נגישות
נגישות

מתח: משמינים מחוסר נחת

(4)
לדרג

לחוצים בבית או בעבודה? מתנחמים בעוד פרוסת עוגה? אתם לא לבד. סטרס כרוני גורם להשמנה. יש מה לעשות: הקפידו על פעילות גופנית והשתדלו לאכול באופן מודע יותר

מאת: צחי כנען

דיכאון, לחץ דם גבוה, כיבים בקיבה, אי נוחות כללית במעיים כל אלה הן תופעות שמתהוות ומופיעות פעמים רבות בעקבות מתח. מתח גם מגביר גם את שכיחותן של מיגרנות, מעלה את עוצמתם של התקפי אסטמה ומקפיץ רמות סוכר אצל סוכרתיים.

מחקרים רבים יוחדו לקשר שבין מתח להשמנה, ובהם מחקר רחב היקף בהשתתפות כ-46,000 עובדים, שהראה כי מתח גבוה בעבודה היווה גורם משמעותי לעלייה במשקל, בעיקר אצל נשים.

אחת השפעות המזיקות של סטרס היא השמנה. צילום: שאטרסטוק

האם קיימים סוגי מתח שונים?

נוהגים להבחין בין 2 מצבי מתח: מתח אקוטי/חריף ומתח כרוני:


מתח אקוטי מאפיין במצבים מסכני חיים, כמו תאונת דרכים, ספורט אקסטרים וכו'. במצבים אלו המוח מגיב לאיום באופן אוטומטי: בלוטת ההיפופיזה, הממוקמת בבסיס המוח, משחררת אדרנלין וקורטיזון - שני הורמונים שאחראים לחידוד הריכוז ולהאצת זמן התגובה.  אדרנלין מגביר את קצב הלב והנשימה, מקשיח את השרירים ומעלה את לחץ הדם. קורטיזול מגביר את רמות הסוכר (גלוקוז) בדם ואת זמינותו לשרירים, כך שגופנו יגיב טוב יותר בזמן אמת.

לעומת זאת, מתח כרוני הוא לחץ נפשי כתוצאה מאורח החיים המודרני שמאלץ אותנו להתמודד עם אינספור מצבי לחץ יום יומיים. גופנו שרוי לעיתים תכופות במצב המוגדר במוח כ"סכנת חיים", שיש לו השלכות קשות, הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הבריאותי-תזונתי.

כיצד המתח מביא להשמנה?

בכל הנוגע למשקל, מתחים ולחצים נפשיים יביאו לשתי תוצאות הפוכות בתכלית. הראשונה - אכילה רבה ומוגזמת. השנייה, תתבטא בצריכת קלוריות זעירה. בדרך כלל, דחק נפשי גבוה, שנגרם כתוצאה ממוות של קרוב, תאונה, מלחמה או מחלה, יביא עימו ירידה בתיאבון וצריכת מאות קלוריות בודדות. לעומת זאת, "סטרס כרוני", לאורך חודשים ושנים, כמו עבודה לחוצה, והתמודדות יום יומית עם קשיים מסוגים שונים, יגרום לאכילת יתר ולצריכת מזונות עתירי קלוריות, שומן וסוכר - כמו שוקולד.

לא רק הגדלת כמות המזון ובחירת מזונות עתירי קלוריות יהוו גורם משמעותי בהשמנה, אלא גם חתירה לרמת נהנתנות הולכת ועולה מהמזון. במלים אחרות, מה שהיה מספיק מתוק אתמול לא יהיה מספק דיו היום. כל אלה מגבירים את הסיכון להשמנת יתר אך גם להפרעות שינה, לבעיות במערכת העיכול ולדיכאון.

כיצד משפיע המתח הכרוני?

אותו מתח כרוני מוביל להפרשת יתר קבועה של הורמון הקורטיזון ולעלייה ברמות הסוכר בדם. מחקרים עדכניים מראים כי עלייתו קשורה לצבירת שומן בטני ולהשמנה בצורת 'תפוח'. השמנה מסוג זה גורמת לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות לב וסוכרת, יותר מאשר אצל אלה הסובלים מהשמנת 'אגס' (השמנה ירכית).

מחקר מעניין שנעשה באוניברסיטת ייל השווה בין 30 נשים בעלות שומן בטני ו-30 נשים בעלות שומן ירכי. במחקר נמצא, כי נשים עם שומן בטני דיווחו שהן חשות מאוימות יותר ממשימות מלחיצות ושהן מנהלות חיים לחוצים יותר מאשר הקבוצה השנייה. כמו כן, לנשים אלו נמצאו רמות קורטיזול גבוהות יותר בדם.

"סטרס כרוני", כמו עבודה לחוצה, יגרום לאכילת יתר ולצריכת מזונות עתירי קלוריות, שומן וסוכר. צילום: שאטרסטוק

אז מה עושים?

בדרך כלל, פעילות גופנית קבועה "תכבה" את התגובה הסוערת למתח, באמצעות הפנייתו לאפיקים חיוביים ומניעת ההשפעות המזיקות של סטרס, ובהן השמנה.

פעילות גופנית גם תגדיל את שריפת הקלוריות, גם אם היא כוללת פעילויות בעצימות נמוכה, כמו הליכה. אנו מייחסים לפעילות גופנית גם השפעה תרפויטית ל"ניקוי ראש". דרכים מועילות נוספות להפגת מתחים הן: טאי צ'י, יוגה, מסאז' ומדיטציה, אך גם פעילויות פיזיות בבית, כמו רחצה, הדחת כלים, ניקוי וסידור הבית וכו'.

ומה לגבי פחמימות?

פחמימות מקלות על הלחצים והמתחים ועוזרות להירגע. רבים יודעים אינסטינקטיבית כי פחמימה מרגיעה וחשים תשוקה למתוק בזמן לחץ. באכילת פחמימות, המוח משחרר את ההורמון סרוטונין. זהו אותו הורמון, שבניגוד לקורטיזול ואדרנלין, גורם לתחושת רוגע ושובע. לכן, כאשר אתם מרגישים לחוצים, העדיפו את אותן פעילויות שהזכרתי, אך אם החלטתם בכל זאת לגשת ולאכול, העדיפו פחמימה "טובה" כמו לחם מקמח מלא או פירות, על פני ממתקים, ש"עלותם" הקלורית גבוהה מאוד ותועלתם התזונתית שולית.

צחי כנען הוא דיאטן קליני, מומחה בהרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום