צנתור וירטואלי: הבדיקה שעשויה לזהות גם מחלת לב בשלב מוקדם

צנתור וירטואלי מאפשר לזהות היצרויות בעורקי הלב בשלב מוקדם, לעיתים עוד לפני הופעת תסמינים. אילוסטרציה: AI

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות השני בשכיחותו בישראל, מיד אחרי מחלות ממאירות. חלק ניכר מאירועי הלב מתרחשים דווקא אצל אנשים שחשו בריאים לחלוטין, ללא כל תסמין מקדים. בדיקת הצנתור הווירטואלי, המוכרת גם בשם קרדיאק CT או CT לב (Cardiac CT), מאפשרת לזהות היצרויות בעורקי הלב בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהן מתבטאות בבדיקות השגרתיות.

שוחחנו עם פרופ' יהודה אדלר – מבכירי הקרדיולוגים בארץ ובעולם ולשעבר יושב ראש האיגוד האירופי למחלות שריר וקרום הלב לקרדיולוגיה – על הבדיקה, יתרונותיה ולמי כדאי לעבור אותה (ועדיף כמה שיותר מהר).

פרופ' אדלר, מהי הבדיקה ומה היא מגלה?

"הצנתור הווירטואלי הוא בדיקת CT של הלב, המכונה בלשון העם צנתור וירטואלי או קרדיאק CT. מדובר בבדיקת הדמיה מתקדמת שאינה פולשנית, הבוחנת את עורקי הלב, את מבנה הלב ואת כלי הדם. הבדיקה מאפשרת לזהות היצרויות בעורקים הכליליים במהירות ובדיוק רב, ולעיתים חושפת ממצאים בשלב מוקדם מאוד, עוד בטרם ניתן לזהותם בבדיקות אחרות."

מי צריך לעשות את הבדיקה?

לדברי פרופ' אדלר, השאלה הנכונה איננה מדוע לעשות את הבדיקה, אלא מדוע לא: "עם השנים טרשת העורקים מתפתחת אצל כל אחד מאיתנו. גם נשים, הסבורות כי הן מוגנות בגיל הפריון, נמצאות בסיכון לאחר גיל המעבר. למעשה, שכיחות אירועי הלב אצל נשים הולכת ועולה עם הגיל: בגיל 65 היא משתווה לזו של הגברים, ובגיל 75 היא אף עולה עליה. לכן אני ממליץ שכל גבר מעל גיל 40 וכל אישה מעל גיל 50 ייבדקו אצל קרדיולוג מומחה. מי שיש להם גורמי סיכון לטרשת עורקים, כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון, השמנה או סיפור משפחתי של מחלות לב בגיל צעיר, צריכים להיבדק אף בגיל מוקדם יותר, ולפי החלטת הקרדיולוג לעבור גם את הבדיקה הזו."

חשוב לבחור נכון את מקום הבדיקה

פרופ' אדלר מדגיש נקודה קריטית: לא כל המכשירים והמכונים בישראל ראויים. חלק מהמכשירים אינם טובים דיים, וחלק מהפענוחים אינם מדויקים. לכן חשוב לפנות לקרדיולוג מומחה המכיר את מגוון המכונים בארץ, כדי לבצע את הבדיקה במקום הנכון והמתאים ולהימנע מתוצאה מטעה.

הוא משתף במקרה מהשבועות האחרונים: "מטופל הגיע אליי, והוחלט להפנותו לצנתור וירטואלי. המטופל ביצע את הבדיקה במכון שאינו מיטבי – זה שהקצתה לו קופת החולים ולא על פי המלצתי, לצערי. כשראיתי את תוצאות הבדיקה הבנתי כי הוא חייב לעבור צנתור אמיתי, ואכן בצנתור עצמו התברר כי אין כל קשר בין הממצאים בבדיקה הווירטואלית לבין המצב בפועל. הפניתי את המטופל לניתוח מעקפים דחוף, מה שלא היה מתרחש אילו היו מסתמכים רק על הצנתור הווירטואלי שבוצע במכון הלא מתאים. אילו הייתי מסתמך רק על הצנתור הווירטואלי שנעשה שם, סביר להניח שהיה לוקה בהתקף לב ואולי אף בדום לב."

מחלת לב כלילית: מדוע גילוי מוקדם מציל חיים

הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים שמסתעפים לעורקיקים קטנים יותר, המספקים את כל שריר הלב באופן נורמלי. כאשר נוצרת היצרות באחד העורקים בעקבות טרשת עורקים, ובמיוחד כשההיצרות מתקדמת, עלולים להופיע כאבים בחזה, קוצר נשימה או תחושת לחץ בחזה – תופעה המכונה תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס). במקרים רבים ההיצרות קיימת עוד לפני שהיא באה לידי ביטוי בבדיקות שגרתיות כמו אק"ג, מבחן מאמץ, בדיקות דם, אקו לב, מיפוי לב ועוד. כאשר נוצרת חסימה מוחלטת של אחד מעורקי הלב עלול להתרחש התקף לב, מצב חירום מסכן חיים.

פרופ' אדלר, שזוכה להציל עשרות אנשים כל שבוע המגיעים אליו בזמן, מסביר כי הרפואה המודרנית מתמקדת קודם כול במניעה: "כאשר ההיצרות מתחילה להופיע, הקרדיולוג יכול לתת טיפול מונע, לעצור את התקדמות המחלה ולמנוע את החמרתה. באמצעות הצנתור הווירטואלי ניתן לזהות אפילו היצרויות קלות, שלא מתגלות בשום בדיקת הדמיה אחרת".

עם זאת, הוא מבהיר כי לא כל אחד זקוק לצנתור וירטואלי: "קיימות בדיקות נוספות כמו מבחן מאמץ פשוט, מיפוי לב, אקו מאמץ, אקו לב ועוד – בדיקות טובות אך פחות מדויקות. הבדיקה המדויקת ביותר היא הצנתור האמיתי, אולם הוא כרוך בסיכון, ולכן אין מפנים אליו באופן מיידי אלא כאשר המטופל סובל מתסמינים ברורים ומכאבים בחזה".

כיצד מתבצעת הבדיקה?

"המטופל מגיע למכון, ואליו מחוברות אלקטרודות אק"ג לניטור קצב הלב. מוחדר עירוי ורידי, והמטופל נכנס למכשיר. במהלך הבדיקה מוזרק חומר ניגוד על בסיס יוד דרך העירוי, והמכשיר מבצע סריקה מהירה בת מספר דקות, המותאמת לקצב הלב של המטופל."

פרופ' אדלר מפנה לבדיקה מספר קבוצות של מטופלים. ראשית, אנשים הסובלים מכאבים בחזה, מקוצר נשימה או מחולשה במאמצים גופניים. הוא מדגיש כי הבדיקה מסוגלת לגלות את המחלה בשלבים מוקדמים, גם כאשר בדיקות מקובלות אחרות, כמו מיפוי לב, אקו מאמץ או בדיקת מאמץ רגילה, אינן מגלות דבר. ככל שהגילוי מוקדם יותר, ניתן להתחיל מוקדם יותר בטיפול מונע: שינוי אורח חיים, טיפול תרופתי, ובמידת הצורך גם צנתור.

קבוצה נוספת היא מטופלים הסובלים מכאבים בחזה שקיבלו תוצאות לא חד-משמעיות במיפוי לב או באקו מאמץ. כמו כן, אנשים החוששים בצדק לבריאות ליבם בשל סיפור משפחתי של מחלות לב או ערכי שומנים גבוהים בבדיקות הדם.

על פי הקווים המנחים של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, מטופלים בסיכון בינוני צריכים לשקול ביצוע בדיקת CT של הלב. כאשר לא נמצאת טרשת עורקים, הסבירות להתרחשות התקף לב בשש השנים הקרובות נמוכה מאוד, וניתן במקרים רבים לדחות טיפול פולשני ולהתמקד בשינוי אורח חיים. לעומת זאת, אם מתגלה טרשת, אפילו תת-קלינית וללא כל תסמין, יש לטפל בגורמי הסיכון ברצינות.

הבדיקה מתאימה גם למטופלים לאחר ניתוח מעקפים הסובלים מכאבים בחזה, כדי לוודא שהמעקפים תקינים ומתפקדים; למטופלים שעברו צנתור והושתל בליבם תומכן (סטנט), כדי לוודא שהתומכן פתוח ומתפקד כהלכה; וכן לאנשים עם מומים מולדים בלב. אף מטופלים שבדיקות הדם שלהם תקינות לחלוטין עשויים לעיתים לגלות בבדיקה ממצא משמעותי.

ממצא בצנתור וירטואלי אינו מוביל בהכרח לצנתור פולשני – המשך הבירור והטיפול נקבעים לפי חומרת הממצא. אילוסטרציה: AI

מה קורה אם מתגלה ממצא?

"אם התגלתה בבדיקה מחלה בעורקי הלב או סיכון, ההמשך תלוי בחומרת הממצא. במקרים חמורים המטופל מופנה לצנתור. במקרים קלים יותר מבוצעות בדיקות כמו אקו מאמץ, לצד טיפול תרופתי. הכול נגזר מחומרת הממצא."

למי הבדיקה פחות מתאימה?

פרופ' אדלר מציין שתי קבוצות. הראשונה היא גברים בני 70 ומעלה, בעיקר כאלה הסובלים מסוכרת, שכן בעורקי הלב שלהם קיימות לרוב הסתיידויות רבות, ולכן הבדיקה פחות מתאימה עבורם. השנייה היא מטופלים שברור כי יש להם חסימה חריפה של העורקים הכליליים, הזקוקים לצנתור מיידי, ואין מפנים אותם ל-CT לב אלא לצנתור אמיתי.

האם יש חסרונות או סיכונים בבדיקה?

"מדובר בבדיקה שרמת הסיכון שלה נמוכה ביותר. קיימת רגישות נדירה לחומר הניגוד, המתבטאת בדרך כלל בפריחה בלבד. יש לזכור כי חומר הניגוד עלול להחמיר את מצבם של הסובלים מאי-ספיקת כליות, ולכן רצוי שמטופלים אלה יגיעו לבדיקה עם תוצאות עדכניות של תפקודי כליות.

לגבי הקרינה: עד לפני מספר שנים הייתה רמת הקרינה בבדיקה זו גבוהה יחסית לבדיקות CT אחרות, דבר שהגביל את השימוש בה. היצרנים השקיעו מאמצים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות המפחיתות את כמות הקרינה במידה ניכרת, והמכשירים החדשים מגיעים כיום לרמות של פחות מ-4 מיליסיוורט. לשם השוואה, בצנתור האמיתי רמת הקרינה עומדת על כ-5 מיליסיוורט, במיפוי לב בין 5 ל-12, ובבדיקות CT אחרות של בית החזה והבטן בין 6 ל-12. כך שכיום, במכשירים החדשים, רמת הקרינה נמוכה."

כיצד מתבצעות ההכנות לבדיקה?

"בעבר נדרש צום של ארבע שעות לפני הבדיקה, וכיום כבר אין בכך צורך. עם זאת, מומלץ ביום הבדיקה להימנע ממשקאות המכילים קפאין, כמו קפה, קולה ומשקאות אנרגיה, ולהמשיך ליטול את התרופות הקבועות כרגיל. מאחר שנדרש קצב לב נמוך, סביב 60 פעימות בדקה, מטופלים רבים מקבלים כדור חד-פעמי להאטת הדופק לצורך הבדיקה. הבדיקה עצמה אורכת כחמש דקות, ובמהלכה נדרש המטופל לעצור את נשימתו למשך כשמונה שניות – דבר שרוב הנבדקים עומדים בו בקלות. אין צורך באשפוז, בניגוד לצנתור הפולשני, והמטופל חוזר לשגרת חייו מיד לאחר הבדיקה."

זמינות ועלות

נכון להיום הבדיקה מתבצעת באופן פרטי בלבד ואינה כלולה בסל הבריאות. עלותה עומדת על כ-2,600 שקלים ומשתנה בין המקומות השונים. פרופ' אדלר סבור כי מן הראוי שהבדיקה תיכלל בסל הבריאות, ומדגיש כי העלות זניחה ביחס לערך שהיא מספקת: הצלת חיים ממשית.

פרופ' יהודה אדלר, צילום: פרטי

פרופסור יהודה אדלר הוא קרדיולוג מומחה בכיר, מומחה בנוסף לרפואה פנימית ולמינהל רפואי, לשעבר יו"ר האיגוד האירופי למחלות שריר וקרום הלב ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל לשיקום לב.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי