שבץ מוחי: בעקבות אשפוזו של פרס

(2)
לדרג

הנשיא לשעבר, שמעון פרס, עבר אירוע מוחי קשה. ד"ר גיא רפאלי, מצנתר מוח מסביר איך נמנע שבץ מוחי, מי נמצא באוכלוסיית הסיכון ואיך נזהה התקף ברגע האמת?

מאת: יאנה גימפלביץ', מערכת zap doctors

מצבו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס, מוגדר קשה, אך יציב לאחר שעבר אמש בשבץ מוחי. הבוקר (ד') נמסר כי פרס מונשם ומורדם על מנת להקל על מערכות גופו. בהערכות מצב ליליות, שנערכו בבית החולים שיבא תל השומר, הוחלט שאין צורך בניתוח, לפי שעה.


שמעון פרס. ארכיון: ChameleonsEye / Shutterstock.com

שמעון פרס. ארכיון: ChameleonsEye / Shutterstock.com

ד"ר גיא רפאלי, נוירולוג שבץ בכיר ומצנתר מוח מהמרכז הרפואי רבין בפתח תקווה (ביליניסון), מסביר כי לשבץ דימומי מהסוג שלפי הדיוווחים בתקשורת פרס עבר, אין טיפול שמצמצם נזק באופן משמעותי. "כשיש עדות לדימום שטחי ולא עמוק, וכשיש לחץ תוך גולגולתי מסכן חיים, ניתן לנתח, אך ניתוח כזה לא בהכרח משפר תפקוד, אלא בעיקר מאריך חיים", הוא מוסיף.

שבץ מוחי הוא למעשה התקף של המוח, שבו לוקים כ-13 אלף ישראלים מדי שנה, כ-40 חולים חדשים מדי יום. השבץ נגרם לרוב מקריש דם שחוסם את העורק, דבר הנובע מטרשת עורקים; סיבה נוספת לשבץ היא תסחיף מכלי דם שהקריש התנתק ממנו, לרוב מהלב, ועלייה של הקריש למוח. סיבה נוספת יכולה להיות הפרעת קצב מסוג פרפור פרזודורים - שגורמת להפרעה בהתכווצות העלייה השמאלית בלב, יצירת קריש ועלייה למוח. הסוג הקשה יותר של שבץ, כפי שקרה, ככל הנראה לפרס, הוא דימום מוחי ספונטני, שהוא גם נדיר הרבה יותר (מופיע בישראל בכ-8% מכל מקרי השבץ, עד 15% ממקרי השבץ בעולם).
סטרוק  שבץ  דימומי (מימין) לעומת איסכמי עקב חסימת עורק ע

סטרוק שבץ דימומי (מימין) לעומת איסכמי עקב חסימת עורק ע''י קריש (משמאל). אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה השוני בהחלמה בין סוגי השבץ השונים?

"השיקום ממקרים קלים הוא לרוב מלא. כשמדובר בשבץ איכסמי (שבץ על רקע של חסימה של עורק) השכיח יותר, יש אפשרות של טיפול תרופתי הממיס קרישי דם וכן של צנתור.

בשבץ דימומי, ההשפעה הרבה יותר קשה על בריאות המטופל ותפקודו. יש סכנת חיים גדולה יותר, ואין טיפול שהוכח כיעיל בצמצום נזקים, אלא בעיקר טיפול משמר. שיעור המוות תוך שלושה חודשים אחרי שבץ מוח עומד על כ-60% מהחולים כשמדובר בדימום מג'ורי (נרחב). לאחר שבץ איסכמי - שיעורי התמותה נמוכים יותר משמעותית כ-13%-14% מהחולים".

מהם גורמי הסיכון לשבץ? איך ניתן למנוע את ההתקף?

"בין גורמי הסיכון ניתן למצוא טרשת עורקים, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, הפרעה בשומנים בדם, עודף משקל, היעדר פעילות גופנית, ו/או צריכת אלכוהול גדולה, מה שפחות רלוונטי בישראל. אני ממליץ לכולם ובמיוחד לבני 60 פלוס לאזן את רמות הסוכר, לשמור על לחץ דם תקין, להפסיק לעשן, להקפיד על פעילות גופנית ותזונה בריאה, כלומר למנוע את מחלות הרקע - מחלות לב, סוכרת וכו'. תרופות מדללות דם גם מעלות את הסיכון לשבץ".


מתסמיני השבץ. אילוטסרציה: שאטרסטוק

מתסמיני השבץ. אילוטסרציה: שאטרסטוק

איך נראה/מרגיש אדם בשבץ? כיצד לפעול?

"מרבית חולי השבץ סובלים מחסימה של עורק במוח ולכן זיהוי מהיר של הסימנים ומתן טיפול הם קריטיים לשיקום. הסימנים המיידים והבולטים ביותר הם: הפרעה בדיבור, בלבול, הטיית מבט, לצד שיתוק פלג גוף אחד או/ו חולשה של הפנים בצד אחד. בכל המקרים האלה חייבים להגיע בדחיפות לבית החולים. כ-60% מהאירועים האיסכמיים הם קלים, 2% יזדקקו לצנתור. ניתן לתת תרופה ממיסה קרישי דם, תוך 4 וחצי שעות מתחילת האירוע, אם היא לא עוזרת ממשיכים לצנתור מוח טיפולי, שבמהלכו מתבצעת שליפה מכנית של הקריש ו/או שאיבה עם חידוש זרימת הדם. אלו המקרים הקשים יותר, ברובם המטופל לא מגיב ולא מתקשר עם סביבתו כשהוא מובהל לחדר המיון. את הצנתור ניתן לבצע עד שמונה שעות מתחילת השבץ; יש חשיבות עצומה בין זמן התחלת האירוע לבין חידוש זרימת הדם בעורק, ולכן זיהוי הסימנים והפינוי כל כך חשובים".

מה קורה במקרה של שבץ על רקע דימום מוחי?

"כאמור, לרפואה אין הרבה מה להציע מבחינת הפחתת נזק, רק לשמר את התפקוד כמה שניתן. אלה ששורדים את הדימום נשארים במצב קומה (מוות מוחי), מרותקים למיטתם, בנכות תפקודית, ניזונים הזנה מלאכותית ומקבלים סיוע נשימתי".

מדוע פרס מונשם ומורדם? מדוע בעצם לא מנתחים?

"הרעיון הוא להקל על המוח, להפחית את חילוף החומרים המוחי ולהמתין בדרך כלל מספר שבועות עד שהדימום נספג. זהו מצב קשה של סכנה לחיים, אך אין דבר טוב יותר שניתן לעשות. אני מכיר את המקרה מדיווחים בתקשורת, אך סמוך ובטוח שהנשיא לשעבר בידיים הטובות ביותר".

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה - מבוגרים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום