אוושה סיסטולית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על אוושה סיסטוליתאוושה בלב
אוושה בלב
סגירת מסתמי הלב יוצרת את קולות הלב. כל רחש שנוצר במרווח...
אוושה סיסטולית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
לרופאים שלום! אתמול, במהלך ביקור אצל רופאת הילדים, נתגלתה איוושה סיסטולית 2/6 הנשמעת בשכיבה בלבד אצל בתי בת ה-9. הרופאה הסבירה שככל הנראה זה חסר משמעות לחלוטין (איוושה תמימה ), אך ציידה אותנו בהפנייה לקרדיולוג לבדיקת אקו-לב. האם תוכלו להסביר קצת יותר על התופעה? איך זה שעד היום האיוושה לא נשמעה? מעבר לכך מדובר בילדה בריאה לחלוטין ושחיינית, עם כושר גופני מעולה .
שלום, האוושה הזאת אכן חסרת משמעות ונקראת גם אוושה פונקציונלית. מדובר בילדים רזים בד"כ (אני יניח שביתך כזאת) בעלי כושר טוב ולב שפועם בחוזקה. עקב הפעולה הנמרצת של הלב נשמעת אוושה כתוצאה מזרימת הדם במהירות ואין לכך כל חשיבות. ליתר בטחון מומלץ לבצע אקו לב כדי להיות בטוחים שהכל בסדר ובזה נגמר הסיפור. אין לכם כל סיבה לדאגה.
שלום, קוראים לי קטיה אני בת 22 שלוש חודשים אחרי לידה ראשונה, אתמול היתי בביקור אצל רופא המשפחה לגבי כאבי ראש חזקים שיש לי, הוא עשה לי בדיקה ואמר שיש לי אוושה בלב 2/6, וגם שיש לי ל.ד גבוה (בזמן הבדיקה היה 180/120 ו אחרי חצי שעה ישיבה היה 154/112) בזמן ההריון היו לי גם בעיות בל.ד, ובגלל זה עשו לי זירוז לידה בשבוע 38. הרופא שלך אותי לעשות הרבה בדיקות, בדיקות דם(לא אחת), בדיקת שתן, בדיקת אקג, אקו לב,ועוד בדיקה שאני לא יודעת אך היא נקראת אבל הוא אמר שזה בדיקת הורמוניםץ אבל הוא אמר לי שרק אחרי הבדיקות הוא יגיד לי מה זה, כי הוא לא רוצה להגיד לי סתם. אבל אם כל הבדיקות האלה אניקצת דואגת, אז אולי תוכלו לעזור לי בבקשה לפחות לדעת כיוון
אשמח לדעת מזה אומר אוושה 6/2 systolic הקטנה שלי בת 9 חודשים הייתה מקוררת לפני כשבוע עשתה בדיקות שגרתיות אצל הרופאת משפחה אמרה שהיא שומעת משו שבדקה את הלב. ולבוא שוב עוד שבוע. באתי הפנתה לקרדיולוג וזו ההאבחנה שכתבה אוושה 6/2 systolic לא פירטה יותר מידי ומשם הלב שלי לא מתפקד מלחץ
השבוע הייתי אצל מומחה לחץ דם. בסיכום הביקור כתב "לב קולות תקינים - אוושה סיסטולית 2/6 בLSB ראות נשימה בועית תקינה". מה זה אומר? הוא לא אמר לי על זה כלום...
שלום הילה, אוושה זה רעש ששומעים כשמקשיבים ללב עם סטטוסקופ שמעיד על זרימה טורבולנטית. אוושה כזו כמו שמתוארת יכולה להיות פיזיולוגית כלומר מופיעה אצל אנשים בריאים ואין לה כל משמעות או להיות ביטוי להפרעה בזרימה באחד משסתומי הלב. אבחנה בין הדברים לפי הרקע שלך, תלונות ומאפינים נוספים של האוושה. בבדיקת אקו לב אפשר לשלול שמדובר בבעיה בזרימה בשסתומי הלב. תרגישי טוב
עשו לי אקו לב לפני מספר חודשים שפרט לספטום גבולי (אין לי מושג מה זה) יצא תקין. רופאים אחרים שבדקו אותי לא שמעו אוושות. יתכן וזה מקרי? באקג נמצא RBBB
שלום ד"ר, תודה רבה. בהמשך לשאלתי ובעיקר כדי להרגיע את עצמי אשמח לחוות דעתך בנושא. אני בן 19, חייל. לפני שנתיים היו לי כאבי חזה במאמץ ובאותו זמן נמצאה אוושה סיסטולית שבאקו לב יצאה פונקציונלית. בגלל הכאבים עברתי בדיקת מאמץ שיצאה תקינה ולבסוף הרופא אמר שהכאבים לא מדאיגים. כמה חודשים אחרי שהתגייסתי היה יום אחד בו הייתי כל היום במאמץ ובסוף היום למרות ששתיתי הרגשתי סחרחורת וחולשה שנשארה כמה ימים. מאז היו כמה פעמים בהם לאחר פעילות מאומצת (לדעתי ארוכה או בה ממש התאמצתי) הופיעו יום יומיים אחרי חוסר יציבה וחולשה שכל תנועה הייתה גורמת לה. החולשה עברה אחרי כמה ימים. כמו שאמרתי זה לא קרה בכל פעילות אלא כמה פעמים. בעקבות זה עברתי שוב אקו לב תקין חוץ מ trace regurigation במסתם המיטרלי minimal regurigation במסתם הטריקוספידלי. לחץ דם ריאתי 24. כמו כן בדיקת המאמץ תקינה. פנימאי הציע שאולי זה לחץ דם נמוך, משהו לבבי או רבדיומיוליזיס - והציע לעשות CK ואלקטרוליטים יום אחרי אימון (לא עשיתי). בבדיקה רגילה יצאו תקינים (CK 98 נורמה עד 190, סודיום 137 נורמה 136-148 פוטסיום 4.1 נורמה 3.5-5.2) שאלותיי: 1. מכיוון שאני חוזר להתאמן, אם מופיעים כאבי חזה זה בסדר? 2. לגבי תופעת החולשה - אם אתחיל להתאמן וזה יקרה - יש לך רעיון מה הסיבה? 3. קורה בלי קשר אבל גם בבדיקת המאמץ שלאחר אימון לוקח לדופק הרבה זמן לרדת, לדעתי שעות. האם זה תקין? במבחן המאמץ בסוף הבדיקה מ201 ירדתי ל116 וזה נשאר גבוה. תודה
לחץ דם דיאסטולי 58-63 בכמה מדידות והסיסטולי 110-120 נאמר לי שתקין.
היי מאור, עד כה לפי מה שאתה מתאר כל הבדיקות שלך תקינות. כאבים בחזה במהלך פעילות גופנית אינם ממצא תקין. אם אכן אתה מרגיש כאבים בחזה ממליצה לפנות למרפאה ולהיבדק. לגבי הדופק, יתכן ומנוחה הדוםק שלך מהיר ולכן לאחר מאמץ חוזר לנורמה. ניתן לבדוק זאת בהולטר לב ל 24 שעות שבמהלכו תשלב אימון גופני. בהצלחה!
ראה תשובה מטה בשאלה ששלחת
תודה רבה. אני אשים לב בפעם הבאה שאעשה ספורט אם זה כאבים או דקירות או כאבים בעצם כי אני לא חושב שזה היה כאב לוחץ. זה משנה? האם יש לך הסבר אם החולשה תקרה שוב? לגבי הדופק - לדעתי במנוחה הוא 60. אנסה לבקש מהרופא בצבא לבצע הולטר לב. אם זה באמת 60 ירידת דופק איטית מעידה על בעיה? תודה
אוסיף עכשיו שהרגשתי לא טוב קצת חולשה כמו התופעה שתיארתי (זה קרה לפעמים גם במנוחה). מדדתי לחץ דם הדופק היה 61 אבל הופיע סימן של אי סדירות דופק. בפעמים הבאות שמדדתי זה לא היה. יכול להיות שאחרי הכל מדובר בהפרעת קצב? להסביר לרופא את המצב ולבקש הפניה לקרדיולוג? אציין שוב שגם הכאבים לא מופיעים כל הזמן במאמץ. תודה
היי מאור, עניתי לך על השאלה, ראה בשרשור מטה
תשובה לשאלה נמצאת בשרשור הקודם
שלום ד''ר, הוספתי 2 הודעות חדשות. אשמח לתשובתך
שלום ד"ר, בני בן 4.8 שנים, בריא וללא סימפטומים הקשורים ללב. לפני כשבוע בבדיקה אקראית של רופא משפחה נשמעה לראשונה איוושה סיסטולית 2/6 בגבול השמאלי של עצם החזה. הופנינו לבדיקת קרדיולוג ובאותה בדיקת קרדיולוג נערך גם אקו לב. לאחר הבדיקה ובסיכומה רשם הקרדיולוג כי יש לחזור לבדיקה בגיל 9 שנים לבחינת ההולכה התוך חדרית ואז תישקל בדיקת מבחן מאמץ או לפי המלצת רופא מטפל. בסיכום הבדיקה נרשם כי נצפתה רגוריטציה מזערית-פיזיולוגית במסתם הטריקוספידלי ובמסתם הריאתי. מפל הלחצים הסיסטולי במסתם הטריקוספידלי הינו 16 ממ"כ. עוד נרשם טרבקולציה עדינה פיזיולוגית בחוד החדר השמאלי. אני לא כותב כאן את כל המלל של סיכום הבדיקה, רק את מה שנראה לי, הדיוט שכמותי, כמשהו חריג המצריך את אותה ביקורת בעוד מספר שנים. אני ואשתי מאוד מודאגים, נשמח לקבל את התייחסותך ולקוות שבכך תוכל להרגיע מעט.
שלום טל, בדיקת מפלי הלחצים תקינה לגבי הטרבקולציה בחדר השמאלי, יכול להיות שחשש הקרדיולוג בהתחלה של קרדיומיופטיה של שריר הלב שיכולה להתבטא בטרבקולציות בחדר השמאלי ונטוה להחמיר בד,כ רק סביב גיל ההתבגרות ,אולם זה רק השערה גסה כי הבדיקה שתארת אין את כל הנתנים האלו. אני לא רואה סביה להלחץ...בטח לא עכשיו...אבל מאד ממליץ לחזור לקרדיולוג שבדק ולשאול בדיוק למה התכוון המשורר בהצלחה ד"ר הדס
ומהי בעצם קרדיומיפטיה, אם אכן זאת האנמנזה? ומה בדיוק ההשלכות ודרכי הטיפול?
קרדיומיופתיה היא פגיעה במבנה התאים של שריר הלב, ישנם מספר סוגים שונים של קרדיומיופתיה וההסתמנות הקלינית שונה בין הסוגים השונים וכך גם הטיפול. ישנן קרדיומיופתיות שמטופלות בתרופות ,ישנן כאלה המצריכות תנתור ישנן כאלה שמצריכות קוצב הכל תליו בהסתמנות הקלינית במהלך השנים כאשר בדרך כלל ההסתמנות מתחילה באיזור גיל ההתבגרות ויכולה להשאר קבועה או להחמיר עם השנים
