מחלות גנטיות נדירות: אבחון מוקדם

(0)
לדרג

מחלה נדירה ("מחלה יתומה") מעלה לא מעט שאלות אתיות, הנוגעות הן לאופן בו ההורים מתכננים את הקמת המשפחה; והן בכל הנוגע למחקר ומימון טיפול תרופתי

מאת: פרופ' מ.רונן שפיגל

השיחה הקשה ביותר בין רופא לבין הורים של ילד החולה במחלת יתום (מחלה גנטית נדירה) היא זו שבסופה אנו, הרופאים, נאלצים לומר להורים כי אין טיפול תרופתי מרפא, שניתן להציע לילד.

בשנים האחרונות, עם העלייה בפיתוח טכנולוגיות למיפוי הגנום האנושי, ושכלולן של הבדיקות הגנטיות, לפחות חלק מהמחלות ניתנות לזיהוי טרום לידה, או מיד לאחר לידת התינוק. בנוסף, יש מספר מחלות נדירות, שכיום יש להן טיפולים; אמנם, לא כולם טיפולים דפיניטיביים (מרפאים); אבל יש תרופות שמעכבות את התדרדרות המחלה; ותרופות אחרות מטפלות היטב בתסמינים ומאפשרות איכות חיים טובה.

מהי מחלה נדירה (מחלת יתום) ומה שכיחותה?

מחלה נדירה היא כל מחלה שהשכיחות שלה באוכלוסייה נמוכה מאוד. השכיחות עשויה לנוע בין אחד לעשרת אלפים; לבין אחד למאות אלפים. בישראל, המשמעות היא כי מספר החולים במחלות נדירות נע בין חולים בודדים לבין עשרות חולים, בכל מחלה.

כך, למשל, בישראל יש רק שישה חולים מאובחנים עם מחלת נימן פיק C. אין ספק שהורה המתמודד עם מחלה נדירה של ילדו ינסה לעשות כל שיוכל, כדי למצוא את הטיפול שיאריך את חיי הילד - וישפר את איכות חייו.

מחלה נדירה מעלה לא מעט שאלות אתיות, הנוגעות הן לאופן בו ההורים מתכננים את הקמת המשפחה; והן בכל הנוגע למחקר ומימון טיפול תרופתי, שברובם המכריע של המקרים, כרוך בעלויות גבוהות מאוד, עבור מספר קטן של חולים.

מהו הגיל בו מחלות יתומות מתפרצות?

רוב המחלות הנדירות הן מחלות גנטיות תורשתיות; כלומר, הפגם הגנטי נמצא בד.נ.א (DNA), אך לעתים החולה לא יודע על מחלתו, עד שהיא מתבטאת. יש מחלות שהביטוי שלהן מופיע בטווח של ימים אחדים אחרי הלידה; אחרות עלולות להתבטא בגיל הרך; ואחרות עלולות ל"פרוץ" רק בעשור הראשון או השני לחיים (כמו תסמונות שונות של ניוון שרירים).

כיום, אנחנו יודעים להבחין בין מספר צורות של תורשה: תורשה דומיננטית היא זו שרק הורה אחד מעביר את הגן הפגום לילד. אצל רוב ההורים, יהיה ביטוי מסוים של המחלה - לעיתים בצורה קלה; אך הביטוי אצל הילד, לרוב, יהיה דומה לזה של ההורה. יש גם מקרים בהם ההורה והילד יהיו חולים, אבל בעוצמות שונות.

מצב שני של תורשה הוא כאשר שני ההורים נשאים של הגן הפגום, אך הם עצמם בריאים, ללא ביטוי של המחלה (תורשה רצסיבית). במקרה כזה, יש סיכון מוגבר אצל הילדים, בשיעור 1/4 - לחלות (למשל: סיסטיק פיברוזיס). מקרה כזה של תורשה הוא יותר "מסוכן", כי פעמים רבות, אין דרך לדעת מראש כי ההורים נשאים - עד שנולד ילד חולה.

מהי "תאחיזה לכרומוזום X"?

סוג תורשה אחרת נקרא "תאחיזה לכרומוזום X" - מדובר במצב בו האימא נושאת את הגן הפגום והיא בריאה, אבל אם היא תעביר את הגן הפגום לבנה, הוא יחלה (למשל: מחלת דושן או תסמונת ה-X השביר).

בשונה מהמצבים הללו, יש מצבים גנטיים שבהם המוטציה קרתה בהריון עצמו; כלומר, בזמן ההפריה, קרתה "תקלה" רק באותו עובר. במצב זה, הסיכון בילדים האחרים של אותם הורים יהיה דומה לזה של שאר האוכלוסייה (למשל: תסמונת דאון).

במקרים בהם ידוע על מחלה תורשתית במשפחה, לעתים אף המוטציה הספציפית של הגן, ההמלצה היא על בדיקה גנטית של ההורים, כדי לבדוק את מצב נשאותם. כאשר שני ההורים נושאים את הגן - ויש סיכון מוגבר ללידת ילד חולה, עומדות בפני ההורים שתי אופציות.

האופציה הראשונה: אבחון טרום השרשה - ההורים יעברו הליך זהה לזה שעושים בהפריה חוץ גופית, את העוברים המופרים בודקים גנטית למוטציה הידועה, ומחזירים לרחם רק את העוברים ה"תקינים". מדובר בהליך מוכר, ידוע וממומן בסל התרופות. אומנם זהו תהליך מורכב, אבל לגיטימי - ולפעמים מתחייב.

האופציה השנייה: להיכנס להריון באופן טבעי ואז לעשות את הבדיקה הגנטית בעובר; אם מתגלה שהעובר חולה, תעמוד בפני ההורים האפשרות של הפסקת הריון. הבדיקה נעשית על דגימה של סיסי שלייה שנלקחים דרך הנרתיק, בערך בשבוע ה-12 להריון, או בבדיקת מי שפיר, בסביבות שבוע 16-18 להריון. ככלל, כאשר ידוע על רקע משפחתי של מחלה גנטית, מומלץ לעשות את הבדיקות מוקדם ככל האפשר.

כך, למשל, כאשר ידוע על משפחה עם רקע גנטי למחלת נימן פיק C, מחלת יתום חשוכת מרפא, שבימים אלה יש עבורה תרופה, בהליכי רישום בישראל, שעשויה להקל על התסמינים של המחלה, ניתן לבדוק את העובר בזמן ההריון - ואז ההורים יצטרכו להחליט אם להמשיך את ההריון או להפסיקו.

עד כמה בדיקות גנטיות לפני ההריון מקטינות את שכיחות המחלות היתומות?

חשוב לציין כי בזכות הבדיקות הגנטיות, הנעשות לפני ההריון, יש מחלות שכמעט נעלמו בישראל. לדוגמה: מחלת טיי זקס, ששכיחותה בעבר הייתה 1:3,000; אך מאז שנעשות בדיקות באופן סדיר, בקרב אוכלוסייה ממוצא אשכנזי, המחלה הפכה נדירה ביותר.

בדיקות לחלק מהמחלות הנדירות נעשות כיום, במסגרת סקר יילודים בבית החולים, מיד לאחר הלידה; זאת, על מנת לאבחן מוקדם ככל הניתן מחלות שיש עבורן טיפול יעיל. בין הבדיקות, ניתן למנות את הבדיקה לאבחון פנילקטונוריה (PKU) ששכיחותה באוכלוסייה היא בשיעור כ- 1:15,000 - והחולים בה מקבלים טיפול תזונתי של פורמולה מיוחדת, דלת פנילאלנין ותרופה מיוחדת בשם קובן, ובדיקה לאבחון תת תריסיות מולד (היפותירואידיזם) שלחולים בה ניתן לתת טיפול בהורמוני בלוטת התריס. בשתי המחלות הנדירות הללו, הטיפול למעשה מאפשר לילדים לגדול באופן "נורמלי", ללא תסמינים של המחלה; ובלעדיו, הם נדונים לפגיעה שכלית משמעותית ומוות מוקדם.

פרופ' מ. רונן שפיגל הוא מנהל מחלקת ילדים ב', מרכז רפואי "העמק".

בואו לדבר על זה בפורום בדיקות מי שפיר וסיסי שיליה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום