קורונה בחדרי הכושר: האם באמת יש סיבה לדאגה?

ענף הכושר והספורט, הכולל את חדרי הכושר, מכוני הכושר ואולמות הסטודיו, היה מראשוני הענפים שנסגרו בעקבות מגיפת הקורונה וספג בעקבות זאת מכה קשה. על פי הערכות ארגון בעלי העסקים בענף הספורט והכושר בישראל, עומדים ההפסדים בענף על למעלה מ-560 מליון שקלים, וגם כעת, לאחר שחזרו לפעילות, קשה לומר שמדובר בחזרה לשגרה.

בתי העסק בתחום, המשרתים כמיליון וחצי מתאמנים ברחבי הארץ, מחויבים להתנהל תחת התוויות התו הסגול הספציפיות לענף זה, אך רבים בענף טוענים כי מדובר בהנחיות לא ריאליות, אשר מקשות על פתיחת והפעלת המכונים, ומדווחים על 4% מבתי העסק שכבר נסגרו. במקביל, חוששים מתאמנים רבים כי דווקא בחדרי הכושר, פוטנציאל ההדבקה גבוה במיוחד, ולכן נמנעים מלהגיע. לכך מצטרפים דיווחים מהשבוע האחרון על מכון כושר בירושלים בו אובחנו שמונה מתאמנים כחולים בפרק זמן של כעשרה ימים.

האם מדובר בחשש מוצדק? האמנם חדרי הכושר משמשים כמעין חממת נגיפים המגדילה את סיכויי ההדבקה בנגיף? מחקר חדש שנערך בעיר אוסלו, בירת נורווגיה, שופך אור על הנושא ומציג תוצאות מפתיעות ומעודדות שעשויות לסייע לכולנו בהבנת ההנחיות ואף בעמידה בהן.

ריחוק חברתי, שטיפת ידיים וחיטוי מתקנים

המחקר, שנוהל בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת אוסלו לבין המכון הנורווגי לבריאות הציבור באוסלו, המחלקה לאימונולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי של אוסלו והמכון למחקר ביולוגי באוניברסיטת Norwegian Arctic, התחיל ב-22 במאי, בתקופה בה היתה אוסלו בהסגר ומספר הנדבקים הכללי היה נמוך.

במשך כשבועיים ליווה המחקר 3,764 גברים ונשים בריאים בין הגילאים 18-64, אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצה ראשונה, של 1,868 משתתפים, שימשה כקבוצת ביקורת, וחבריה לא הורשו להתאמן ולהגיע לחדרי הכושר.

הקבוצה השנייה, שכללה 1,896 משתתפים, הוזמנה להגיע לאימונים בחמישה מכוני כושר בעיר, אשר הוחרגו מן ההסגר ונפתחו במיוחד לטובת המחקר. מבין החברים בקבוצה, 79.5% הגיעו לחדר הכושר לפחות פעם אחת במהלך השבועיים של המחקר, כאשר 38.4% הגיעו יותר מ-6 פעמים.

עם הגיעם לחדרי הכושר, הונחו המתאמנים להקפיד על שטיפת ידיים ועל ריחוק חברתי של מטר בין אחד לשני בזמן ביצוע תרגילי רצפה, ושני מטרים בזמן ביצוע תרגילים בעצימות גבוהה. בנוסף, נאסר על שימוש בסאונות ובמקלחות והמתאמנים הקפידו לחטא את מתקני האימון בסוף כל פעילות.

התו הסגול גם עבור מכוני הכושר בישראל

רגע לפני שנחשוף את תוצאות המחקר, מעניין להשוות את הנחיות האימון שניתנו למשתתפים בו אל התוויות התו הסגול שיצר משרד הבריאות ספציפית לחדרי הכושר בישראל. על פי התקנות, על מנת לקבל את התו הסגול המאפשר את הפעלתם, נדרשים מכוני הכושר בישראל לקיים את ההנחיות הבאות:

• לווסת את כניסת המתאמנים (על ידי הגבלת זמן שימוש במתקנים, זימון תורים וכד') לשם מניעת התקהלויות בכניסה וביציאה מהמכון.
• להקפיד על רישום ובקרה של מספר המבקרים לפי מגבלה של אדם אחד לכל 7 מ"ר, ובתנאי שאפשר לשמור על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם.
• תשאול נכנסים ומדידת חום.
• הקפדה על ריחוק חברתי של 2 מטרים בין המתאמנים.
• וידוא שטיפת ידיים בכניסה למכון, ביציאה ולפני כל שימוש במכשיר.
• הצבת עמדות אלכוג'ל/ שטיפת ידיים ברחבי המכון.
• ניקוי מכשירים ואביזרים בין מתאמנים ובצורה יסודית יותר פעמיים ביום.
• ניקוי משטחים באופן תדיר וחיטוי יסודי בסוף כל יום.
• ככל האפשר – עידוד השימוש בציוד אימון אישי.
• איסור השימוש במתקני סאונה וג'קוזי.
• כל עובד/ מבקר שאינו מתאמן ממחויב לעטות מסיכה.

כפי שניתן לראות, התוויות התו הסגול תואמות בהחלט לאלו שננקטו במסגרת המחקר הנורווגי, ואולי אפילו מחמירות במעט. אם כך, מה מספרות תוצאות המחקר על סיכויי ההדבקה תחת עמידה בהנחיות אלו?

חיטוי חדר כושר.צילום: שאטרסטוק

אז מהן תוצאות המחקר הנורווגי בנושא ההדבקה בחדרי כושר?

בשבועיים של המחקר התגלו 207 מקרי קורונה חדשים באוסלו. כלל המשתתפים במחקר, משתי הקבוצות, עברו בדיקת קורונה ב-8/6. מבין 3,764 המשתתפים במחקר, רק משתתף אחד נמצא חיובי לנגיף הקורונה, אך לאורך המחקר כולו הוא לא הגיע אפילו פעם אחת להתאמן ולכן ההערכה היא שהוא נדבק במקום עבודתו.

תוצאות המחקר הראו כי תחת הקפדה על כללי הריחוק החברתי וההיגיינה, אין כל סיבה להתייחס לחדרי הכושר כאל מוקד הדבקה מסוכן יותר מכל מקום אחר. בעקבות תוצאות אלו, נפתחו מחדש כל חדרי הכושר בנורווגיה בהתאם למגבלות הזהירות שיושמו במחקר.

ד"ר מיכאל ברטטאואר, מומחה לחקר הסרטן באוניברסיטת אוסלו, אשר הוביל את המחקר יחד עם ד"ר מט קלגר, אומר כי "אני באופן אישי חושב שניתן להכליל את תוצאות המחקר גם לאזורים אחרים, עם הערת אזהרה אחת לגבי אזורים שבהם היקפי ההדבקה גבוהים או שהאנשים פחות נוטים ליישם את המגבלות".

נחזור בחזרה למצב בישראל

השגרה החדשה במכוני הכושר בישראל נראית היום שונה לחלוטין מכפי שהיתה רק לפני מספר חודשים. מינוי "נאמני קורונה" שמפקחים על ההתנהלות במכונים ויצירת אפשרות להזמנת מקום לאימון באמצעות אפליקציות ייעודיות הם חלק מהצעדים שמבצעים בעלי המכונים בשטח, בהשקעה של מאות ואף אלפי שקלים מדי יום בכל סניף על מנת לעמוד בהנחיות.

לצד הדיווחים על ירידה של 50% במספר המתאמנים ועל הקושי להציל את הענף כולו מקריסה (ומנגד, תלונות של מתאמנים על העלאת מחירים וקנסות ביטול מוגזמים), חשוב לזכור גם את היתרונות הבריאותיים של הפעילות הגופנית, או כפי שאמרה אחת הנבדקות במחקר, גוריל ברקן, כלכלנית בת 53 שהלכה לחדר הכושר 3-4 פעמים בשבוע במהלך המחקר וניצלה את כל הפעילויות המוצעות בו: "זה היה פנטסטי לחזור שוב לחדר הכושר אחרי כמעט 11 שבועות של סגירה. אני חושבת שהיה מסוכן יותר לבקר במרכז הקניות מאשר להגיע לחדר הכושר".