הומוסקסואליות - הפרעה גנטית או התנהגותית
דיון מתוך פורום סקסולוגיה
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
שאלתי למנהלי הפורום או אנשי מקצוע בתחום המין. השאלה נוגעת לבני, בן 17 . קיים אצלי חשש , בעיקר על רקע העובדה שלא מורגש אצלו דחף מיני "בריא" לבנות, של נטייה אפשרית להומוסקסואליות. השאלה היא: האם נטייה הומוסקסואלית היא נטייה גנטית שלא ניתן לטפל בה, או שזוהי הפרעה או נטייה התנהגותית הנתנת להשפעה וטיפול. תודה
אין מחקרים מספיקים בנושא. אנשי המקצוע נוטים לראות בהומוסקסואליות כיום נטיה מולדת , כלומר דבר מה גנטי, אך גם מקבלים שיש מקרים בהם זה נובע מהפרעה - טראומת עבר, קשיים ביצירת קשר עם בני המין השני וכו'. ככלל, הומוסקסואליות לא נחשבת הפרעה או סטיה, ואף הוצאה מהספר של הפסיכיאטרים, ה - DSM, כביטוי לכך. לגבי בנך - מה פשרו לא מתעניין בבנות? אולי הוא סתם ביישן, אולי לא מעיז לדבר איתך על כך ואולי סתם "מאחר לפרוח" ועוד יתעורר... אך אם אתה בכל זאת חושש, נסה לשוחח איתו, עם יראה סימני בילבול, ניתן להפנותו לטיפול, שם יעזרו לו לגבש את זהותו המינית, אך לא יוכלו "לשנות" אותה.
מדובר בחריגות ריגשית.ממליץ הפניה ליעוץ פסיכולוגי,במידה ויש היענות.
אני הייתי חושב שבאין סימנים מובהקים לנטיה הומוסכסואלית - זה שבנך אינו מתרועע עם בנות אינו ממש חריג. יש בנים רבים שהם ביישנים בחברת בנות, ועד שנמצאת הבת שהם מרגישים בנוח איתה, נמנעים מחברת בנות. אני מדבר מנסיון של סבא.
מנהל פורום סקסולוגיה
