נמאאאאאאאאס לי...........!!!!

שבוע 37, כאבי תופת בגב, באגן, בבטן, ברגליים. אין לי תאבון לאכול כלום, לא רוצה לשתות, לא מצליחה לישון, לא מצליחה להשתין נורמאלי, אין לי סבלנות לאף אחד, לא לבעלי, לא לאמא, לא חברות, אף אחד, רק מסתגרת בחדר ובוכה.... נמאס לי!!! אף אחד לא מבין אותי, כולם אומרים לי "עוד קצת זה ייגמר", לא רוצה עוד קצת, רוצה עכשיו!!!!! התייעצתי עם האחות ליווי הריון איך אפשר לזרז לידה, המליצה על רפלקסולוגיה ודיקור. איך שחזרתי הביתה קבעתי תור, היו שניים פנויים להיום. עשיתי דיקור, לא הרגשתי כלום, הרפלקסולוגית סירבה לעשות לי טיפול, כי לדעתה אני לא צריכה לנסות לזרז. הסברתי לה שהתייעצתי עם 2 מיילדות, שאמרו לי לחכות עד לשבוע 37, כי אז התינוק לא נחשב פג, והוא סיים להתפתח - זה לא עניין אותה, היא שלחה אותי הביתה ואמרה לי לחזור עוד 3 שבועות. נמאס לי שאני צריכה להסביר לאחרים למה אני רוצה לסיים את ההיריון הזה כבר, נמאס לי להיות המסכנה הזו, רוצה לחזור להיות בן אדם נורמאלי. אני מרגישה כבר שאני מתחילה לפתח יותר דיכאונות, ורצון לעשות מעשים שיגרמו ללידה גם אם הם עלולים לפגוע בי, כמו לא לשתות, או לא לאכול... אני יודעת שזה אסור, אבל המחשבות האלה נמצאות לי שם, ואני לא מצליחה להוציא אותם מהראש... אני פוחדת לעשות מעשה שאני אתחרט עליו, אני רק רוצה שההיריון הזה ייגמר עכשיו....! מה אני יכולה עוד לעשות?? ניסיתי הכל - עיסוי פטמות, סקס, חליטת פטל, שמן קיק, הליכות.... בבקשה תעזרו לי, ואל תגידו לי שיהיה בסדר, או תשפטו אותי...

שלום מיכל, אפשר בקלות להבין אותך, אך הרפלקסולוגית צדקה. אסור!!! לזרז לידה, אלא אם כן יש סיבה בריאותית אקוטית. אתן לך דוגמא. תאריך לעצמך שתרנגולת דוגרת על הביצים. יש עוד מספר ימים עד שיבקעו. ואז אחד הילדים של הבעלים של התרנגולת, לוקח ביצה ומבקע אותה כדי לעזור לאפרוח לצאת. את כבר בטח יודעת מה יקרה, נכון? תינוק יודע בדיוק מתי להיוולד, כשכל התהליכים מבשילים לקראת הלידה ולא ניתן לזרז, אסור לזרז, אלא אם יש בעיה, ולא בגלל שלאמא כבר קשה. אני ממליצה לך מאד לפנות לטיפול רגשי, ממש כבר עכשיו בתוך כל הקושי, מישהו שיעזור לך להבין את עצמך ויקשיב לך. טיפול שיאצו יכול לעזור לך במישור הפיזי, טיפות רסקיו יכולות להרגיע אותך מעט (הן בטוחות לגמרי לשימוש גם בהיריון), אך שיחה טובה עם מטפל רגשי עשויה להקל עליך את ההמתנה ללידה. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני ממש אבל ממש מרגישה כמוך...

תודה על ההזדהות... שבוע אחרי שכתבתי את ההודעה קיבלתי צירים... 24 שעות אחר כך לא היתה מאושרת ממני. אני לא יודעת אם הטיפולים האלטרנטיביים זירזו או לא, אני יודעת שהם עשו לי הרגשה טובה וקצת הקלו על הכאבים מאחלת לך לידה קלה ומהירה ככל האפשר, שתהיה שנה טובה ומאושרת

איזה כיף.. גם אני סופרת כבר ימים.. תספרי איך הרגשת שזה מגיע?

הלכתי עם בעלי לעשות קצת הליכה, בדרך היו לי התכווצויות קטנות., חשבתי שזה ברקסטון היקס, אז כשחזרנו אמרתי שאני אעשה אמבטיה חמה. ידעתי שאם זה באמת ברקסטון, המים החמים יעצרו את ההתכווצויות. כשיצאתי מהמקלחת ההתכווצויות התחזקו, ככה ידעתי שאלו צירים. הורדתי אפליקציה שמתזמנת צירים כדי למדוד את המרווחים, הם היו כך 12-13 דקות. ידעתי שיש לי עוד זמן. במשך הלילה הייתי ערה, לא הצלחתי להירדם, גם מהתרגשות וגם מכאבים, בבוקר הגיעה אלי הדולה, נכנסה איתי למקלחת, וכשיצאתי ממנה הצירים הגיעו כל דקה (מים חמים מזרזים לידה). זהו, הגענו לבית חולים עם פתיחה של 2 וחצי, בשעה 10 בבוקר, ב9 בערב הפכתי לאמא... מקווה שיעבור לך בקלות ובמהירות