אנמיה המוליטית

בת 38.5, לפני חודשיים אושפזתי עם המוגלובין 6.3 ומסתבר שלקיתי באנמיה המוליטית. קיבלתי סטרואידים במינון 50 מ"ג. במשך חודש ההמוגלובין נע בין 8.5 ל 8.8. והרטיקולוציטים 6.6% (הטווח נע בין 0.1 ל 2.5). אחרי חודש ההמוגלובין עלה ל 10.3 אך הריטיקולוציטים נשארו אותו דבר. א. כיצד ההמוגלובין מצליח לעלות אם הכדוריות ממשיכות להישבר באותה עוצמה. אני לוקחת הרבה ברזל. האם יתכן שזה מזה? ב. האם זה נחשב "תקין" למחלה הזו שהכדוריות ממשיכות להישבר חודשיים. אני דואגת שזה לא יפסיק.

לאנמיה המוליטית יכולות להיות סיבות שונות, במנגנונים שונים. אני משער שאת מדברת על אנמיה המוליטית אוטו-אימונית, עקב נוגדים נגד כדוריות אדומות. הרטיקולוציטוזיס מעידה על ייצור פעיל במח העצם שמצליח לענות לקצב ההמוליזה שכנראה ירד בהשואה למה שהיה קודם. קוראים לזה המוליזה מפוצה (מלשון פיצוי; ההרס מפוצה ע"י ייצור מוגבר) הברזל שאת לוקחת מאפשר את הייצור המוגבר, אבל צריך לעקוב ולוודא שלא נצבר ברזל בגוף. צריך גם לוודא שלא תחסר חומצה פולית. מצב זה יכול להימשך... ויכול להימשך זמן רב.. ועלול גם לצאת מאיזון, לצערי. הכל תלוי כמובן בסיבה ובטיפול.

אכן האיזון לא נשמר ומהמוגלובין 10.3 זה צנח ל 5.8. קיבלתי 2 מנות דם והעלו לי ל 60 מ"ג סטרואידים. זה העלה את ההמוגלובין ל 9.6 אבל אחרי 3 ימים שוב ירד ל 8. האם ככה ימשך העניין ללא סוף? כל הזמן אישפוזים ומנות דם? האם זה אומר שהסטרואידים לא עוזרים? רוצים להחליף לי את הטיפול למבטרה. האם יכול לעזור? אודה לך מאוד על תשובתך כי אתה היחיד שצדקת שהאיזון יכול להפסק. ואני חייתי באופוריה שזה רק יעלה ויעלה לאט לאט.