פורום לב האישה

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות העיקרי בקרב נשים. מטרת הפורום להעלות את המודעות למחלות לב העלולות לגרום להתקף לב בקרב נשים. בפורום זה יושם דגש על מניעה, אבחון וטיפול תוך כדי הסתכלות על נשים כאוכלוסיה מיוחדת.
295 הודעות
272 תשובות מומחה

מנהל פורום לב האישה

18/06/2018 | מאת: אאאעאע

מאתמול התחלתי להרגיש דקירות בצד שמאל וקושי בנשימה ודקירות ביד שמאל הלכתי לישון התעוררתי חשבתי זה יעבור אבל לא..אני בת 24 מה עליי לעשות ? אני ממש חוששת שבוע לפני כן היתי במצב של לחץ בכיתי כל השבוע מסיבות אישיות והיתי לחוצה בטירוף

שלום רב בתי עברה בגיל 12 התקף לב במהלך פעילות גופנית בבית הספר ועברה ניתוח להשתלת קוצב לב דפיברילטור אין רקע במשפחה למחלות לב. נכון להיום בתי בת 24 ונמצאת במערכת יחסים אשר רוצה להשתקע בה ולהתקדם בחיים. היא חוששת להגיע לאקט מיני כתוצאה מחרדה אשר זה יביא אותה לכשל בלב. האם לאחר 10 שנים מהשתלה ובידיעה שלוקחת תרופת באופן קבוע יכולה להגיע לאקט מיני ללא שום פחד מבחינה רפואית. הלב יעמוד בזה? במידה וכן היריון תוכל לבצע

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שיר,
התקף לב ככלל זו לא מחלה שמתרחשת בגיל 12. האם יכול להיות שהבת עברה דום לב או הפרעת קצב מסוכנת ולכן גם הושתל קוצב דפברילטור שתפקידו לטפל בהפרעות קצב מסכנות חיים?. כדי לענות על השאלות החשובות ששאלת צריך לדעת את האבחנה של הבעיה של הבת. כרופאים המטרה שלנו לאפשר לבת שלך חיים מלאים , יחד עם זאת חייבים לדעת בדיוק את הבעיה שלה ולתת לה טיפול מיטבי הן מבחינת הרגלי חיים והן מבחינת טיפול תרופתי שהוא מיטבי. הבת חייבת להיות במעקב במרפאה שמתמחה בבעיה שלה ושקשובה לה ושיכולה להדריך אותה וללוות אותך בכל השלבים השונים בחיים שלה כולל ההריון. אם אין לה מרפאה כזו אוכל לזמנה לבית חולים רמב"ם.
מאחלת לך ולבת בריאות

מהירות מינמאלית 52 לדקה. מקסימלית 127 לדקה ממוצעת 75 לדקה. הפרעות קצב לא נצפו. הפרעות קצב על חדריות apc's נצפו 31 apc's בודדים במשך הבדיקה. נצפו 2 זוגות aps'c לדוגמא 3.08. נצפו 2 קטעי pat המורכבים מ 3-5 פעימות על חדריות עוקבות במהירות עד 153 לדקה לדומא שעה 22.48. הפרעות הולכה לא ניצפו. שינויים משמעותיים בקטע st לא נצפו. תלונןת נבדק לא צויין. לתשובתכם אודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירית,
הפענוח הנכון של בדיקת ההולטר מחייב להכיר אותך, את גילך, מה הסיבה שבגללה בוצע ההולטר, רקע ומחלות נוספות וכו. בנוסף החשיבות של בדיקת ההולטר היא לקשר בין התלונות לממצאים בקצב הלב. לא ברור מהתשובה שכתבת אם הרגשת את התלונה שבגללה ההולטר בוצע. אם לא הרגשת אז ההולטר לא אבחנתי וצריך לחזור עליו או להתחבר למכשיר אחר הרושם את קצב הלב לתקופה ארוכה יותר מיממה. בהולטר מתוארות פעימות פרוזדוריות מוקדמות שזה פיזיולוגי כלומר שיש לרב האנשים בכמות קטנה ומדי פעם כמה מספר פעימות כאלה ביחד. גם זה די שכיח וקיים אצל הרבה אנשים.
תרגישי טוב

07/05/2018 | מאת: אלעד אילנה

דופק מהיר ולחץ דם גבוה וכאבי ראש ובחילות ולחץ לפיפי לעיתים קרובות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אילנה,
תארת מספר תלונות, כמובן שעל מנת להבין מה הסיבה להן צריך להכיר את גילך, רקע מחלות נוספות שיש לך, לאפיין יותר את התלונות , האם באות ביחד או בנפרד, לבדוק אותך. בעקרון לדופק מהיר יש מגוון של סיבות זה יכול להיות דופק רגיל, פעימות מוקדמות או סוג של הפרעת קצב. המפתח לאבחנה באופן כללי הוא לרשום את קצב הלב בזמן התלונות, בזמן הרגשת הדופק המהיר אם על ידי א.ק.ג או בבדיקה שנקראת הולטר מכשיר שרושם את קצב הלב במשך מספר ימים. יתר לחץ דם גם הוא יכול לגרום לתחושות שונות ויתר לחץ דם מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. חשוב לעשות מדידות של לחץ דם במנוחה, בזמנים שונים ולהראות לרופא משפחה שיחליט אם יש צורך להתחיל טיפול.
תרגישי טוב

03/05/2018 | מאת: סיגלית

בהמשך לשאלתי לדוקטור מירי בלוך המדהימה.... רציתי ברשותך לשאול האם טרופונין שכתוב קטן מ13 בבית חולים כרמל. קטן מ13. זה הבהיל אותי מאוד לא מבינה בממדים... למרות שכתוב לי טרופונין שלילי... את יכולה בבקשה להרחיב כמו שאת תמיד דואגת כאן לכולם ביד רחבה... אוליי בבקשה תוכלי להרגיע אותי??? המון המון תודה לך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיגלית,
טרופונין הוא חלבון שנמצא באופן תקין בתאי שריר הלב. כשנוצר מצב של נזק או פגיעה לתאי שריר הלב כמו במצבים שאין מספיק אספקת דם ללב כמו בהתקף לב או דלקת בשריר הלב אז התאים משחררים את החלבון הזה לדם והרמה שלו בדם עולה. הרמה התקינה משתנה מסוג הטרופונין שבודקים ומהערכים התקינים בכל מעבדה. ערכים פחות מ 13 לפי המעבדה בבית חולים כרמל הם ערכים תקינים.
תרגישי טוב

רב תודות לך דוקטור מירי, כתבת מנסיון שלי... סליחה על השאלה , האם גם לך ז מוכר? האם גם לך יש תופעה כזאת של פעימות מוקדמות שבאות ונעלמות??? ממש סליחה על השאלה פשוט אני סומכת מאוד על שיקול דעתך המקצועית. המןן תודה לך.

שלום סיגלית,
בהמשך לתשובתי הקודמת.
הניסיון הוא לא מאדם אחד אלא מחולים רבים שהגיעו עם תלונות והיו להם פעימות מוקדמות ובביקור חוזר ללא התערבות כלשהיא הפעימות חלפו לחלוטין או הצטמצמו מאוד. זו היתה כוונתי. תרגישי טוב

ד"ר בליך שלום, תודה על תשובותיך בפורום. אני בת 72 בד"כ בעלת דופק נמוך כ-40 בממוצע. בקיץ האחרון הופיע אצלי לראשונה פרפור פרוזדורים. מאז נוטלת אליקויס לדילול הדם. השבוע שוב עם אירוע של פרפור פרוזדורים. ניתן פרוקור ולאחר מכן קרדיוליק. בעקבות נטילת הקרדיוליק ירד הדופק. כמו-כן ישנן הפסקות בפעימות (כ-3 שניות). המלצה אחת הייתה על השתלת קוצב לב וככל הנראה בליווי טיפול תרופתי לפרפור. המלצה שנייה הייתה על אבליציה לטיפול בפרפור ומניעת נטילת כדורים באופן קבוע. האם תוכלי בבקשה לחוות את דעתך בנוגע ליעילות הטיפול של כל שיטה? אחוזי ההצלחה של כל אחת מהן? ולמעשה, איזו מהן עדיפה? בתודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירה,
לפי מה שכתבת את מתארת מצב שבו יש מצד אחד הפרעת קצב שנקראת פרפור פרוזדורים שאינה מסוכנת אך בדרך כלל באה עם דופק יותר גבוה ומצד שני יש קצב רגיל שהוא עם דופק נמוך ואף הפסקות (שחלקן קשורות בתרופות שחיוניות בזמן פרפור פרוזדורים). על פי מה שכתבת הוצעו לך שתי אפשרויות טיפול והינן השתלת קוצב לב קבוע. ניתוח שמתבצע בהרדמה מקומית. הקוצב ידאג לכך שהקצב לא יירד מתחת למספר מסוים נניח 60 וזה יאפשר לתת תרופות ללא חשש בטיפול בפרפור פרוזדורים. הסיכונים בהשתלת קוצב לב נמוכים וזה מצליח באחוזים גבוהים. בנוסף עד כמה שאני מבינה הוצעה לה אבלציה שבאה לטפל בפרפור פרוזדורים, מדובר בפעולה המתבצעת בהרדמה מקומית וטשטוש עורכת מספר שעות. גם בה יש סיבוכים פחות או יותר כמו בהשתלת קוצב לב קבוע ואולי מעט יותר. התועלת שלה משתנה מאדם לאדם כתלות במחלות לב ומחלות נוספות שיש לך. במידה ואין לך כל מחלה בנוסף ולבך בריא אז סיכויי ההצלחה סביב 70%. במידה ויש מחלות נוספות סיכויי ההצלחה יכולים להיות גם נמוכים יותר. במידה והפעולה תצליח יהיה עדיין צורך לקחת כדורים אבל יתכן וניתן יהיה להקטין את המינון ואולי להסתדר ללא קוצב לב קבוע.
חשוב בנוכחות פרפור פרוזדורים ליטול תרופות מדללות דם שאני מניחה שאת נוטלת.
תרגישי טוב

תודה רבה לך דוקוטור על התשובה... אכן ביצעתי בדיקות לחסרים והכל תקין. יש לציין שהפעימות לפעמים נעלמות לחודשיים ולצערי שוב חוזרות. יש ימים בהם יש כ10 פעימות ביום. וזה נורא מפחיד. למרות שביצעתי את כל הבדיקות הקארדיליות. והרופאים אומרים לי שאני צריכה ללמוד להתעלם. מאוד קשה להתעלם. האם יש סיכוי שזה ייעלם מתישהוא??? או שכל חיי אסבול כך??? המון תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיגלית,
בהמשך לתשובתי הקודמת. מהניסיון שלי יש בהחלט תקופות בחיים עם יותר פעימות מוקדמות ועם פחות. לא תמיד ניתן לעלות על הסיבה לכך. יש מקרים רבים שכמו שהפעימות החלו כך גם חלפו. בכל מקרה כמו שכתבתי לך בתשובה הקודמת, במידה ואין מחלת לב הרי הפעימות המוקדמות אינן מסוכנות והן לא צריכות להדאיג.
תרגישי טוב

שלום רב, הבוקר, פעם ראשונה בחיי שראיתי את בית החזה שלי זז כאשר היו לי דפיקות לב חזקות! זו לא פעם ראשונה שאני חשה את הדופק בעוצמה. אין זמן מסויים שזה קורה ולפעמים זה לא קורה. אבל הבוקר ממש בית החזה זז כששכבתי. הייתי אחרי מקלחת בדרך לעבודה ושכבתי קצת. גם אתמול חשתי את הדופק ולפני כן כשבועיים לא... בקיצור אין משהו סדיר לגבי ההרגשה הזו. האם תקין שבית החזה זז בגלל דפיקות לב חזקות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירב,
אני חושבת שהמפתח להבין את הסיבה להרגשה שלך שהדפיקות היינן חזקות, זה לרשום את קצב הלב בזמן התלונות הללו. את זה ניתן לעשות על ידי ביצוע א.ק.ג בזמן התלונות הללו. אם התחושה קצרה ולא תספיקי להגיע לקופת חולים ולעשות א.ק.ג אז ניתן להתחבר למכשיר הולטר, מכשיר שרושם את קצב הלב במשל 24-72 שעות. חשוב ללחוץ על הכפתור במכשיר ההולטר ברגע שתרגישי את התלונות. אז ניתן יהיה לדעת אם מדובר בפעימה מוקדמת, דופק רגיל שעולה או בסוג של הפרעת קצב ולאחר האבחנה להתאים את הטיפול. אני חושבת שחשוב לפנות לרופא משפחה עם התלונה כולל שיבדוק אותך, ישלח אותך לבדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה עם כל המלחים , תפקודי בלוטת התריס, יבצע א.ק.ג ויפנה אותך לבדיקת הולטר ולבדיקות נוספות לפי הצורך.
תרגישי טוב

שלום רב לדוקטור. סובלת מפעימות מוקדמות לסירוגין במשך 8 חודשים. בת 47 בריאה ללא מחלות. ביצעתי את כל הבדיקות: אקו לב 5 פעמים. הולטר pvcs 13 . ללא הפרעה חשמלית. מבחן מאמץ תקין. בדיקות דם תקינות למעט אנמיה 11.7. אני מאוד חרדה מהפעימות המוקדמות יש מקרים של חודשיים שלושה שהן נעלמות ודוב חוזרות. לא מובן לי מדוע הן חוזרות??? האם בגלל מחזור לא סדיר??? מיואשת וחרדה מאוד מהמצב. ממתינה לתשובתך תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיגלית,
מבדיקות הולטר שבוצעו לחיילים ואנשים בריאים ל 70% מהאנשים יש פעימות חדריות מוקדמות. פעימות חדריות מוקדמות יכולות להופיע אצל אנשים בריאים ללא סיבה ברורה, על רקע בעיות שלא קשורות ללב ועל רקע בעיות לב. לפי הבדיקות שעברת ללב כנראה שבעיית לב נשללה. לגבי סיבות לא קשורות ללב הרי אנמיה, חסר דם גם יכולה להיות הסיבה ולכן חשוב לברר למה היא קיימת ולטפל בה. בנוסף חשוב לבצע בדיקות דם ולשלול חסרים אחרים כמו בעיות מלחים שעלולים לגרום לפעימות. אנחנו יודעים שצריכת אלכוהול, קפה ומתחים עלולים לתרום לפעימות. בנוסף בתקופה של סיום המחזור הסדיר , גם בתקופה הזו עלולות להופיע פעימות מוקדמות.
חשוב לזכור שבאנשים בריאים הפעימות החדריות המוקדמות אינן מסוכנות ואנו מטפלים בהם רק אם זה מאוד מפריע. הטיפול כולל מציאת סיבה הפיכה וטיפול בה אם קיימת. אם אין סיבה כזו והפעימות החדריות מאוד מפריעות ניתן לשקול טיפול תרופתי.
תרגישי טוב

09/04/2018 | מאת: נטלי

שלום, אני סובלת מס' שבועות בכאבים בשכם שמאל בנוסף להתקפי חוסר נשימה. רופא משפחה שלח אותי לבדיקת נשימה אבל אני דואגת שהתסמינים מתחברים לבעיה בלב... האם יש לי סיבה לחשוש??? ולהתעקש על בדיקה מתאימה (א.ק.ג או משהו אחר)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נטלי,
יש סיבות רבות לכאבים בשכם שמאל, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לקבוע מה הסבירות שמדובר בבעיה שקשורה ללב אצלך צריך לדעת את הגיל שלך, גורמי סיכון לבעיית לב כמו סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים, עישון, עודף משקל, סיפור משפחתי. צריך להכיר את הרקע הרפואי הנוסף שלך. לקבל יותר פרטים לגבי אופי התלונה.
בכל מקרה א.ק.ג זו בדיקה פשוטה שמומלץ לבצע אותה גם לאנשים בריאים החל מגיל מסוים כך שזה נראה לי בהחלט לא טעות לבצע את הבדיקה.
תרגישי טוב

שלום רב, להלן סיכום תוצאות בדיקה שעשיתי, רופא המשפחה שלי טוען שהכל תקין בבדיקה, ובכל זאת אני לא בטוחה שאכן זה מה שכתוב כאן, אודה לביאור התוצאות: סיכום בדיקה: במאמץ בעומס בינוני ובדופק מטרה נראה שיפור גלובלי ואיזורי בהתכווצות חדר שמאל. בגמר המאמץ לא נראו בדופלר מדדים טיפוסיים להגברה משמעותית של לחצי המילוי בחללים משמלא. לא היה סיגנל TR לאומדן לחץ ריאתי. המאמץ לא לווה בתסמינים ספציפיים לאיסכמיה כלילית. נראתה תגובה היפרטנסיבית למאמץ וללא שינויים איסכמיים נלווים באק"ג. לסיכום, ללא עדות אקוקרדיוגרפית לאיסכמיה אזורית בחדר שמאל במאמץ וללא ממצאים לתמוך בקיומה של הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של החדר. נראתה תגובה אבנורמלית של לחץ הדם למאמץ. מומלץ מעקב ל.ד. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעל,
לא ניתן לפענח בדיקה ברפואה בלי לדעת את גילך, מחלות רקע, מה הייתה התלונה שבגללה בוצעה הבדיקה ולקבל את דוח המלא של הבדיקה. מה שתקין בגיל מסוים ובחולה מסוים לא בהכרח תקין בגיל אחר ואצל חולה עם בעיה אחרת. מהסיכום הקצר ששלחת לי נראה שבבדיקה לא נמצאו אזורים שמעידים על בעיה באספקת דם ללב אם זה מה שהכוונה הייתה לשלול.
תרגישי טוב

שלום רב, אני 10 חודשים לאחר השתלת קוצב לב. האם מומלץ לשחות? מדובר בשחיית חזה. תודה על תשובתך.

חג שמח. טרם נעניתי לשאלתי... אשמח לתגובה! תודה.

שלום רעות,
מבלי לדעת את סוג קוצב הלב שהושתל לך והסיבה להשתלה ומבלי לדעת את מהלך הפעולה ואם היו סיבוכים שונים במהלכה או אחריה המצריכים גישה שונה, הרי ככלל אנחנו ממליצים חודש וחצי אחרי הפעולה להימנע ממאמצים כגון אלה. לאחר הזמן הזה ניתן בהדרגה לחזור לפעילות גופנית. אני ממליצה לך בכל זאת להיוועץ במרפאת קוצבים שם את במעקב.
תרגישי טוב

שלום מירי, אני בת 30. במשך רוב חיי הייתי במצב של הפרעת אכילה שבשלב כלשהו כבר הוגדרה ככרונית. כעת עדיין יש לי אפיזודות של הקאות בטווח של פעמיים בשבוע-פעם בחודש (תלוי תקופה). מעבר לזה, אני מאוד נהנית לעסוק בספורט. אני מבצעת הליכה כמעט כל יום ואף חברה בליגה המקומית ומתחרה מפעם לפעם. בבדיקות שגרתיות שנעשות מדי פעם תמיד נראה שיש לי דופק מאוד נמוך אך סדיר, וככה אני חייה כבר שנים. לפעמים עוברות לי מחשבות על כך שאני עשויה לקבל התקף לב באמצע ביצוע פעילות גופנית. ידוע לי שאחת מההשפעות של אנורקסיה ובולימיה היא פגיעה בלב וגם ידוע לי שהתקף לב זו סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב סובלים מהפרעות אכילה. מה דעתך על זה? ברור לי שהאידאל היה שאפסיק להקיא באופן מוחלט (אני באמת מנסה... ) אבל, במסגרת המצב הנתון, איך לדעתך ניתן לצמצם עומס על הלב? באם אני יוצרת כזה כמובן. חשוב לי לציין שאני לא סובלת מכאבים או כל מיני תופעות אותן מתארים חולי לב. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

למה אין תגובה?

שלום תמר,
התקף לב זה מצב שבו אחד העורקים הכליליים המספקים את הדם ללב מוצר או נחסם על ידי קריש שבדרך כלל מתלבש על תהליך של טרשת. טרשת זה תהליך שבו שומנים מצטברים בדופן הפנימית של כלי הדם. אנחנו יודעים שגרמי סיכון העיקריים להתקף לב הם עישון, יתר שומנים בדם, סוכרת, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי של התקף לב בגיל צעיר, עודף משקל. כדי למנוע התקף לב ההמלצה היא לא לעשן, לשמור על משקל תקין , לבצע פעילות גופנית סדירה, לשמור על פרופיל שומנים מאוזן ולטפל בגורמי סיכון הללו אם הם קיימים.
לגבי אנורקסיה , הרי אנורקסיה עלולה לגרום לחסרים תזונתיים שונים שעלולים לגרום לכך שתפקוד שריר הלב לא יהיה תקין או שעלולה להיווצר הפרעה בקצב של הלב. חשוב מאוד לפעול בכל הכיוונים על מנת לטפל באנורקסיה.
תרגישי טוב

בת 45, קרוהן, סרטן שד בעבר, מיגרנות, דיכאון, לחץ דם גבוה, מעשנת חצי קופסה ביום כבר שנים רבות. נוטלת purinathol (מדכא מע' חיסון), סומטרידקס לפי הצורך למיגרנה, קסרלטו לדילול דם עקב מוטציה בפקטור 8, טריטייס ללחץ דם גבוה, סימבלטה לדיכאון. תוצאות הולטר לב: מהירות מינימלית: 67 מהירות מקסימאילית: 118 מהירות ממוצעת: 84 הפרעות קצב חדריות VPC’S: נצפו VPC'S בתדירות של עד 259 לשעה (נצפו סה''כ 4130 VPC'S במשך הבדיקה - ראה טבלת פיזור בדו''ח). נצפה זוג VPC'S (עמ' 6). הפרעות קצב על חדריות APC‘S: נצפו סה''כ 16 APC'S במשך הבדיקה. הפרעות הולכה: לא נצפו. פעילות קוצב: שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו. תלונות הנבדק: לא נצפו. נשלחתי להולטר לב בגלל תחושה של פעימות לב. השאלה: מה אומרות תוצאות הבדיקה? האם יש מקום לדאגה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נאוה,
כמו שכבר כתבתי לך בתשובה הקודמת, בהולטר מתוארות פעימות חדריות מוקדמות בכמות קטנה. דבר ראשון צריך לדעת אם אכן זה מה שמסביר את תחושת פעימות הלב בגללם עשית את הבדיקה. אפשר לענות על כך אם הרגשת את תחושת פעימות הלב בזמן שהיית עם ההולטר ואם לחצת על הכפתור הירוק ובזמן הזה נרשמו פעימות חדריות מוקדמות. בעקרון פעימות חדריות מוקדמות יש ל 70% מאנשים בריאים ברישום ההולטר ומצד שני פעימות כאלה יכולות להופיע כשיש בעיה שלא קשורה ללב או קשורה ללב. מצבים כמו שתית קפה, אלכוהול, חרדה יכולים לעורר פעימות כאלה. בשלב ראשון חשוב לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה לכל המלחים ותפקודי בלוטת התריס. במידה ולא תמצא סיבה לפעימות בבדיקות דם אני חושבת שהיתי ממליצה לבצע גם בדיקה של אקו לב שמראה את התפקוד הכללי של הלב והמסתמים. לאחר סיום הבדיקות הללו כתלות בהרגשה שלך ובתוצאות צריך להחליט אם יש צורך לטפל בפעימות.
תרגישי טוב

תודה רבה על התשובה!

07/03/2018 | מאת: נאוה

שלום ד"ר בלוך, קיבלתי תוצאות הבדיקה, והרופאה שלי אינה זמינה כעת. מהירות מינימלית: 67 מהירות מקסימלית: 118 מהירות ממוצעת: 84 הפרעות קצב חדריות VPC’S: נצפו VPC'S בתדירות של עד 259 לשעה (נצפו סה''כ 4130 VPC'S במשך הבדיקה - ראה טבלת פיזור בדו''ח). נצפה זוג VPC'S (עמ' 6). הפרעות קצב על חדריות APC‘S: נצפו סה''כ 16 APC'S במשך הבדיקה. הפרעות הולכה: לא נצפו. פעילות קוצב: שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו. האם עלי לדאוג? מה זה אומר? תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נאוה,
בעקרון ברפואה מטפלים בחולים ולא ניתן לפענח בדיקה מבלי לדעת את גילך, מחלות רקע, והסיבה שבגללה בוצעה הבדיקה. בנוסף אם ההולטר בוצע בעקבות תלונה שלך , לא ברור אם הרגשת את התלונה במהלך ההקלטה של ההולטר. בבדיקת ההולטר מתוארות פעימות חדריות מוקדמות. פעימות כאלה יכולות להופיע אצל אנשים בריאים ויכולות להופיע גם משני לבעיה לא לבבית ומשני לבעיה לבבית. אני ממליצה לפנות לרופאה שהפנתה אותך שמכירה אותך ומכירה את כל הפרטים החסרים והיא תנחה אותך אם יש צורך בברור או בדיקות נוספות.
תרגישי טוב

07/03/2018 | מאת: שחר

בת 45 בילדות ניתוח לתיקון tof באקו לב: מסתם אורטלי מעובה אי ספיקה אאורטלית קלה פלוס מפל לחצים מוגבר על המסתם הפלמונרי 19/10 אאורטה עולה-35 בבדיקת ארגומטריה: פעימות מוקדמות חדריות מס' mets מקסימלי 10.2 הערכת כושר גופני בינוני תגובה קלינית: קוצר נשימה הרגשת חנק אין עדות לאיסכמיה במאמץ בזמן האחרון לאחר מאמץ פיזי מתעייפת ומתנשפת מרגישה לחץ בחזה ,עייפות הלב דופק חזק האם פעימות מוקדמות חדריות זה קשור לניתוח שעברתי בילדות והאם הבדיקות תקינות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שחר,
פעימות חדריות מוקדמות בעקרון יכולות להופיע גם אצל אנשים בריאים שאין להם מחלת לב וגם באנשים עם מחלת לב. קשה להתייחס למקרה שלך מבלי לדעת איזה סוג ניתוח בדיוק עברת, מתי הופיעו הפעימות החדריות במבחן המאמץ ומה היתה הצורה שלהם. אני חושבת שחשוב לתעד את קצב הלב שלך בזמן התלונות של קוצר נשימה את זה ניתן לעשות במבחן מאמץ או כשאת מחוברת להולטר דופק ל 24 שעות במהלכו תעשי מאמץ ותלחצי על כפתור ההולטר שיסמן את הקטע הזה ואז אפשר יהיה לבדוק את מקום הפעימות החדריות המוקדמות בתלונות שלך אם בכלל.
בעקרון אני משוכנעת שיש לך מרפאה שמתמחה במומי לב מולדים שעוקבת אחרייך ואני חושבת שתפני למרפאה הזו שמתמחה במחלה שלך ושמכירה אותך ותעדכני אותם על כל תלונה חדשה ושינוי במצב אצלך.
תרגישי טוב

יד ימין לעתים קרה מיד שמאל. האם זה מצביע למחלת לב?

שלום אלי,
בדרך כלל זו לא תלונה שמשקפת בעיה לבבית.
תרגיש טוב

31/01/2018 | מאת: גילי

שלום. בת 36 בריאה בד"כ. 6 חודשים אחרי לידה. בעקבות בעיות הורמונליות וtsh נמוך מ0.008 ודפיקות לב מואצות נשלחתי להולטר לב. להלן התוצאה: 21 שעות של בדיקה קצב בסיסי: סינוס מהירות מינימלית: 73 מהירות מקסימלית: 152 מהירות ממוצעת: 98 הפרעות קצב חדריות VPC'S: לא הפרעות קצב חדריות APC'S: נצפו סה"כ 16 APC'S במשך הבדיקה. בפיזור הומוגני ביממה. הפרעות הולכה: לא נצפו. פעילות קוצב: שינויים משמעותיים בקטע ST: לא נצפו. האם לדעתך מצריך מתן תרופה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גילי,
TSH נמוך מ 0.008, מחשיד לתפקוד יתר של בלוטת התריס. ההחלטה על הטיפול לא קשורה בבדיקת ההולטר אלא בתלונות שלך ובבדיקות של הבלוטה כולל FT4 ו FT3. לגבי בדיקת ההולטר לא נרשמו הפרעות קצב משמעותיות. הקצב נע בין 73 ל 152 וממוצע סביב 100. ממוצע סביב 100 זה בגבול העליון של התקין, כמובן קשה להעריך בלי לדעת אם עשית פעילות גופנית בזמן ההולטר, אם את עדיין מניקה ואם יש סיבות אחרות כמו אנמיה שיכולה להסביר דופק בגבול העליון של התקין. גם תפקוד יתר של בלוטת התריס יכול להסביר נטיה לקצב לב יותר גבוה. לגבי ההחלטה על הטיפול אני ממליצה לפנות לאנדוקרינולוג שהוא רופא שמתמחה בתפקוד הבלוטה.
תרגישי טוב.

שלום וברכה ד"ר מירי. אני חווה כבר חודשיים דפיקות לב מהירות...לפני כשבוע התעוררתי בלילה והרגשתי דפיקות לב מהירות מאוד.מהכללית הפנו אותי למיון..וגילו בבדיקות דם שהסיבה היא תת פעילות של בלוטת התריס.אני מטופלת ביוטירוקס הרבה שנים.אין לי בלוטת התריס.הרופא במיון אמר להגדיל את המינון.חזרתי לרופאת משפחה והיא הגדילה לי לעוד 150 מ"ק בשבוע.ואמרה שעם הזמן הבלטה תתאזן.דפיקות הלב המהירות לא פסקו,וביומיים האחרונה מרגישה זרמים ביד שמאל וקפיצות לא רצוניות בכף היד ובאצבעות.מן רעידות כשהן מתעצמות בשעות הערב והלילה.מאוד מלחיץ ואני לא יודעת מה לעשות.אלו עוד בדיקות צריך לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גילה,
תלונה של דפיקות לב מהירות יכולה לנבוע מסיבות רבות, דופק רגיל שעולה, פעימה מוקדמת, סוג של הפרעה בקצב לב וכו. כמובן שבלי לדעת גילך, מחלות רקע נוספות שלך ולאפיין יותר את התלונה קשה לומר מה הסיבה אצלך לדפיקות לב המהירות. המפתח לאבחנה בין היתר הוא לקשר בין התלונות לרישום קצב לב. את זה ניתן לעשות על ידי התחברות ליום או מספר ימים למכשיר שנקרא הולטר. חשוב ללחוץ על הכפתור בזמן התלונות ואז ניתן יהיה לדעת במה בדיוק מדובר ולפי זה להחליט על הצורך בבדיקות נוספות והטיפול המתאים. לגבי בלוטת התריס, כמובן חשוב לאזן את הבלוטה. פחות שכיח שתת פעילות בלוטת התריס גורם לדפיקות לב אלא יותר דווקא פעילות יתר. בנוסף חשוב לראות שהתלונה של דפיקות לב לא קשורה בבעיות אחרות בבדיקות דם כמו אנמיה, הפרעה במלחים וכו.
תרגישי טוב

תודה רבה לתשובתך. כשהייתי במיון בגלל דפיקות הלב הרופא אמר שהתוצאה של ה TSH היתה מאוד חריגה ולכן היו דפיקות לב. אומנם הרופאה העלת לי את המינון אך הדפיקות לב הן כמו מן רעידות לא פוסקות ובמיוחד אחרי ארוחה או בלילה זה מתגבר. לגבי המכשיר שהזכרת,אני מקבלת את המכשיר מקופת חולים? הרופא במיון אמר שחוץ מה TSH הבדיקות היו בסדר.

שלום תוצאות בדיקת הולטר לב של 48 שעות: סינוס: מהירות מינימלית 40 לדקה, מהירות מקסימלית 98 לדקה, מהירות ממוצעת 56 לדקה. הפרעות קצב על חדריות APC'S: נצפו סה"כ 31 APC'S בודדים במשך הבדיקה. נצפה זוג APC'S נצפו TRIPLET APB'S במהירות עד 154 מה אומרות תוצאות הבדיקה? האם אצטרך טיפול תרופתי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרה,
רפואה היא מקצוע המטפל בבני אדם. הבדיקות עזר שנעשות הן אמצעי להבין את הבעיה של החולה ומה מפריע לו. כמובן שלא ניתן להגיד את משמעות הבדיקה ואם צריך טיפול כלשהוא בלי לדעת את גילך, מחלות הרקע שלך, מה התלונה שלך שבגללה בוצע ההולטר ואם הרגשת בכלל את התלונה בזמן שהיית מחוברת להולטר. בתוצאת ההולטר מתוארות פעימות פרוזדוריות מוקדמות בכמות קטנה שיש לרב האנשים שעושים בדיקת הולטר. בנוסף מתוארות שתי פעימות כאלה ברצף ושלוש. כמו שכתבתי בהתחלה לא ניתן להתיחס למשמעות הממצאים ויתכן שבכלל אין להם משמעות בלי להכיר את הרקע הרפואי שלך, תלונות שלך ואם הרגשת את התחושה בגללה עשית את ההולטר בזמן ההולטר. אני ממליצה לחזור עם התוצאה לרופא שהפנה אותך.
תרגישי טוב.

שלום רב, אני בקנדה ולמרות אזהרות יצאתי לכ 15 דקות, לא רצוף ,להליכה בקור קיצוני (מהמכונית לפתח הקניון, הליכה קצרצרה עם הכלבה וכד') בקור של מינוס 33 מעלות. אני 3 חודשים אחרי 2 צינתורים, 4 סטנטים, (3 עורקים היו סתומים ב80%). חשה מדי פעם סימפטומים כמו עננה בחזה. היום, אחרי ההליכה יש כאב עמום באיזור הלב. האם יש קשר לחשיפה לקור (ללא מאמץ מיוחד), האם יש מקום לדאגה?

שלום מיכל,
לכאבים בחזה יש סיבות שונות בין היתר כאבים שעלולים להיות ביטוי לירידה באספקת דם ללב. אצלך לאור הרקע שלך מהעבר צריכים להיות יותר זהירים עם כל כאב מאזור החזה. לא ניתן בלי לאפיין יותר את אופי הכאבים, לדעת אם שונה או דומה לכאב שהיה לך מהעבר בלי לבדוק אותך ולפעמים גם לבצע א.ק.ג לומר בוודאות מה סיבת הכאבים. אני חושבת שבמקרה שלך אם ישנם מיחושים באזור החזה ואם גם קשורים במאמץ הייתי ממליצה לפנות לעזרה רפואית, להיבדק ולעשות א.ק.ג ואז הרופא יחליט על ההמשך. חשוב להמשיך ליטול את כל הטיפול התרופתי שהמליצו לך לאחר הצנתור כולל שני כדורים מדללי דם שכנראה המליצו לך ליטול ,לאזן גורמי סיכון ולשמור על דופק ולחץ דם נמוכים.
תרגישי טוב

לרופאה שלום, תודה על תשובתך. מספר הערות: לקרדיולוג אין תשובה ללמה אני ממשיכה להרגיש סימפטומים (דומים למה שהיה אבל בעוצמה ומשך נמוכים מהעבר, כמוכן הנייטרו עוזר). ביקת ניוקליר מאמץ לא העלתה דבר חריג. אק"ג לצערי זו בדיקה מאוד לא אמינה, אם לא עושים אותה בדיוק ברגע התקף הלב היא לא מראה כלום, מנסיון. כנראה ש רדק צינתור יכול לתת תשובה וזו כמובן בדיקה שאנני מעוניינת לעבור שוב, בעיקר בגלל הקרינה. תודה על איחולייך, באמת נקווה לטוב...מיכל

שלום מיכל,
אף בדיקה ברפואה הדיוק שלה אינו 100%. האבחנה נעשית תוך צרוף התלונות, בדיקה גופנית ובדיקות עזר תוך לקיחה בחשבון את המגבלות והיתרונות של כל בדיקת עזר. אם את מדברת על בדיקות לא פולשניות שעשויות לתת מידע על מצב העורקים של הלב הרי ניתן לבצע אקו במאמץ (ללא קרינה וללא הזרקת חומר ניגוד אך לעתים עם מתן תרופה המדמה מאמץ), מיבחן מאמץ (ללא תרופה, ללא קרינה, ללא חומר ניגוד אך בעייתי לגבי דיוק בעיקר לנשים), מיפוי לב במאמץ (עם קרינה,מתן חומר רדיואקטיבי ולעתים חומר המדמה מאמץ) ו צנתור ורטואלי שזה CT של העורקים של הלב (עם קרינה וחומר ניגוד). לכל בדיקה יש את אחוזי הדיוק שלה. לגבי בדיקת א.ק.ג. כשיש התקף לב ברב המקרים תרשים הא.ק.ג יהיה לא תקין. יחד עם זאת א.ק.ג תקין לא שולל הצרות או בעיה בעורקים של הלב ולכן מבצעים בדיקות שציינתי קודם.
תרגישי טוב

28/12/2017 | מאת: ,,יוסי לעש

לפני כארבעה חודשים עברתי צינתור+סטנט אחד. כיום, במשך היום, במאמץ קל יחסית, הדופק שלי עובר את ה-120, היגיע ל220, 165, 135. כאשר הקצב המדוד לעיל מופיע, אינני מרגיש עיפות או, תופעות נשימה מיוחדות. כאשר אני עוצר הליכה, או מתיישב, קצב הדופק יורד די מהר לפחות מ-90. האם יש מקום לדאגה?+ אגב, אני בן 78.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי,
קצב הלב שלנו זה דבר דינמי שמשתנה כתלות בגיל, משקל, כושר גופני, מחלות נוספות, לחץ דם, תרופות ועוד. לא ברור לי לחלוטין כיצד בוצעו המדידות של הדופק הגבוה. במכשירים שונים המדידה של קצב הלב לא תמיד מהימנה. העובדה שאתה לא מרגיש את הדופק אולי גם תומכת בכך. אם עולה השעה הזו אפשר לחבר אותך למכשיר שנקרא הולטר שרושם בצורה יותר מהימנה את קצב הלב ואת המיקצב (אם דופק רגיל או הפרעת קצב) ואז להתקדם לפי תוצאת ההולטר.
תרגיש טוב

שלום אני בת 16 עשיתי בדיקת הולטר ואני לא יודעת מה התוצאות אומרות אבל אמרו לי לגשת בהקדם לרופא . מהירות מינימאלית 53 מהירות מקסימאלית 203 מהירות ממוצעת 97 הקצב הבסיס סינוס הפרעות קצב חדריות vpc's נצפה בודד הפרעות קצב על חדריות apc's נצפה 16 הפרעות הולכה לא נצפו שינויים משמעותיים בקטע st לא נצפו תלונות הנבדק לא צויין ניגשתי לרופא לבדיקה משום שהדופק שלי ממש מהיר כבר המון זמן ויש לי קוצר נשימה ולפעמים כאבים וסחרחורות אשמח לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שני,
בדיקת ההולטר היא בדיקה שמטרתה לבדוק ולרשום את קצב הלב כולל הפרעות בקצב לב במשך 24 שעות ולקשר בין התלונות שלך לממצאים בהולטר. בבדיקת ההולטר שלך לא מתואר שנמצאו הפרעות בקצב של הלב. ולא ברור אם הרגשת לא טוב בזמן שהיית עם ההולטר.
קצב הלב שלנו זה דבר דינמי שמשתנה כתלות בגיל, כושר , משקל , כתלות בפעילות שאנחנו עושים, במצב רגשי שבו אנחנו נמצאים ועוד. לא ניתן לדבר על קצב לב גבוה בלי לדעת מה עשית בזמן הזה ומה היו הנסיבות.
בהנחה שאת לחלוטין במנוחה ורגועה ודופק שלך נרשם מעל 100 הרי צריך בשלב ראשון לבדוק אם מדובר בהפרעה בקצב של הלב או בדופק רגיל שרק עולה. אם מדובר בדופק רגיל שרק עולה הרי הבעיה היא לא בדופק. הדופק הוא תגובה של הגוף למצב מסוים. אם אכן זה כך אז צריך לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך, יבדוק אותך , יבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה, תפקודי בלוטת התריס וינסה למצוא את הסיבה משנית אליה הדופק עולה.
תרגישי טוב

שלום ד"ר בליך, אני בת 60 ולפני כשלושה שבועות עברתי אבלציה בעקבות פרפורי פרוזדורים (פעם שנה כאשר הראשונה הייתה לפני 6 שנים). מאז האבלציה יש לי אפיזודות קצרות של פרפורים (דופק 140 לפי שחל) האם הדבר אומר שהאבלציה נכשלה או שיש להמשיך להמתין ויתכן שהפרפורים יעלמו? יש לציין כי העוצמה חלשה יותר מבעבר ומשך הזמן קצר יותר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חגית,
אבלציה של פרפור פרוזדורים הינה פעולה שבה יוצרים קו מחסום על ידי צריבה באזור של ורידי הראה. זה מבוסס על עבודה שהראתה שפרפור פרוזדורים מתחיל כפעימות מוקדמות מאזור ורידי הראה. מטרת האבלציה כאמור ליצור מחסום כך שאותן פעימות לא יתקדמו מאזור ורידי הראה. המקובל לחשוב שלוקח מספר חודשים ואף עד חצי שנה עד שהקויים הללו מתבססים ואכן מהוים את המחסום. בכל מקרה חשוב לתעד את קצב הלב בא.ק.ג, בהולטר או בכל רישום אחר בזמן שאת מרגישה את דפיקות הלב כך שניתן יהיה לדעת בדיוק באיזו הפרעה מדובר אם בכלל.
תרגישי טוב

שלום ד"ר, אני בת 28,לא מעשנת,ללא עודף משקל.אני סובלת זמן רב מדופק מהיר (סינוס טכיקרדיה).דופק מהיר זה מתבטא בעיקר כשאני הולכת קצת יותר מהר מהליכה איטית ,כשאני עולה במדרגות וגם במנוחה הדופק לפעמים מהר בסביבות 95. לכן אני באופן עקרוני הולכת לאט ואם עולה מדרגות אז אני עולה ממש לאט . עשיתי בדיקות רבות-בדיקות דם רבות,אקו לב במאמץ,הולטר לב, אקו לב ומבחן מאמץ.כל הבדיקות תקינות. אתמול קרה לי מקרה בו נתקעתי במעלית,נלחצתי מאוד ולכן הדופק היה ממש ממש מהיר (אני חושבת שהוא הגיע ל-170) .כשיצאתי מהמעלית עליתי ברגל 5 קומות עם דופק ממש מהיר (הרגשתי מאוד לא טוב בזמן העליה במדרגות-סחרחורת וקושי לנשום אבל המשכתי) וכמובן שהדופק המשיך לעלות .מדדתי דופק כשעה אחרי העליה והוא היה 106. היום בבוקר הדופק היה 87 אבל מהיום בבוקר אני מרגישה קושי לנשום וסחרחורת ושאלתי היא האם יכול להיות שזה מהלב? האם יכול להיות שנגרם נזק ללב בגלל שהגעתי לדופק מאוד מאוד מהיר מהלחץ ועליתי עם דופק גבוה כזה עוד 5 קומות כשאני אף פעם לא עולה במדרגות? האם זה מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לי,
דופק גבוה יכול להיות דופק רגיל שהוא רק עולה או הפרעה בקצב של הלב. במידה ומדובר בדופק רגיל שהוא רק עולה כמו שאני מבינה שקיים אצלך לאור הבדיקות התקינות כמו שתארת הרי מדובר בתגובה טבעית של הגוף למצב מסוים. מגוון המצבים הוא רב , מצבים שלא קשורים ללב ואלו שקשורים ללב כולל מצבים רגשיים. בנוסף קצב הלב שלנו במאמץ נקבע על ידי הכושר הגופני שלנו. במידה ואנחנו לא בכושר הרי במאמץ קטן הדופק מאוד עולה ואילו אנשים שהם בכושר גופני גבוה. הקצב לב עולה במתינות יותר במאמץ. אני ממליצה שוב לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך, צריך לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה, תפקודי בלוטת התריס. היות והתלונות שלך במאמץ ניתן לבצע מיבחן מאמץ ולהעריך את הכושר שלך ואיך את מעלה את קצב הלב במאמץ. כמו כן ניתן להתחבר להולטר ואז לראות בדיוק את קצב הלב בזמן שאת עושה מאמץ עם ההולטר ומרגישה את דפיקות הלב. בנוסף כדי לשלול בעיה שקשורה ללב ניתן גם לבצע אקו לב.
כאמור אם מדובר בדופק רגיל שעולה לזמן יחסית קצר ולא שנים של דופק מאוד גבוה הרי לא סביר שנגרם נזק ללב.
תרגישי טוב

שלום רב, אני בקנדה ולמרות אזהרות יצאתי לכ 15 דקות, לא רצוף ,להליכה בקור קיצוני (מהמכונית לפתח הקניון, הליכה קצרצרה עם הכלבה וכד') בקור של מינוס 33 מעלות. אני 3 חודשים אחרי 2 צינתורים, 4 סטנטים, (3 עורקים היו סתומים ב80%). חשה מדי פעם סימפטומים כמו עננה בחזה. היום, אחרי ההליכה יש כאב עמום באיזור הלב. האם יש קשר לחשיפה לקור (ללא מאמץ מיוחד), האם יש מקום לדאגה?

בת 59 ונוטלת רק יטוירוקס. נמצאה לי בבדיקה לצפיפות עצם אוסטופניה באגן והומלץ לי לקחת כל יום סידן. העם נטילת סידן יומיומית יכולה לפגוע בלב או להגביר ארועי לב? האם יש עדיפות לסידן קרבונאט או סידן אמורפי? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל,
ירידה בצפיפות עצם היא גורם סיכון לשברים. נטילת סידן ולפי הצורך גם ויטמין D עשויים לחזק את העצם. בנוסף חשוב לצרוך סידן בתזונה היום יומית דרך מוצרי חלב, טחינה וכו. במידה ותפקוד הכליתי הוא תקין והמנגנונים בגוף הגורמים לכניסת סידן לעצמות מתפקדים היטב אז גם אם את נוטלת עודף סידן הוא יגיע לעצמות ויופרש בשתן ולא ישאר בדם. רק עליה משמעותית ברמת הסידן בדם עלולה להשפיע על ההולכה החשמלית בלב. כאמור זה לא אמור לקרות באנשים בריאים שנוטלים סידן.
לגבי סוגי הסידן יש עבודות שמראות שספיגתו של סידן אמורפי טובה יותר, יחד עם זאת כנראה שאם סידן קרבונט נלקח עם המזון אז גם ספיגתו טובה.
תרגישי טוב

אני לא יודע מה שם של הקוצב לב אבל רציתי לדעת האם כריכים אינדוקציה יכולים להוות בעיה בזמן העבודה איתם? תודה רבה ניסים אפרח

שלום ניסים,
בכיריים בשיטת האנדוקציה ישנם סלילים מגנטיים היוצרים אפקט חום. ככלל לבעלי קוצב לב מומלץ לשמור מרחק של לפחות כעשרים ס"מ מהסלילים המגנטיים.
תרגיש טוב

01/11/2017 | מאת: ליאן

כבר תקופה ארוכה שיש לי מידיי פעם כמו דפיקות לב חזקות או שאני לרגע מרגישה חסר בפעימות. זה בא הולך לכמה שניות . מה זה יכול להיות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאן,
על מנת לענות על שאלתך מה זה יכול להיות צריך להכיר את גילך, מחלות רקע נוספות, מחלות במשפחה, תרופות שנוטלת כמו גם לקבל יותר פרטים על אופי התלונה ולבדוק אותך. בהנחה שאת בריאה ולא נוטלת תרופות ואין סיפור משפחתי של מחלות לב אז תלונה של חסר פעימה יכולה להיות ביטוי לפעימה מוקדמת. כדי לאבחן את הבעיה אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך שיבדוק אותך, וישלח אותך לביצוע בדיקות דם ספירת דם, כימיה, תפקודי בלוטת התריס. אם רוצים לאבחן בדיוק במה מדובר אז ניתן להתחבר למכשיר שנקרא הולטר שרושם את הפעילות החשמלית של הלב. במידה ואת מרגישה את התלונה בזמן שאת עם המכשיר את לוחצת על כפתור בהולטר , הקטע הנ"ל מסומן ואז אפשר לדעת אם מדובר בפעימה מוקדמת או אחר ואז לפי התוצאות להחליט לגבי טיפול וצורך בבדיקות נוספות.
תרגישי טוב

04/11/2017 | מאת: ליאן

אני בת 29 בריאה בדרך כלל אין מחלות רקע במשפחה. עשיתי אקג שיצא תקין . ואת הולטר הרופא אמר במידה וימשיך ויציק לי עוד אז יעשו לי.

שלום רב, אני בת 55 עם 4 סטנטים ב 3 עורקים. יש לי שדיים עם DENSITY אני מעוניינת לעבור בדיקת MRI במקום ממוגרפיה, שכן לא רואים כלום בממוגרפיה והאולטרסאונד מראה ממצא שנראה לטכנאית אחת חשוד ולטכנאית שנייה (בכירה) כציסטה בלבד. להבנתי הבדיקה המומלצת במקרה כזה הינה MRI. שאלתי: האם אני יכולה לבצע בדיקה זו עם סטנטים (האם המגנט עלול "למשוך" אותם ולהזיק? תודה מראש על תשובתך, מיכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל,
במידה וסטנטים הכוונה לסטנטים בעורקים הכליליים הרי אין מניעה וניתן לבצע בדיקת MRI
תרגישי טוב

20/10/2017 | מאת: טליה

אנא ראי תגובתי להסברך מתאריך 12/9/17

אנא ראי תגובתי לתגובתך למטה

17/10/2017 | מאת: תקינות בדיקת הולטר לב

שלום ד"ר מירי אני בת 55 וחצי לאחרונה חשה מדי פעם תחושת עייפות וכמאין חוסר אויר צריכה לקחת נשימות עמוקות. כדי לשלול כל מיני דברים הוחלט על הולטר. ממוצע דופק 86 בין 58- 122 בבדיקה VPCS 85 A ו APCS 66 כמו כן גלי T הפוכים בערוץ 1 בקטע ST האם המספרים האלו עשויים להיות בעיתיים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב,
הולטר היא בדיקה שרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. מטרתה לאתר הפרעות קצב לב אם מהירות או איטיות. בנוסף ההולטר מאפשר לקשר בין התלונות לממצאים בקצב הלב. לכן חשוב לדעת אם בזמן שהיית מחוברת להולטר הרגשת את התלונות שבגללן ההולטר נעשה. אם לא הרגשת אז ההולטר לא אבחנתי ויש צורך לחזור עליו או להתחבר למכשיר אחר שמאפשר רישום יותר ממושך וזאת אם יש חשד להפרעת קצב. אם בזמן שהיית מחוברת להולטר הרגשת את התלונה בגללה ההולטר נעשה אז אפשר לומר שכנראה התלונה לא קשורה בהפרעה משמעותית בקצב הלב.
תרגישי טוב

בבדיקת אקג נרשם: קצב ציר - AXIS/ HEART POSITION * COUNTER CLOCKWISE ROTATION היפרטרופיה ודילטציה - QRS COMPLEXES VOLTAGE * LOW VOLTAGE QRS COMPLEXES IN EXTREMITY LEADS מה משמעות התשובה לאור העובדה שיש כאבים מציקים בצידו השמאלי של החזה המקרינים ליד ולגב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ענת,
התשובה שכתבת לי היא התשובה שיוצאת אוטומטית ממכשיר הא.ק.ג שזו בדיקה שרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. נעשו עבודות רבות בעניין שמראות שלמכשיר א.ק.ג אין יכולת לפענח את הא.ק.ג בצורה מהימנה. פענוח הא.ק.ג צריך להעשות על ידי רופא.
בנוסף הממצאים בא.ק.ג באופן כללי הם אינם ייחודיים לבעיה מסוימת בלבד, כלומר ניתן לפענח א.ק.ג של חולה בצורה מהימנה רק אם יודעים את הרקע של החולה ואת הבעיה שבגללה בוצע הא.ק.ג. אותם ממצאים בא.ק.ג יכולים להוביל לאבחנות שונות כתלות בבעיה ובחולה הספציפי. אני בטוחה שרופא שהפנה אותך לא.ק.ג הסתכל עליו ועדכן אותך לגבי הממצאים.
תרגישי טוב

שלום אני מזה שנים סובל מפעימות מוקדמות אבל בשנה האחרונה עברתי פרופר פרוזדורי ראשוני ומאז תדירות הופעת הפעימות המוקדמות הולך וגדל ובעוצמה חזקה ומרגיש שהלב פועם חזק ביצעתי בדיקות מאמץ ואיקו והיו תקינים ובדיקת ההולטר נצפה פעימות מוקדמות בודדות ורוב הזמן יש תחושה לו נוחה בחזה שמפריעה בחיי היום יום שאני יודיע שתהיה מלווה אחרכך בפעימות מוקדמות חזקות שמרגיש אותם גם בגרון האם התופעות האלה יכולות להיות שנובעות מבעיה לבבית אחרת ואיזה בדיקה צריך לבציע כדי לדעת והאם כל ההרגשות והתופעות האלה מסוכנות תודה.

יצויין אני בו 38

שלום אמיר,
פעימות מוקדמות הן תופעה שכיחה שמופיעה בקרב כ 70% של אנשים בריאים. יחד עם זאת פעימות מוקדמות יכולות להופיע גם על רקע מחלת לב ועל רקע מחלות אחרות שלא קשורות ללב. כמובן בלי להכיר את הרקע שלך, סיפור משפחתי ולקבל יותר פרטים על אופי הפעימות המוקדמות, סוג הפעימות, מתי מופיעות וכו ובלי לראות את הבדיקות האחרות שלך ללב ובדיקות אחרות כמו בדיקות דם בסיסיות לא ניתן לומר לאיזה קבוצה אתה משתייך . אני חושבת שהנכון לפנות לרופא משפחה ואם יש צורך לרופא לב שמתמחה בהפרעות קצב.
תרגיש טוב

הי, סובלת כ3 חודשים מדריכות בלב הולכות וחוזרות באופן יומיומי. אקג נמצא תקין. ממתינה לתשובה של בדיקת הולטר. אתמול החלה רגישות בעור בגב באיזור הלב. בדקירות שאני חשה בדכ כ20 שניות עד חצי דקה. האם עלי לדרוש בדיקה מסויימת? כמו כן מה יכול להיות שהמקור? דלקת מחלה? אשמח לעזרה והכוונה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב,
לדקירות בלב סיבות רבות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן בלי להכיר את גילך, מחלות רקע ולקבל יותר פרטים על התלונה לא ניתן לומר בוודאות מה הסיבה לדקירות. אני חושבת שהכי נכון לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך. הרופא יבדוק אותך ויחליט אם צריך בדיקות נוספות. היתי ממליצה גם להשלים בדיקות דם, ספירת דם, כימיה מלאה , תפקודי בלוטת התריס ובדיקות נוספות לפי המלצתו של רופא המשפחה.
תרגישי טוב

ביצעתי אקו לב בעקבות דופק לב מהיר. במהלך הבדיקה הטכנאי שאל אותי לא פעם אם אני מעשנת אמרתי לו שלא המשיך לשאול אם עישנתי בעבר. שאלתי אותו מדוע אמר כי התמונה לא ברורה. ובשורה התחתונה סיכם שסך הכל תקין . בכל זאת, האם השאלות לגבי העישון והתמונה הלא ברורה עלול להדאיג אותי לגבי התשובה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב,
אקו לב זו בדיקת US של הלב שמטרתה לראות את תפקוד שריר הלב והמסתמים. כמו כל בדיקת US שבה יש גל US היא טובה לראות נוזלים ורקמות אך פחות טובה לראות אויר. נוכחות אויר מעט מקשה על הבדיקה. באנשים מעשנים לעתים יש ניפוח יתר של הראות , כליאת אויר כלומר יותר אויר וזה עלול להקשות על הבדיקה. בנוסף ללא קשר לזה יש אנשים שהדמיה שלהם ב US טובה יותר ויש שפחות גם ללא קשר לעישון. הטכנאי אומנם עשה את הבדיקה אבל מי שמפענח את הבדיקה הוא רופא לב, מומחה לאקו. אם הרופא חתם על התשובה כתקינה אז כנראה שגם אם ההדמיה לא היתה מושלמת היתה מספיקה לתת את התשובה.
תרגישי טוב

שלום רב, אני בשבוע 20 להריון בחודש האחרון אני סובלת מהתקפים של הרגשת קצב לב מהיר ולא סדיר כמעט כל היום מלווה חולשה עייפות בקוצר נשימה ולעיתים תחושת עילפון, ברקע לופוס ללא צורך בטיפול, בדיקות דם תקינות כולל בלוטת התריס, בברור קרדיאלי בוצע אקו במנוחה שהיה תקין וביצעתי הולטר אקג וזה מה שנרשם שם: 21 שעות הקלטה, קצב בסיס סינוס, מהירות מינימלית 59 לדקה מקסימלית 144לדקה, ממוצע 82.הפרעות חדריות pvcs בכמות מרובה 6248 בהקלטה- 175 צמדים, הפרעת קצב על חדריות 1. האם הממצאים בהולטר תקינים? תודה מראש.

בנוסף רציתי לדעת אם ניתן להמשיך לעבוד במצב כזה, העבודה שלי דורשת מאמץ גופני רב, תודה מראש

שלום מעיין,
בבדיקה של ההולטר נמצאו פעימות חדריות מוקדמות. באופן כללי פעימות חדריות מוקדמות הינה תופעה שכיחה והן מופיעות גם אצל אנשים בריאים. אנחנו יודעים שבמהלך ההריון כמות הפעימות החדריות המוקדמות עלולה לעלות בעקבות עליה במשקל, עומס נפח , ירידה ברמת המוגלובין והשינויים ההורמונליים. יחד עם זאת במקרים מסוימים הפעימות המוקדמות עלולות להיות קשורות בתהליכים שונים שמתרחשים בלב. בשלב ראשון יש לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה כולל כל המלחים ותפקודי בלוטת התריס. במידה ולא יהיה הסבר לפעימות החדריות המוקדמות בבדיקות דם אז חשוב לבצע אקו לב להעריך את תפקוד הלב והמסתמים. לגבי הטיפול בפעימות בשלב ראשון חשוב למצוא סיבות הפיכות בבדיקות דם או באורח חיים שלך (אלכוהול, קפה, מתחים וכו) ואם לא תמצא סיבה כזאת והפעימות החדריות המוקדמות מאוד מפריעות לך אז אפשר ליטול כדורים שניתן לקחת בהריון שיכולות להקטין את מספר הפעימות.
לגבי העבודה, על מנת לענות על השאלה הזו צריך לדעת יותר פרטים על בדיקות דם, אקו לב, צורת הפעימות, עיתוי הופעתן,תגובה לטיפול ועוד. אני ממליצה להוועץ עם רופא המשפחה בנושא.
תרגישי טוב

תודה רבה על התשובה המפורטת

02/09/2017 | מאת: טליה

גילי – 70. ברקע: COPD עם אמפיזמה (ללא תלות במחולל חמצן), פולינוירופטיה אקסונלית ורדיקולופטיה וגם סתימות בכלי הדם הקטנים במוח.. מזה 19 שנה אני נוטלת תרופות לאיזון ל"ד ובהצלחה. כיום: 1.75 מ"ג קרדילוק בבוקר ו-50 מ"ד לוסרדקס בערב. ב-2 בדיקות אקו דופלר במנוחה בעבר נרשמה הפרעה דיאסטולית דרגה 2 ואילו בבדיקת אקו במאמץ לפני שנתיים ההפרעה היתה רק בדרגה 1. אחרי כחודשיים שלא מדדתי ל"ד עשיתי זאת אתמול ודי התחלחלתי מהשוני בין בדיקה לבדיקה. תחילה הסיסטולי היה 120 אבל הדיאסטולי 43 – די נבהלתי ואין לי מושג על מה זה מרמז. מכיוון שכך מדדתי שוב, בערב והערכים היו 158 סיסטולי ו-86 דיאסטולי. בכל הפעמים מדדתי שלא כהרגלי 3 פעמים והערכים שכאן הם ממוצעים, מלבד ה-43 (היה משהו דומה בעבר אבל לא התייחסתי לזה). תרופות נוספות: קרסטור ופלאביקס וכן תוספי סידן וויטמין D. יש משהו שאני צריכה לעשות? לגשת לרופא? לבדיקה כלשהי? לדעת (אוהבת לדעת)? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טליה,
לחץ דם בדומה לדופק הוא מדד שמשתנה בגוף שלנו כתלות במצבי מאמץ, מתח, צריכת מלח ועוד. בנוסף במכשירים האלקטרוניים יש כ 5% של הבדל שנובע מדיוק המדידה.
לחץ דם הוא גורם סיכון חשוב למחלות לב וכלי דם וחשוב מאוד לאזן את לחץ הדם. גם כשלוקחים טיפול חשוב מאוד לעשות מדידות בזמנים שונים ולודא שלחץ הדם מאוזן. את המדידה יש לעשות בתנאים רגועים לאחר כ 10 דקות לפחות של מנוחה. בעיקרון ההמלצה לרב החולים להיות עם לחץ דם פחות מ 140/90. בחולי סוכרת ובמצבים אחרים ההמלצה יכולה להיות גם פחות מ 130/80. חשוב לא לעשות החלטות על סמך מדידה בודדת. חשוב למדוד לאורך זמן בזמנים שונים ביממה, לבצע רישום ולהביא לרופא משפחה כך שיוכל להחליט אם הטיפול מספק או שיש להוסיף או לשנות.
תרגישי טוב

תודה על הסברך המפורט. אני מודעת לכל מה שנאמר בו, לאחר 20 שנים של איזון מוצלח ומדידות ביתיות מוקפדות. מטרידה אותי במיוחד העובדה שהל"ד הדיאסטולי נמוך מאוד במדידות ראשונות (אני מודדת 2-3 פעמים ומחשבת ממוצע): 47, 43, 49. במדידה עוקבת הוא עולה ל-58, 60. ל"ד סיסטולי בסדר: 128, 130, 125. די מטרידה אותי התופעה, ומעניין אם יש לזה קשר להפרעה דיאסטולית דרגה 2 שנמצאה ב-2 בדיקות אקו בהפרשי זמן של כשנתיים?

שלום טליה שוב,
אין קשר בין מדידת לחץ הדם הדיאסטולי הנמוך וההפרעה הדיאסטולית. אפשר לומר אפילו להפך. אחת הסיבות החשובות להפרעה דיאסטולית זה לחץ דם לא מאוזן כלומר גבוה.
אני לא מוצאת במדידות לחצי דם שציינת כרגע משהוא שצריכים להיות מודאגים ממנו.
ממליצה להמשיך ולעקוב אחר מדידות לחץ הדם, בזמנים שונים ביממה ולהביא את הרישום לרופא משפחה.
תרגישי טוב.

בתקווה שתוכלי לעזור לי...

שלום אני,
עניתי על שאלתך למטה.
תרגישי טוב

ושנה טובה

שלום ד״ר, אני בת 33 ,בהריון חודש שביעי, אבי חולה סכרת מגיל 50 וחוץ מזה במשפחה לא ידוע לי על צעירים שיש להם הפרעות קצב ,מחלות רקע אחרות אין לי, אקג יצא תקין ,ובאקו לב שנערך מלפני ההיריון נתקבלה תוצאה של אי ספיקת מיטראלית וטריקוספידלית, כרגע בהריון מתקדם אך גם מלפני ההיריון סבלתי מפעימות מוקדמות שנצפו גם בהולטר שעברתי כפעימות בודדות ועם הזמן התחלתי להרגיש אותן בזוגות ושלשות גם, ועכשיו בהריון ישבתי אתמול בלילה במנוחה ולרגע הרגשתי התקף של לפחות 15 פעימות רצופות ומהירות ממש עולות לי לגרון , נבהלתי נורא, מה לדעתך אני עוד צריכה לבדוק או לעשות כי אני חוששת שיש לי איזו שהיא בעיית לב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רלי,
פעימות מוקדמות היא תופעה שמופיעה אצל הרבה אנשים , הפעימות המוקדמות יכולות להופיע אצל אנשים בריאים בתגובה לחומרים מסוימים (קפה, אלכוהול) או בתגובה לחסרים שונים (חסר דם, שינוי במלחים) או בתגובה להפרעה בבלוטת התריס, מתח וחרדה ועוד. במקרים מסוימים הפעימות יהמוקדמות יכולות ללוות בעיה לבבית מסוימת. בהריון בעקבות עליה במשקל, עליה בנפח נוזלים, ירידה בכמות הדם ובעקבות גם השינויים ההורמונליים יכולה להיות עליה בפעימות המוקדמות.
אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך יבצע בדיקות דם לכמות הדם ולמלחים ולתפקודי בלוטת התריס, יבצע א.ק.ג ויחלט לפי התוצאות אם יש צורך לבצע גם הולטר דופק ואקו לב.
תרגישי טוב

תודה רבה על המענה ד״ר, אני אציין שעברתי בדיקת הולטר שהדגימה כ3 פעימות מוקדמות אך ביום יום הפעימות הרבה יותר מרובות, עברתי גם מבחן במאמץ לפני שנה וקצת שיצא תקין,ועברתי אקו לב דופלר שהיה תקין חוץ מתופעה של אי ספיקה מיטראלית וטריקוספידאלית קלה , השאלה הנוספת שלי היא אם חלילה היה מדובר בבעיה לבבית באיזו בדיקה היא היתה מאובחנת ובאיזו בעיה היה מדובר? והאם הממצא באקו שציינתי כאן של האי ספיקה הקלה הוא משהו שיכול להיות קשור לזה? תודה שוב

שלום רלי,
כמו שכתבתי לך פעימות מוקדמות זו תופעה שמופיעה אצל הרבה אנשים בריאים. בנוסף פעימות מוקדמות יכולות להופיע בעקבות בעיה לא לבבית (צריכת חומרים, חסר דן וכו) או במקרים נדירים על רקע בעיה לבבית. הבעיה יכולה להיות בעיה במבנה שריר הלב או המסתמים ויכולה להיות בעיה בהולכה החשמלית בלב. בדיקות כמו א.ק.ג, מיבחן מאמץ, הולטר ואקו לב בדרך כלל מאתרות אם יש בעיה.
אי ספיקה מיטרלית או טריקספידלית, כל עוד היא קלה היא מופיעה אצל הרבה אנשים בריאים ואין לה משמעות.
תרגישי טוב.

תודה רבה רבה על המענה !! :-)

אם כל הבדיקות הללו לא מאתרות את הבעיה, כיצד ניתן לאתר אותה? האם הפעימות הללו מסוכנות?

שלום רב בת כמעט 42, עד היום היה ידוע לי שיש לי פעימות מוקדמות (בשנות העשרים המאוחרות עשיתי בדיקות), ולא ייחסתי להן חשיבות. הם מחמירות כתוצאה מעצבים, כעס, לחץ, חרדה וכו' וכנראה שגם ממאמץ. כי בשנים האחרונות התלוננתי על תחושות רעות: חולשה גדולה, הזעה, קוצר נשימה, סחרחורות, בחילות, כאבים בחזה, אך לרוב יוחס לנטייתי לחרדה. אם כי אני חששתי ללב. בדיקת אולטראסאונד הייתה תקינה, בדיקת הולטר של כיממה (שבה מהבושה לא עשיתי שום פעילות עם המכשיר) נמצאו פעימות מקדימות משני סוגים בכמות מעטה ובכמות נדירה והייתה נפילת st או משהו כזה. בעקבות המשך ופירוט תלונותיי נשלחתי היום לבדיקת אקו מאמץ. היו בה לדברי הרופא מלא פעימות מוקדמות, (כך שלאחר המאמץ נתבקשתי לשכב, להשתעל, ולהמתין עד שהלב ירגע. נבהלתי, אם כי אני מורגלת להם ולמדתי להתעלם מהם (כנראה שזו הייתה טעות. חבל שלא קיבלתי בצעירותי יותר מידע והנחיות וכן להיות במעקב)). נאמר לי שעלי להמשיך בבירור בעקבות התוצאות. יש לציין שפחדתי *פחד מוות* מתוצאות הבדיקה בימים לפני הבדיקה ובמהלך הבדיקה. יחד עם זאת נאמר לי גם שהבדיקה יצאה תקינה. אך אני רואה רק שחורות ומבוהלת ומפוחדת עוד יותר...כי אני יודעת שלעתים אני מרגישה מאוד לא טוב...אני כל כך מפחדת עד שאני לא מסוגלת לפתוח את המעטפה ולקרוא בעצמי ולהעתיק לכאן את הכתוב במונחים הרפואיים. חזרתי לרופאה שנתנה לי תרופה פרולול להסדרת הפעימות לפי הצורך. אני מפחדת לקרוא בעלון את תופעות הלוואי ובטח שמפחדת להשתמש בה...אני מפחדת שהפכתי לחולה...שלא שמרתי על עצמי ובכך גרמתי לעצמי לנזקים ללב...שבריאותי נפגעה בגילי היחסית צעיר, שאיכות חיי נפגעה ושאצטרך להימנע מכל מיני פעילויות, או שאצטרך להימנע ממצבים רגשיים (איך אפשר?) כדי שמצבי לא ידרדר, ושלא לדבר על מה צפוי לי בעתיד... אני אפילו לא יודעת מה לשאול מחוסר ידע ומהמון פחד בנושא ומרוב שאני מפחדת מהתשובות... אולי בכל זאת יש לכם איך לעזור לי מול פחדיי האיומים? (כמובן שאלך להתייעץ עם רופא מומחה, אך עד אז...)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אני,
באופן כללי פעימות מוקדמות זו תופעה פיזיולוגית כלומר קיימת אצל הרבה אנשים ולא בהכרח מעידה על בעיה. מעבודות שעשו בדיקות הולטר לחיילים בריאים ל 70% יש פעימות מוקדמות. במקרים נדירים הפעימות המוקדמות יכולות להצביע על בעיה בלב ולכן לפעמים צריך לבצע בדיקות נוספות ללב כמו אקו לב, מיבחן מאמץ או אקו במאמץ. אומנם לא כתבת פרטים רבים אבל עושה רושם שעשית חלק מהבדיקות הללו ואם הן תקינות אז זה בהחלט מעודד. כנראה שקיים גם קשר בין מתח וחרדה פעימות מוקדמות. אין ספק שמצבי פחד שאת מתארת אינם בריאים ללב וחשוב למצוא דרכים להרגע.
בכל מקרה מבחינת הפעימות אני ממליצה לך לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך יפנה אותך לבדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס. ישלים א.ק.ג, הולטר, אקו לב ויפנה אותך לרופא לב שיחליט לפי התלונות שלך, הבדיקות, אופי הפעימות והצורה שלהן אם צריך לבצע בדיקות נוספות ואם צריך לטפל ואת סוג הטיפול.
תרגישי טוב

תודה לך על תשובתך. אך הקרדיולוג שאליו הופניתי, הפנה אותי להולטר וגרוע מכל - למיפוי לב!!! אני כעת מבוהלת עוד יותר שהלב שלי נפגע ושיש לי מחלת לב. כי אם הכל היה כשורה הוא לא היה מפנה אותי לבדיקה כזו (שאני מפחדת גם לקרוא עליה). מחלת לב בגילי הצעיר, בנטייתי להיות "על קוצים",להוציא מרץ, ובאופיי הלא רגוע, נשמע לי כמו לא לחיות יותר... מהפחד אני לא מסוגלת לקרוא את כל המידע הרפואי שכתבו לי ולהעתיק אותו לכאן, וללמוד את נושא מחלות לב שאין לי מושג בו. מפחדת מה יהיה איתי... (כעת לוקחת לפי הקרדיולוג חצי כדור פרורלול 10 3 פעמים ביום בערך, כי אני גם מבוהלת מתופעות הלוואי)

שלום אני,
כמו שכבר כתבתי לך מצבי מתח וחרדה אינם בריאים לגוף שלנו וחשוב מאוד למצוא דרכים להרגע. מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לבדוק שאין בעיה באספקת הדם ללב. חשוב שתדעי שבמקרים רבים ברפואה אנחנו מפנים לבדיקות מסוימות וזה לא בהכרח מעיד על בעיה. בדיקות רבות נעשות כי רוצים לשלול קיום של בעיה.
תרגישי טוב

27/07/2017 | מאת: שרה

שלום רב, שאלתי היא האם הפיטוסטרולים מהצומח יכולים להחליף את ה-LIPITOR ? אני שואלת מאחר ואני מתאמנת במכון כושר וקיים אצלי חשש לאבד מסת שריר שהעליתי במהלך אימוני כח? קראתי שאחת מתופעות הלוואי של ה-LIPITOR הינה פירוק שריר...רציתי לדעת אם אפשר להתחיל בטיפול עם פיטוסטרולים ולאחר כחודשיים לעבור בדיקת דם ולראות אם ערך ה-LDL ירד? תודה מראש שרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרה,
יתר שומנים בדם זה גורם סיכון חשוב למחלות כלי דם, התקף לב, ארוע מוחי, מחלת כלי דם ברגליים ועוד. איזון מיטבי של פרופיל שומנים הוכיח בעבודות גדולות של חולים כמוריד תחלואה ותמותה. LIPITOR שייכת לקבוצת הכדורים שנקראים סטטינים שמורידים את ערכי הכולסטרול הרע. קבוצת הכדורים הזו הוכחה במחקרים גדולים מאוד כמורידה תמותה ותחלואה. במקרים נדירים הכדורים מקבוצת הסטטינים יכולים לגרום לחולשת שרירים או לדלקת בשרירים תופעות שהינן הפיכות כשמפסיקים את הטיפול ותלויות גם במינון של התכשיר.
אני לא יודעת את ערך הכולסטרול הרע שלך ומאילו מחלות וגורמי סיכון אחרים את סובלת. הפרמטרים הללו יכולים לעזור להחליט אם יש צורך להתחיל בטיפול בסטטינים בהקדם או ניתן להמתין ולנסות לשפר את פרופיל השומנים בדיאטה. גם אם את נוטלת סטטינים כדאי לשלב את זה עם דיאטה מתאימה ולבקש להפגש עם דיאטנית במסגרת קופת חולים. בנוסף יש עבודות שמראות שמיץ רימונים עשוי להקטין את ערכי הכולסטרול הרע אבל צריך לצרוך כמויות יחסית גדולות מדי יום כדי שזה יהיה יעיל. אני לא מכירה עבודות שהראו את התועלת של פיטרוסטרולים.
תרגישי טוב

21/07/2017 | מאת: שרה

שלום רב, אני בת 66 פעילה במכון כושר עד 5 פעמים בשבוע מזה כ-15 שנה.הובחנתי בהפרעת קצב לב LBBB. עברתי צנתור אבחנתי ונמצא 50% סתימה. נאמר לי, שלמעשה הבדיקה יצאה תקינה. לא היה צורך בסטנט. קיבלתי המלצה ליטול אספירין וגם LIPITOR 40mg. הכולסטרול LDL הערך שלו הינו 152 וה-HDL הערך שלו 62. טריגליצרידים הערך 69. סוכר 88. אני מאמינה שתוצאות הבדיקות הן כאלה מאחר ואני מנהלת אורך חיים בריא אשר כולל תזונה בריאה. אני קוראת שיש המון תופעות לוואי בלתי נעימיות לליפיטור וזאת בלשון המעטה....כאבי שרירים וכו....אני חוששת שהתרופה עלולה לפגוע באימונים במכון הכושר ובכלל באיכות החיים . האם הכרחי ליטול LIPITOR 40mg ? מדוע לא להתחיל במינימום 10mg? תודה מראש שרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרה,
היפרליפידמיה, עודף שומנים בדם הינו גורם סיכון חשוב ביותר להתקף לב ולמחלות אחרות הקשורות להצרויות בעורקים. מעבודות על מאות אלפי חולים אנחנו יודעים שהורדת פרופיל השומנים וטיפול בסטטינים מקטין סיכוי להתקף לב ומאריך חיים. הצרות של 50% שתיארת נחשבת אינה משמעותית. יחד עם זאת חשוב מאוד לאזן את גורמי הסיכון כך שלא תהיה התקדמות בתהליך התרשתי. בין היתר יש חשיבות לאיזון פרופיל שומנים. היום ההמלצה העדכנית גם לאנשים שאין להם מחלת לב שהכולסטרול הרע LDL יהיה פחות מ 100. בשלב ראשון יש להתחיל בדיאטה דלת כולסטרול הפנייה לדיאטנית, ירידה במשקל ופעילות גופנית. בנוסף כנראה שמיץ רימונים יכול לשפר פרופיל שומנים רק צריך כמויות גדולות של מיץ רימונים מדי יום שכנראה לא ישים. אם לאחר שעשית כל זאת עדיין LDL הוא 150 יש אנדיקציה להתחיל טיפול בכדורים. לגבי המינון ניתן בעקרון להתחיל במינון יותר קטן ולאחר כחודש וחצי להעריך את פרופיל השומנים העדכני ואז להחליט לגבי צורך בהעלאה. אני חושבת ש 10 מ"ג נשמע לי קצת מעט וסיכוי נמוך שתגיעי ליעד של פחות מ 100, ניתן להתחיל ב 20 מ"ג וכעבור חודש וחצי לעלות לפי התוצאות. חשוב לזכור שרב האנשים נוטלים סטטינים, כדורים נגד כולסטרול ומרגישים מצוין.
תרגישי טוב

26/07/2017 | מאת: שרה

עזרת לי מאד. תודה, שרה.

בת 59.לפני חודשיים עברתי התקף לב, דום לב, צנתור לסימניה בעורק כלילי קדמי עם סטנט. לפי דברי הרופא ואקום, ללא נזק לשריר הלב. אני סובלת מאז מחולשה, מתעייפת בקלות, לעתים מזיעה ליד המזגן. עצירות קשה עם נורמלקס ולקסעדין. שאלתי האם התרופות שאני מקבלת גורמות לתופעות אלו כולל העצירות. התרופות הן: אפיאנט 10, אספירין 100, לנטון 30, ליפיטור 80, בנוסף נוטלת קיו 10 100 מ"ג.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שולה,
הכדורים שאת לוקחת אפיאנט ואספירין הינם כדורים מדללי דם. הם חשובים ביותר במקרה שלך. מטרתם למנוע קריש שעלול להווצר בתוך הסטנט שהושתל לך ולחסום שוב את העורק. אין להפסיק את הכדורים הללו בלי להוועץ ברופא קרדיולוג. הכדור ליפיטור הינו להורדת פרופיל כולסטרול. עודף שומנים הינו גורם סיכון להתקף לב. לנטון נועד להגן על הקיבה. ממעבר על רשימת הכדורים שלך אני לא חושבת שהם עלולים להסביר עצירות. הכדורים הינם חשובים ביותר. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה ולרופא גסטרואנטרולוג לברור סיבת העצירות.
תרגישי טוב

תודה

היי, שמי עדי בת 24 בריאה לחלוטין, אני עצמאית מזה שנה ובחודשים האחרונים אני נמצאת תחת לחץ מוגבר, בחודשיים האחרונים אני מרגישה מדי פעם דקירות בלב... היום הייתי מעט עצבנית מהרגיל והרגשתי כאבים ממש ממד חזקים בלב ואז היה לי לחץ בחזה כמעט כל היום אפילו עד עכשיו שהשעה עכשיו 1:00 בלילה... יש לנו מחלת רקע במשפחה- אימא,סבא- סוכרת, בעיות לב, צינתורים.. אני בחורה מאוד חזקה פיזית, אבל בכל מקרה זה ממש הפחיד אותי, אני מתלבטת אם ללכת לרופאה לבדוק את זה או שזה יכול להיות מהלחץ? האם סביר שבגיל שלי תהיינה בעיות לבביות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי,
לכאבים באזור החזה סיבות רבות. חלקן קשורות ללב וחלקן לא קשורות ללב. כדי לדעת מה הסיבה אצלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך, לשמוע יותר פרטים על התלונה, לבדוק אותך ואז להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. כמובן שמתחים כנראה גם יכולים לתרופ לתחושות שונות באזור החזה. יחד עם זאת אני חושבת שאם את לא מרגישה בטוב, חשוב לפנות לרופא שיעשה את כל מה שכתבתי ויחליט אם צריך לעשות בדיקות דם, א.ק.ג ובדיקות אחרות לפי הממצאים.
תרגישי טוב

25/06/2017 | מאת: אלי

אודה לך אם תסבירי לי מה היא חומרת הממצאים ובמיוחד ה AORTIC STENOSIS . מה הוא השטח שנשאר פנוי שדרכו עובר הדם ומה יכולה להיות ההתפתחות הסבירה לעתיד . אני בן 78 האם צריך לדאוג בתודה אלי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלי,
AORTIC STENOSIS הינה הצרות במסתם האאורטלי שזה שסתום שדרכו עובר הדם מחדר שמאל לאבי העורקים. כדי להעריך את החומרה של ההצרות צריך לדעת את התלונות שלך, לבדוק אותך בדיקה גופנית ובנוסף צריך לדעת את הממצאים באקו לב שמתארים את שטח המסתם ומפל הלחצים שניתן למדוד על המסתם. כל זה יקבע את חומרת ההצרות. אם החומרה קלה עד בינונית בדרך כלל עוקבים. הצרות באותה חומרה יכולה להשאר שנים רבות. אם החומרה קשה ויש תלונות לחולה שקשורות להצרות בדרך כלל שוקלים טיפול.
תרגיש טוב

04/06/2017 | מאת: טליה

שלום שמי טלי ואני בת47 יש לי שאלה בתקופה האחרונה יש לי בעיה של צרבת שלא נעלמת קיבלתי תרופה מהרופא ועדין מדי פעם סובלת.יש לי גם בעיה של בטן נפוחה ,עייפות, חוסר ריכוז, גם אין לי הרבה אנרגיות במשך היום.האם יש לזה קשר לגיל המעבר? איזו בדיקה אוכל לבקש מהרופא בכדי לארגיש יותר טוב. תודה טליה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טלי,
סליחה על העיכוב בתשובה.
לתלונה של צרבת יש מספר סיבות. הסיבה העיקרית במיוחד כשהצרבת קשורה באוכל ושכיבה ולא קשורה במאמץ היא ממערכת העיכול. קשה לומר עם התלונה של עייפות וחסר ריכוז היא גם קשורה באותה בעיה. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך, יבדוק אותך בדיקה גופנית כולל הבטן. הרופא יחליט אם צריך בדיקות דם נוספות אם צריך לבצע תרשים א.ק.ג ואם יש מקום לבדיקות נוספות שקשורות במערכת העיכול. בנוסף יוכל לתת לך טיפול בתרופות הסותרות חומצה.
תרגישי טוב

שלום, אני בן 15 ויש לי דקירות בצד שמאל של החזה, זה מין דקירות קטנות שאני. רגיש בערך כל שתי דקות וזה קורה כשאני במנוחה(לא עושה פעילות כלשהי) עכשיו הקטע הוא שזה לא רק מהיום זה כבר כמה ימים ואני לא יודע מה זה או מה לעשות בנוגע לזה. אני גם כל פעם אור לעצמי שזה כלום והכל בסדר ומצד שני אני גם נוגד את עצמי ואומר שזה יכול להיות גם מסוכן וחמור עם לא אפעל בנוגע לזה. אז אני לא ממש יודע מה לעשות. אשמח לקבל תשובות ועזרות. תודה, רונן

שלום רונן, סליחה על העיכוב בתשובה.
כמובן שבלי להכיר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך , בלי לקבל פרטים נוספים על אופי התלונה ובלי לבדוק אותך קשה לומר במה מדובר. בכל אופן בהנחה שאתה בריא, הרי לפעמים תלונות כאלו יכולות להיות קשורות בפעימות מוקדמות שזה משהוא שקיים אצל הרבה אנשים בריאים וזה בדרך כלל לא מסוכן. בכל אופן אני ממליצה לשתף את ההורים בתחושות שלך ולגשת לרופא משפחה/ ילדים ולאחר שישמע את התלונה ויבדוק אותך , יחליט אם צריך לעשות בדיקות דם או בדיקות נוספות גם ללב כמו א.ק.ג ובדיקות אחרות לפי הצורך.
תרגיש טוב

14/03/2017 | מאת: מיכל

מצטערת אם שאלתי מוזרה במקצת... יש לי MVP. האם תהיה לי בעיה עם כיריים אינדוקציה? הבנתי שאסור לבעלי קוצב לב ומכאן שאלתי. תודה!

שלום מיכל,
במהלך הבישול בכיריים אנדוקציה נוצר שדה מגנטי. שדה מגנטי בעוצמה זו או אחרת עלול להיות בעיתי לחולים עם קוצב לב. אין לו כל השפעה על צניחה של המסתם המיטרלי MVP. תרגישי טוב

תודה רבה על תשובתך

נעים מאוד, הנני בת 22 בריאה בדרכ. נוטלת גלולות מזה כ-4 שנים, ומעשנת מזה כ-4 שנים. בדר"כ בריאה. בשנתיים האחרונות חזרו תוצאות בדיקות הדם המראות אצלי על crp מוגבר ופעם אחת על AST מוגבר. לאחר בדיקת ה-ast נשלחתי לאולטרסאונד בטן ואובחן לי הימנגיומה בכבד. מלבד זה, פעמיים ב-4 חודשים האחרונים קרה לי לחוות ללא שום סיבה - חולשה, המלווה בראיית שחור, אי יכולת לעמוד, קושי בדיבור, זיעה קרה רבה מאוד בכל הגוף ותחושת עלפון. הדבר חולף לאחר 15 דק. מלבד זה אני מרגישה בחודשים האחרונים דופק מואץ לפרקים, ובאופן קבוע בעת קימה משינה. האם הדברים קשורים אחד בשני? על איזה בעיה הדבר יכול להעיד?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדן,
הסיבות לארוע כמו שתארת של ראיית שחור וכמעט התעלפות הן מגוונות, בין היתר התעלפות פשוטה שזה שינויים בלחץ דם, הפרעות בקצב של הלב ועוד. על מנת לדעת את הסיבה אצלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך, להבין יותר את הנסיבות של הארועים. לבדוק אותך, לראות בדיקות דם בסיסיות, תרשים א.ק.ג ואז להחליט אם יש מקום לבדיקות נוספות הקשורות ללב על מנת לשלול הפרעות בקצב של הלב. כמו למשל הולטר דופק מכשיר שאת הולכת איתו 24 שעות ואז ניתן יהיה לרשום את קצב הלב שלך בזמן הדופק המואץ שאת מרגישה.
עישון זה גורם סיכון חשוב למחלות לב, ארוע מוחי, למחלות ראה ולגידולים שונים. אני חושבת שחשוב לעשות כל מאמץ להפסיק לעשן, גם אם לא בטוח שקשור בתלונות הנוכחיות. שילוב של נטילת גלולות ועישון מעלה סיכון להווצרות קרישי דם וזו סיבה נוספת להפסיק לעשן.
לגבי CRP ו AST, קשה להתייחס בלי לראות את הערכים עצמם.
תרגישי טוב

תודה רבה על התגובה.