שלשול כרוני: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שלשול בילדים: כיצד למנוע הדבקה?

בגן של ילדיכם מסתובבת "מחלת שלשולים"? מדובר במחלה זיהומית של המעי, הנחשבת למדבקת מאוד. הקפדה על היגיינה תקטין את הסיכוי להידבקות. מדריך מקיף אם הילד סובל משלשול אתם לא לבד: אחת ממחלות הילדות הנפוצות היא זיהום של המעי המתבטא בשלשול, מצב שנהוג לכנותו גם "מחלת שלשולים".במקרים רבים, זיהום של המעי מתפתח למגיפה בגנים ובבתי הספר עד כדי כך שלעתים, כיתה שלמה ואנשי צוות עלולים להידבק ולשלשל. מה גורם לשלשול? האם ניתן למנוע הדבקה? מה יש לעשות במקרה שהילד נדבק? במאמר זה נביא את כל המידע החיוני.   מהו למעשה שלשול?שלשול מוגדר כירידה בצמיגות ו/או עלייה בתדירות הצואה, יחסית ליציאות הרגילות של הילד לפני תחילת המחלה. פעמים רבות שלשול הוא סימפטום של מחלה זיהומית של המעי שיכולה להתפתח מגורמים שונים.הגורמים הנפוצים הם זיהומיים, לרוב על רקע ויראלי (הידבקות בנגיף) או על רקע חיידקי. במקרים בהם הרקע לשלשול חיידקי - ייתכן חום גבוה, שלשול רירי...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לשלשול כרוני

פיסורה אנאלית - תמונת המחשה
פיסורה אנאלית רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על דבר אחד כולם מסכימים: שתי התופ...
שלשול - תמונת המחשה
שלשול בגן של ילדיכם מסתובבת "מחלת שלשולים"? מדובר במחלה זיהומית של המעי, הנחשבת למדבקת מאוד....
הפרעות במערכת העיכול - תמונת המחשה
הפרעות במערכת העיכול צליאק וקרוהן הן מחלות שכיחות יחסית, הפוגעות במעי הדק. אילו תסמינים מלווים אותן ומתי אלה...
גסטרואנטרולוגיה ופרוקטולוגיה - תמונת המחשה
גסטרואנטרולוגיה ופרוקטולוגיה מתמודדים עם קרוהן או קוליטיס? לתזונה מותאמת אישית יש תפקיד חשוב בטיפול. מומלץ לאמץ אסטר...
ניתוח פיסורה - תמונת המחשה
ניתוח פיסורה רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על דבר אחד כולם מסכימים: שתי התופ...
טחורים - תמונת המחשה
טחורים רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על דבר אחד כולם מסכימים: שתי התופ...
ללמוד עוד על שלשול כרוני
הכל על בדיקת קולונוסקופיה-תמונה

כל אחד יודע כי יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50. מהי...

מאת: ד"ר ניב אוה
13/12/2015
אבנים בכליות ובדרכי השתן: מדריך-תמונה

אבן בכליות עלולה להיות סיפור כאוב. מה גורם להיווצרות אבנים?...

מאת: ד"ר אולג...
29/01/2015
קולונוסקופיה וירטואלית: מדריך-תמונה

סרטן המעי הגס הוא סרטן שכיח וקטלני. גילוי מוקדם באמצעות...

מאת: מערכת zap...
19/11/2013
טחורים: בעיה כאובה, מה עושים?-תמונה

טחורים אינם מסכנים חיים אבל עלולים להפוך את החיים לבלתי...

מאת: מערכת zap...
18/06/2014
אולי יענין אותך לדעת...
טחורים - תמונה
טחורים
מה היא תופעת הטחורים?טחורים הם מעין "כריות"...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשלשול כרוני?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שלשול כרוני: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, לפני כחודשיים סבלתי מטחורים חיצוניים, אך לאחר כמה טיפולים זה עבר לי... אני בחור צעיר (בן 29) שאוהב להתאמן בחדר כושר ולשחק כדורסל. השאלה שלי היא כזאת: האם מכיוון שיש לי נטיה לטחורים , אני יכול להתאמן בחדר כושר, כי משיחות שלי עם רופא משפחה התברר לי שאסור לי להתאמן בחדר כושר, אשמח לקבל תשובה בכמה משפטים האם הנני יכול להתאמן, ואם אפשר גם איזה תרגילים אני יכול לעשות ואיזה תרגילים אסור בהחלט (תרגילים לחיזוק שרירי הבטן, מתח, מקבילים, שחיה, שכיבות סמחה)?!? תודה מראש

ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה

שמי אריה ואני בן 36 לאחרונה הובחנתי כסובל מטחורים כ"י כירורג לאחר 3 ימים של כאבים חלה הפחתה ברמת הכאב אך הטחורים החלו לדמם האם ישנה דרך לעצור את הדימום?

אריה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אפשרויות הטיפול העיקריות בטחורים מפורטות למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, רציתי לשאול לפני מס' חודשים הופיעה לי גולה מוזרה בקצה של פי הטבעת, הייתי אצל רופא עור שנתן לי משחה וכעבור שבועיים לערך היא עברה. עכשיו בחודש האחרון יש לי מעין גולה שהיא גם בקצה של פי הטבעת אך היא פנימית הפעם ולא חיצונית, בשבוע הראשון ממש כאב לי אבל חשבתי שזה יעבור, בינתיים אין כאב והיא אומנם קטנה מאז אבל עדיין שם. האם עליי לשוב לרופא עור ואם לא לאיזה רופא? ומה זה יכול להיות?

אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני סובלת מטחורים פנימיים שלעיתים מדממים. לאחרונה התחלתי לעסוק בפעילות גופנית: הליכה וריצה, כשעה ביום. נראה לי שזה גורם ללחץ באזור פי הטבעת והחמרה בכאבי טחורים האם זה הגיוני? אם כן, מה עלי לעשות?

סטפני שלום, פעילות גופנית אירובית לרוב לא מחמירה את מצב הטחורים, אך הסבל שהם גורמים יכול להתבטא ביתר שאת בעת מאמץ גופני כזה. פעילות גופנית הכרוכה בהרמת משקולות או משאות כבדים יכולה להחמיר טחורים. מאחר שפעילות גופנית היא חשובה, והיא חלק מאיכות החיים שלנו, מומלץ לטפל בטחורים, על מנת שניתן יהיה להמשיך בפעילות זו. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

פורומים בנושא שלשול כרוני
פורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה
מנהלי הפורום ישיבו על שאלות הגולשים בנושאים הקשורים למחלות דרכי העיכול ו...
פורום מחלות דרכי העיכול - רפואה משולבת
ד"ר יוסף דיין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לשילוב בין רפואה קונ...
פורום מעי רגיש
מנהלי הפורום יענו על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לבעיות של תנועתיות מע...