציטמיה ורה, מלפני שלוש שנים. מקבלת הידראה ואספירין והמצב מאוזן.אין לי גם תופעות לוואי מההידראה. השאלה לגבי הידראה-האם קיים סיכון- מכיוון שידוע לי שאנשים נרתעים מנטילתה. בתודה מראש לתשובתכם.

Omeprazole הינו תכשיר ממשפחת ה PPI (תרופות המעכבות תעלות מימן) אשר מוריד את רמת החומציות בקיבה. שימוש ב PPI לטווח הארוך, עלול להיות מקושר עם ירידת רמות ויטמין B12 ועליית סיכון לשברים, וההמלצה הינה ליטול תוספת סידן וויטמין D במטופלים עם גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס. בנוסף- בנטילת מעכבי חומצה לטווח הארוך, עולה הסיכון להתפתחות ציסטות מקומיות- אך שינויים אלו אינם ממאירים וחלפים עם סיום הטיפול. בהקשר זה יש לחדד כי טיפול תרופתי ניתן כשהתועלת מנטילתו עולה על הסיכון. ציינת בפנייתך כי את לוקחת אספירין במקביל, וייתכן כי מתן ה omeprazole נועד על מנת למנוע היווצרות כיבים. לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים הקושרים תכשירים ממשפחת ה PPI לתופעות לוואי שונות (כגון עליה בסיכון לסרטן קיבה באנשים שטופלו נגד החיידק הליקובקטר פיילורי או עליה בסיכון לאירועים לבבים במטופלים עם מחלת עורקים קורונרית). יש לציין כי מדובר על מחקר תצפיתיים אשר מוגבלים ביכולתם לבסס קשר סיבתי, וכי קשר סיבתי טרם הוכח. לפי הנחיות הארגון האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AJA)- כל עוד תרופות ממשפחת ה PPI נלקחות במינון המתאים, במשך הזמן המתאים, ובהתאם להתוויות לשמן הן מיועדות- היתרון בלקיחתן עולה על הסיכון הטמון בהן. בלקיחת תרופות ממשפחה זו לטווח הרחוק (שנה ומעלה) יש לבצע הערכה תקופתית אצל הרופא המטפל על מנת לוודא את נחיצות הטיפול, לנטר תופעות לוואי ועל מנת לוודא כי התכשיר ניתן במינון הנמוך האפשרי להתוויה. לא ציינת בפנייתך האם טופלת בעבר בתכשירים ממשפחות פרמקולוגיות שונות לרפלוקס. יש להתייעץ עם הרופא המטפל על האופציות השונות לטיפול. נכון להיום, התכשיר hydrea (אשר החומר הפעיל בו הוא hydroxyurea) אינו תכשיר רשום בישראל ומיובא במסגרת תקנה 29ג. תכשיר זה אינו חף מתופעות לוואי, אך כפי שכבר נכתב- טיפול תרופתי ניתן כשהתועלת מנטילתו עולה על הסיכון. במהלך נטילת התכשיר יש להקפיד על אמצעי הגנה מפני השמש ולנטר מספר מדדים. האזהרות העיקריות בשימוש בתכשיר הינן דיכוי מח עצם, ממאירות בשימוש לטווח ארוך, ווסקוליטיס. כמו כן, ישנה אזהרה על שימוש בתכשיר זה בתקופת ההריון, ואזהרה מפני קבלת חיסונים חיים במהלך השימוש בתכשיר. בנוסף, מומלץ לקחת חומצה פולית במקביל לשימוש בתכשיר. יש להיצמד להוראות הרופא המטפל.

פרט כאן את שאלתך למומחה הרבה תודה על התשובה המקיפה והמפורטת. אני נוטלת אומפרדקס כבר כ10 שנים. לא טופלתי בתרופות אחרות, ויום בלי כדור- הוא יום של צרבת מהבוקר... b12 בסדר, ולוקחת גם d1000/ מה ניתן לעשות אם אי אפשר לותר על התרופה? בעניין ההידראה - אני מאובחנת כבר 4 שנים בפוליציטמיה ורה, ומקבלת בנוסף אספירין. ההמוגלובין מאוזן, אבל יש בעיה של מחסור גדול בפריטין(-8)גם כאן נראה שאזדקק לתרופה באופן קבוע, כך שלא ניתן יהי למנוע בעיות אפשריות?

מטרת פורום זה הינה לספק מידע אודות תופעות לוואי המיוחסות לטיפול רפואי. לא נוכל להמליץ לך על חלופות לטיפול. על מנת להתאים לך את הטיפול האופטימלי לאורך זמן ולייעץ על חלופות (במידה וישנו צורך)- מומלץ לפנות לרופא המטפל המכיר את ההיסטוריה הרפואית ואת מחלות הרקע.

אני משתמשת במיץ אלוורה http://shorter.co.il/hWg הפסקתי עם הכדורים

זה הקישור למיץ אלוורה שאני משתמשת בו. http://shorter.co.il/hWg מעולה!!!

שלום רב אימי בת 66 עם גרורות בעצמות מ2008. קיבלה את כל הטיפולים ההורמונלים וקסלודה . מח העצם תפוס כולו עי גידול והיא סובלת מאנמיה חמורה מאוד (המוגלובין ירד פעם אחרונה מתחת ל6) מקבלת עירוי דם פעם בשבוע שעוזר מעט ליום יומיים. הוחלט על המשך טיפול בטקסול שבועי ובמידה ותהיה עליה בספירת דם יוסיפו אווסטין . היא מאוד מאוד חלשה. בנוסף אני מתחתנת בעוד שבועיים. כל יום הוא חוסר וודאות ואנחנו לא יודעים אם היא תעבור את זה. אנחנו לא יודעים מה לעשות . מה צפוי להיות התוצאה המיידית של הטקסול? האם יש רעיון כלשהו שיוציא אותנו מעט מהמים העמוקים

שלום רב, טקסול -אחד התרופות היעילות בסרטן שד,אבל כמובן בקוים מתקדמים של הטיפול סיכוי לתגובה יורד. עדיין יש סיכוי לתגובה. תופעות לוואי של טיפול שבועי מתונות - אך קיימות- יש סיכון של תגובות אלרגיות תוך כדי עירוי של התרופה-טיפול נוגד אלרגיה שמקבלים לפני מתן טיפול מוריד את הסיכן באופן משמעותי, כאבי שרירים עלולוים להופיע יום-יומיים אחרי הטיפול, דיכוי מח עצם בדר כלל יחסית לא קשה אך צריך להיות עם יד על הדופק בגלל דיכוי משני למחלה וסיכון של הזיהומים. אם מחלה תגיב לטיפול - ספירת דם תעלה. נשירת שער מתחילה בדרך כלל 3-4 שבועות מתחילת הטיפול בברכה