הנשמה מלאכותית מכנית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שעלת במספרים: נתונים חדשים חושפים מגמה מטרידה

עלייה חדה במקרי השעלת בישראל ובעולם מעוררת דאגה בקרב מומחים. האם מדובר בתחילתה של מגיפה? על הסיבות להתפרצות שעלת והמלצות למניעה מאת מומחית ברפואת ריאות ילדים ד"ר מוריה באר, רופאת ריאות ילדים, ממלאת מקום מנהלת יחידת ריאות ילדים בביה"ח דנה לילדים במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב, מסבירה בשורות הבאות מה עומד מאחורי העלייה המטרידה במקרי השעלת בארץ ובעולם, מה הן ההשלכות והאם ניתן למנוע את המחלה. מה הם הגורמים לעלייה במקרי השעלת בעולם וגם בישראל והאם יש הבדל בין המתרחש בישראל לבין העולם? "מאז שילוב החיסון נגד שעלת בעולם עוד בשנות החמישים, החלה ירידה דרסטית בשיעור מחלת השעלת. לאורך השנים יש התפרצויות מחזוריות של שעלת מדי מספר שנים ורובן מתרחשות באזורים של אוכלוסיה צפופה עם שיעורים נמוכים של קבלת חיסוני השגרה. "בחודשים האחרונים חלה עלייה בתחלואה בשעלת ובמקרי האשפוז על רקע שעלת, הן בישראל והן בעולם. בארץ, מרבית המקרים הם בירושלים, אך גם במקומות...
ללמוד עוד על הנשמה מלאכותית מכנית
עלייה ניכרת במספר קורבנות קדחת הנילוס המערבי-תמונה

משרד הבריאות דיווח אמש (23.8) כי בשבועות האחרונים ישנה...

מאת: יערית טרבלסי...
24/08/2018
אחת ולתמיד: אילו חיסונים חיוניים בהריון?-תמונה

אילו חיסונים חשוב לבצע במהלך ההריון? מהי יעילותם? האם הם...

מאת: זאפ דוקטורס...
23/02/2020
פגים: הנשמה לא פולשנית-תמונה

בבית חולים ליס החלו לתרגל שיטת הנשמה חדשה ללא צורך...

מאת: מערכת zap...
22/11/2011
להקדים תרופה לקורונה: כיצד ניתן לשפר בקלות את תפקוד הריאות?-תמונה

תרגילים לחיזוק שרירי הנשימה עשויים להפחית את הצורך בהנשמה...

מאת: ד"ר דיצה גרוס
24/03/2020

הנשמה מלאכותית מכנית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום, אניט בת 46. לפני למעלה מחודש וחצי חליתי בברונכיטיס כפי הנראה, לאחר כמה ימים התפתח קושי בנשימה שאינו פוסק. לפעמים קשה מאוד ולפעמים פחות אבל קיים כל הזמן. אין בכלל שיעול, אין ליחה, רק קושי בנשימה בכל תנוחה בכל מצב בלי קשר לפעילות. אני מקבלת סטרואידים כבר חודש ואנטיביוטיקה חזקה ואין שינוי. | צילום ריאות אינו מעיד על בעיה וביצעתי גם אקו תקין, אני לא מעשנת ואין לי בצקות ברגליים . | אני אסמטית אבל אין לי עכשיו התקף - האויר עובר חלק, גם נבדקתי בדיקת א.א.ג שלא מצאה כלום. התחשוה גם שונה מהתקף אסטמה - אויר נכנס אבל כאילו אין לי חמצן ושום טיפול שקיבלתי לאסטמה לא מקל בכלל. אני לפני CT חזה ומיפוי ריאות. עד שזה יקרה אין לי איכות חיים ואני מבקשת לדעת מה בעצם זה יכול להיות? הרופאה לא מנדבת מידע. ודבר נוסף האם ניתן להיעזר במכשיר ביפאפ ו/או בלון חמצן בשביל לאפשר לפחות שינה בלילה שנמנעת ממני מאז שהתחיל הקושי.

שלום, חמצן נותנים לטיפול במצבים שחסר חמצן במדידת סטורציה ואני מבין שזה לא המצב אצלך ביפאפ הוא טיפול של תמיכה נשימתית כשיש בעיה באיוורור שגורמת לצבירת פחמן דו חמצני וגם זה לא שייך. צריך לברר את הבעיה משום שאם לא מדובר באסתמה סטרואידים יכולים להזיק יותר מלהועיל. ממליץ על בדיקה במרפאת ריאות.

שלום כשמבצעים טשטוש (טשטוש וסדציה זה היינו הך, נכון?) למשל בבדיקות גסטרו וכדו', האם בכל משך הזמן מטפטפים את חומר ההרדמה או נותנים מראש מנה שמשפיעה לכך וכך זמן? וכן, אם רוצים להפסיק את הטשטוש מסיבה כלשהי (למשל מצוקה נשימתית וכדו'), האם פשוט מפסיקים לתת חומר והמטופל חוזר להיות ערני או שזה משהו שלוקח זמן עד להתעוררות? תודה

החומר ניתן בפושים כלומר זריקןת קטנות במהלך הבדיקה. במצב של דיכוי נשימתי או ירידה בדופק ולחץ דם האפקט חולף כעבור מספר דקות ללא צורך במתן תרופה שסותרת את פעילות ההרדמה . פשוט נותנים תמיכה נשימתית , נוזלים ולא מוסיפים יותר סדציה

אבי בן 78 נפל ונחבל בצלעות חמישה שברים עם קונטוזיה כתוצאה מכך הורדם והונשם כשבוע הפסיקו את ההרדמה לפני חמישה ימים והוא מקבל תמיכה נשימתית לאחר חמישה ימים שאין סימני התעוררות ביצעו סיטי לבדיקת אירוע מוחי אין עדות לכך.בנוסף עובר דיאלזיות איך ממשיכים מכאן מתי הוא יתעורר.מה עושים במצב כזה?

שלום רב, תהליך התעוררות לאחר אירועים כמו שתיארת ומתן תרופות הרדמה באופן ממושך, יכול להימשך מספר שבועות, תלוי במשך ההרדמה, סוג התרופות, תפקוד מערכות הגוף, כגון: כליות (יש אי ספיקת כליות) וכבד, ושינויים במוח שהתרחשו בזמן זה.

היום יום עשירי לאחר הורדת חומרי הרדמה בוצע סיטי ראש ונלקח נוזל מעמוד השידרה לבדיקת דלקת במערכת העצבים שני הבדיקות חזרו תקינות אבי אתמול פתח את העיניים ונראה שהוא מגיב במקצת לטענת הרופאים עדיין אין התעוררות מלאה ויש בעיה יתכן פגיעה נוספת שלא בדקו?

סבתא שלי בת 92 מאושפזת בבית חולים שלישוני מזה כשבוע וחצי לאחר ניתוח אורתופדי. מאז הניתוח היא הייתה עם קטטר ולאחר 4 ימים בוצעה תרבית שתן שתוצאתה הייתה unidentified yeast שמחיפוש בגוגל אני מבין שמדובר ככל הנראה בקנדידה. נראה שבתגובה לממצא הזה הוצא הקטטר מגופה ומאז לא ננקטה שום פעולה נוספת, לא בוצעה בדיקה נוספת וכמובן לא ניתן לה שום טיפול לקנדידה. בימים שלפני הוצאת הקטטר היא סבלה מאוליגוריה ובוצעה לה bladderscan שהראתה שהשלפוחית ריקה (כלומר שהבעיה נמצאת בשופכנים, בכליות או במחסור בנוזלים), כמובן שמאז הוצאת הקטטר אי אפשר למדוד את כמות השתן שהיא נותנת. קראתי בספרות שבאמת מקובל להוציא את הקטטר במקרה שכזה ובמקרים רבים די בהוצאת הקטטר כדי להתגבר על הזיהום הפטרייתי. עם זאת, סבתא שלי היא ישישה שברירית במצב תזונתי ירוד ועם תמיכה נשימתית עקב נוזלים בריאות וראיתי בספרות שבקרב "חולים בסיכון גבוה" כן מקובל לתת טיפול (פלוקונאזול או anidulafungin לפי ההנחיות החדשות). השאלה היא אם מן הראוי לחזור שוב על תרבית השתן (אין באמת דרך לזהות באיזה סוג של yeast מדובר?) ובמידה שהתוצאה תהיה חיובית אז להתחיל בטיפול תרופתי?

שלום יוסי, אם סבתך איננה סובלת מתסמינים של זיהום בדרכי השתן (כגון תכיפות במתן שתן, דחיפות במתן שתן, חום ועוד), אין זה מקובל לבצע תרבית שתן. הרבה בריאות אפי

ובנוסף סובלת מזיהום סיסטמי שמקורו באזור הניתוח בגפיים, וייתכן שגם מדלקת ריאות. שמעתי שסיבת המוות של הרב עובדיה הייתה קנדידמיה, אבל נכון שהוא היה מחובר למכונת הנשמה וסבתא שלי לא. אולי כדאי לבצע תרבית דם?

שלום יוסי, אין בידי מספיק מידע כדי לענות על שאלתך. הרבה בריאות אפי