השתלה עצמית לחולת AML
דיון מתוך פורום המטולוגיה
אימי בת 57 חולה בלוקמיה AML. לאחר טיפולי כימותרפיה המחלה ברמיסייה. מכיוון שלא נמצא תורם בן משפחה השלב הבא על פי הרופא הוא השתלת מח עצם עצמית. הבנתי שלאחר השתלה כזאת ניתן לקבל רק רמיסייה ארוכה אך המחלה תחזור בוודאות, האם זה נכון? האם ישנו סיכוי שזה יביא לריפוי מלא? האם לאור כך לא נכון לחפש תורם זר במקום השתלה עצמית? האם ישנם שיטות חדשות כמו דם תבורי או אחרות שהיית מציע להביא בחשבון? תודה רבה
ברור שלא אוכל לדון במקרה פרטי בפורום וההתייחסות היא כללית: התשובה תלויה בהרבה דברים, בין היתר באופי הלאוקמיה שיש לה. למשל: האם נמצאו הפרעות כרומזומליות ומאיזה סוג. בסוגים מסויימים טיפול כזה יכול להשיג הפוגה ארוכה משמעותית שאולי במקרים מסויים יכולה להיות ריפוי. נכון שהסיכוי להשיג ריפוי מעשי יותר בהשתלה מתורם ולא בהשתלה עצמית, אבל יש לזכור שהסיכון לחיים בתהליך זה של השתלה מתורם גבוה בהרבה מזה של השתלה עצמית. זה שהיא עוברת השתלה עצמית לא ימנע בעתיד ביצוע השתלה מתורם או מדם טבורי אם תתרחש הישנות. בודאי שאפשר בינתיים לנסות ולמצוא תורם זר מתאים לצורך עתידי.
מנהל פורום המטולוגיה
