דלקות מפרקים: חידושים רפואיים

(3)
לדרג

איכות חיי הסובלים מדלקת מפרקים השתפרה בזכות חידושים בתחום הרפואה. הטיפולים העכשוויים משפרים משמעותית את מצבם של החולים ובטוחים לשימוש

מאת: ד"ר עודד קמחי

קיימת קבוצה גדולה של מחלות הגורמות לדלקת מפרקים. בתוכן כלולות שלוש מחלות שהידע לגביהן והטיפול בהן השתנה מן הקצה לקצה בשנים האחרונות. המחלות ידועות כדלקת מפרקים שיגרונית (RA -Rheumatoid Arthritis), דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) ודלקת מפרקים מקשחת (Ankylosing Spondylitis). אלו אינן דלקות הפרקים השכיחות ביותר, אך כאמור הן אלו עם פוטנציאל הטיפול הטוב ביותר.

מחלות מסוג זה הן כרוניות והגורם המדויק להן טרם נקבע. החוקרים סבורים כי שינויים במערכת החיסונית הם הבסיס למחלה וגורמים ליצירת דלקת שאינה בתגובה לזיהום. למחלות אלו מרכיב גנטי (תורשתי), אך גם גורמים סביבתיים שאינם מוגדרים היטב, כך שלא כל נשא של המטען התורשתי בהכרח יחלה.

דלקת מפרקים שגרונית

כ-1% מהאוכלוסייה עלולים לפתח דפ"ש. המחלה פוגעת במספר כפול של נשים לעומת גברים. המחלה עשויה להתפתח בכל גיל אך שיאה בעשור הרביעי עד השישי. המחלה מציגה את עצמה בכאב מפרקים, נפיחות במפרקים והגבלה בתנועה. אחד המאפיינים של המחלה היא נוקשות מפרקים בשעות הבוקר המשתפרת במהלך היום.

מהלך המחלה נמשך על פני שנים ארוכות וגורם בהדרגה נזק ועיוות למפרקים ולגידים. כמעט כל מפרק עלול להיפגע אולם מפרקי הידיים נפגעים בשכיחות רבה יותר. ללא טיפול עלולה המחלה לגרום לנכות קבועה ולסבל גופני מתמשך. במצבים קיצוניים עלולה הדלקת לחרוג מפגיעה במפרקים בלבד ולערב גם את העור, העיניים הלב והכליות.

סימנים מחשידים

קצב התקדמות דלקת מפרקים שגרונית וחומרתה שונים מאדם לאדם. לכן בתהליך האבחון, הרופא המטפל יזדקק להיסטוריה הרפואית האישית של המטופל, לערוך בדיקה גופנית, כולל בדיקה מפורטת של כל המפרקים.

גורמים כגון מידת העייפות הנוכחית, משך הזמן של נוקשות הבוקר, נפיחות ורגישות המפרקים, היכולת להניע בקלות את המפרקים, חום המפרקים, קשריות או גושים תת-עוריים, הם סימנים היכולים להצביע על תופעת דלקת מפרקים שגרונית בגופך. גם תבנית הפגיעה בפרקים עשויה לסייע לרופא לקבוע או לשלול דלקת מפרקים שגרונית. לדוגמה, המפרקים נוטים להיפגע באופן סימטרי.

כאשר הרופא חושד בדלקת מפרקים שגרונית, הוא צפוי לבקש צילומי רנטגן ובדיקות דם, כדי לאשש את האבחנה ולהעריך את חומרת המחלה.

דלקת מפרקים לחולי פסוריאזיס

דלקת מפרקים פסוריאטית מתבטאת בנזק במפרקים בחולים הסובלים מפסוריאזיס. פסוריאזיס היא מחלת עור עם נגעים קשקשיים היכולים להופיע בכל איזור אך בעיקר בקרקפת, מרפקים, גב וכפות ידיים.

המחלה פוגעת בכ-30% מחולי הפסוריאזיס, ויכולה להופיע בכל גיל. דלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת בגברים ונשים במידה שווה. בכ-80% מהמקרים של דלקת מפרקים פסוריאטית הנגעים העוריים מקדימים את הנזק המפרקי והכאבים במפרקים עשויים להופיע אפילו שנים אחרי הופעת הנגעים הפסוריאטים.

המחלה עלולה לפגוע בכל מפרק. אחת מצורות הפגיעה האופייניות היא נפיחות אצבעות ידיים או רגליים במראה דמוי נקניקיה. ברוב החולים הפגיעה במפרקים אינה סימטרית. הרופא יחפש נגעים של פסוריאזיס שלעיתים החולה לא יהיה מודע לקיומם כמו בקרקפת, בטבור או בגב. אין בדיקות מעבדה העוזרות לאבחן דלקת מפרקים על רקע פסוריאזיס.

דלקת בעמוד השדרה

דלקת שדרה מקשחת היא דלקת המערבת את עמוד השדרה מהצוואר ועד המפרק שבין עצם הכסל ועצם הזנב (האזור בו עמוד השדרה מתחבר לאגן). המחלה מתבטאת בכאב ובנוקשות של עמוד השדרה. במשך הזמן ההפרעה בגמישות עמוד השדרה הולכת ומתגברת עד להפרעה ממשית בתנועות יומיומיות.

המחלה פוגעת בכ-0.5% מהאוכלוסייה ומופיעה אצל גברים בשיעור של פי שניים עד שלושה מאשר בנשים. התסמינים של המחלה מתחילים להופיע בדרך כלל החל מגיל 15 שנים ועד 30 שנים. מאחר והביטוי הראשוני של המחלה הוא כאבי גב, בדרך כלל בגברים צעירים, ישנה נטייה לאחר באבחונה. העיכוב עשוי לארוך עד כ 10 שנים.

התסמין השכיח הוא כאב גב השונה באופיו מכאב הגב השכיח באוכלוסיה המכונה כאב גב מכני. כאב הגב בדלקת שדרה מקשחת מחמיר לאחר השינה ומלווה בנוקשות בוקר משמעותית. המצב משתפר לאחר פעילות גופנית, אמבטיה או מקלחת חמה.

נוסף על כאב הגב יתכנו תסמינים נוספים, כגון: כאב ונוקשות במותניים. כאב במפרקים אחרים, הגבלת טווח התנועה בעמוד השדרה, דלקת עיניים ופצעים בחלל הפה.

בחירת הטיפול בדלקת מפרקים

קיימים טיפולים רבים לדלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ספחתית ודלקת שדרה מקשחת. לצורך הקלת תסמיני הכאב עשוי הרופא להתחיל בטיפול בתרופות אנטי דלקתיות ללא סטרואידים, כגון: אדויל, נקסין, אתופן וארקוקסיה. תרופות אלו מפחיתות כאב אולם אינן מאטות את הנזק למפרקים. תרופות אלו בנוסף לטיפול בסטרואידים משמשות כגשר להקלה עד לתחילת השפעתן של תרופות המשנות את מהלך המחלה ומאטות את הנזק למפרקים. קבוצת תרופות זו גדלה בהתמדה והיא כוללת תרופות הניתנות דרך הפה, כגון: מטותרקסט, סלזופירין, אימורן, פלקווניל ועוד.

אל התרופות המשנות את מהלך המחלה הצטרפו בעשור האחרון הטיפולים הביולוגיים. תרופות אלו מיוצרות בטכנולוגיה מיוחדת והן ממוקדות מטרה - כעין חץ מונחה כלפי הגורמים למחלה. תרופות בקבוצה זו הן: אנברל, הומירה ורמיקייד. תרופות אלו מעכבות חלבון שנקרא TNF אלפא הנמצא ברמות גבוהות במפרקים וגורם לנזק במפרקים. לאחרונה אושרו לטיפול שתי תרופות ביולוגיות נוספות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית בלבד. הטיפולים הקיימים היום לטיפול בדלקות המפרקים שהוזכרו הם יעילים, משפרים משמעותית את איכות החיים ובטוחים לשימוש. ניתן לגשת לרופא הריאומטולוג לקבלת מידע נוסף.

ד"ר עודד קמחי הינו ריאומטולוג בכיר בבית החולים מאיר בכפר סבא וחבר באיגוד הישראלי לריאומטולוגיה.

בואו לדבר על זה בפורום דלקות מפרקים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום