DVT

בן 22 בריא בדר"כ, לפני כשמונה חודשים עברתי ניתוח ארטרוסקופיה בברך עקב פציעה בצבא, שבוע לאחר הניתוח התגלה לי DVT בשלושה ורידים בשוק הרגל המנותחת, נמצא במעקב המטולוגי, ולא נמצאה נטייה לקרישיות יתר. ועדה של משרד הביטחון קבעה לי אחוזי נכות מועטים לפי סעיף מחלות כלי הדם. החלטה זו נראית תמוהה בעיני מכיוון שקריש דם זה בעיה של הדם ולא של כלי הדם. לאיזה קבוצה של מחלות אני שייך, האם לקבוצה של מחלות הדם או לקבוצה של מחלות כלי הדם? עד עכשיו טופלתי בקומדין, ועכשיו לאחר שביצעתי D-DIMER שיצא תקין אני מפסיק את השימוש בקומדין. (בהוראת ההמטולוג המטפל, כמובן). המצב כיום: יש לי שתי חסימות חלקיות בוורידי השוק העמוקים. מה הסיכוי שהמצב יחמיר בעתיד, שייוצרו קרישים או שאקבל תסחיף ח"ו? האם לא היה כדאי להמשיך בקומדין לכל החיים, מאשר להסתכן באירוע DVT חוזר?!

א. לא אתייחס כלל לנושא הועדה הרפואית והחלטותיה. אתה תמיד יכול לערער ויש עו"ד שעוסקים בכך.. ב. לאיזה קבוצה אתה שייך ? לא כ"כ ברורה לי השאלה... מדובר כאן בארוע של DVT שנגרם עקב "פרובוקציה" (הפעולה הכירורגית) וללא קיום גורם סיכון מקדמי, כפי שכתבת. לכן, לאן אתה "שייך" כעת תלוי בשאלה אם יש בעיה מתמשכת ומהי. אם הבעיה היא חסימה בכלי דם וסתמינים הנובעים מחסימה זו הרי שאתה "שייך" לתחום כלי הדם. אם אין בעיה קלינית... אתה לא "שייך" לשום מקום.... ג. במקרים של DVT ראשון בעקבות פרובוקציה וללא גורמי סיכון - הטיפול בקומדין הינו זמני, למשך 3-6 חודשים בד"כ. העזרות ברמת D-דימרים לצורך ההחלטה יש לה בסיס בספרות הרפואית.... ד. האם עלול לחזור ? כן.. אבל אי אפשר לנבא זאת והסיכון שבנטילה קבועה של קומדין עולה פי כמה על הסיכון לארוע חוזר.