פורום לב האישה

שלום רב, אני ממליצה שתשלח מייל עם הפרטים שלך כולל הפניה אם יש לך מהרופא שמפנה אותך לרופא של הפרעות קצב. תציין בבקשה שההפניה היא אלי. אני אראה לאיזו מרפאה בדיוק אתה מתאים ותקבל זימון למרפאה ברמב"ם. המייל: cardio.dep@rambam.health.gov.il

שלום שיר, בעקרון עלית קצב הלב בהריון היא תופעה טבעית. כמובן צריך לראות באיזה סוג של עלית קצב מדובר ועד כמה. האם מדובר בדופק רגיל שרק עולה או בסוג של הפרעת קצב. כמובן אם מדובר בהפרעת קצב הטיפול תלוי בסוג ההפרעה. אם מדובר בדופק רגיל שעולה הרי זה מופיע בדרך כלל משני לתופעה מסוימת למשל משני לירידה בכמות הדם, המוגלובין, ירידה במלחים, תפקוד יתר של בלוטת התריס, בעיה במבנה של שריר הלב או בעיה במסתמי הלב ןעוד. הטיפול הנכון יותר הוא לאתר את הבעיה ולטפל בה. לכן חשוב לבצע בדיקות דם מקיפות , אקו לב , הולטר דופק כברור ראשוני ובהתאם לממצאים להחליט על הטיפול. לגבי ערכי TSH שציינת לפי ערכי מעבדה שאני מכירה זה בגדר התקין. חשוב לראות גם FT4 FT3 שלא ציינת את הערך שלהם. צריך לזכור שמתן של הורמוני בלוטת התריס עלול להוביל לתפקוד יתר של הבלוטה ואז לדופק מהיר יותר. לגבי מתן פרולול בעקרון זו תרופה שניתן לקחת בהריון, והמינון שהומלץ לך הוא מאוד קטן. יחד עם זאת בכל הריון עדיף להמנע מכל תרופה עד כמה שניתן. תרגישי טוב

שלום קובי, מטרת ההמלצה היא למנוע התקף לב שזה מצב שעל גבי הטרשת (מצב של הצטברות שומנים בדופן של כלי דם) בעורקים הכליליים באופן פתאומי נוצר פצע שגורם להיווצרות קריש דם שחוסם את אחד העורקים הכליליים, כך נפגעת אספקת הדם ללב. המצב הזה עלול להיות מסוכן. הדרך הטובה ביותר היא למנוע אירוע כזה. LDL גבוה (כולסטרול הרע) נמצא במספר עצום של עבודות על מאות אלפי חולים כגורם סיכון להתקף לב ובעיות אחרות בכלי דם. ההמלצה היום גם באנשים בריאים שאין להם מחלת לב כרגע וללא גורמי סיכון אחרים היא להיות עם LDL פחות מ 100. אם תצליח לעשות זאת בדיאטה ניתן יהיה להימנע מהטיפול התרופתי. לגבי האספירין זה כדור שהראה שיכול להקטין סיכוי להתקף לב ב 60-80% , במיוחד בקרב גברים מעל גיל 45 וזו הסיבה שהמליצו לך לקחת. הסיכון באספירין יחסית נמוך, במיוחד אם נלקח אחרי האוכל ולא על קיבה ריקה ואם אין לך רקע של פצעים בקיבה. ניתן לקחת מינון קטן יותר של 75 מ"ג. תרגיש טוב

שלום אירה, ניתן לפנות למחלקה הקרדיולוגית בבית חולים רמב"ם ולמרפאת לב האישה בטלפונים 04-7772180, 04-7773124 ולבקש את אחות איריס שעובדת עם ד"ר בליך במרפאת לב האישה ואחראית על זימון המטופלות וקשר עם המטופלות.

שלום הילה, יש צורות שונות של סחרחורות. לכל צורה את הסיבות שלה. ורטיגו זה סוג של סחרחורת שבה מרגישים שהחדר מסתובב, היא משתנה בתנוחת הראש ויכולה להמשך שעות. סוג כזה של סחרחורת פחות קשור עם בעיות לב ויותר קשור בעניין של שיווי משקל באוזן או על רקע נוירולוגי. גם בדיקות אאג שהן תקינות לא שוללות זאת לחלוטין. גם בעיות לב עלולות להתבטא כסחרחורת, בעיקר הפרעות קצב של הלב וגם שינויים בלחץ דם. בדרך כלל מדובר באופי אחר של סחרחורת. בכל מקרה על מנת לשלול סיבה לבבית, אפשר לנסות לרשום את קצב הלב בזמן הסחרחורת למשל באמצעות בדיקה שנקראת הולטר דופק, מכשיר שניתן ללכת איתו יום או מספר ימים ואז לראות שאין הפרעה בקצב הלב בזמן הסחרחורת. תרגישי טוב.

