טרשת עורקים: פצצת זמן

(5)
לדרג

טרשת עורקים היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ולתמותה בעולם. אורח חיים בריא עשוי למנוע אותה ויאט את התקדמותה אצל החולים בה

מאת: ~~ד"ר מיכאל יונש~~

"מצאתי את עצמי בחדר המיון, נושא את עיני למעלה ורואה במבט מטושטש רופאים ואחיות גוחנים מעליי, ומדברים במונחים רפואיים לא מובנים לי. מתוך ההמולה משפט אחד נחרת בזיכרוני: 'היה לו התקף לב'. אינני יודע איך הגעתי לבית החולים. יותר מאוחר הבנתי שהכאבים ברגל, להם לא ייחסתי חשיבות בזמנו, הם שהביאו אותי למקום שבו אני נמצא עכשיו.

ארשת עורקים
ארשת עורקים

"שמי יורם, בן 63, ואני מאזור המרכז. כל חיי הבוגרים עישנתי. לא מצאתי את הזמן, והאמת גם לא את החשק, לעסוק בפעילות גופנית. אני עובד בעבודה משרדית ובמשך רוב היום יושב מול המחשב. בארוחות הצהריים העדפתי שווארמה או המבורגר, העיקר שלא אצטרך להמתין, שיהיה טעים ובמחיר סביר.

"לפני כשנה התחלתי לחוש לאחר הליכה קצרה כאבים ברגלי השמאלית. לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות כי לאחר מנוחה הכאב חלף. חשבתי שהכאב אולי קשור להתפתחות של דלקת פרקים או לגיל, זה מה שאנשים אמרו לי ולכן המשכתי בשגרה היומית שלי.

"עם הזמן הכאבים התגברו והופיעו גם בהליכות קצרות יותר, אבל זה עדיין לא הדליק אצלי נורה אדומה. רופא המשפחה הפנה אותי לאורתופד ולפיזיותרפיסט. אך לאורתופד לא הגעתי מחוסר זמן, והפיזיותרפיסט דרש ממני לבצע כל מיני תרגילים מוזרים, שנראו לי מיותרים ומטופשים.

"כיום, לאחר שהתאוששתי, אני יודע שהכאבים ברגליים היו סימני אזהרה להתפתחות סתימות בעורקים הגדולים ברגליים ובעצם גם בכל הגוף. את הכאב בחזה הרגשתי היטב לפני שאיבדתי את ההכרה.

הרופא הסביר לי שאורח חיי הוא שהביא אותי למצב הזה: העישון, האכילה הלא מבוקרת, חוסר הפעילות, הם שגרמו להיצרות העורקים, להתפתחותה של טרשת עורקי הלב שהביאה להתקף".

המקרה של יורם מדגים מהי מחלה טרשתית רב מערכתית המערבת בו זמנית מספר עורקי גוף שונים ואינה מוגבלת לאיבר בודד. בהיעדר מודעות ואבחון מוקדם, הימנעות ממתן טיפול כנדרש ובמועד כרוכה בסכנת חיים, כמו זו שיורם היה שרוי בה.


מהי טרשת עורקים?

מקור שמה הרפואי של טרשת עורקים, אתרוסקלרוזיס, הוא בשפה הלטינית: אתרו פירושה עיסה דביקה; סקלרוזיס פירושה התקשות. ואכן, טרשת העורקים גורמת להצטברות הדרגתית של חומר שומני, כגון כולסטרול, בדפנות כלי הדם.

תהליך הצטברות הרובד הטרשתי מתקדם עם השנים ומביא להיצרות משמעותית בכלי הדם עד כדי פגיעה בזרימת הדם לרקמות. טרשת העורקים וביטויה בלב ובכלי הדם הגדולים, מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות גם יחד. המחלה הטרשתית יכולה להתפתח בגפיים התחתונות, בעורקי הכליה, באבי העורקים, בעורקי הצוואר, המוליכים דם למוח, ובעורקים הכליליים המזינים את הלב.

לרוב, תהליך היצרות העורק על ידי הרובד (הפלאק) הטרשתי הינו הדרגתי, איטי ומתפתח לאורך שנים. בראשיתו החולה אינו מודע לקיומו. ככל שהטרשת מצטברת מתחילים להופיע התסמינים. לעתים, עובר הרובד הטרשתי תהליך עירור (אקטיבציה) חריף הגורם להווצרות קריש דם מקומי באזור בו הוא מצטבר. תהליך זה עלול להביא לחסימה מהירה ומלאה של כלי הדם ולגרום, למשל, לאוטם שריר הלב, קרי התקף לב.

בגפיים התחתונות הסימפטום הראשון יכול להתבטא בצליעה לסירוגין. אלו כאבים המופיעים לרוב בשוק, מוחמרים לאחר הליכה ונפסקים במנוחה. בשלבים יותר מתקדמים הכאבים יורגשו גם במנוחה. במקרים מתקדמים ביותר של המחלה עלולים להתפתח סימפטומים נוספים, כגון כיבים ונמקים, שעלולים להוביל קטיעה של הגפה.

כאשר ההיצרות היא בעורקי הצוואר, המובילים דם למוח, החסימה יכולה לגרום לשבץ מוחי זמני, המתבטא בסימפטומים כגון עיוורון זמני, בעיות בדיבור, ערפול, סחרחורות או חולשה זמנית ביד וברגל. שבץ מוחי זמני עלול לנבא מקרים של שבץ מוחי, המוביל לנזק נוירולוגי קבוע, ואף עלול להיות קטלני.

חסימה של עורקי הכליה היא אחד הגורמים ליתר לחץ דם קשה ולכשל כלייתי. ההערכה היא כי 10%-15% מכלל המקרים של כשל כלייתי מקורם בטרשת בעורקי הכליה. היצרות משמעותית בעורק הכליה היא הגורם השכיח ביותר ליתר לחץ דם הפיך.

במצבן ההתחלתי היצרויות טרשתיות בלב יכולות להתפתח מבלי לגרום לתסמינים כך שהחולה אינו מודע למצבו. בהמשך הזמן עשויים להתפתח סימנים כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה ועייפות משמעותית לאחר מאמץ. בשלבים מתקדמים התעוקה עלולה להתרחש גם במנוחה. הסכנה הגדולה ביותר היא שרובד טרשתי באחד מעורקי הלב יהפוך ל"פעיל": מצב המוביל במהירות ליצירת קריש דם מקומי, העלול להביא לחסימה מלאה של העורק, ירידה באספקת החמצן לאזור מסוים בלב והתקף לב.

מחלה טרשתית אינה מחלה נקודתית המוגבלת לכלי דם או לאיבר בודד. זו מחלה כרונית המתפתחת באופן הדרגתי בו זמנית בחלק גדול מעורקי הגוף. כאבים כתוצאה מהיצרות כלי דם ברגל יכולים להעיד דווקא על מחלה טרשתית באזור אחר בגוף, כמו בלב או בעורקים המזינים את המוח. ההפך גם הוא נכון: חולים הסובלים מהתפתחות טרשת בעורקי הלב חשופים להתפתחות היצרות טרשתית בעורקי הרגליים, הכליות והצוואר. מחלה טרשתית היא מחלה נפוצה באותה מידה בקרב גברים ובנשים, ולרוב אינה מאובחנת בזמן. על כן חשוב שלא להתעלם מהופעה מוקדמת של תסמינים, אלא לפנות לבדיקה רפואית שתגדיר את הסיכון להתפתחות הטרשת ותמליץ על צעדי מניעה ועל טיפול.

גורמי הסיכון

יש מספר גורמי סיכון למחלה:

עישון

השמנת יתר

סוכרת

כולסטרול רע גבוה (LDL)

כולסטרול טוב נמוך (HDL)

תורשה

אורח חיים לא בריא וחוסר פעילות גופנית

לחץ דם גבוה

גיל ומגדר (יותר נפוץ אצל גברים וכמובן בקרב מבוגרים)


הטיפולים בטרשת העורקים:

שינוי אורח החיים

הפסקת עישון. רצוי לשקול השתתפות בסדנא, לעתים בשילוב טיפול תרופתי.

פעילות גופנית קבועה. חשוב להדגיש כי לחולים הסובלים מהיצרות בעורקי הרגליים מומלץ ללכת, ככל שניתן, למרות הכאב ברגליים. ההליכה תורמת להקלה ארוכת טווח בסימפטומים.

דיאטה עם דגש על תזונה נכונה מבחינת איזון שומנים,סוכרים ומלח.

שמירה על משקל רצוי.

טיפול תרופתי בטרשת

הטיפול התרופתי מיועד בעיקרו לעצירת התקדמות המחלה באמצעות טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון וכן ניסיון לייצב את הרובד הטרשתי, ואולי אף לגרום לנסיגה כלשהי בחומרתו. הטיפול כולל תרופות להורדת לחץ דם, לאיזון רמת השומנים בדם, לאיזון הסוכרת, למניעת קרישת הדם. הדגש הוא לא רק על נטילת התרופות עצמן, אלא גם על הגעה לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון ולהשגת ערכי מטרה של לחץ הדם, רמת הסוכר ושומני הדם. לרוב נדרש מעקב קפדני, שילוב תרופתי והתאמה מדויקת של מינוני התרופות, תוך הימנעות מתופעות לוואי.

צנתור

צנתור הוא תהליך התערבותי זעיר, פולשני, המתבצע בהרדמה מקומית. הצנתור מתחיל כפעולה אבחנתית, בה מודגמים בבירור העורקים ומוגדרים אזורי ההיצרות, אורכם, חומרתם ומשמעותם. במידת הצורך, הצנתור יכול להשתנות לטיפול ברובד הטרשתי, באמצעות ניפוח בלון, החדרת תומכן מתכתי (סטנט) ועוד. בדרך כלל החדירה נעשית מעורק המפשעה, אך יכולה להיעשות גם דרך עורקי היד.
לעתים ההיצרויות בעורקי הרגליים הן כה קשות, ארוכות ומסוידות, עד כי לא ניתן לפתוח אותם באמצעות צנתור.

חיסרון מסוים של הטיפול על ידי סטנט הוא אפשרות החסימה החוזרת, בתוך הסטנט, לאחר הפתיחה הראשונית. אחוזי החסימה המחודשת (רה-סטנוזיס) לטווח הארוך בסטנטים בעורקי הרגליים עדיין גבוהים יחסית בהשוואה לסטנטים המושתלים בעורקי הלב.

הטכנולוגיה של סטנטים מצופי תרופה שהורידו את שיעור החסימה המאוחרת של הסטנטים נמצאת רק בראשיתה; בשלב זה מדובר רק בסטנטים לעורקי הרגליים. יש להדגיש כי קיים מאמץ טכנולוגי מואץ לפתח פתרונות שונים לפתיחה יעילה של היצרויות מורכבות בעורקי הרגליים ולמניעת סתימה חוזרת לאחר פתיחת העורק.

ניתוח

פעולה מורכבת ופולשנית יותר מצנתור המבוצעת לרוב בהרדמה מלאה. שוקלים ניתוח, בדרך כלל, במטופלים עם תסמינים חמורים כגון כיבים בכלי הדם ברגליים. בניתוח יוצרים מעקף, על ידי וריד שנלקח מרגל החולה או מחומר מלאכותי העוקף את אזור ההיצרות כדי לאפשר את זרימת הדם מעבר לאזור החסום.

ניתוחי כלי דם מבוצעים שנים רבות וקיים נסיון מצטבר רב בתחום. לעתים הניתוח נותן פתרון טוב יותר לטווח הארוך מאשר פתרון בצנתור ובמקרים של חסימות ארוכות או מורכבות מאוד מהווה את האופציה היחידה לחידוש אספקת דם.

ד"ר מיכאל יונש הוא קרדיולוג בכיר ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית, מכון הלב, בית החולים קפלן.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי

פורום קרדיולוגיה וצנתורים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום