טיפולים בדלקת מפרקים שגרונית

(2)
לדרג

התרופות הביולוגיות חוללו מהפכה בטיפול בדלקת המפרקים. הניסיון איתן עדיין קצר (פחות מ-10 שנים), אך חולים שמטופלים בהן מגיעים למצב של הפוגה במחלה

מאת: טל ברק

"אנו נמצאים בעידן חדש בתחום הטיפול בחולים ריאומטיים, שבו יש כיום בידי הראומטולוגים כלים חדשים ונפלאים לאבחון וטיפול", אומרת ד"ר אלכסנדרה בלביר-גורמן, מנהלת יחידה ראומטולוגית בקריה הרפואית רמב"ם. "עד לפני 20 שנה חולים ריאומטיים חיו בממוצע 10 שנים פחות מאנשים בריאים. חולים רבים בדלקות מפרקים הגיעו לנכות קשה, נזקקו לניתוחי החלפת מפרקים ואף לכיסא גלגלים. כיום, בזכות הטיפולים החדשים, החולים יכולים להמשיך לחיות עם המחלה וגם לשמור על איכות החיים. ישנם חולים אשר בעקבות הטיפולים החדשים אף אינם נזקקים למשככי כאבים - זה דבר נפלא".

כדי להבין את התלהבותה של ד"ר בלביר-גורמן, יש ללכת אחורה לאורך הציר של תהליך האבחון והטיפול בדלקות מפרקים שגרוניות. האבחון והמיון הראשוני של המחלה נעשה על-ידי רופא המשפחה, שאליו מגיע החולה עם סיפור קליני, המעלה חשד לדלקת מפרקים. במידה והוא מזהה גם סימני דלקת במפרקים (מפרקים נפוחים ורגישים), הוא ישלח את החולה לבצע בדיקות דם ראשוניות, אשר יאפשרו לזהות קיומו של מרכיב דלקתי: שקיעת דם מוחשת, רמה מוגברת של חלבון CRP ובדיקה לנוכחות של נוגדנים עצמוניים שהגוף מייצר והמזוהים עם מחלות דלקתיות שונות.

אבחון אצל ראומטולוג

במקרה של שילוב בין סיפור קליני חשוד, ממצאים בבדיקת מפרקים והפרעות בבדיקות הדם, ימליץ רופא המשפחה למטופל להגיע בהקדם האפשרי לריאומטולוג. "עד לאחרונה, לראומטולוגים לא היו כלים לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים", אומרת ד"ר בלביר-גורמן. "בניגוד לגסטרואנטרולוג לדוגמא, שיכול לבצע אנדוסקופיה או קרדיולוג שיכול לבצע צנתור אבחוני, כל שנשאר לראומטולוג להסתמך עליו הוא הידע האישי, המיומנות והניסיון".
מצד שני, העובדה ששנים רבות לא היו בידיהם כלים לאבחון, עזרה לראומטולוגים לפתח אינטואיציה ויכולת לבנות מביטויים שונים של המחלה את הפאזל שמרכיב את התמונה השלמה. מכאן גם החשיבות שהאבחון יבוצע על-ידי ריאומטולוג, מכיוון שבדיקה פיסיקאלית על-ידי ראומטולוג היא כלי שאין לו תחליף.

מעבר לכך, המיומנות של ראומטולוג מאפשרת לו לאבחן דרך בעיית המפרקים מחלות אחרות שלא היו מזוהות טרם הבדיקה ושיש להן ביטוי של דלקת מפרקים, כדוגמת הפטיטיס C או תת-פעילות של בלוטת התריס. ראומטולוג מנוסה יכול להבחין שהבעיה במפרקים היא בעצם משנית, ושדלקת המפרקים היא חלק מהתמונה הכוללת של זיהום ויראלי או מחלה אנדוקרינית, או כתוצאה משימוש בחומרים או תרופות שונות.

הערכת מצב המפרקים

"החשיבות של ההגעה לראומטולוג כמה שיותר מוקדם נובעת מהחשיבות לאבחן את דלקת המפרקים כבר בשלביה המוקדמים, לפני שמתחילה השחיקה בסחוס המפרקי ובטרם נגרם נזק בלתי הפיך", מסבירה ד"ר בלביר-גורמן." גם הטיפולים החדשניים אינם מסוגלים לשחזר את המפרק ההרוס, אלא רק לעצור את תהליך ההרס".