שלום לואי, SVT זה שם כללי להפרעת מקצב שאינה מסוכנת באופן כללי, שמקורה מהפרוזדורים. יש צורות שונות של הפרעת קצב מהסוג הזה.לגבי דופק לא סדיר גם זה יכול לנבוע מסיבות שונות זה יכולה להיות פשוט פעימה נוספת שגורמת לדופק הלא סדיר וזה יכול להיות גם סוג של הפרעת קצב. כמובן בלי להכיר את הרקע של אמא, לראות את תרשים הא.ק.ג, הולטר ואקו לב לא ניתן לומר מה הבעיה אצל אמא. גם הטיפול בבעיה משתנה כתלות בסוג הבעיה. הטיפול גם תלוי בכמה הדבר מפריע. אני ממליצה לפנות לרופא שמתמחה בהפרעות קצב שיחליט על הטיפול המיטבי עבור אמא. מאחלת לאמא שתרגיש טוב

שלום הדר, בקשתי לקבל את הקובץ שצירפת כך שאוכל להתייחס.

שלום עדי, לכאבים בחזה יש סיבות שונות, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לדעת את הסיבה אצלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך, לבדוק אותך, לאפיין יותר את התלונה. בעקרון כאבים שקשורים עם בעיות לב יהיו יותר קשורים למאמץ ולא יהיו מאוד ממושכים. כאבים שמאוד קשורים במגע הם יותר כאבים שקשורים בשרירים ובעצמות. בכל מקרה הייתי מציעה לפנות לרופא משפחה ולהשלים בנוסף לא.ק.ג שעשית גם בדיקות דם ואקו לב. תרגישי טוב

שלום אילן, עם משקפי מציאות מדומה עצמם לא ידוע קשר לדפברילטור. יחד עם זאת בשלטים יש לרב מגנטים קטנים. מומלץ לכן לשמור על מרחק בין המגנט למכשיר של 15 ס"מ. בהצלחה

שלום אפי, מתנצלת על העיכוב בתשובה. קשה לי לחשוב שהכאבים בחזה קשורים לצריבה שעברת לפני 5 שנים. לכאבים בחזה יש סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן בלי להכיר אותך, גיל, מחלות נוספות, רקע רפואי ובלי לאפיין יותר את התלונה ולבדוק אותך קשה לומר מה הסיבה אצלך. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך, יאפיין את התלונה, יבדוק אותך ואז יחליט אילו בדיקות נוספות יש לבצע. אני חושבת שחשוב לעשות בדיקות דם לרמת המוגלובין, מלחים, תפקודי בלוטת התריס, א.ק.ג. לאור הרקע שתארת היתי עושה גם בדיקת הולטר על מנת לקשר בין הכאבים בחזה לממצאים בבדיקה ובדיקת אקו לב. תרגישי טוב

שלום שחר, מתנצלת על העיכוב בתשובה. אם אני מבינה את השאלה שלך נכון הרי בא.ק.ג שעשו לך באופן שגרתי לפני ניתוח. מכשיר הא.ק.ג רשם את ההערה שאותה ציינת. אם זה אכן כך אז פיענוח הא.ק.ג לא נעשה על ידי מכשיר הא.ק.ג אלא על ידי רופא שמכיר אותך, את הרקע שלך , גיל, מחלות נוספות ועוד. לפעמים יש שינויים בא.ק.ג שאין להם כל משמעות והם עדיין בגדר התקין ולפעמים כמובן שינויים בא.ק.ג עלולים להחשיד לבעיה לבבית. זה תפקידו של הרופא להבדיל בין המצבים. כמובן בלי לראות את הא.ק.ג ולהכיר את כל הרקע שלך לא ניתן להתיחס בצורה מהימנה. לגבי עניין בית חולים פרטי אז גם בית חולים פרטים אמור להיות ערוך לתת מענה בכל בעיה רפואית אחרת שמתעוררת. בהצלחה ותרגישי טוב

שלום חני, הצרות בעורק של 10-20% היא אינה משמעותית מבחינת זרימת הדם דרך אותו עורק. יחד עם זאת על מנת שזה לא יתקדם להצרות משמעותית יש חשיבות עליונה לאיזון קפדני של גורמי הסיכון כולל שמירה מיטבית על פרופיל השומנים, איזון לחץ דם, לא לעשן, איזון ערכי סוכר, שמירה על משקל ואורח חיים בריא כולל תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. תרגישי טוב

שלום מיקה, קשה לענות על המשמעות של הממצאים שנמצאו בלי לראות את הבדיקה ואת היקף הממצאים. בכל מקרה אני חושבת שחשוב מאוד מבחינתך להקפיד על גורמי סיכון שעלולים לגרום בעתיד למחלות של כלי דם כמו יתר לחץ דם, סוכרת, פרופיל שומנים שמירה על משקל נכון וכמובן לא לעשן. לגבי בדיקת האקו מדובר באולטרסאונד של הלב. אכן צריך להוריד את החולצה ואת החזייה אך את מכוסה בזמן הזה עם סדין בחלק העליון. מי שמבצעת את הבדיקה היא טכנאית. כל הטכנאיות אצלינו בבית חולים רמב"ם הן נשים וגם אם תעשי במקום אחר אין לי ספק שיכבדו את הבקשה שלך שזו תהיה אישה. לגבי ההולטר זה מכשיר עם חוטים שרושם את הפעילות החשמלית של הלב במשך 24 שעות. אם את לובשת חולצה סגורה לא רואים את החוטים כלל. בנוסף ניתן להתחבר ביום חמישי אחר הצהריים ולהיות עם המכשיר עד יום שישי במידה ואת לא עובדת ביום שישי או ביום אחר שאת לא עובדת אם זו העדפתך. חשוב בזמן ההולטר להתנהג כרגיל כך שישקף יום פחות או יותר שגרתי. תרגישי טוב

שלום אתי, אקו לב במאמץ זו בדיקת אולטרסאונד של הלב במנוחה ובמאמץ. המטרה לראות אם ישנם אזורים בלב התכווצים פחות טוב במאמץ מה שיחשיד לבעיות בעורקים הכליליים המספקים את הדם ללב. את לא שלחת את תוצאות כל הבדיקה אלא סיכום מאוד מקוצר. על פי המשפט ששלחת לא נצפו אצלך אזורים שהתכווצו פחות טוב במאמץ כלומר כרגע לפי הבדיקה אין חשד גבוה לבעיה בעורקים שמספקים את הדם ללב. אני ממליצה שתפני לרופא ראות שיעריך את התלונות שלך כולל צורך בביצוע תפקודי נשימה. תרגישי טוב

שלום ענת, במידה והתפקוד הכלייתי שלך תקין, הרי ניתן ליטול מגנזיום כך שאם יש עודף של מגנזיום הוא יופרש בשתן. התרופות שאת נוטלת לא מפריעות לנטילת תוסף מגנזיום. יחד עם זאת חשוב לדעת שאם ריכוז המגנזיום שלך תקין בבדיקת דם ואם את צורכת מגנזיום בדיאטה הרי לא ידוע בספרות הרפואית באופן חד משמעי שנטילה נוספת של מגנזיום עשויה למנוע ארוע בלב, בקרב נשים. תרגישי טוב

שלום ליאל, לדקירות בצד שמאל יש סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן כדי לדעת את הסיבה במקרה שלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך. לאפיין יותר את התלונה ואת סוג הכאב ולבדוק אותך. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך, לבצע בדיקות דם וא.ק.ג ואז הרופא משפחה יחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום מיכל, לדקירות בצד שמאל יש סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן כדי לדעת את הסיבה במקרה שלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך. לאפיין יותר את התלונה, לבדוק אותך. היות ואת מתארת משהוא יחסית קצר אז כנראה שלא מדובר בבעיה קשה שקשורה ללב. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך, לבצע בדיקות דם וא.ק.ג ואז הרופא משפחה יחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום אוריה, הלב הוא שריר שתפקידו להתכווץ ולהרפות (להשתחרר) וכך להזרים דם לכל האיברים. צירפת רק משפט אחד מבדיקת האקו. בעקרון משמעות המשפט הזה שללב של אמא יש הפרעה קלה בלהשתחרר ולהתמלא בדף. לפי המשפט הבודד שצירפת ההפרעה בלהשתחרר היא כנראה קלה. כמובן על מנת לומר אם זה יכול להסביר קוצר נשימה צריך להכיר יותר את הרקע של אמא, לאפיין יותר את התלונה לבדוק איתה, לראות את שאר בדיקות הדם שלה, א.ק.ג ואת כל תוצאת האקו. לגבי נפיחות ברגל שמאל אותו דבר. אפשר רק לומר שכשהבעיה בלב גורמת לנפיחות הנפיחות תהיה בשתי הרגליים ולא רק בשמאל. מאחלת לאמא שתרגיש טוב.

שלום דניאל, כמובן שלא ניתן לאבחן את הבעיה אצלך בלי לדעת את גילך, מחלות רקע, מחלות במשפחה, בלי לאפיין יותר את התלונה ובלי לבדוק אותך. בעקרון נשמע שמדובר במצב שקצב הלב עולה לזמן קצר, לרב מדובר בהפרעת קצב שאינה מסוכנת אך שבאה עם דופק גבוה לזמן יחסית קצר. המפתח לאבחנה זה לתעד את ההפרעה ברישום א.ק.ג ואת זה ניתן לעשות על ידי התחברות למכשיר שנקרא הולטר, איתו אפשר ללכת בין יום למספר ימים. כשאת מרגישה את התלונה צריך ללחוץ על כפתור ירוק ואז אפשר לראות ברישום ההולטר אם מדובר בהפרעת קצב באיזה סוג ואז לפי הממצאים להחליט על הברור והטיפול המתאימים. תרגישי טוב

שלום רוית, סליחה על העיכוב בתגובה. בכל מקרה לא צריך ללחוץ על שום דבר, רק לנתק. כל המידע נרשם על כרטיס זיכרון. אין לך מה לדאוג גם אם תלחצי על משהוא לא תמחקי את הנתונים שנרשמו מקסימום תוכלי להפסיק את ההקלטה. תרגישי טוב

שלום עלמה, הולטר זה מכשיר שרושם את קצב הלב במשך 24 שעות, במטרה לקשר בין תלונות לממצאים ברישום הא.ק.ג או לאתר הפרעות קצב שקטות. כמובן שקשה להתייחס לתוצאת ההולטר ששלחת בלי לדעת מה היתה התלונה בגללה הומלץ לך לעבור את הבדיקה ועוד יותר חשוב אם הרגשת את אותה תלונה בזמן שהיית מחוברת למכשיר ההולטר. אם לא הרגשת את התלונה הרי ההולטר אינו אבחנתי ויש לחזור על הבדיקה או להשתמש במכשיר עם יכולת ניטור יותר ממושכת. בכל מקרה הממצאים בהולטר מתארים פעימות מוקדמות שזה ממצא פיזיולוגי שיש לרב האנשים וגם כמה פעימות מוקדמות שהופיעו ביחד. כשיש מצב שכמה פעימות מוקדמות מהפרוזדור מופיעות ביחד כמו שתואר אצלך צריך לדעת אם זה מפריע לך . הסיבות לכך יכולות להיות רבות כולל עודף משקל שציינת ויתר לחץ דם. כמובן עלמה שחשוב מאוד לאזן את לחץ הדם ולשמור על משקל תקין. יש היום מגוון מסגרות שניתן להעזר בהם. עודף משקל עלול להיות גורם סיכון לבעיות רבות שקשורות בלב וחשוב מאוד לטפל בזה. תרגישי טוב

שלום מרסלה, לכאבים בחזה יש סיבות שונות, חלקן קשורות וחלקן כמובן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לדעת את הסיבה אצלייך, צריך להכיר יותר את הרקע שלך, לאפיין את התלונה ולבדוק אותך. סך הכל התאור של הכאבים שתארת פחות מתאים לחשוב שקשור בבעיה לבבית. אם את מתארת נפיחות בשד וכאב בשד אז בהחלט יכול להיות שזה מה שמסביר את הכאבים. לגבי ההמוגלובין זו ירידה קלה בכמות הדם וחשוב לברר את זה. צריך לקחת רמות ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 ולוודא שאין חסרים מתאימים. אם יש חסרים חשוב לקחת תוספים מתאימים ולברר את הסיבה לחוסרים. תרגישי טוב

שלום נעמה, ממה שאנחנו יודעים היום ברפואה, ארועי לב אצל נשים מופיעים בדרך כלל כעשר שנים אחרי הגברים ולרב אחרי הפסקת הוסת. אנחנו מכירים את גורמי הסיכון שמעלים את הסיכון לארוע לב הן בקרב גברים והן בקרב נשים ואם אנחנו רוצים למנוע ארוע לב חשוב מאוד לטפל בגורמי הסיכון הללו. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת, עישון, סיפור משפחתי של ארוע לב בגיל צעיר. בנוסף עודף משקל. אם רוצים למנוע ארוע לב חשוב להקפיד על תזונה בריאה ופעילות גופנית קבועה ומתונה לפי היכולת. תרגישי טוב

שלום יעלי, לדקירות בחזה יש סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לדעת את הסיבה אצלך יש צורך להכיר יותר את הרקע שלך, לאפיין יותר את התלונה, לבדוק אותך ואז להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה, שמכיר אותך ויבדוק אותך לבצע בדיקות דם וא.ק.ג ואז הרופא משפחה יחליט בהתאם לממצאים אם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום רב, הולטר דופק זו בדיקה שרושמת את קצב הלב במהלך יממה. מטרת הבדיקה היא לקשר בין התלונות לממצאים בהולטר. חשוב לדעת אם במהלך הבדיקה הרגשת את התלונות של הסחרחורת ותחושת ערפול שבגללה בוצעה הבדיקה. אם לא אז הבדיקה אינה אבחנתית וצריך לחזור על הבדיקה ליותר ימים או להתחבר למכשירים אחרים המנטרים את קצב הלב תקופה יותר ממושכת. בתוצאת בדיקה שתארת לא נרשמו הפרעות בקצב של הלב. תרגישי טוב

שלום דפ, להזעות לילה סיבות שונות, הרב אינן קשורות ללב. כמובן על מנת לדעת את הסיבה אצלך יש צורך להכיר יותר את הרקע שלך, לאפיין את התלונה שלך ולבדוק אותך. בכל מקרה ארועי הזעה שקשורים יותר ללב יהיו יותר כהזעה קרה ומלווים בתלונות נוספות דפיקות לב כאבים בחזה וכו. אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה שמכיר אותך יאפיין את התלונה , יבדוק אתך ויחליט לגבי בדיקות דם ובדיקות נוספות שיש לבצע. תרגישי טוב

שלום אירנה, אנחנו מכירים קשר מסוים בין השפעות הורמונליות לממצאים שונים בלב למשל פעימות מוקדמות. המפתח לאבחן את מה שמפריע לך זה לרשום את קצב הלב בזמן התחושה הזו. את זה ניתן לעשות בבדיקה שנקראת הולטר דופק שרושמת את קצב הלב באופן קבוע. תנסי להרכיב את המכשיר ביום שאת חושבת שיש סיכוי שהתחושה תופיע וללחוץ על הכפתור הירוק במכשיר בזמן התלונה. בנוסף חשוב לבצע בדיקות דם כלליות ולפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך, יבדוק אותך ויחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום יפית, כשיש הרגשה של דופק חזק, אז המפתח לאבחנה של הבעיה זה לרשום את קצב הלב בזמן התלונה הזו. את זה ניתן לעשות על ידי ביצוע בדיקה שנקראית הולטר דופק. מכשיר שאיתו הולכים 24 שעות והוא רושם את הפעילות החשמלית של הלב. כשאת מרגישה את הדופק החזק לוחצת על הכפתור הירוק במכשיר וכך ניתן לדעת מה יש בזמן הזה בקצב הלב. בנוסף חשוב לבצע בדיקות דם. לפעמים ירידה בכמות הדם, הפרעה במלחים או הפרעות בבלוטת התריס יכולים לתת תחושה של דופק חזק. אקו לב זו בדיקה שמדגימה את תפקוד הלב והמסתמים. לפי התוצאות ששלחת נראה שתפקוד הלב והמסתמים הוא בגדר התקין. תרגישי טוב

שלום אמי, לכאבים בחזה, יש סיבות רבות, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לדעת את הסיבה אצלך צריך להכיר את הרקע שלך, לאפיין יותר את התלונה, לבדוק אותך. לראות את תוצאות בדיקות הדם שעשית ואת תוצאות הבדיקות ללב. אני יכולה להמליץ בנוסף להתחבר למכשיר שנקרא הולטר ל 24 שעות. המטרה לרשום את קצב הלב שלך בזמן שאת מרגישה את התלונה, אז את לוחצת על כפתור במכשיר וכך אפשר לראות אם יש דבר בתרשים הא.ק.ג שיכולים להסביר את התלונה שלך. תרגישי טוב

שלום רב, לאנשים צעירים, בעיקר נשים צעירות ועוד נשים צעירות עם משקל גוף יחסית נמוך באופן טבעי יש לחץ דם בגבול התחתון של התקין שאלה לחצי דם שאת מתארת. בעקרון לחץ דם כזה לא אמור להסביר סחרחורת וכמעט עלפון, אלא אם במצבים מסוימים כמו עמידה ממושכת, מקום מאוד חם, ראית דם, מצב מתח או פחד פתאומי ועוד ואז הלחץ דם יורד עוד. ההחלטה אם צריך לברר את תחושת כמעט איבוד ההכרה, תלויה בנסיבות של הארועים שאת מתארת ואם אכן קשורים בירידה נוספת בלחץ דם, כמו גם ברקע רפואי שלך ורקע משפחתי והממצאים בבדיקה גופנית ובדיקות בסיסיות כולל בדיקות דם וא.ק.ג. תרגישי טוב

שלום ענת, בעקבות ארוע לב, אזור מסוים בלב לא מקבל אספקת דם מיטבית ולכן ניתן לראות ירידה בתפקוד באותו אזור. הירידה שאת מתארת היא קלה מאוד. כיווץ תקין של שרירי הלב הוא 55-60%. לאחר שעוברים צינתור כלילי וזרימת הדם משתפרת בהחלט ניתן לראות שיפור בתפקוד של שריר הלב. בנוסף במקרים רבים מקבלים לאחר הארוע כדורים שמטרתם גם לשפר את תפקוד של שריר הלב לאחר ארוע לב. חשוב מאוד למנוע ארוע לב עתידי אפשרי וזה לקחת תרופות מדללות דם ולטפל מיטבית בגורמי הסיכון שהם העדר עישון, טיפול מיטבי ביתר שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. חשוב להמשיך מעקב קרדיולוגי. תרגישי טוב

שלום נעמה, לכאבים בחזה סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. על מנת לאבחן את הסיבה לכאבים אצלך כמובן צריך להכיר יותר את הרקע שלך, לאפיין יותר את התלונה ולבדוק אותך. כאבים שקשורים עם הלב בדרך כלל יהיו קשורים יותר למאמץ ופחות למגע, אוכל או נשימה. בכל מקרה אני ממליצה לפנות לרופא המשפחה שיאפיין את התלונה, יבדוק אותך ויחליט אם צריך לעשות א.ק.ג, בדיקות דם או בדיקות אחרות. תרגישי טוב

שלום ענת, ארוע לבבי זה ארוע יחסית פתאומי שלא תמיד יש לו סימנים מקדימים. על מנת למנוע ארוע חוזר חשוב מאוד איזון מיטבי של גורמי הסיכון. חשוב מאוד להפסיק לעשן, לשמור על לחץ דם שאינו גבוה ולשמור על פרופיל שומנים בערך מטרה. לפי מה שכתבת LDL שזה כולסטרול הרע היה אצלך 146 זה נחשב יתר שומנים בדם ומהווה גורם סיכון לארוע לבבי. יחד עם דיאטה מתאימה חשוב ליטול כדור להורדת השומנים כדוגמת LITORVA שאת מקבלת. בינתיים חשוב ליטול את המינון של ה 80 מ"ג. לחזור בעוד 3 חודשים על פרופיל השומנים ואז להחליט לגבי המינון המתאים בהתאם לתוצאת הבדיקות. בנוסף כדי שארוע לא יחזור חשוב ליטול שני תכשירים לדילול דם שהם אספירין ותכשיר נוסף שכנראה גם הומלץ לך בשחרור. לגבי הסחרחורת הקלה חשוב למדוד לחץ דם ודופק ולהראות לרופא המטפל בביקורת הבאה. לגבי אומפרדקס, הוא ניתן כנראה כהגנה על רירית הקיבה לאור הטיפול עם אספירין שעלול לגרום לפצעים בקיבה. חשוב גם על מנת למנוע ארוע חוזר לשמור על משקל תקין ובהדרגה לפי היכולת לנסות לחזור בעתיד לפעילות גופנית סדירה. תרגישי טוב

שלום זיוה, אז כמו שאת מתארת לעצמך, בלי לדעת את גילך, רקע רפואי נוסף, לאפיין יותר את התלונה שלך, לבדוק אותך ולראות את הבדיקות עצמן, לא ניתן לכתוב את האבחנה לתלונות שלך. אם אני מבינה נכון שדפיקות הלב זו התלונה העיקרית והן נמשכות כמעט כל היום אז חשוב לרשום את קצב הלב בזמן התלונות שלך. את זה ניתן לעשות על ידי התחברות למכשיר שנקרא הולטר שרושם את קצב הלב שלך במשך 24-72 שעות. חשוב ללחוץ על הכפתור בהולטר בזמן שאת לא מרגישה טוב ולכתוב על דף נלווה את התלונה ואז אפשר לראות מה בדיוק זה שמפריע לך. בנוסף חשוב לראות בדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס שהם בגדר התקין. הזכרת בדיקת טרופונין זה חלבון שמופרש מתאי לב, ערכים תקינים משתנים ממעבדה אחת לשניה, לא ציינת גם את סוג הטרופונין ואת היחידות אבל בדרך כלל כשיש בעיה לבבית הוא עולה לאלפים לפחות. מבחינת לחץ דם, איזון לחץ דם זה מאוד חשוב. לחץ דם הוא גורם סיכון לבעיות שונות. חשוב למדוד במנוחה בזמנים שונים ולהביא את הרישום לרופא משפחה. במידה ורב המדידות מעל 140/90 הרי צריך לשקול דיאטה דלת מלח וטיפול תרופתי. תרגישי טוב

שלום בת 19, בדיקת סטטוסקופ היא בדיקה שבה הרופא מאזין עם מכשיר מיוחד לקולות לב. יש נקודות מסוימות בהן יש צורך להאזין. ברב המקרים ניתן למקם את המכשיר מתחת לחזיה ובנקודות בחלק החזה העליון וכך להמנע מהורדת החזיה.אני משוכנעת שאם תשתפי את הרופא בבקשתך, יכבד את רצונך ויעשה כמיטב להאזין לך ללא הורדת החזייה כך שגם לא תפגע איכות הבדיקה. תרגישי טוב

שלום שירה, נתחיל מהסיפור המשפחתי- אם יש במשפחה סיפור של התקפי לב בגילאים יחסית צעירים הרי חשוב מאוד בשבילך לאזן מיטבית את כל גורמי הסיכון להתקף לב. כלומר לעקוב אחר לחץ הדם, ערכי סוכר. לשמור על פרופיל שומנים מיטבי, משקל מיטבי, לאכול תזונה מאוזנת ולעשות פעילות גופנית קבועה. לעניין השני- סינוס זה הקוצב הטבעי שלנו שקובע את קצב הלב שלנו. הוא יורד במצבים כמו שינה ועולה במצבים כמו מתח, חרדה, פעילות גופנית וכו. בנוסף יש גם תרופות שיכולת להשפיע על התפקוד שלו. סינוס ברדיקרדיה אומר שקצב של הסינוס של הקוצב הטבעי שלנו הוא פחות מ 60 פעימות לדקה. כמו שכבר אמרתי בשינה במקרים רבים הסינוס יכול לרדת ל 50 ואף 40 פעימות לדקה וזה לא בהכרח מעיד על בעיה. אם רוצים לבדוק את תפקוד הסינוס הקוצב הטבעי שלנו בהנחה שלא לוקחים תרופות שמשפיעות עליו ובדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס בגדר התקין אז אפשר לעשות מבחן מאמץ על מנת לראות כיצד קצב הלב עולה במאמץ. המאמץ נמשך כמה שאת יכולה לבצע. לא חייבים להגיע לדופק מטרה לצורך הערכת תפקוד הסינוס. הגעה לדופק מטרה נחוצה אם רוצים לשלול הצרות בעורקים שמספקים דם ללב. תרגישי טוב

שלום רב, מאמץ מאוד חזק וממושך בזמן יציאה עלול לגרום לירידה בלחץ דם וכך להרגשה של סחרחורת ואם לא יחלוף וימשך אז גם לאיבוד הכרה. בדרך כלל הדבר לא קורה אצל אנשים שאין להם בעיה במבנה שריר הלב. בכל מקרה ברגע שמרגישים את הסחרחורת והחולשה בזמן המאמץ של היציאה בשרותים מומלץ להפסיק את המאמץ החזק והדברים אמורים להסתדר תוך מספר שניות. תרגישי טוב

שלום רוני, לכאבים בחזה יש סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. על מנת לאבחן את הבעיה אצלך כמובן צריך להכיר יותר את הרקע שלך, לאפיין יותר את הבעיה , לבדוק אותך ואז להחליט אם צריך לבצע בדיקות נוספות. בדרך כלל כאבים שקשורים בבעיה לבבית לא ימשכו שעות ועלולים להיות מוחמרים עם פעילות גופנית. כאבים שקשורים בראות יוחמרו עם נשימה. כאבים שקשורים במערכת העיכול יוחמרו או יוקלו עם תזונה וכאבים שקשורים בשרירים ועצמות יוחמרו עם המגע. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך , שיקבל פרטים על התלונה, יבדוק אותך ויחליט אם צריך לעשות בדיקות דם או בדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום שני, דופק מהיר יכול להיות קצב לב רגיל שרק עולה משני למצב כלשהוא. המצב הזה עלול להיות פעילות גופנית, התרגשות, הריון. גם משני למצבים כמו חסר דם , אנמיה שהזכרת, חום, דלקת וכו. אפשרות נוספת שהדופק המהיר הינו משני להפרעת קצב לב שלרב גם אינה מסוכנת. על מנת להבדיל בין המצבים צריך להכיר את הרקע שלך , לאפיין את התלונה. לראות בדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס שהזכרת. המפתח הסופי של האבחנה זה לרשום את קצב הלב בזמן התלונות. את זה ניתן לעשות על ידי מכשיר שנקרא הולטר שאיתו הולכים בין 24-72 שעות, חשוב ללחוץ על הכפתור בזמן התלונות ואז אפשר לראות מה נרשם בזמן שאת מרגישה דפיקות לב. תרגישי טוב

שלום גליה, זה תלוי בסוג הטרופונין ובמעבדה הספציפית באותו מקום שבוצעה הבדיקה. למשל במעבדה ברמב"ם בודקים טרופונין מסוג I וביחידות של ננוגרם לליטר תקין זה עד 20. תרגישי טוב

שלום מיכל, קצב לב מעל 100 פעימות לדקה יכול להיות דופק רגיל שרק עולה. הוא עולה בתגובה למצב כלשהוא זה יכול להיות מאמץ, התרגשות, חסר דם, הפרעת מלחים ,הריון ומגוון גדול נוסף של מצבים. קצב לב מעל 100 יכול להיות גם סוג של הפרעת קצב אבל בדרך כלל זה יהיה בדפקים הרבה יותר גבוהים מ 100 ומ 115 שציינת. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך, את הרקע שלך, יבדוק אותך ויחליט אם צריך לעשות א.ק.ג, בדיקות דם ואם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום חנהלה רגב, קסרלטו הינו מדלל דם מהדור החדש שעובד על ידי כך שמעכב פעילות פקטור קרישה מספר 10. לגבי ויטמין K הוא נחוץ ליצירת מספר פקטורי קרישה ביניהם 10. יחד עם זאת עדיין התרופה תעכב את פעילות הפקטור. כלומר נטילת ויטמין K אמורה כמעט ולא להשפיע. תרופה אחרת מדללת דם בשם קומדין מעכבת את ויטמין K וכך מעכבת פקטורי קרישה שתלויים בו ונטילת ויטמין K סותרת את פעילות קומדין. לעומת זאת קסרלטו מעכב פקטור 10 במנגנון אחר באופן ישיר ולכן כמו שכתבתי האנטרקציה עם ויטמין K כנראה מזערית. תרגישי טוב

שלום סמדר, לעייפות ולקוצר נשימה במקרה שלך יכולות להיות סיבות רבות. בלי להכיר יותר את הרקע בלי לאפיין יותר את הקוצר נשימה ולבדוק אותך קשה לומר את הסיבה אצלך. חשוב לעקוב ולראות שלחצי דם מאוזנים, ערכי סוכר מאוזנים וכך גם תפקודי בלוטת התריס. לגבי תרשים הא.ק.ג, צריך לראות את התרשים עצמו. לגבי משיכות ST ששאלת זה יכול להיות ממצא חסר חשיבות וזה יכול להצביע על תחילה של בעיה. אני ממליצה שתפני לרופא משפחה שמכיר אותך שיאפיין את התלונה שיבדוק אותך ויסתכל בא.ק.ג ויחלט אם יש צורך לבצע בדיקות דם או דברים נוספים. תרגישי טוב

שלום שרונה, לכאבים בחזה סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת להגיד את הסיבה במקרה שלך צריך לדעת את גילך, מחלות רקע שלך, לאפיין יותר את התלונה ולבדוק אותך. בעקרון כאבים נודדים כמו שאת מתארת וכאב שמקרין לרגל שמאל אינו אופייני ללב. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך. יבדוק אותך ויחליט אם יש צורך לעשות בדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום אילנית, לכאבים בחזה סיבות שונות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. על מנת לדעת מה הסיבה אצלך כמובן צריך לדעת את גילך, את הרקע ומחלות נוספות שיש לך, לאפיין את התלונה ולבדוק אותך. בעקרון כאבים שקשורים בשיעול פחות אופייני שהם קשורים בלב. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך, יאפיין את התלונה ויבדוק אותך ויחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. תרגישי טוב

שלום אבי, לא ניתן להתייחס לממצאים של בדיקת הולטר בלי לדעת את גילך, מחלות רקע ומה הסיבה שבכלל בדיקת ההולטר בוצעה. בעקרון בתשובה שצרפת מתוארות פעימות מוקדמות מהפרוזדור, זה יכול להיות ממצא פיזיולוגי כלומר ממצא שיש להרבה אנשים ויכול גם ללוות מחלות שונות. בכל מקרה זה לא נחשב מסוכן. תרגיש טוב

שלום שרי, פרפור פרוזדורים זו הפרעת קצב שאינה מסוכנת אך אחת הבעיות שלה שבמהלך הפרפור פרוזדורים עלול להיווצר קריש דם בפרוזדור שמאל. המקום הראשון שחלק מקריש הדם עלול לנסוע זה למוח וכך נגרם ארוע מוחי עם כל המשתמע מכך. על מנת למנוע את היווצרות הקריש יש ליטול כדורים מדללי דם. קסרלטו זה אחד התכשירים שמונעים זאת. לגבי העייפות שציינת חשוב לעקוב אחר לחץ הדם והדופק. אם העייפות קשורה בכדורים בהחלט אפשרי שעם הזמן תרגישי אותה פחות. לגבי הדימום המוגבר זה יכול להיות קשור בתרופות מדללות הדם. יחד עם זאת אני ממליצה לפנות לרופא נשים לשלול שאין בעיה גניקולוגית שבשילוב עם התרופה מדללת דם גורם לדימום. אם כן אז טיפול בבעיה עשוי לעזור. תרגישי טוב

שלום אלכס, על מנת להתייחס למשמעות הממצא שתארת בבדיקת הולטר יש להכיר את הרקע שלך, גילך, למה בוצעה בדיקת ההולטר ולהכיר את הבדיקות האחרות שעשית ללב כמו מבחן מאמץ ואקו לב. הטיפול בעקרון נגזר מהסיבה לפעימות החדריות המוקדמות ואם הן קשורות במחלת לב אחרת או לא כמו גם אם זה מפריע לך או לא. בגדול הטיפול מתחלק לשלוש קבוצות, המנעות מסיבות מחמירות כמו אלכוהול, קפה, מתח וכו, טיפול תרופתי ובמקרים מסוימים תלוי בצורה של הפעימה המוקדמת ובסוגי הפעימה המוקדמת ניתן לבצע צינתור חשמלי במהלכו מוצאים את המוקד שאחראי לפעימה המוקדמת ושורפים אותו. תרגיש טוב