איבוד זקפה

שלום רב. למרות שעוד לא אובחנה אצלי הבעייה, אני כנראה סובל מחרדת ביצוע. אציין שאני בתקופה האחרונה כבר מגיע לזקפה ומצליח להיכנס ולגמור. מה שמוזר לי שלעיתים אפילו אחרי החדירה אני מאבד את הזקפה. למה זה קורה? ואיך זה שיש לנו לילות מוצלחים ויומיים מאוחר יותר הולך פחות טוב.? אני בדרך לקבל טיפול אך הייתי בכל זאת מעוניין בתשובה אמיתית. אז תודה רבה ויום טוב

היי אביב, השאלה שלך מאד רחבה , מה עוד שבטיפול שתעשה תדון כנראה בהרחבה בשאלות אלו. לכן בחרתי להעביר לך הסבר מאד כללי שיתן לך מושג על המדובר. החומר מועבר מוורד לאינטרנט ולכן הוא מעט משובש אך בכל זאת מובן. אשמח לענות לך לשאלות ספציפיות. לילה טוב. בית הספר לזוגיות האם ניתן ללמוד להיות בן זוג? שאלה זו מטרידה את אלה שחוו קשר זוגי מתסכל ואת אלה שמעולם לא חוו קשר זוגי משמעותי. מרבית האנשים הפנויים שואפים לקיים קשר אינטימי, תומך, חברי ויציב. "אין לי מזל למצוא את השותף המתאים" הוא אחד ההסברים הנפוצים הנשמע מפיהם של אנשים ללא בן/ת זוג. תרוץ זה משליך את האחריות על כוח עליון ומקשה על לקיחת האחריות האישית, נקיטת יוזמה ויציאה מהפסיביות העגומה. הסטטוס החברתי של "פנוי/ה" עשוי להיות מצב זמני או אף ממושך. הקשיים מתעוררים כאשר הסטטוס נוצר מתוך אילוץ ואינו משקף את הבחירה האמיתית והרצויה בעיני הפרט. החיים בחברה המדגישה והמעצימה את ערכי המשפחה, הזוגיות וההורות רק מגבירים את הלחץ על הפנויים למצוא בני זוג ולהתמסד. לעיתים קרובות, הפנויים חסרים את המיומנויות לבניית קשר ובכך, חוסמים שלא מרצונם כל הזדמנות הנקרית על דרכם. רבים מהפנויים סובלים מביישנות, נחבאים אל הכלים ולא מעיזים לנסות להתערות בחברה למרות היותם אנשים מוכשרים, אינטיליגנטים ומוצלחים מאוד בתחום עיסוקם. לפעמים, הדבר יכול לנבוע מדימוי עצמי נמוך, מתחושות של חוסר ערך, או מדימוי גופני פגוע. פעמים רבות, בעקבות אכזבה ופגיעה מניסיון קודם ליצירת קשר, מתגבר החשש מפני הניסיון הבא. אפקט "כדור השלג" מתגלה במלוא כאבו: טראומה קטנה הולכת וגדלה. הקושי לתת אמון והפחד מפני דחייה נוספת מתעצמים. ההתכנסות פנימה וההימנעות החברתית מקבלים תאוצה. הולכות ונבנות אסטרטגיות להימנעות מחרדת הכישלון. לפעמים מתברר, כי פנויים הנמנעים מיצירת קשר בינאישי, גדלו בבתים בהם היחסים בין ההורים היוו מודל שלילי לקשר רצוי. הם חוששים להיקלע לקשר דומה, שבו בן/ת הזוג עלול להיות מתנשא, משפיל, מנצל, מסרס או אף אלים. יצירת קשר בין אישי עלולה להיות עבורם דבר מעורר רתיעה גם אם לא תמיד הם מודעים לשורשי התנהגותם ה"אינסטינקטיבית". החברה שלנו מבוססת על תקשורת בין אישית. אנשים, אשר מתקשים במיומנות זו, עלולים להישמע כבר בשיחה הראשונה בטלפון מהוססים, חרדים, ובכך יפחיתו את סיכוייהם ליצור אפילו את המפגש הראשוני, שלא לדבר על חוסר ביטחונם בפגישה עצמה. מבחינות רבות, המיומנות של תקשורת בין אישית דומה מאוד למיומנות של רכיבה על אופניים ולמיומנות של נהיגה. בהדרגה, רוכב האופניים מוותר על גלגלי העזר, והנהג מבצע זינוק חלק בעלייה. כך גם ה"פנויים", באמצעות תרגול ואימון משפרים את יכולתם ליצור ולשמר קשר. חשוב לדעת ולזכור כי מיומנות של תקשורת בין אישית היא כשאר המיומנויות, קרי, באמצעות אימון ניתן לשפרה באופן משמעותי. אבן היסוד של כל זוגיות טובה היא תקשורת בין אישית תקינה. בלעדיה הזוגיות מועדת לכישלון. אמנם, יתכן כי לגורל יש חלק נכבד במפגש הראשוני עם האדם הנכון, אך מרגע זה ואילך, האחריות להמשך הקשר ולשמירת איכותו מוטלת על הפרט. בית הספר לזוגיות מיועד בעיקר ל"פנויים בעל כורחם". לאלה הסובלים מבדידותם, לאלה החשים כי הם בדרך ללא מוצא וחסרים את הכלים לשבור את המעגל בו הם נמצאים. מניסיוננו המעשי, לא אחת חשבנו לקרוא לכך: בית הספר לביישנים. דרך הטיפול המומלצת לפנויים היא טיפול זוגי התנהגותי בעזרת סרוגייט. מהו סרוגייט? הסרוגייט הוא בן זוג חלופי מיומן מנוסה ורגיש, העוזר למטופל/ת לתרגל ולרכוש מיומנויות של תקשורת בינאישית מסטרס וגונסון, שהם אבות הטיפול המיני המודרני והיו הראשונים שטיפלו באמצעות סרוגייט, הגדירוהו ב "בן/ת זוג חלופי לטיפול זוגי התנהגותי, המפעיל הלכה למעשה את הוראות הטיפול ויחד עם זאת מהווה מודל לתפקידי הגבר או האישה במערכת הזוגית". תפקידו של הסרוגייט הוא טיפולי. הוא מסייע למטופל/ת ברכישת המיומנות של תקשורת בין אישית, ומלווה אותו מקרוב בכל התהליך של יצירת קשר, סוגי מגע, הפגת מתחים וחרדות ועד למשגל מלא תוך מתן דגש על ההנאה של שני בני הזוג. לא לחינם רואים חלק ניכר מהפסיכוסקסולוגים את תפקיד הסרוגייט ככל כך משמעותי וקריטי להצלחת הטיפול. מין הוא למעשה הביטוי המוחשי ביותר לתקשורת בין אישית הסרוגייט עובר/ת תהליך מיון קפדני. התפקיד מחייב דיסקרטיות, אמינות, חוסן נפשי, בשלות אישיותית ומינית. תהליך ההכשרה נמשך שנתיים והוא רב תחומי המכסה תחומים כגון פסיכותראפיה, פסיכיאטריה, גניקולוגיה, אורולוגיה, סקסולוגיה, טיפול זוגי ותחומים משיקים. מי יכול להפיק תועלת מטיפול המשלב גם סרוגייט? פנויים המתקשים ביצירת קשר, פנויים החרדים ממצבים אינטימיים, מתבודדים, ביישנים חסרי ניסיון מיני, אנשים שעברו טראומה מינית, הסובלים מקשיים בתפקוד המיני (קשיי זקפה, שפיכה מהירה, אנאורגזמה...). מדוע הטיפול עוזר? הגרף הבא מתאר את רמת הביצוע כתלויה ברמת החרדה. החלק השמאלי של הגרף מתאר מצב בו רמת החרדה מינימלית, ואז גם רמת הביצוע נמוכה למדי. כאשר רמת החרדה מתחילה לעלות גם הביצוע מתחיל להשתפר עד שהוא מגיע לרמתו האופטימלית. במצב זה העוררות גבוהה, הריכוז והתפקוד המוטוריים מיטביים. אך, מרגע זה, כל עלייה נוספת ברמת החרדה מורידה את הביצוע. ברמות קיצוניות של חרדה רמת התפקוד נמוכה ביותר ועלולה להתלוות בסימפטומים גופניים של רעד גופני, הזעה מוגברת, המוטוריקה העדינה הופכת לגסה וחלה פגיעה משמעותית בכושר החשיבה והריכוז. ביטוי פיזי מובהק של חרדה גבוהה מידי הוא , כמובן, פגיעה בזקפה אצל גברים. ביצוע חרדה לפני הטיפול אחרי טיפול גרף זה מסביר באופן די מדויק ומוחשי את החוויות של פנויים רבים בתחילת נסיונותיהם להכיר ולהתקרב לבן/ת זוג. חוסר המיומנות במגע ובתקשורת בינאישית מעלה משמעותית את רמת החרדה ומוביל בהכרח לתוצאה המאכזבת והמתסכלת של ביצוע נמוך וכשלון. בפעם הבאה החרדות רק יעלו ויבטיחו כי הכישלון הבא אכן יתרחש. בעגה המקצועית זה נקרא: "חרדת הביצוע". זהו בעצם החשש להיכשל ולא לעמוד בציפיות הסובייקטיביות מהמפגש, ואז, בין השאר, מתגבשות אסטרטגיות של הימנעות מכל אינטראקציה בינאישית בעתיד. הערה: דסנסיטיזציה רובם ככולם של המטופלים חשים נינוחים במפגשים עם הסרוגייט. הסרוגייט מתפקד כבן/ת זוג אמפטי הנותן/ת למטופל משוב בצורה בונה ועניינית. דבר זה מאפשר למטופלים לקבל את ההדרכה והעצה הניתנים ע"י הסרוגייט בלי להיפגע וליישם אותה כבר בתוך המפגש הטיפולי. תחושות אלה משפרות את תחושת הביטחון של המטופלים והם מצליחים לשפר את תפקודם, דבר שבדרך כלל אינו מתאפשר להם במפגשים זוגיים במציאות. לכן, במסגרת ההתנסות עם הסרוגייט הם חווים את הפוטנציאל האמיתי הקיים בהם. האיכויות הטמונות בהם עולות אל פני השטח, כמו היכולת להיות משעשע, מעניין, רגיש, בעל יכולת הקשבה, נתינה, הנאה ועוד. כל אלה משפרים את המודעות העצמית שלהם ואת האמון בכוחם וביכולתם.. אל הקשרים העתידיים הם יגיעו עם ביטחון העצמי משוקם ומחוזק ועם המיומנויות החדשות אותן כבר למדו להכיר ולתרגל. הטיפול באמצעות סרוגייט מהווה סימולציה ל"דבר האמיתי" בתנאים אופטימליים. האווירה הטיפולית מסייעת בהפחתת רמת החרדות ומשפיעה באופן ישיר ומיידי על רמת הביצוע. הליווי המקצועי מסייע לאמץ דרכי התמודדות יעילות יותר . הביטחון והדימוי העצמי משתפרים. הכלים החדשים שהמטופל רוכש במהלך הטיפול יעמדו לרשותו בקשריו העתידיים. כיצד מתנהל הטיפול? המסגרת הטיפולית כוללת את ה"משולש" הטיפולי: פסיכוסקסולוג, מטופל /ת וסרוגייט. בדרך כלל, מקיים המטופל כל שבוע שתי פגישות טיפוליות: אחת עם הפסיכוסקסולוג (50 דקות), ואחת עם הסרוגייט (90 דקות). במהלך הפגישה עם המטפל/ת, מלבנים את הפגישה עם הסרוגייט, עוברים על הקשיים שבדרך כלל חווים, לומדים את הדברים המשמעותיים ומקבלים תדריך ושעורי בית לפגישה הבאה עם הסרוגייט. במהלך הפגישה עם הסרוגייט, מתרגל המטופל הלכה למעשה את "שעורי הבית" שנועדו לאותה פגישה. בין השאר לומד המטופל לתת ולקבל פידבק בזמן אמיתי על תחושותיו. בנפרד, נפגש הפסיכוסקסולוג עם הסרוגייט, רושם לפניו את רשמיה ומתדרך אותה לקראת פגישתה הבאה עם המטופל. ממוצע המפגשים הנדרשים להשלמת הטיפול הוא 15. כל המפגשים נערכים במרפאה עצמה, למעט פגישת ההכרות בין המטופל לבין הסרוגייט (המיועדת בין השאר לבחון את מידת ההתאמה ביניהם ואת רצונם להמשיך יחד בטיפול) המתקיימת בדרך כלל בבית קפה. העלות של כלל הטיפול (השיחות עם הפסיכוסקסולוג והמפגשים עם הסירוגייט) נעה בין 22 ל-25 אלף ש"ח. לפעמים, חלק מהמטופלים מבקשים המשך ליווי מקצועי של הפסיכוסקסולוג בקשרים החדשים אותם הם יוצרים אחרי הטיפול. כללים ונוהלי הטיפול: עם תחילת הטיפול נערך חוזה בו בו מתחייבים לסודיות רפואית מליאה. הקשר בין הסירוגיייט לבין המטופל מוגבל באופן חד וברור למסגרת הטיפולית בלבד. על המטופל והסרוגייט לעבור בדיקה רפואית. כאשר מתקיים מגע מיני, הוא מתקיים על פי כל כללי ה"מין הבטוח".