סף ייאוש!

צהריים טובים, שבוע 36 5 הריון ראשון, בשמירת הריון משבוע 27 עקב צירים מוקדמים, בשבוע 33 זריקת צלסטון עקב קיצור צוואר... לפני שבוע הגעתי למיון עם צירים סדירים כל 2 דקות, אחרי 3 ליטר נוזלים עדיין צירים סדירים פתיחה של 1.5 ס"מ. כעבור כמה שעות טובות הצירים החלו להתרחק- 6-10 דקות ומאז אין שינוי! שוחררתי בערב החג לביתי, סובלת מכאבי תופת של צירים עצומים ואין שינוי בפתיחה! 'אצבע עוברת' ככה קוראים לזה, בין 1.5 ל2 ס"מ לא בדיוק מדוד כי כל אחד מרגיש משהו אחר. ביום רביעי ירד הפקק הרירי ב3 חלקים, מאז הפרשות מרובות והצירים פשוט לא מפסיקים. לא ממש מנחם כשאומרים לי שיכול להיות שאני אפילו אמשוך עד שבוע 41 ואז אצטרך זירוז... אני על סף ייאוש! כואבת מאוד ולא מצליחה לתפקד, פשוט משתגעת עם עצמי! עושה הליכות, סקס, כלום לא עוזר. הסביבה לא ממש מרגיעה אותי כי כולם כבר מחכים בקוצר רוח ללידה, מה שמשפיע עליי עוד יותר לרעה כי אני רואה את הציפייה שלהם ללידה וביחד עם הציפייה שלי להכיר כבר את העוברית, זה מתסכל ביותר! לא יודעת מה לעשות :(

שלום לך אושר ואני מתנצלת על האיחור בתגובה. אם כבר ילדת אז מזל טוב, ואם לא, כדאי שתתרגלי נשימות ואפילו תזמיני לעצמך טיפול שיאצו שירגיע לך קצת את הגוף. ואם נחוץ, את מוזמנת לכתוב לי חזרה גם במייל הפרטי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www/heal-la.co.il