כיום יש בידי הראומטולוגים מספר כלי עזר טכנולוגיים להערכת מצב המפרקים:

רנטגן - כלי האבחון הותיק מכולם, אך אין ביכולתו לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים.

אולטרא-סאונד (US) - משמש ככלי אבחון נוסף, המסוגל לאבחן היטב דלקת של הרקמות הרכות. הוא זמין, לא יקר, לא פולשני וגם לא כרוך בקרינה. לאחרונה גובר השימוש באולטרא-סאונד מפרקים בקרב הריאומטולוגים.

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) - יכולה לזהות שינויים בעצמות טוב יותר מהרנטגן, אך כרוכה בקרינה רבה.

תהודה מגנטית (MRI) - כלי אבחון רגיש בעיקר בשלבים מוקדמים של המחלה, המשמש לעיתים להשלמת התמונה הכוללת.

מעבר לאמצעים הטכנולוגיים, יש כיום בדיקות מעבדה חדשות, המאפשרות לראומטולוג לבסס את האבחנה ולסווג את הסוגים השונים של דלקות המפרקים. לדוגמא, בדיקת אנטי CCP חיובית מופיעה בעיקר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שהיא מחלת המפרקים הדלקתית השכיחה ביותר, בשלבים מאד מוקדמים של המחלה. בדלקות מפרקים אחרות המדמות דלקת מפרקים שגרונית, אנטי CCP לא נמצא. בדיקה זו לא רק מזהה באופן סגולי את המחלה הספציפית, אלא גם מנבאת את מהלך המחלה (תוקפנות, הרס המפרקים וירידה תפקודית עתידית).

טיפול בשלב מוקדם

"לפני כ-20 שנה ידענו כי מתרחש תהליך דלקתי במפרק ולא הכרנו את המנגנון העומד מאחורי התהליך", אומרת ד"ר בלביר-גורמן. "כיום, אמנם עדיין לא יודעים את כל הסיבות להתפרצות המחלה, אך כבר זוהו חומרים פעילים שגורמים לדלקת ומאיצים את התפתחותה. כמו-כן זוהו התאים, שלהם תפקיד מפתח בתהליך הדלקתי. תאי הדלקת מתנהגים בתוך המעטפת הפנימית של המפרק באופן פראי ובלתי מבוקר, בדומה לקצב המואץ של התחלקות התאים בגידול. לכן אם לא מתחילים לטפל במחלה בשלביה המוקדמים, העצם והסחוס נאכלים עד כדי הרס המפרק.

"ההבנה כי הרס המפרק מופיע כבר בשלביה הראשונים של המחלה, גרם לשינוי בגישה הטיפולית, המחייבת התחלתו של טיפול מוקדם ככל האפשר. כמו כן ובשל האגרסיביות של התהליך הדלקתי, התחילו ראומטולוגים לעשות שימוש בתרופות יעילות אשר "הושאלו" בחלקן מהתחום האונקולוגי".

הטיפול בדלקות מפרקים

הבנת התהליך הדלקתי הביאה לשינוי דרמטי בגישה לטיפול בדלקות מפרקים ולפיתוח מואץ של כלים ותרופות. הערכת חומרת מחלת המפרקים מסתמכת כיום על מדדים בינלאומיים, שפותחו במהלך ניסויים קליניים רחבי היקף. "לכל חולה אנו תופרים כיום את החליפה הטיפולית המתאימה לו", אומרת ד"ר בלביר-גורמן. "הטיפול איננו בתרופה אחת, אלה שילוב של לפחות 2-3 תרופות".

עד שאין אבחנה ברורה של הדלקת, יטופל החולה ברמה של "עזרה ראשונה", בתרופות הותיקות שאינן מכילות סטרואידים, כגון: "ולטרן", "נקסין", ו"ארטופן", או בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים מהדור החדש, כגון: "אטופן", "ארקוקסיה", "סלקוקס" או "רליפקס".
תרופות כדוגמת "פרדניזון" (קורטיזון) ניתנות לחולים שתרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידים לא עזרו מספיק. ד"ר בלביר-גורמן: "אלו תרופות שהשפעתן מצוינת ומהירה מאוד. לטווח ארוך ובמינונים גבוהים יש איתן בעיה של תופעות לוואי, אולם בידיים אמונות ניתן להפיק מהן תועלת מרובה עם נזק מינימלי".

^^תרופות מדרג שני:^^

תרופות שאמורות לעצור את התחלקות התאים ולהביא לשינוי מהותי בתהליך הריאומטי, שחלקן נלקחו מתחום הטיפול האונקולוגי. "מתוטרקסאט" היא התרופה הנפוצה והמוכרת ביניהן. לדברי ד"ר בלביר-גורמן, "זהו בפרוש טיפול אינטנסיבי. שילוב של מתוטרקסאט עם תרופות אנטי-ראומטיות אחרות מהדרג השני, מעלה את היעילות לדיכוי הדלקת. עם הזמן, בחלק מן החולים יעילות התרופות הללו פוחתת וחלקם נאלצים להפסיק את הטיפול בשל תופעות לוואי. הפתרון לחולים הללו נמצא בתרופות הביולוגיות החדשניות".

מהפכת התרופות הביולוגיות

"התרופות הביולוגיות חוללו מהפכה בטיפול בדלקת המפרקים", אומרת ד"ר בלביר-גורמן. "אלו תרופות חדשות יחסית, יקרות מאוד והניסיון איתן עדיין קצר (פחות מ-10 שנים), אך חולים שמטופלים בהן מגיעים למצב של הפוגה במחלה (רמיסייה), כאשר אין רגישות ונפיחות במפרקים ורמות מדדי הדלקת בדם יורדות באופן משמעותי. יתרה מזאת, התרופות הביולוגיות גורמות לעצירת תהליך השחיקה ואכילת הסחוס והעצם, ומביאות להטבה ניכרת בתפקוד הכללי, ואצל חלק מהחולים אף להיעלמות הכאבים הכרוכים במחלה".

קבוצה אחת של תרופות הביולוגיות נקראת "נוגדיTNF ". התרופות הללו מכוונות כנגד חלבון הנקרא "TNF" המופרש בתהליך הדלקתי במפרק ובדם, והן אמורות לבלום את הייצור שלו או לחילופין את הקישור שלו לתאים הדלקתיים. הקבוצה השנייה של התרופות הביולוגיות מכוונות כנגד לימפוציטים מסוג B כגון "מבטרה", אשר נמצאה יעילה בחולים בהם נכשלו תרופות מהדרג השני או נוגדי TNF. כיום אפשר לעכב את ההשפעה של תאי B גם במסלול נוסף עם תרופה ביולוגית הקרויה "אקטמרה", הבולמת את חלבון IL-6, שגם הוא מזוהה עם דלקת מפרקים.

^^ באיזה שלב מוסיפים לטיפול תרופות ביולוגיות?^^

ד"ר בלביר-גורמן: "קיימות הוראות ברורות של משרד הבריאות מהן האינדיקציות לתחילת טיפול בתרופות הביולוגיות והן ניתנות אך ורק בהמלצה של ראומטולוג. הטיפול בנוגדי TNF לדוגמא, ניתן לחולים שבהם נכשלו שלוש תרופות מהדרג השני. גם הערכת יעילות של טיפול ביולוגי וצורך לעבור לטיפול ביולוגי אחר, הוא בידי הראומטולוג המטפל.

^^מהם שיעורי ההצלחה של הטיפולים?^^

ד"ר בלביר-גורמן: "כ-60% מהמטופלים יגיבו לטיפול הסטנדרטי ויגיעו למצב של רמיסייה. למרבה הצער, אחרי חמש שנים רק כ-40% ייקחו את אותן התרופות (בשל חוסר יעילות או תופעות לוואי). יש לזכור, שמחלת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית והטיפול בה נמשך שנים רבות. פעילות התהליך הדלקתי במפרקים תואמת את חומרת הנזק במפרקים. לכן חשוב להשתלט על הדלקת, במטרה למזער את הנזק למפרקים. מחקרים הראו כי הנזק למפרקים מתרחש כבר בשנתיים הראשונות של המחלה. מסיבה זו נוקטים כיום הראומטולוגים בגישה טיפולית אינטנסיבית: שימוש מוקדם בשילובי תרופות ובמידה ובמשך מספר חודשים (עד 6 חודשים) הטיפול אינו בולם את הדלקת - עוברים לטיפול ביולוגי".

^^מי מבצע מעקב אחרי חולים עם דלקת מפרקים שגרוניות?^^

"לאור העובדה שמדובר במחלה כרונית, הלוקים בה זקוקים למעקב משולב של הרופא בקהילה והראומטולוג המטפל, המתבצע באופן מסודר במרפאות הריאומטולוגיות".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום ראומטולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום