CLL כרוני

הפניה היא בשם אמי, אנטוורג אלכסנדרה. היא בת 76 וסובלת כ - 13 שנה מ - CLL כרוני. בשנים הראשונות של המחלה טופלה ע"י מעקב תקופתי של ספירת דם בבית חולים וולפסון, בשש השנים האחרונות מאחר ורמת הליקוציטים בדם עלתה התחילה אמי לעבור טיפולים כימוטרפיים עד לפני כ - שלש שנים קיבלה פרדניזון ולאוקירן. בשלש השנים האחרונות החליפו את הטיפול בפלודרבין (בתל השומר). לאחר שני הטיפולים האחרונים הורע מצבה בצורה דרסטית ע"י ירידה חזקה במשקל , שלשולים והקאות כמעט יום יום ונשירת שיער. בחודש הקודם אושפזה אמי לסדרה של בדיקות בהמלצת הרופאה שמטפלת בה במח' ההמטולוגית בתל השומר , וזאת כדי לבדוק מה הסיבה לשילשולים הבלתי פוסקים. הבדיקות לא העלו שום דבר חריג הכל נראה תקין כולל בדיקות גסטרו. שאלתי האם יש דרך להפסיק את השלשולים ולייצב את מצבה כדי שתוכל קצת לעלות במשקל. בתודה מראש אנטוורג יעקב טל : 5341855 050337335

כפי שתראה בקישור הבא כ- 15% מהמטופלים בפלודרבין סובלים משלשולים http://imc.gsm.com/scripts/mainframeset.asp?url=http://www.imc.gsm.com/integrated/cponline/full.htm האם עדיין אימך מקבלת פלודרבין ? אם כן, יתכן שהפתרון הוא להפסיק טיפול זה ולעבור לטיפול אחר או לעשות הפסקה בטיפול ולחזור אח"כ במינון נמוך יותר. האם תחת טיפול נוגד שלשולים (כמו אימודיום או סדיסטל) השלשולים מפסיקים ? מאידך, אולי זה לא קשור לטיפול אלא ביטוי של ה- CLL או צורה אחרת של מחלה לימפופרוליפרטיבית במעי הדק, אבל אני מבין שזה נבדק ולא נמצא. ראה את תיאור המקרה הבא (שלא זהה אבל אולי רלבנטי) J Assoc Acad Minor Phys 1999;10(4):88-93 Immunoproliferative small intestinal disease: case report and literature review. Trotman BW, Pavlick AC, Igwegbe IC, Goldstein MM Department of Medicine, UMDNJ-University Hospital, Newark 07103-2406, USA. Immunoproliferative small intestinal disease (IPSID) is a subtype of lymphoma of mucosa-associated lymphoid tissue. Notable for a high production of alpha-heavy chains, it is designated alpha-heavy-chain disease. IPSID is a debilitating disease that has a predilection for impoverished populations of developing countries. It has been documented primarily in subjects of Middle Eastern countries and thus was previously referred to as Mediterranean lymphoma. We report the case of a 42-year-old man from Senegal who presented with chronic diarrhea, dehydration, and weight loss. The endoscopic, pathologic, and serologic findings before, during, and after treatment with fludarabine phosphate are presented. We review the literature concerning current concepts on the etiology, pathogenesis, and management of IPSID. התקציר הבא מתייחס לתופעות לואי של פלודרבין Fludarabine phosphate: a synthetic purine antimetabolite with significant activity against lymphoid malignancies. Chun HG, Leyland-Jones B, Cheson BD Division of Cancer Treatment, National Cancer Institute, Bethesda, MD. Fludarabine phosphate is the 2-fluoro, 5'-monophosphate derivative of vidarabine (ara-A) with the advantages of resistance to deamination by adenosine deaminase (ADA) and improved solubility. The mechanism of cytotoxic action of the compound appears to involve metabolic conversion to the active triphosphate. Fludarabine phosphate has substantial activity against lymphoid malignancies, particularly chronic lymphocytic leukemia (CLL) and low-grade non-Hodgkin's lymphoma (NHL). Its single-agent activity in CLL appears at least comparable to those of other conventional combination regimens. Its activity in Hodgkin's disease, mycosis fungoides, and macroglobulinemia, although suggestive, needs to be further defined and clinical trials are warranted in hairy cell leukemia, prolymphocytic leukemia, and previously untreated myeloma. The compound does not appear active against most common solid tumors. Early clinical trials indicated significant myelosuppression and the potential for severe neurotoxicity. Toxicity on the currently used low-dose schedules includes transient and reversible myelosuppression, nausea and vomiting, diarrhea, somnolence/fatigue, and elevations of liver enzymes and/or serum creatinine. Possible pulmonary toxicity has been suggested in several patients. The currently used low-doses of fludarabine phosphate, even with repeated administration, are well tolerated and appear safe with a negligible risk for severe neurotoxicity. Based on its single-agent activity and tolerability, the Food and Drug Administration recently granted group C designation of the drug for the treatment of patients with refractory CLL outside the clinical trials setting. The use of fludarabine phosphate in combination regimens and its impact on the natural history of the lymphoid malignancies is yet to be determined. Fludarabine phosphate may well occupy a pivotal role in the management of CLL and low-grade NHL.