בריאות הלב: 10 מיתוסים

(16)
לדרג

האם אפשר להרגיש לחץ דם גבוה? האם גברים לוקים יותר בליבם? האם אסור לשתות קפה? וגם - מומלץ לשתות יין אדום? בריאות הלב: מיתוס ומציאות. פרויקט מיוחד

רופא קרדיולוג ,מומחה לקרדיולוגיה
077-2307091 (מספר מקשר)

הלב הוא איבר שנתפס כקשור לרגשות; ולכן, גם מיוחסים לו הכי הרבה דימויים - ויש לגביו הכי הרבה מיתוסים. החלטנו לבחון את אמיתות כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר... האם "לב שבור" הוא רק ביטוי, או באמת תופעה פיזית? לב האדם: מיתוסים - ומציאות, במאמר שלפניכם.


לב שבור - יש דבר כזה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

לב שבור הוא רק ביטוי לאהבה נכזבת: לא בהכרח!

בעגה הרפואית, ישמש המונח "לב שבור" לתיאור לב חולה כמו לאחר אוטם בשריר הלב ("התקף לב"). בעיני רבים "לב שבור" מבטא עצבות ומועקה משנית למצוקה נפשית. כך או כך ייתכנו תסמינים לבביים מובהקים - ובכללם דפיקות לב ואי נוחות בחזה, הנגרמים כאשר אדם סובל מלב חולה. בשל כך, יש חשיבות רבה לאבחנה הנכונה ("דיאגנוזה").

ניתן להרגיש כשיש לחץ דם גבוה: לא נכון!

לחץ דם גבוה הוא "רוצח שקט", הפוגע בלב, בכליות ובכלי הדם - ומהווה גורם הסיכון הנפוץ ביותר להתקפי לב ואירועים מוחיים. ברוב המקרים, לחץ הדם הגבוה אינו מורגש; ועל כן חשוב לבצע מדידת לחץ דם, בתדירות של אחת לשנה לכל הפחות, אפילו אצל אנשים בריאים. רק כאשר ערכי לחץ הדם גבוה מאוד (למשל: 200 סיסטולי או 110 דיאסטולי), צפויים תסמינים כגון כאב ראש, או עייפות.

אני לא אוכל שמן, אז לא יהיה לי עודף כולסטרול: לא נכון!

הכולסטרול, בחלקו הגדול, מיוצר בכבד - ורמת הכולסטרול בדם מושפעת מאוד מהמרקם הגנטי של כל אחד ואחד. מעבר לכך, התזונה המערבית עתירה בקלוריות וב"חומרי בניין" אחרים, המאפשרים לגוף לייצר כולסטרול (בעיקר גופיפי שומן המכונים כולסטרול LDL, או "כולסטרול רע").

היות שכך הם פני הדברים, לדיאטה ולפעילות גופנית יש תרומה חשובה לקביעת רמת הכולסטרול ולהצלחת הטיפול ביתר כולסטרול בדם.

התרופות להורדת כולסטרול (סטטינים) פוגעות בכבד ובשרירים, וגורמות לשכחה: לא נכון!

תרופות ממשפחת הסטטינים, המעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד, הביאו למהפכה בכל הנוגע למניעה ראשונית (לפני האירוע), משנית (למניעת אירוע חוזר של התקף לב או שבץ מוחי). מלבד הורדת רמות הכולסטרול, יש לתרופות אלה השפעה ישירה על דופן כלי דם - ויש ביכולתן לייצב טרשת עורקים; ואף להביא לנסיגה של טרשת עורקים. למרות זאת, רבים נרתעים מליטול תרופות אלה, גם במצבים שהם בחזקת "הצלת חיים".

הנימוקים לכך שונים ומשונים, כגון: חשש מהרס הכבד, נזק לשרירים (לרבות התכווצויות שרירים, כאבי פרקים ונימול בין אצבעות הרגליים) וגרימת שכחה. לא ברור מי מפיץ את המיתוסים האלה - ולעיתים מתגנב החשש, כי מעורבים בעניין אינטרסים מסחריים.

במחקרים מבוקרים ארוכי טווח, שנעשו על עשרות אלפי אנשים, לא נמצא קשר בין שימוש בסטטינים לבין התפתחות שטיון. להיפך: הוכח כי סטטינים מגנים על המוח, על ידי מניעת אירועים מוחיים. הרס שריר והרס כבד ע"י סטטין הינם יותר בחזקת אנקדוטה. כאבי השרירים שכיחים למדי גם באוכלוסיה לא מטופלת, אבל אכן יכולים להופיע גם עקב סטטין. לרוב, ניתן להתגבר על כך, על ידי הקטנת המינון או החלפת התרופה. הפרעה בתפקוד כבד אינה שכיחה, נובעת לרוב מכבד שומני - ולא מהווה בד"כ סיבה להפסקת הטיפול. ההמלצה היא ליטול את התרופה כאשר יש התוויה ברורה לטיפול - ולהתמיד במעקב רפואי.

הסימנים להתקף לב ברורים מאוד: לא מדויק!

לרוב, אכן ישנם סימנים להתקף לב, אך הם לא תמיד מפורשים נכון - ולא תמיד החולה פונה בזמן לעזרה, או לבדיקת רופא; ולכן, נגרם עיכוב בטיפול - שמשמעותו היא חיות שריר הלב.

חשוב להבהיר שהסימנים להתקף לב אינם תמיד "קלאסיים" (כאב מתמשך במרכז החזה עם קרינה ליד שמאל, מלווה הזעה ובתחושת חוסר אויר) ולפעמים אינם קשים. הכאב יכול להופיע ברום הבטן, בלסת, או בגב - ולעיתים מתבטא ההתקף בבחילה או בקוצר נשימה. התקף לב "שקט", שהתרחש ללא כל סימן מופיע בעיקר אצל אנשים הסובלים מסוכרת ואצל קשישים.

מחלות לב הן בעיקר אצל גברים: לא מדויק!

נשים סובלות ממחלות לב במידה זהה לגברים, אבל גיל ההופעה של מחלות הלב מאוחר יותר אצל נשים (בממוצע 10 שנים מאוחר יותר) - וההתייצגות של מחלות הלב אצל נשים מעט שונה ביחס לגברים. כך, לדוגמא: כאב "טיפוסי" בחזה שכיח פחות אצל נשים בזמן התקף לב. גם הפרוגנוזה של נשים עם מחלות לב טובה פחות מאשר אצל הגברים: ייתכן כי בשל פער הגילאים, בשל הקושי באבחון, או בשל השכיחות הנמוכה יותר של גורמי סיכון הפיכים (כגון עישון).

למי שסובל ממחלות לב אסור לעשות פעילות גופנית: לא נכון!

פעילות גופנית סדירה מהווה, כשלעצמה, טיפול בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם - כגון יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וסוכרת. לפי כך פעילות גופנית מונעת מחלות לב, ובפרט יכולה למנוע התקפי לב.

ועדיין, עולה השאלה: מה דינם של אלה שלוקים בליבם, או שעברו התקף לב? מזה שנים רבות, פעילות גופנית מבוקרת מהווה טיפול לחולים שלקו בליבם - ונדירים המצבים בהם מצב הלב גורם לכך שחל איסור לבצע כל פעילות. חולים לאחר התקף לב או לאחר ניתוח לב, או חולים המתקשים בתפקוד יום יומי עקב מחלת לב, או אפילו אי ספיקת לב - מופנים לא אחת להתעמל בשיקום חולי לב. במסגרת מקצועית זו, מבצעים המטופלים פעילות אירובית על הליכון או אופניים - ואימון זה משפר את יכולתם לתפקד ביום יום.

הדגש בקרב חולי לב הוא על פעילות מבוקרת, מדורגת ולא-תחרותית. יש להיות קשוב לרחשי הגוף ולהימנע מעומס יתר. התועלת רבה ונמדדת ביכולת המאמץ, במצב הרוח ובביטחון העצמי. לרוב, השיפור מושג בזכות השיפור בתפקוד השרירים ובתקשורת בין שרירים, כלי דם והלב - הנדרשים לביצוע מאמץ. לעיתים חל גם שיפור בלב עצמו - ובפרט באספקת דם עוקפת, לאזורים בלב שסובלים מחסר בזרימת דם.

לעיתים רחוקות נאסר על חולה לב לבצע כל מאמץ. זה נכון לאי ספיקת לב קשה או בחולים עם הפרעות קצב לב מסוכנות המתעוררות במאמץ.

קפה מסוכן ללב: לא מדויק!

קפה אינו מסוכן ללב ולא הוכח קשר בין צריכת קפה, לבין הפרעות קצב לב או יתר לחץ דם. עם זאת, קפה יכול להעלות מעט את קצב הלב - ולכן צריכת קפה מוגזמת אינה מומלצת לאנשים הסובלים מתחושת "דפיקות לב" או מתעוקת חזה.

יין אדום טוב ללב: לא בהכרח!

במחקרים אפידמיולוגיים, נמצא קשר בין צריכה מתונה של אלכוהול, לבין תמותה נמוכה יותר ממחלות לב וכלי דם. עם זאת, חשוב לחדד את הדברים - ולמנוע אי הבנות.

1. מדובר על שתיית 1-2 כוסות יין ליום לגבר, או 1 כוס לאישה (כוס יין: כ-100-120 מ"ל). סך כמות האלכוהול מוגדרת כ-10-20 מ"ל ליום לגבר, או 10 מ"ל לאישה (שימו לב כי יין כולל כ-10% אלכוהול בערך).

2. לא ניתן "לצבור" מנות יומיות - ולהפוך אותן למשתה גדול (או שני משתים...) בסופ"ש.

3. אין דינם של אנשים בריאים, כאנשים שכבר לקו בליבם.

קיים ויכוח לגבי תרומת האלכוהול עצמו ותרומת תמצית הענבים שביין האדום.

מחד: ההגנה של מנת אלכוהול מתונה על הלב וכלי הדם נובעת מהיותו מרחיב כלי דם (ובכך מוריד לחץ דם). לתמצית הענבים מיוחס אפקט נוגד חמצון. מאידך: למנות גדולות יותר של אלכוהול, יש השפעה הפוכה - כמות גדולה מעלה לחץ דם ומהווה רעל לאיברי גוף, בכללם הכבד והלב עצמו. ההגדרה של "מנה גדולה" היא אינדיבידואלית. יש כאלה שליבם יכנס ל"פרפור" משתי כוסות בירה, או שני "שוטים" של ויסקי.

משום כך, יש להיזהר עם אלכוהול בקרב אנשים עם מחלת לב קיימת - ולהימנע מלהמליץ להם להתחיל בשתיית יין "להגנה". רבים יותר המקרים בהם הימנעות מוחלטת מאלכוהול תועיל יותר!

התקף לב - לא רק בקרב גברים. צילום: שאטרסטוק

אנשים רזים לא לוקים בהתקף לב: לא מדויק!

סטטיסטית, אנשים רזים סובלים פחות מיתר לחץ דם, סוכרת ושומנים בדם. ולכן יש להם שכיחות ממוצעת מופחתת של התקפי לב. אולם, סטטיסטיקה של אוכלוסיות אינה חלה על הפרט הבודד; ובפועל, לא מעט "רזים" לוקים בהתקף לב בשל עישון כבד, או סוכרת תלוית אינסולין. יש אפילו טענה שגורלם של אנשים רזים במיוחד שלוקים בליבם - רע יותר מגורלם של בעלי עודף משקל, אבל כל מקרה לגופו (וכל אחד וגורמי הסיכון שלו).

פרופ' מיכאל ארד הוא קרדיולוג מומחה לאי ספיקת לב ומחלות שריר הלב.

סייעה בהכנה הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום