שלשול כרוני: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

צליאק: מחלה קשה לעיכול

לא ניתן להחלים מצליאק, אך ניתן לקיים אורח חיים תקין - תוך הקפדה על דיאטה ללא גלוטן. כיצד מומלץ להתמודד עם המחלה ברמה המשפחתית? מדריך צליאק היא מחלה אוטואימונית אשר פוגעת במעי הדק ובאיברים נוספים. צליאק נגרמת כתוצאה מחשיפה של חולים עם נטייה גנטית לדיאטה המכילה גלוטן ולגורמים סביבתיים נוספים. הוצאת הגלוטן מהדיאטה מביאה להחלמה מלאה של המעי הדק ושל החולה.לאבחנה של המחלה יש משמעויות לא רק עבור החולה - אלא למשפחה כולה: המשפחה נכנסת למערכת של לבטים, דילמות ושאלות - אליהן אתייחס במאמר זה, מתוך ניסיוני כרופא גסטרו ילדים. הוצאת הגלוטן מהדיאטה מביאה להחלמה מלאה של המעי הדק. צילום: שאטרסטוק   מה לעשות כאשר הילד נחשד כחולה צליאק - והרופא מציע לעשות ביופסיה? בני המשפחה חוששים. האם ניתן לוותר על ביופסיה?לצורך אבחנה של מחלת הצליאק, יש בדרך כלל צורך בביצוע ביופסיה. תהליך הביופסיה נעשה בצורה בטוחה, קצרה ומהירה - תחת הרדמה...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לשלשול כרוני

גסטרואנטרולוגיה ופרוקטולוגיה - תמונת המחשה
גסטרואנטרולוגיה ופרוקטולוגיה בשורה לחולים במחלת קרוהן: קפסולה אנדוסקופית חדשנית, הסוקרת את כל מערכת העיכול, תחליף את...
ללמוד עוד על שלשול כרוני
בדיקת קולונוסקופיה: מה חדש?-תמונה

כל אחד יודע כי יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50. מה...

מאת: ד''ר אוה...
06/05/2018
שלשול בילדים: כיצד למנוע הדבקה?-תמונה

בגן של ילדיכם מסתובבת "מחלת שלשולים"? מדובר במחלה זיהומית...

מאת: ד"ר עדי...
22/07/2018
אבנים בכליות ובדרכי השתן: מדריך-תמונה

אבן בכליות עלולה להיות סיפור כאוב. מה גורם להיווצרות אבנים?...

מאת: ד"ר אולג...
19/08/2018
טחורים: בעיה כאובה, מה עושים?-תמונה

טחורים אינם מסכנים חיים אבל עלולים להפוך את החיים לבלתי...

מאת: מערכת zap...
06/05/2018
אולי יענין אותך לדעת...
טחורים - תמונה
טחורים
מה היא תופעת הטחורים?טחורים הם מעין "כריות"...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשלשול כרוני?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שלשול כרוני: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
06/09/2010 | 20:43 | מאת: ליאור

שלום רב, לפני כחודשיים סבלתי מטחורים חיצוניים, אך לאחר כמה טיפולים זה עבר לי... אני בחור צעיר (בן 29) שאוהב להתאמן בחדר כושר ולשחק כדורסל. השאלה שלי היא כזאת: האם מכיוון שיש לי נטיה לטחורים , אני יכול להתאמן בחדר כושר, כי משיחות שלי עם רופא משפחה התברר לי שאסור לי להתאמן בחדר כושר, אשמח לקבל תשובה בכמה משפטים האם הנני יכול להתאמן, ואם אפשר גם איזה תרגילים אני יכול לעשות ואיזה תרגילים אסור בהחלט (תרגילים לחיזוק שרירי הבטן, מתח, מקבילים, שחיה, שכיבות סמחה)?!? תודה מראש

ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה

03/09/2007 | 20:47 | מאת: אפרת

ד"ר זמורה שלום רב, לפני כעשרה ימים היתה לי עצירות (אומנם אני בקיץ סובלת יותר מעצירויות עקב חוסר שתיה ומטחורים אך הם עוברים לאחר כמה ימים) ומאז יש לי טחורים, במיוחד אחד מעצבן. הייתי אצל פרוקטולוג (היחידי שיש בטבריה) אשר רק עשה לי רע להיות אצלו. הוא גס רוח, מדבר בהתנשאות וממש לא נעים להיות בקירבתו. הוא אמר שיש לי טחור מלא בדם, טרומבוז נדמה לי. הוא אמר לי לטבול גזה עם תמיסת מגנזיום סולפט שלוש פעמים ביום ולאחר 20 דקות לשים מישחה בשם פרוקטו-גליבנול. זאת עלי לעשות במשך 10 ימים. אני כבר מיום חמישי עושה את זה אך ללא שום הטבה. ביציאות הטחורים יוצאים וממש לא נעים לי לשבת. רופא המישפחה נתן לי (לפני שהגעתי לפרוטולוג) מישחה בשם ung nifedipine esracain prep 40 mg. שמתי אותה רק פעמיים והיא הרגיעה את התחושה הלא נעימה. שאלתי היא - האם לאחר 5 ימים לא היה צריך להיות שינוי? האם יש סיכוי שהטחור יעלם עם תמיסת המגנזיום? אם המישחה השנייה (שאמורה להיות בצל מוחלט) יכולה לעזור יותר? אני מבקשת סליחה על כל השאלות, פשוט לא מסוגלת לחזור לרופא הנוראי הזה שהייתי אצלו כדי לשאול אותו. המון תודות לך מראש.

אפרת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. טחור טרומבוטי שנוצר בו קריש דם אכן גורם לכאב ולסבל רב, ולרוב הגוף סופג את קריש הדם בעצמו בפרק זמן ממוצע של כשבועיים גם ללא טיפול. תמיסת מגנזיום יכולה לספוג מעט את הבצקת שנוצרת בשל קריש הדם ולכן להקל מעט על הסבל, אך לא מזרזת את עצם ספיגת קריש הדם. ניפדיפין מיועדת לטיפול בפיסורה ולא בטחורים, ועזרקאין היא משחה המכילה מעט הרדמה מקומים המקהה מעט את צחושת הכאב. אבל- עם הצלחה אי אפשר להתווכח, ואם זה מה שעזר לך, אין מניעה להשתמש בטיפול זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים, כוללם כאלו בהם יש קריש דם. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. לאחר ספיגת קריש הדם מומלץ לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג כלשהו להערכה חוזרת. קצת מידע כללי על טחורים ואפשרויות הטיפול העיקריות: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

10/09/2007 | 20:37 | מאת: אפרת

ד"ר זמורה שלום רב, תודה רבה על תשובתך, אין צורך בהתנצלות על העיכוב מכיוון שאני בטוחה שאתה אדם מאוד עסוק. צר לי על כך שאין לנו רופאים כמוך אצלנו בטבריה. תשובתך הרגיעה אותי מאוד שהטחור הטרומבוטי יכול במקרים מסוימים להיעלם גם בלי שימוש בתכשירים. המחשבה שאצטרך לחזור לאדם הנוראי ההוא רק הכניסה אותי יותר ללחץ וכבר חשבתי על האפשרות לנסוע לרמב"ם או לבי"ח העמק. תודה רבה על הזמן שהקדשת לענות לשאלותיי, לחומר המקיף שצרפת לי ושאיישם מהיום והלאה. תבורך ד"ר זמורה על מעשה החסד שאתה עושה כאן בפורום. ברכת חג שמח ושנה טובה לך וכל משפחתך. אפרת

28/02/2018 | 01:57 | מאת: דנה

אני בת 72, בריאה, עוסקת בספורט, פעילה מאד.מזה חודש ושבוע, סובלת משילשולים קשים. אושפזתי פעמיים, פעם בגלל פירפור (ומאז מקבלת ריתמקס 600 מ"ג ליום ואליקוויז) ופעם בגלל התייבשות ואז נעשו כל הבדיקות, תרביות, סיטי בטן, קולונוסקופיה (נילקחה ביופסיה מרקמת המעי), הכל תקין! הסיטי ראוש גם שהמעיים הדקים תקינים. אני נעזרת בכדורי אימודיום, אבל מפסיקה כשהיציאה נעצרת ואז השילשול וכאבי הבטן, חוזרים במלוא עוצמתם. ירדתי 4 ק"ג, במשך חודש, אני מרגישה חלשה וירודה. אובדת עצות... אודה מאד על כיוון ורעיון חגש לבדיקה. בכבוד רב דנה

שלום אין ספק שיש צורך בבירור שלשול כרוני יכול לנבוע מגורמים משונים: מחלות מעי, מחות זהומיות, הפרעות אנדוקריניות, תופעות לוואי של תרופות ועוד בגיל המבוגר יותר, תופעות לוואי של תרופות הינן גורם שכיח לשלשול. יש צורך בבירור כל הגורמים על מנת להגיע לאבחון

18/02/2018 | 22:00 | מאת: אדל

בהמשך לתשובתך אני הכוונה היא לרקמיד שזה כמו סטופיט ואימודיום אפשרי לקחת באופן קבו 2 כדורים ביום??

שלום ניתן לקחת גם 2 כדורים

פורומים בנושא שלשול כרוני
פורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה
מנהלי הפורום ישיבו על שאלות הגולשים בנושאים הקשורים למחלות דרכי העיכול ו...
פורום מחלות דרכי העיכול - רפואה משולבת
ד"ר יוסף דיין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לשילוב בין רפואה קונ...
פורום מעי רגיש
מנהלי הפורום יענו על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים לבעיות של תנועתיות מע...