פורום לב האישה

שלום שיר,
התקף לב ככלל זו לא מחלה שמתרחשת בגיל 12. האם יכול להיות שהבת עברה דום לב או הפרעת קצב מסוכנת ולכן גם הושתל קוצב דפברילטור שתפקידו לטפל בהפרעות קצב מסכנות חיים?. כדי לענות על השאלות החשובות ששאלת צריך לדעת את האבחנה של הבעיה של הבת. כרופאים המטרה שלנו לאפשר לבת שלך חיים מלאים , יחד עם זאת חייבים לדעת בדיוק את הבעיה שלה ולתת לה טיפול מיטבי הן מבחינת הרגלי חיים והן מבחינת טיפול תרופתי שהוא מיטבי. הבת חייבת להיות במעקב במרפאה שמתמחה בבעיה שלה ושקשובה לה ושיכולה להדריך אותה וללוות אותך בכל השלבים השונים בחיים שלה כולל ההריון. אם אין לה מרפאה כזו אוכל לזמנה לבית חולים רמב"ם.
מאחלת לך ולבת בריאות

שלום מירית,
הפענוח הנכון של בדיקת ההולטר מחייב להכיר אותך, את גילך, מה הסיבה שבגללה בוצע ההולטר, רקע ומחלות נוספות וכו. בנוסף החשיבות של בדיקת ההולטר היא לקשר בין התלונות לממצאים בקצב הלב. לא ברור מהתשובה שכתבת אם הרגשת את התלונה שבגללה ההולטר בוצע. אם לא הרגשת אז ההולטר לא אבחנתי וצריך לחזור עליו או להתחבר למכשיר אחר הרושם את קצב הלב לתקופה ארוכה יותר מיממה. בהולטר מתוארות פעימות פרוזדוריות מוקדמות שזה פיזיולוגי כלומר שיש לרב האנשים בכמות קטנה ומדי פעם כמה מספר פעימות כאלה ביחד. גם זה די שכיח וקיים אצל הרבה אנשים.
תרגישי טוב

שלום אילנה,
תארת מספר תלונות, כמובן שעל מנת להבין מה הסיבה להן צריך להכיר את גילך, רקע מחלות נוספות שיש לך, לאפיין יותר את התלונות , האם באות ביחד או בנפרד, לבדוק אותך. בעקרון לדופק מהיר יש מגוון של סיבות זה יכול להיות דופק רגיל, פעימות מוקדמות או סוג של הפרעת קצב. המפתח לאבחנה באופן כללי הוא לרשום את קצב הלב בזמן התלונות, בזמן הרגשת הדופק המהיר אם על ידי א.ק.ג או בבדיקה שנקראת הולטר מכשיר שרושם את קצב הלב במשך מספר ימים. יתר לחץ דם גם הוא יכול לגרום לתחושות שונות ויתר לחץ דם מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. חשוב לעשות מדידות של לחץ דם במנוחה, בזמנים שונים ולהראות לרופא משפחה שיחליט אם יש צורך להתחיל טיפול.
תרגישי טוב

שלום סיגלית,
טרופונין הוא חלבון שנמצא באופן תקין בתאי שריר הלב. כשנוצר מצב של נזק או פגיעה לתאי שריר הלב כמו במצבים שאין מספיק אספקת דם ללב כמו בהתקף לב או דלקת בשריר הלב אז התאים משחררים את החלבון הזה לדם והרמה שלו בדם עולה. הרמה התקינה משתנה מסוג הטרופונין שבודקים ומהערכים התקינים בכל מעבדה. ערכים פחות מ 13 לפי המעבדה בבית חולים כרמל הם ערכים תקינים.
תרגישי טוב

שלום סיגלית,
בהמשך לתשובתי הקודמת.
הניסיון הוא לא מאדם אחד אלא מחולים רבים שהגיעו עם תלונות והיו להם פעימות מוקדמות ובביקור חוזר ללא התערבות כלשהיא הפעימות חלפו לחלוטין או הצטמצמו מאוד. זו היתה כוונתי. תרגישי טוב

שלום שירה,
לפי מה שכתבת את מתארת מצב שבו יש מצד אחד הפרעת קצב שנקראת פרפור פרוזדורים שאינה מסוכנת אך בדרך כלל באה עם דופק יותר גבוה ומצד שני יש קצב רגיל שהוא עם דופק נמוך ואף הפסקות (שחלקן קשורות בתרופות שחיוניות בזמן פרפור פרוזדורים). על פי מה שכתבת הוצעו לך שתי אפשרויות טיפול והינן השתלת קוצב לב קבוע. ניתוח שמתבצע בהרדמה מקומית. הקוצב ידאג לכך שהקצב לא יירד מתחת למספר מסוים נניח 60 וזה יאפשר לתת תרופות ללא חשש בטיפול בפרפור פרוזדורים. הסיכונים בהשתלת קוצב לב נמוכים וזה מצליח באחוזים גבוהים. בנוסף עד כמה שאני מבינה הוצעה לה אבלציה שבאה לטפל בפרפור פרוזדורים, מדובר בפעולה המתבצעת בהרדמה מקומית וטשטוש עורכת מספר שעות. גם בה יש סיבוכים פחות או יותר כמו בהשתלת קוצב לב קבוע ואולי מעט יותר. התועלת שלה משתנה מאדם לאדם כתלות במחלות לב ומחלות נוספות שיש לך. במידה ואין לך כל מחלה בנוסף ולבך בריא אז סיכויי ההצלחה סביב 70%. במידה ויש מחלות נוספות סיכויי ההצלחה יכולים להיות גם נמוכים יותר. במידה והפעולה תצליח יהיה עדיין צורך לקחת כדורים אבל יתכן וניתן יהיה להקטין את המינון ואולי להסתדר ללא קוצב לב קבוע.
חשוב בנוכחות פרפור פרוזדורים ליטול תרופות מדללות דם שאני מניחה שאת נוטלת.
תרגישי טוב

שלום סיגלית,
בהמשך לתשובתי הקודמת. מהניסיון שלי יש בהחלט תקופות בחיים עם יותר פעימות מוקדמות ועם פחות. לא תמיד ניתן לעלות על הסיבה לכך. יש מקרים רבים שכמו שהפעימות החלו כך גם חלפו. בכל מקרה כמו שכתבתי לך בתשובה הקודמת, במידה ואין מחלת לב הרי הפעימות המוקדמות אינן מסוכנות והן לא צריכות להדאיג.
תרגישי טוב

שלום מירב,
אני חושבת שהמפתח להבין את הסיבה להרגשה שלך שהדפיקות היינן חזקות, זה לרשום את קצב הלב בזמן התלונות הללו. את זה ניתן לעשות על ידי ביצוע א.ק.ג בזמן התלונות הללו. אם התחושה קצרה ולא תספיקי להגיע לקופת חולים ולעשות א.ק.ג אז ניתן להתחבר למכשיר הולטר, מכשיר שרושם את קצב הלב במשל 24-72 שעות. חשוב ללחוץ על הכפתור במכשיר ההולטר ברגע שתרגישי את התלונות. אז ניתן יהיה לדעת אם מדובר בפעימה מוקדמת, דופק רגיל שעולה או בסוג של הפרעת קצב ולאחר האבחנה להתאים את הטיפול. אני חושבת שחשוב לפנות לרופא משפחה עם התלונה כולל שיבדוק אותך, ישלח אותך לבדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה עם כל המלחים , תפקודי בלוטת התריס, יבצע א.ק.ג ויפנה אותך לבדיקת הולטר ולבדיקות נוספות לפי הצורך.
תרגישי טוב

שלום סיגלית,
מבדיקות הולטר שבוצעו לחיילים ואנשים בריאים ל 70% מהאנשים יש פעימות חדריות מוקדמות. פעימות חדריות מוקדמות יכולות להופיע אצל אנשים בריאים ללא סיבה ברורה, על רקע בעיות שלא קשורות ללב ועל רקע בעיות לב. לפי הבדיקות שעברת ללב כנראה שבעיית לב נשללה. לגבי סיבות לא קשורות ללב הרי אנמיה, חסר דם גם יכולה להיות הסיבה ולכן חשוב לברר למה היא קיימת ולטפל בה. בנוסף חשוב לבצע בדיקות דם ולשלול חסרים אחרים כמו בעיות מלחים שעלולים לגרום לפעימות. אנחנו יודעים שצריכת אלכוהול, קפה ומתחים עלולים לתרום לפעימות. בנוסף בתקופה של סיום המחזור הסדיר , גם בתקופה הזו עלולות להופיע פעימות מוקדמות.
חשוב לזכור שבאנשים בריאים הפעימות החדריות המוקדמות אינן מסוכנות ואנו מטפלים בהם רק אם זה מאוד מפריע. הטיפול כולל מציאת סיבה הפיכה וטיפול בה אם קיימת. אם אין סיבה כזו והפעימות החדריות מאוד מפריעות ניתן לשקול טיפול תרופתי.
תרגישי טוב

שלום נטלי,
יש סיבות רבות לכאבים בשכם שמאל, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן על מנת לקבוע מה הסבירות שמדובר בבעיה שקשורה ללב אצלך צריך לדעת את הגיל שלך, גורמי סיכון לבעיית לב כמו סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים, עישון, עודף משקל, סיפור משפחתי. צריך להכיר את הרקע הרפואי הנוסף שלך. לקבל יותר פרטים לגבי אופי התלונה.
בכל מקרה א.ק.ג זו בדיקה פשוטה שמומלץ לבצע אותה גם לאנשים בריאים החל מגיל מסוים כך שזה נראה לי בהחלט לא טעות לבצע את הבדיקה.
תרגישי טוב

שלום יעל,
לא ניתן לפענח בדיקה ברפואה בלי לדעת את גילך, מחלות רקע, מה הייתה התלונה שבגללה בוצעה הבדיקה ולקבל את דוח המלא של הבדיקה. מה שתקין בגיל מסוים ובחולה מסוים לא בהכרח תקין בגיל אחר ואצל חולה עם בעיה אחרת. מהסיכום הקצר ששלחת לי נראה שבבדיקה לא נמצאו אזורים שמעידים על בעיה באספקת דם ללב אם זה מה שהכוונה הייתה לשלול.
תרגישי טוב

שלום רעות,
מבלי לדעת את סוג קוצב הלב שהושתל לך והסיבה להשתלה ומבלי לדעת את מהלך הפעולה ואם היו סיבוכים שונים במהלכה או אחריה המצריכים גישה שונה, הרי ככלל אנחנו ממליצים חודש וחצי אחרי הפעולה להימנע ממאמצים כגון אלה. לאחר הזמן הזה ניתן בהדרגה לחזור לפעילות גופנית. אני ממליצה לך בכל זאת להיוועץ במרפאת קוצבים שם את במעקב.
תרגישי טוב

שלום תמר,
התקף לב זה מצב שבו אחד העורקים הכליליים המספקים את הדם ללב מוצר או נחסם על ידי קריש שבדרך כלל מתלבש על תהליך של טרשת. טרשת זה תהליך שבו שומנים מצטברים בדופן הפנימית של כלי הדם. אנחנו יודעים שגרמי סיכון העיקריים להתקף לב הם עישון, יתר שומנים בדם, סוכרת, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי של התקף לב בגיל צעיר, עודף משקל. כדי למנוע התקף לב ההמלצה היא לא לעשן, לשמור על משקל תקין , לבצע פעילות גופנית סדירה, לשמור על פרופיל שומנים מאוזן ולטפל בגורמי סיכון הללו אם הם קיימים.
לגבי אנורקסיה , הרי אנורקסיה עלולה לגרום לחסרים תזונתיים שונים שעלולים לגרום לכך שתפקוד שריר הלב לא יהיה תקין או שעלולה להיווצר הפרעה בקצב של הלב. חשוב מאוד לפעול בכל הכיוונים על מנת לטפל באנורקסיה.
תרגישי טוב

שלום נאוה,
כמו שכבר כתבתי לך בתשובה הקודמת, בהולטר מתוארות פעימות חדריות מוקדמות בכמות קטנה. דבר ראשון צריך לדעת אם אכן זה מה שמסביר את תחושת פעימות הלב בגללם עשית את הבדיקה. אפשר לענות על כך אם הרגשת את תחושת פעימות הלב בזמן שהיית עם ההולטר ואם לחצת על הכפתור הירוק ובזמן הזה נרשמו פעימות חדריות מוקדמות. בעקרון פעימות חדריות מוקדמות יש ל 70% מאנשים בריאים ברישום ההולטר ומצד שני פעימות כאלה יכולות להופיע כשיש בעיה שלא קשורה ללב או קשורה ללב. מצבים כמו שתית קפה, אלכוהול, חרדה יכולים לעורר פעימות כאלה. בשלב ראשון חשוב לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה לכל המלחים ותפקודי בלוטת התריס. במידה ולא תמצא סיבה לפעימות בבדיקות דם אני חושבת שהיתי ממליצה לבצע גם בדיקה של אקו לב שמראה את התפקוד הכללי של הלב והמסתמים. לאחר סיום הבדיקות הללו כתלות בהרגשה שלך ובתוצאות צריך להחליט אם יש צורך לטפל בפעימות.
תרגישי טוב

שלום נאוה,
בעקרון ברפואה מטפלים בחולים ולא ניתן לפענח בדיקה מבלי לדעת את גילך, מחלות רקע, והסיבה שבגללה בוצעה הבדיקה. בנוסף אם ההולטר בוצע בעקבות תלונה שלך , לא ברור אם הרגשת את התלונה במהלך ההקלטה של ההולטר. בבדיקת ההולטר מתוארות פעימות חדריות מוקדמות. פעימות כאלה יכולות להופיע אצל אנשים בריאים ויכולות להופיע גם משני לבעיה לא לבבית ומשני לבעיה לבבית. אני ממליצה לפנות לרופאה שהפנתה אותך שמכירה אותך ומכירה את כל הפרטים החסרים והיא תנחה אותך אם יש צורך בברור או בדיקות נוספות.
תרגישי טוב

שלום שחר,
פעימות חדריות מוקדמות בעקרון יכולות להופיע גם אצל אנשים בריאים שאין להם מחלת לב וגם באנשים עם מחלת לב. קשה להתייחס למקרה שלך מבלי לדעת איזה סוג ניתוח בדיוק עברת, מתי הופיעו הפעימות החדריות במבחן המאמץ ומה היתה הצורה שלהם. אני חושבת שחשוב לתעד את קצב הלב שלך בזמן התלונות של קוצר נשימה את זה ניתן לעשות במבחן מאמץ או כשאת מחוברת להולטר דופק ל 24 שעות במהלכו תעשי מאמץ ותלחצי על כפתור ההולטר שיסמן את הקטע הזה ואז אפשר יהיה לבדוק את מקום הפעימות החדריות המוקדמות בתלונות שלך אם בכלל.
בעקרון אני משוכנעת שיש לך מרפאה שמתמחה במומי לב מולדים שעוקבת אחרייך ואני חושבת שתפני למרפאה הזו שמתמחה במחלה שלך ושמכירה אותך ותעדכני אותם על כל תלונה חדשה ושינוי במצב אצלך.
תרגישי טוב

שלום אלי,
בדרך כלל זו לא תלונה שמשקפת בעיה לבבית.
תרגיש טוב

שלום גילי,
TSH נמוך מ 0.008, מחשיד לתפקוד יתר של בלוטת התריס. ההחלטה על הטיפול לא קשורה בבדיקת ההולטר אלא בתלונות שלך ובבדיקות של הבלוטה כולל FT4 ו FT3. לגבי בדיקת ההולטר לא נרשמו הפרעות קצב משמעותיות. הקצב נע בין 73 ל 152 וממוצע סביב 100. ממוצע סביב 100 זה בגבול העליון של התקין, כמובן קשה להעריך בלי לדעת אם עשית פעילות גופנית בזמן ההולטר, אם את עדיין מניקה ואם יש סיבות אחרות כמו אנמיה שיכולה להסביר דופק בגבול העליון של התקין. גם תפקוד יתר של בלוטת התריס יכול להסביר נטיה לקצב לב יותר גבוה. לגבי ההחלטה על הטיפול אני ממליצה לפנות לאנדוקרינולוג שהוא רופא שמתמחה בתפקוד הבלוטה.
תרגישי טוב.

שלום גילה,
תלונה של דפיקות לב מהירות יכולה לנבוע מסיבות רבות, דופק רגיל שעולה, פעימה מוקדמת, סוג של הפרעה בקצב לב וכו. כמובן שבלי לדעת גילך, מחלות רקע נוספות שלך ולאפיין יותר את התלונה קשה לומר מה הסיבה אצלך לדפיקות לב המהירות. המפתח לאבחנה בין היתר הוא לקשר בין התלונות לרישום קצב לב. את זה ניתן לעשות על ידי התחברות ליום או מספר ימים למכשיר שנקרא הולטר. חשוב ללחוץ על הכפתור בזמן התלונות ואז ניתן יהיה לדעת במה בדיוק מדובר ולפי זה להחליט על הצורך בבדיקות נוספות והטיפול המתאים. לגבי בלוטת התריס, כמובן חשוב לאזן את הבלוטה. פחות שכיח שתת פעילות בלוטת התריס גורם לדפיקות לב אלא יותר דווקא פעילות יתר. בנוסף חשוב לראות שהתלונה של דפיקות לב לא קשורה בבעיות אחרות בבדיקות דם כמו אנמיה, הפרעה במלחים וכו.
תרגישי טוב

שלום שרה,
רפואה היא מקצוע המטפל בבני אדם. הבדיקות עזר שנעשות הן אמצעי להבין את הבעיה של החולה ומה מפריע לו. כמובן שלא ניתן להגיד את משמעות הבדיקה ואם צריך טיפול כלשהוא בלי לדעת את גילך, מחלות הרקע שלך, מה התלונה שלך שבגללה בוצע ההולטר ואם הרגשת בכלל את התלונה בזמן שהיית מחוברת להולטר. בתוצאת ההולטר מתוארות פעימות פרוזדוריות מוקדמות בכמות קטנה שיש לרב האנשים שעושים בדיקת הולטר. בנוסף מתוארות שתי פעימות כאלה ברצף ושלוש. כמו שכתבתי בהתחלה לא ניתן להתיחס למשמעות הממצאים ויתכן שבכלל אין להם משמעות בלי להכיר את הרקע הרפואי שלך, תלונות שלך ואם הרגשת את התחושה בגללה עשית את ההולטר בזמן ההולטר. אני ממליצה לחזור עם התוצאה לרופא שהפנה אותך.
תרגישי טוב.

שלום מיכל,
לכאבים בחזה יש סיבות שונות בין היתר כאבים שעלולים להיות ביטוי לירידה באספקת דם ללב. אצלך לאור הרקע שלך מהעבר צריכים להיות יותר זהירים עם כל כאב מאזור החזה. לא ניתן בלי לאפיין יותר את אופי הכאבים, לדעת אם שונה או דומה לכאב שהיה לך מהעבר בלי לבדוק אותך ולפעמים גם לבצע א.ק.ג לומר בוודאות מה סיבת הכאבים. אני חושבת שבמקרה שלך אם ישנם מיחושים באזור החזה ואם גם קשורים במאמץ הייתי ממליצה לפנות לעזרה רפואית, להיבדק ולעשות א.ק.ג ואז הרופא יחליט על ההמשך. חשוב להמשיך ליטול את כל הטיפול התרופתי שהמליצו לך לאחר הצנתור כולל שני כדורים מדללי דם שכנראה המליצו לך ליטול ,לאזן גורמי סיכון ולשמור על דופק ולחץ דם נמוכים.
תרגישי טוב

שלום מיכל,
אף בדיקה ברפואה הדיוק שלה אינו 100%. האבחנה נעשית תוך צרוף התלונות, בדיקה גופנית ובדיקות עזר תוך לקיחה בחשבון את המגבלות והיתרונות של כל בדיקת עזר. אם את מדברת על בדיקות לא פולשניות שעשויות לתת מידע על מצב העורקים של הלב הרי ניתן לבצע אקו במאמץ (ללא קרינה וללא הזרקת חומר ניגוד אך לעתים עם מתן תרופה המדמה מאמץ), מיבחן מאמץ (ללא תרופה, ללא קרינה, ללא חומר ניגוד אך בעייתי לגבי דיוק בעיקר לנשים), מיפוי לב במאמץ (עם קרינה,מתן חומר רדיואקטיבי ולעתים חומר המדמה מאמץ) ו צנתור ורטואלי שזה CT של העורקים של הלב (עם קרינה וחומר ניגוד). לכל בדיקה יש את אחוזי הדיוק שלה. לגבי בדיקת א.ק.ג. כשיש התקף לב ברב המקרים תרשים הא.ק.ג יהיה לא תקין. יחד עם זאת א.ק.ג תקין לא שולל הצרות או בעיה בעורקים של הלב ולכן מבצעים בדיקות שציינתי קודם.
תרגישי טוב

שלום יוסי,
קצב הלב שלנו זה דבר דינמי שמשתנה כתלות בגיל, משקל, כושר גופני, מחלות נוספות, לחץ דם, תרופות ועוד. לא ברור לי לחלוטין כיצד בוצעו המדידות של הדופק הגבוה. במכשירים שונים המדידה של קצב הלב לא תמיד מהימנה. העובדה שאתה לא מרגיש את הדופק אולי גם תומכת בכך. אם עולה השעה הזו אפשר לחבר אותך למכשיר שנקרא הולטר שרושם בצורה יותר מהימנה את קצב הלב ואת המיקצב (אם דופק רגיל או הפרעת קצב) ואז להתקדם לפי תוצאת ההולטר.
תרגיש טוב

שלום שני,
בדיקת ההולטר היא בדיקה שמטרתה לבדוק ולרשום את קצב הלב כולל הפרעות בקצב לב במשך 24 שעות ולקשר בין התלונות שלך לממצאים בהולטר. בבדיקת ההולטר שלך לא מתואר שנמצאו הפרעות בקצב של הלב. ולא ברור אם הרגשת לא טוב בזמן שהיית עם ההולטר.
קצב הלב שלנו זה דבר דינמי שמשתנה כתלות בגיל, כושר , משקל , כתלות בפעילות שאנחנו עושים, במצב רגשי שבו אנחנו נמצאים ועוד. לא ניתן לדבר על קצב לב גבוה בלי לדעת מה עשית בזמן הזה ומה היו הנסיבות.
בהנחה שאת לחלוטין במנוחה ורגועה ודופק שלך נרשם מעל 100 הרי צריך בשלב ראשון לבדוק אם מדובר בהפרעה בקצב של הלב או בדופק רגיל שרק עולה. אם מדובר בדופק רגיל שרק עולה הרי הבעיה היא לא בדופק. הדופק הוא תגובה של הגוף למצב מסוים. אם אכן זה כך אז צריך לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך, יבדוק אותך , יבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה, תפקודי בלוטת התריס וינסה למצוא את הסיבה משנית אליה הדופק עולה.
תרגישי טוב

שלום חגית,
אבלציה של פרפור פרוזדורים הינה פעולה שבה יוצרים קו מחסום על ידי צריבה באזור של ורידי הראה. זה מבוסס על עבודה שהראתה שפרפור פרוזדורים מתחיל כפעימות מוקדמות מאזור ורידי הראה. מטרת האבלציה כאמור ליצור מחסום כך שאותן פעימות לא יתקדמו מאזור ורידי הראה. המקובל לחשוב שלוקח מספר חודשים ואף עד חצי שנה עד שהקויים הללו מתבססים ואכן מהוים את המחסום. בכל מקרה חשוב לתעד את קצב הלב בא.ק.ג, בהולטר או בכל רישום אחר בזמן שאת מרגישה את דפיקות הלב כך שניתן יהיה לדעת בדיוק באיזו הפרעה מדובר אם בכלל.
תרגישי טוב

שלום לי,
דופק גבוה יכול להיות דופק רגיל שהוא רק עולה או הפרעה בקצב של הלב. במידה ומדובר בדופק רגיל שהוא רק עולה כמו שאני מבינה שקיים אצלך לאור הבדיקות התקינות כמו שתארת הרי מדובר בתגובה טבעית של הגוף למצב מסוים. מגוון המצבים הוא רב , מצבים שלא קשורים ללב ואלו שקשורים ללב כולל מצבים רגשיים. בנוסף קצב הלב שלנו במאמץ נקבע על ידי הכושר הגופני שלנו. במידה ואנחנו לא בכושר הרי במאמץ קטן הדופק מאוד עולה ואילו אנשים שהם בכושר גופני גבוה. הקצב לב עולה במתינות יותר במאמץ. אני ממליצה שוב לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך, צריך לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה, תפקודי בלוטת התריס. היות והתלונות שלך במאמץ ניתן לבצע מיבחן מאמץ ולהעריך את הכושר שלך ואיך את מעלה את קצב הלב במאמץ. כמו כן ניתן להתחבר להולטר ואז לראות בדיוק את קצב הלב בזמן שאת עושה מאמץ עם ההולטר ומרגישה את דפיקות הלב. בנוסף כדי לשלול בעיה שקשורה ללב ניתן גם לבצע אקו לב.
כאמור אם מדובר בדופק רגיל שעולה לזמן יחסית קצר ולא שנים של דופק מאוד גבוה הרי לא סביר שנגרם נזק ללב.
תרגישי טוב

שלום גל,
ירידה בצפיפות עצם היא גורם סיכון לשברים. נטילת סידן ולפי הצורך גם ויטמין D עשויים לחזק את העצם. בנוסף חשוב לצרוך סידן בתזונה היום יומית דרך מוצרי חלב, טחינה וכו. במידה ותפקוד הכליתי הוא תקין והמנגנונים בגוף הגורמים לכניסת סידן לעצמות מתפקדים היטב אז גם אם את נוטלת עודף סידן הוא יגיע לעצמות ויופרש בשתן ולא ישאר בדם. רק עליה משמעותית ברמת הסידן בדם עלולה להשפיע על ההולכה החשמלית בלב. כאמור זה לא אמור לקרות באנשים בריאים שנוטלים סידן.
לגבי סוגי הסידן יש עבודות שמראות שספיגתו של סידן אמורפי טובה יותר, יחד עם זאת כנראה שאם סידן קרבונט נלקח עם המזון אז גם ספיגתו טובה.
תרגישי טוב

שלום ניסים,
בכיריים בשיטת האנדוקציה ישנם סלילים מגנטיים היוצרים אפקט חום. ככלל לבעלי קוצב לב מומלץ לשמור מרחק של לפחות כעשרים ס"מ מהסלילים המגנטיים.
תרגיש טוב

שלום ליאן,
על מנת לענות על שאלתך מה זה יכול להיות צריך להכיר את גילך, מחלות רקע נוספות, מחלות במשפחה, תרופות שנוטלת כמו גם לקבל יותר פרטים על אופי התלונה ולבדוק אותך. בהנחה שאת בריאה ולא נוטלת תרופות ואין סיפור משפחתי של מחלות לב אז תלונה של חסר פעימה יכולה להיות ביטוי לפעימה מוקדמת. כדי לאבחן את הבעיה אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך שיבדוק אותך, וישלח אותך לביצוע בדיקות דם ספירת דם, כימיה, תפקודי בלוטת התריס. אם רוצים לאבחן בדיוק במה מדובר אז ניתן להתחבר למכשיר שנקרא הולטר שרושם את הפעילות החשמלית של הלב. במידה ואת מרגישה את התלונה בזמן שאת עם המכשיר את לוחצת על כפתור בהולטר , הקטע הנ"ל מסומן ואז אפשר לדעת אם מדובר בפעימה מוקדמת או אחר ואז לפי התוצאות להחליט לגבי טיפול וצורך בבדיקות נוספות.
תרגישי טוב

שלום מיכל,
במידה וסטנטים הכוונה לסטנטים בעורקים הכליליים הרי אין מניעה וניתן לבצע בדיקת MRI
תרגישי טוב

אנא ראי תגובתי לתגובתך למטה

שלום רב,
הולטר היא בדיקה שרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. מטרתה לאתר הפרעות קצב לב אם מהירות או איטיות. בנוסף ההולטר מאפשר לקשר בין התלונות לממצאים בקצב הלב. לכן חשוב לדעת אם בזמן שהיית מחוברת להולטר הרגשת את התלונות שבגללן ההולטר נעשה. אם לא הרגשת אז ההולטר לא אבחנתי ויש צורך לחזור עליו או להתחבר למכשיר אחר שמאפשר רישום יותר ממושך וזאת אם יש חשד להפרעת קצב. אם בזמן שהיית מחוברת להולטר הרגשת את התלונה בגללה ההולטר נעשה אז אפשר לומר שכנראה התלונה לא קשורה בהפרעה משמעותית בקצב הלב.
תרגישי טוב

שלום ענת,
התשובה שכתבת לי היא התשובה שיוצאת אוטומטית ממכשיר הא.ק.ג שזו בדיקה שרושמת את הפעילות החשמלית של הלב. נעשו עבודות רבות בעניין שמראות שלמכשיר א.ק.ג אין יכולת לפענח את הא.ק.ג בצורה מהימנה. פענוח הא.ק.ג צריך להעשות על ידי רופא.
בנוסף הממצאים בא.ק.ג באופן כללי הם אינם ייחודיים לבעיה מסוימת בלבד, כלומר ניתן לפענח א.ק.ג של חולה בצורה מהימנה רק אם יודעים את הרקע של החולה ואת הבעיה שבגללה בוצע הא.ק.ג. אותם ממצאים בא.ק.ג יכולים להוביל לאבחנות שונות כתלות בבעיה ובחולה הספציפי. אני בטוחה שרופא שהפנה אותך לא.ק.ג הסתכל עליו ועדכן אותך לגבי הממצאים.
תרגישי טוב

שלום אמיר,
פעימות מוקדמות הן תופעה שכיחה שמופיעה בקרב כ 70% של אנשים בריאים. יחד עם זאת פעימות מוקדמות יכולות להופיע גם על רקע מחלת לב ועל רקע מחלות אחרות שלא קשורות ללב. כמובן בלי להכיר את הרקע שלך, סיפור משפחתי ולקבל יותר פרטים על אופי הפעימות המוקדמות, סוג הפעימות, מתי מופיעות וכו ובלי לראות את הבדיקות האחרות שלך ללב ובדיקות אחרות כמו בדיקות דם בסיסיות לא ניתן לומר לאיזה קבוצה אתה משתייך . אני חושבת שהנכון לפנות לרופא משפחה ואם יש צורך לרופא לב שמתמחה בהפרעות קצב.
תרגיש טוב

שלום רב,
לדקירות בלב סיבות רבות חלקן קשורות וחלקן לא קשורות ללב. כמובן בלי להכיר את גילך, מחלות רקע ולקבל יותר פרטים על התלונה לא ניתן לומר בוודאות מה הסיבה לדקירות. אני חושבת שהכי נכון לפנות לרופא משפחה שמכיר אותך. הרופא יבדוק אותך ויחליט אם צריך בדיקות נוספות. היתי ממליצה גם להשלים בדיקות דם, ספירת דם, כימיה מלאה , תפקודי בלוטת התריס ובדיקות נוספות לפי המלצתו של רופא המשפחה.
תרגישי טוב

שלום רב,
אקו לב זו בדיקת US של הלב שמטרתה לראות את תפקוד שריר הלב והמסתמים. כמו כל בדיקת US שבה יש גל US היא טובה לראות נוזלים ורקמות אך פחות טובה לראות אויר. נוכחות אויר מעט מקשה על הבדיקה. באנשים מעשנים לעתים יש ניפוח יתר של הראות , כליאת אויר כלומר יותר אויר וזה עלול להקשות על הבדיקה. בנוסף ללא קשר לזה יש אנשים שהדמיה שלהם ב US טובה יותר ויש שפחות גם ללא קשר לעישון. הטכנאי אומנם עשה את הבדיקה אבל מי שמפענח את הבדיקה הוא רופא לב, מומחה לאקו. אם הרופא חתם על התשובה כתקינה אז כנראה שגם אם ההדמיה לא היתה מושלמת היתה מספיקה לתת את התשובה.
תרגישי טוב

שלום מעיין,
בבדיקה של ההולטר נמצאו פעימות חדריות מוקדמות. באופן כללי פעימות חדריות מוקדמות הינה תופעה שכיחה והן מופיעות גם אצל אנשים בריאים. אנחנו יודעים שבמהלך ההריון כמות הפעימות החדריות המוקדמות עלולה לעלות בעקבות עליה במשקל, עומס נפח , ירידה ברמת המוגלובין והשינויים ההורמונליים. יחד עם זאת במקרים מסוימים הפעימות המוקדמות עלולות להיות קשורות בתהליכים שונים שמתרחשים בלב. בשלב ראשון יש לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה מלאה כולל כל המלחים ותפקודי בלוטת התריס. במידה ולא יהיה הסבר לפעימות החדריות המוקדמות בבדיקות דם אז חשוב לבצע אקו לב להעריך את תפקוד הלב והמסתמים. לגבי הטיפול בפעימות בשלב ראשון חשוב למצוא סיבות הפיכות בבדיקות דם או באורח חיים שלך (אלכוהול, קפה, מתחים וכו) ואם לא תמצא סיבה כזאת והפעימות החדריות המוקדמות מאוד מפריעות לך אז אפשר ליטול כדורים שניתן לקחת בהריון שיכולות להקטין את מספר הפעימות.
לגבי העבודה, על מנת לענות על השאלה הזו צריך לדעת יותר פרטים על בדיקות דם, אקו לב, צורת הפעימות, עיתוי הופעתן,תגובה לטיפול ועוד. אני ממליצה להוועץ עם רופא המשפחה בנושא.
תרגישי טוב

שלום טליה,
לחץ דם בדומה לדופק הוא מדד שמשתנה בגוף שלנו כתלות במצבי מאמץ, מתח, צריכת מלח ועוד. בנוסף במכשירים האלקטרוניים יש כ 5% של הבדל שנובע מדיוק המדידה.
לחץ דם הוא גורם סיכון חשוב למחלות לב וכלי דם וחשוב מאוד לאזן את לחץ הדם. גם כשלוקחים טיפול חשוב מאוד לעשות מדידות בזמנים שונים ולודא שלחץ הדם מאוזן. את המדידה יש לעשות בתנאים רגועים לאחר כ 10 דקות לפחות של מנוחה. בעיקרון ההמלצה לרב החולים להיות עם לחץ דם פחות מ 140/90. בחולי סוכרת ובמצבים אחרים ההמלצה יכולה להיות גם פחות מ 130/80. חשוב לא לעשות החלטות על סמך מדידה בודדת. חשוב למדוד לאורך זמן בזמנים שונים ביממה, לבצע רישום ולהביא לרופא משפחה כך שיוכל להחליט אם הטיפול מספק או שיש להוסיף או לשנות.
תרגישי טוב

שלום טליה שוב,
אין קשר בין מדידת לחץ הדם הדיאסטולי הנמוך וההפרעה הדיאסטולית. אפשר לומר אפילו להפך. אחת הסיבות החשובות להפרעה דיאסטולית זה לחץ דם לא מאוזן כלומר גבוה.
אני לא מוצאת במדידות לחצי דם שציינת כרגע משהוא שצריכים להיות מודאגים ממנו.
ממליצה להמשיך ולעקוב אחר מדידות לחץ הדם, בזמנים שונים ביממה ולהביא את הרישום לרופא משפחה.
תרגישי טוב.

שלום אני,
עניתי על שאלתך למטה.
תרגישי טוב

שלום רלי,
פעימות מוקדמות היא תופעה שמופיעה אצל הרבה אנשים , הפעימות המוקדמות יכולות להופיע אצל אנשים בריאים בתגובה לחומרים מסוימים (קפה, אלכוהול) או בתגובה לחסרים שונים (חסר דם, שינוי במלחים) או בתגובה להפרעה בבלוטת התריס, מתח וחרדה ועוד. במקרים מסוימים הפעימות יהמוקדמות יכולות ללוות בעיה לבבית מסוימת. בהריון בעקבות עליה במשקל, עליה בנפח נוזלים, ירידה בכמות הדם ובעקבות גם השינויים ההורמונליים יכולה להיות עליה בפעימות המוקדמות.
אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך יבצע בדיקות דם לכמות הדם ולמלחים ולתפקודי בלוטת התריס, יבצע א.ק.ג ויחלט לפי התוצאות אם יש צורך לבצע גם הולטר דופק ואקו לב.
תרגישי טוב

שלום רלי,
כמו שכתבתי לך פעימות מוקדמות זו תופעה שמופיעה אצל הרבה אנשים בריאים. בנוסף פעימות מוקדמות יכולות להופיע בעקבות בעיה לא לבבית (צריכת חומרים, חסר דן וכו) או במקרים נדירים על רקע בעיה לבבית. הבעיה יכולה להיות בעיה במבנה שריר הלב או המסתמים ויכולה להיות בעיה בהולכה החשמלית בלב. בדיקות כמו א.ק.ג, מיבחן מאמץ, הולטר ואקו לב בדרך כלל מאתרות אם יש בעיה.
אי ספיקה מיטרלית או טריקספידלית, כל עוד היא קלה היא מופיעה אצל הרבה אנשים בריאים ואין לה משמעות.
תרגישי טוב.

שלום אני,
באופן כללי פעימות מוקדמות זו תופעה פיזיולוגית כלומר קיימת אצל הרבה אנשים ולא בהכרח מעידה על בעיה. מעבודות שעשו בדיקות הולטר לחיילים בריאים ל 70% יש פעימות מוקדמות. במקרים נדירים הפעימות המוקדמות יכולות להצביע על בעיה בלב ולכן לפעמים צריך לבצע בדיקות נוספות ללב כמו אקו לב, מיבחן מאמץ או אקו במאמץ. אומנם לא כתבת פרטים רבים אבל עושה רושם שעשית חלק מהבדיקות הללו ואם הן תקינות אז זה בהחלט מעודד. כנראה שקיים גם קשר בין מתח וחרדה פעימות מוקדמות. אין ספק שמצבי פחד שאת מתארת אינם בריאים ללב וחשוב למצוא דרכים להרגע.
בכל מקרה מבחינת הפעימות אני ממליצה לך לפנות לרופא משפחה שיבדוק אותך יפנה אותך לבדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס. ישלים א.ק.ג, הולטר, אקו לב ויפנה אותך לרופא לב שיחליט לפי התלונות שלך, הבדיקות, אופי הפעימות והצורה שלהן אם צריך לבצע בדיקות נוספות ואם צריך לטפל ואת סוג הטיפול.
תרגישי טוב

שלום אני,
כמו שכבר כתבתי לך מצבי מתח וחרדה אינם בריאים לגוף שלנו וחשוב מאוד למצוא דרכים להרגע. מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לבדוק שאין בעיה באספקת הדם ללב. חשוב שתדעי שבמקרים רבים ברפואה אנחנו מפנים לבדיקות מסוימות וזה לא בהכרח מעיד על בעיה. בדיקות רבות נעשות כי רוצים לשלול קיום של בעיה.
תרגישי טוב

שלום שרה,
יתר שומנים בדם זה גורם סיכון חשוב למחלות כלי דם, התקף לב, ארוע מוחי, מחלת כלי דם ברגליים ועוד. איזון מיטבי של פרופיל שומנים הוכיח בעבודות גדולות של חולים כמוריד תחלואה ותמותה. LIPITOR שייכת לקבוצת הכדורים שנקראים סטטינים שמורידים את ערכי הכולסטרול הרע. קבוצת הכדורים הזו הוכחה במחקרים גדולים מאוד כמורידה תמותה ותחלואה. במקרים נדירים הכדורים מקבוצת הסטטינים יכולים לגרום לחולשת שרירים או לדלקת בשרירים תופעות שהינן הפיכות כשמפסיקים את הטיפול ותלויות גם במינון של התכשיר.
אני לא יודעת את ערך הכולסטרול הרע שלך ומאילו מחלות וגורמי סיכון אחרים את סובלת. הפרמטרים הללו יכולים לעזור להחליט אם יש צורך להתחיל בטיפול בסטטינים בהקדם או ניתן להמתין ולנסות לשפר את פרופיל השומנים בדיאטה. גם אם את נוטלת סטטינים כדאי לשלב את זה עם דיאטה מתאימה ולבקש להפגש עם דיאטנית במסגרת קופת חולים. בנוסף יש עבודות שמראות שמיץ רימונים עשוי להקטין את ערכי הכולסטרול הרע אבל צריך לצרוך כמויות יחסית גדולות מדי יום כדי שזה יהיה יעיל. אני לא מכירה עבודות שהראו את התועלת של פיטרוסטרולים.
תרגישי טוב

שלום שרה,
היפרליפידמיה, עודף שומנים בדם הינו גורם סיכון חשוב ביותר להתקף לב ולמחלות אחרות הקשורות להצרויות בעורקים. מעבודות על מאות אלפי חולים אנחנו יודעים שהורדת פרופיל השומנים וטיפול בסטטינים מקטין סיכוי להתקף לב ומאריך חיים. הצרות של 50% שתיארת נחשבת אינה משמעותית. יחד עם זאת חשוב מאוד לאזן את גורמי הסיכון כך שלא תהיה התקדמות בתהליך התרשתי. בין היתר יש חשיבות לאיזון פרופיל שומנים. היום ההמלצה העדכנית גם לאנשים שאין להם מחלת לב שהכולסטרול הרע LDL יהיה פחות מ 100. בשלב ראשון יש להתחיל בדיאטה דלת כולסטרול הפנייה לדיאטנית, ירידה במשקל ופעילות גופנית. בנוסף כנראה שמיץ רימונים יכול לשפר פרופיל שומנים רק צריך כמויות גדולות של מיץ רימונים מדי יום שכנראה לא ישים. אם לאחר שעשית כל זאת עדיין LDL הוא 150 יש אנדיקציה להתחיל טיפול בכדורים. לגבי המינון ניתן בעקרון להתחיל במינון יותר קטן ולאחר כחודש וחצי להעריך את פרופיל השומנים העדכני ואז להחליט לגבי צורך בהעלאה. אני חושבת ש 10 מ"ג נשמע לי קצת מעט וסיכוי נמוך שתגיעי ליעד של פחות מ 100, ניתן להתחיל ב 20 מ"ג וכעבור חודש וחצי לעלות לפי התוצאות. חשוב לזכור שרב האנשים נוטלים סטטינים, כדורים נגד כולסטרול ומרגישים מצוין.
תרגישי טוב

שלום שולה,
הכדורים שאת לוקחת אפיאנט ואספירין הינם כדורים מדללי דם. הם חשובים ביותר במקרה שלך. מטרתם למנוע קריש שעלול להווצר בתוך הסטנט שהושתל לך ולחסום שוב את העורק. אין להפסיק את הכדורים הללו בלי להוועץ ברופא קרדיולוג. הכדור ליפיטור הינו להורדת פרופיל כולסטרול. עודף שומנים הינו גורם סיכון להתקף לב. לנטון נועד להגן על הקיבה. ממעבר על רשימת הכדורים שלך אני לא חושבת שהם עלולים להסביר עצירות. הכדורים הינם חשובים ביותר. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה ולרופא גסטרואנטרולוג לברור סיבת העצירות.
תרגישי טוב

שלום עדי,
לכאבים באזור החזה סיבות רבות. חלקן קשורות ללב וחלקן לא קשורות ללב. כדי לדעת מה הסיבה אצלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך, לשמוע יותר פרטים על התלונה, לבדוק אותך ואז להחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות. כמובן שמתחים כנראה גם יכולים לתרופ לתחושות שונות באזור החזה. יחד עם זאת אני חושבת שאם את לא מרגישה בטוב, חשוב לפנות לרופא שיעשה את כל מה שכתבתי ויחליט אם צריך לעשות בדיקות דם, א.ק.ג ובדיקות אחרות לפי הממצאים.
תרגישי טוב

שלום אלי,
AORTIC STENOSIS הינה הצרות במסתם האאורטלי שזה שסתום שדרכו עובר הדם מחדר שמאל לאבי העורקים. כדי להעריך את החומרה של ההצרות צריך לדעת את התלונות שלך, לבדוק אותך בדיקה גופנית ובנוסף צריך לדעת את הממצאים באקו לב שמתארים את שטח המסתם ומפל הלחצים שניתן למדוד על המסתם. כל זה יקבע את חומרת ההצרות. אם החומרה קלה עד בינונית בדרך כלל עוקבים. הצרות באותה חומרה יכולה להשאר שנים רבות. אם החומרה קשה ויש תלונות לחולה שקשורות להצרות בדרך כלל שוקלים טיפול.
תרגיש טוב

שלום טלי,
סליחה על העיכוב בתשובה.
לתלונה של צרבת יש מספר סיבות. הסיבה העיקרית במיוחד כשהצרבת קשורה באוכל ושכיבה ולא קשורה במאמץ היא ממערכת העיכול. קשה לומר עם התלונה של עייפות וחסר ריכוז היא גם קשורה באותה בעיה. אני ממליצה לפנות לרופא משפחה שמכיר את הרקע שלך, יבדוק אותך בדיקה גופנית כולל הבטן. הרופא יחליט אם צריך בדיקות דם נוספות אם צריך לבצע תרשים א.ק.ג ואם יש מקום לבדיקות נוספות שקשורות במערכת העיכול. בנוסף יוכל לתת לך טיפול בתרופות הסותרות חומצה.
תרגישי טוב

שלום רונן, סליחה על העיכוב בתשובה.
כמובן שבלי להכיר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך , בלי לקבל פרטים נוספים על אופי התלונה ובלי לבדוק אותך קשה לומר במה מדובר. בכל אופן בהנחה שאתה בריא, הרי לפעמים תלונות כאלו יכולות להיות קשורות בפעימות מוקדמות שזה משהוא שקיים אצל הרבה אנשים בריאים וזה בדרך כלל לא מסוכן. בכל אופן אני ממליצה לשתף את ההורים בתחושות שלך ולגשת לרופא משפחה/ ילדים ולאחר שישמע את התלונה ויבדוק אותך , יחליט אם צריך לעשות בדיקות דם או בדיקות נוספות גם ללב כמו א.ק.ג ובדיקות אחרות לפי הצורך.
תרגיש טוב

שלום מיכל,
במהלך הבישול בכיריים אנדוקציה נוצר שדה מגנטי. שדה מגנטי בעוצמה זו או אחרת עלול להיות בעיתי לחולים עם קוצב לב. אין לו כל השפעה על צניחה של המסתם המיטרלי MVP. תרגישי טוב

שלום עדן,
הסיבות לארוע כמו שתארת של ראיית שחור וכמעט התעלפות הן מגוונות, בין היתר התעלפות פשוטה שזה שינויים בלחץ דם, הפרעות בקצב של הלב ועוד. על מנת לדעת את הסיבה אצלך צריך להכיר יותר את הרקע שלך ושל המשפחה שלך, להבין יותר את הנסיבות של הארועים. לבדוק אותך, לראות בדיקות דם בסיסיות, תרשים א.ק.ג ואז להחליט אם יש מקום לבדיקות נוספות הקשורות ללב על מנת לשלול הפרעות בקצב של הלב. כמו למשל הולטר דופק מכשיר שאת הולכת איתו 24 שעות ואז ניתן יהיה לרשום את קצב הלב שלך בזמן הדופק המואץ שאת מרגישה.
עישון זה גורם סיכון חשוב למחלות לב, ארוע מוחי, למחלות ראה ולגידולים שונים. אני חושבת שחשוב לעשות כל מאמץ להפסיק לעשן, גם אם לא בטוח שקשור בתלונות הנוכחיות. שילוב של נטילת גלולות ועישון מעלה סיכון להווצרות קרישי דם וזו סיבה נוספת להפסיק לעשן.
לגבי CRP ו AST, קשה להתייחס בלי לראות את הערכים עצמם.
תרגישי טוב