תשובה למגמגם ותיק.

אני מתייחס להודעה מלפני כמה ימים ולשאלה שנשאלתי ע"י מגמגם ותיק. התחלתי להשתמש בבנזודיאזפינים (לניטין, קלונקס, ואליום) במקרה ואחר כך מצאתי רופאים שאליהם הלכתי באופן פרטי שנתנו לי מרשמים. לאחר זמן הבנתי שאני מכור ולפני שנה, בעזרת פורום באינטרנט (באנגלית) נגמלתי בהדרגה מהבנזודיאזפינים ומדצמבר 2000 אני לא נוגע בהם. עם ההפסקה חזר הגמגום בהדרגה ואני, שכבר הספקתי לשכוח בכלל מגמגום, התחלתי לגמגם באופן די קשה. נעזרתי מאוד בפורום לאנשים מגמגמים (בעברית) : http://www.blabla4u.com/gimgum אבל מה שבאמת עזר לי מ א ו ד זה נוגד דיכאון טרי ציקלי בשם מרוניל (קלומיפרמין) שבמינון של 75 מ"ג ליום פשוט חיסל 98 אחוזים מהגמגום שלי.

אני לא ממליץ על טיפול תרופתי ספציפי, רק חשוב לי שידעו שיש כאלה שטיפול תרופתי שמפחית את רמת המתח הנפשי עשוי לעזור להם בשיפור שטף הדיבור.