כאב כרוני: זהירות מהזנחה והתדרדרות

(5)
לדרג

פציעה או סביבת עבודה בלתי נוחה עלולות לגרום לכאב. שימו לב: הכאב עלול להפוך לכאב כרוני - שקשה לטפל בו. הפתרון: מרפאת כאב

ד"ר יפעת סנדלר
רופא לרפואת כאב ,מומחה לרפואה לשיכוך כאב

כאבי שריר-שלד הם ליקויים או הפרעה בחלקי גוף שונים, כגון: שרירים, פרקים, גידים, רצועות, עצבים ועצמות. כאבי שריר-שלד נגרמים או מוחרפים בעיקר מטראומות מצטברות; כלומר: פעולות חוזרות ונשנות, המייצרות עומס על חלקים מסוימים בגוף. כך, למשל: סחיבה של משאות כבדים באופן יומיומי, פעילות צבאית מבצעית שחוזרת על עצמה ועוד.

האם כאבי שריר-שלד נגרמים רק כתוצאה ממאמץ גדול?

בהחלט לא: גם עומסים קטנים עלולים לגרום לכאבי שריר-שלד. כך, למשל: עבודה יומיומית ממושכת עם עכבר המחשב - כשרוב היום הגוף נמצא במצב סטטי - עלולה לגרום לעומס יתר על הרצועות ועל השרירים הקטנים של כף היד, מה שעלול לגרום לאחד מכאבי השריר-שלד הנפוצים והמוכרים, הידוע בשם תסמונת התעלה הקרפלית.

ישיבה סטטית או עמידה ממושכת מדי יום, עלולות גם הן לגרום לכאבי שריר-שלד - בעיקר כאבי גב, צוואר, כאבי גפיים עליונות, גפיים תחתונות, כאבי ראש הנקראים כאב ראש מתחי ((tension headache - כלומר: כאבי ראש הנובעים ממתח ועוד.
כאבי שריר-שלד עלולים לנבוע גם מתאונות: בעקבות הפגיעה, נפגעות גם הרקמות - שברים בעצמות, קרע בשריר, לחץ עצבי בעקבות הטראומה, תסמונות כגון: צליפת שוט (whiplash) - שהיא טראומה מוכרת, העלולה להיגרם לצוואר בתאונת דרכים וכו'.

בנוסף לכל אלה, כאבי גב תחתון הינם מכאבי השריר-שלד הנפוצים ביותר. 30% מכאבי הגב התחתון נובעים מכאב שמוגדר ככאב שריר-שלד. רוב הפגיעות נובעות מכאבים של עמוד השדרה, מהפרעות במפרקים שמחברים את החוליות, מהשרירים הפאראספינאליים - ולאו דווקא בגלל פגיעה עצבית כלשהי.

במצבי כאב, מתי כדאי לפנות לרופא? לאיזה רופא הכי כדאי לגשת?

כאשר יש כאב אקוטי - כאב חד שנובע מפעולה מסוימת שעשינו, תנועה חדה וכו' - ברוב המקרים, יסתבר שזהו כאב חולף. אפשר לקחת נורופן, אקמול, או אפילו אופטלגין - באופן קבוע לאורך היום; בנוסף, חשוב לא פחות לשנות את הפעולות שגרמו לכאב הזה.

אם ברור שהכאב נגרם מתנוחה לא נכונה, יציבה לא נכונה או פעולה כלשהי - חשוב לדאוג לשינויים ארגונומיים במקום העבודה או כל מקום אחר בו הכאב נגרם; ולדאוג לעשות פעילות גופנית. אם אחרי תקופה מסוימת, הכאב לא עובר - יש לגשת לבדוק את מקור הכאב. המקום הנכון ביותר לעשות זאת הוא מרפאת כאב.

ישיבה סטטית ממושכת מדי יום, עלולה לגרום לכאבי שריר-שלד. צילום: שאטרסטוק ישיבה סטטית ממושכת מדי יום, עלולה לגרום לכאבי שריר-שלד. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצע האבחון במרפאת הכאב?

אבחון מקור הכאב מתחיל בשיחה עם המטופל, מכיוון שתחושת הכאב היא עניין מאוד סובייקטיבי; ומכיוון שאין הדמיות שיכולות להראות נזק רקמתי או להצביע בוודאות על מקור הכאב.

על פי השיחה עם המטופל, ניתן להבין מה סוג הכאב ממנו הוא סובל ולבצע הבחנה בין שני סוגי כאב:

כאב שרירי: כאב עמוק, דואב, מציק - שמקרין למקומות אחרים בגוף; קשה להגדיר את הנקודה המדויקת שכואבת.

כאב עצבי: כאב שברור הרבה יותר מה המקור שלו והאופן בו הוא מורגש שונה: כאב עצבי מעיר מהשינה בלילה, שורף וגורם לנימולים. פגיעה עצבית ניתן גם לזהות בבדיקות מעבדה, לעומת פגיעה ברקמות השונות של הגוף, אותה הרבה יותר קשה לאבחן בעזרת בדיקות מעבדה.

רופאי כאב - מהיכרותם עם אנטומיית השרירים בגוף; ובאמצעות מפות כאב, המצביעות על מקור הכאב ולהיכן הוא עלול להקרין - יכולים להבין היכן נמצאות הרקמות הפגועות, הגורמות לכאבים.

כך, לאחר השיחה עם המטופל, נערכת בדיקה גופנית של השרירים ושל טווח התנועה. במהלך הבדיקה, נעשה שימוש בלחיצות על האזורים שעלולים להקרין לאותו אזור בו המטופל חש את הכאב. הנקודות בהן נעשות הלחיצות, אשר מזהות את הכאב עליו מתלונן המטופל, נקראות נקודות הדק - והן מאששות את ההשערה שמדובר בכאב מיופציאלי, כאב שריר-שלד.

מהן האפשרויות לטיפול בכאבי שריר-שלד?

לאחר האבחון ומציאת מקור הכאב, הרופא יסביר למטופל מהו הסינדרום ממנו הוא סובל ומהן אפשרויות הטיפול העומדות לרשותו:

טיפול תרופתי: בבחירת הטיפול התרופתי, חשוב להבין שישנן תרופות, כגון: אקמול ואופטלגין - אשר נחשבות בעיני מטופלים רבים ללא יעילות או לא טובות מספיק, מכיוון שהן נמכרות בצורה חופשית.

כך, אותם מטופלים מעדיפים דווקא לקבל תרופות מסוג אופיואידים, הנחשבות חזקות ויעילות יותר. בפועל, דווקא היעילות של תרופות כמו אקמול ואופטלגין - הוכחה במחקרים רבים. בנוסף לכך, תופעות הלוואי שלהן מאוד קטנות - ואין כמעט סיכון בנטילה יומיומית שלהן. לעומתן, שימוש באופיואידים עלול ליצור יותר תופעות לוואי מאשר הקלה בכאבים. הדבר הבעייתי ביותר: תלות והתמכרות - מהן קשה מאוד להיגמל מאוחר יותר.

דיקור יבש: בשיטה זו, מוחדרות מחטים סיניות דקיקות לתוך השריר. עצם ההכנסה של המחט גורמת לגירוי של השריר ולמעין רפלקס, שגורם לשחרור של השריר - ללא שימוש בשום חומר. לכן, הדיקור נקרא דיקור יבש.

הזרקת הרדמה מקומית: ההזרקה בשיטה זו נעשית עם מחט עבה יותר, מאשר המחטים הסיניות, בהן נעשה שימוש בדיקור היבש. באמצעות המחט, מזריקים לשריר הרדמה מקומית, החוסמת את הפעולה העצבית של השריר ומונעת מהגירוי העצבי לעבור הלאה - אל מערכת העצבים המרכזית ואל המוח.

מכיוון שפעולה זו (ההזרקה של הרדמה מקומית) כואבת יותר ומכיוון שרק ההחדרה של המחט (הסינית) כבר עשויה להביא לשחרור של השריר - ניתן לנסות את הדיקור היבש, לפני הזרקת ההרדמה המקומית ולראות איך הגוף מגיב.
לחיצות על האזורים העלולים להקרין לאזור הכאב. צילום: שאטרסטוק לחיצות על האזורים העלולים להקרין לאזור הכאב. צילום: שאטרסטוק

האם יש דרך למנוע חזרה של הכאבים?

יש לדעת לנצל את חלון הזמן של ההקלה בכאב לאחר הטיפול, לשם ביצוע שינויים בחיים, שימנעו חזרה של הכאב: שינויים תזונתיים, שינויים בהרגלי הפעילות הגופנית, שינויים ארגונומיים, תפיסתיים וחשיבתיים. כך, למשל: לקום בכל מספר דקות במהלך יום העבודה, להזיז את השרירים והמפרקים, לא להישאר הרבה זמן במצב סטטי; אולי אפילו יש צורך לשנות את מקום העבודה. ביצוע שינויים אלה הכרחי, כדי למקסם את הפעולה הטיפולית. אחרת, הכאב עלול לחזור.

מה תפקיד המטופל במהלך תהליך הריפוי?

האחריות של המטופל על מצבו גדולה מאוד. רופא הכאב יכול להמליץ על ביצוע פיזיותרפיה, על תרגילים או מתיחות שיעזרו להרפיית השרירים. אחרי הכל - זו אחריות המטופל לבצע את התרגילים.

במצבים מסוימים, בעיקר כשמדובר במצב של כאב כרוני - יכול להיות מאוד מתסכל עבור המטופל להרגיש שהוא לא יכול לבצע את הפעולות שעשה בעבר. במצב זה, רופא הכאב עשוי להמליץ על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כדי להקל על ההסתגלות. בכל מקרה, גם כאן יצטרך המטופל לקחת את ההמלצות שקיבל - ולממש אותן.

האם יש הבדל בטיפול בין כאבי שריר-שלד כתוצאה מתאונה לבין כאבים כתוצאה מעומס מצטבר או תנועה חזרתית?

במקרה של תאונה, כאשר ישנם שברים ופציעות - קודם כל יטפלו בהן רופא ניתוחי או שיקומי. הכאב החד שנגרם בשל הפציעות הללו הוא אזעקה של הגוף, שמודיע על קיום בעיה, שיש צורך לטפל בה. כל מערכות הגוף מתגייסות לתקן את המצב ולאפשר לגוף להחלים.

המטרה היא כי לאחר זמן שיקום מסוים, הכאב יעבור - וכי כאב חד ואקוטי לא יהפוך לכאב כרוני. לשם כך, צריך לזהות לפני הטיפול בכאב האקוטי ובמהלך הטיפול - את הגורמים הפיזיולוגיים, האישיים והפסיכולוגיים של המטופל.
כאב כרוני מוגדר כמחלה ומערב את כל מערכות החיים, סביבת העבודה, המשפחה, החברה, המצב הכלכלי, מצב הרוח, היכולות וכו'.

כל אלה מחייבים את המטופל לעשות שינוי בחייו ולהבין שהחיים כבר לא יהיו כפי שהיו בעבר. לכן, נעשים ניסיונות גדולים למנוע הגעה של המטופל למצב כזה.

לסיכום: כאב אקוטי הוא אות אזהרה של הגוף - הגוף מודיע לנו שיש פגיעה רקמתית ודוחף אותנו לפעול, כדי לתקן את הפגיעה. חשוב מאוד להקשיב לגוף ולהבין כיצד לא לגרום לפגיעה מצטברת, שעלולה להפוך את הכאב לכאב כרוני. לרופאי כאב יש הבנה רב-ממדית - מהו כאב ומהו כאב כרוני; הם יכולים לזהות את מקור הכאב ולהציע למטופל אפשרויות טיפול מועילות. לכן, חשוב מאוד לא להזניח כאבים ולהתעלם מהם, אלא להגיע לאבחון וטיפול במרפאת כאב.

ד"ר יפעת סנדלר היא מומחית בהרדמה ובשיכוך כאב, רופאה בכירה ביחידת שיקום הכאב בבית החולים לוינשטיין - מרכז לשיקום ברעננה; מטפלת באופן פרטי במרכז טל בתל אביב ובמדיקל השרון בכפר סבא.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה