דברים טובים בכל זאת

היי , כל היום ישבתי בבית וציירתי ועשיתי ציורים שמאוד ריגשו אותי. שמחתי שהצלחתי לעשות ציור יפה . לעולם לא החזקתי מכחול מחייו . אתמול הגעתי כצופה למבחני קבלת חגורות בקארטה יחד עם חברה מהמועדון נט"ל נהנתי מכל רגע . אלן

אז צריך להתחיל לפחד ??????????

היי יהודה , אתה צודק אני גם מפחד וחרד . צריך להיות לא שפוי כדי לא לפחד ולהיות חרד אם כל הפיגועים , מכוניות תופת ומחבלים מתאבדים שמסתובבים בארץ . אני לא חש בטוח באף מקום וזה תחושה נוראה . אני מרגיש כלוא מחוץ לבית . כדי להלחם עם התחושה הזו אני משתדל להגיע ולעשות כל מה שאני רוצה לעשות ולא לשנות תוכניות , אך לצאת החוצה הוא כמו לצאת לקרב . אנחנו כולנו הפכנו לחיילים בלי נשק . לחיילים יש לפחות נשק כדי להגן על עצמם . זה מצב מטורף שאנו משתדלים להשאר בו שפויים . בידידות . אלן

אהלן! כל דבר שעושים הוא טוב. אני למשל הייתי בירושלים היום. לקחתי חבר למילואים. אבל להיכנס לא נתנו לי ,למחנה שנלר. הווה אומר:הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת. נ.ב.כשהצגתי לו משולש עם תו נכה של נכה צה"ל הוא שאל אותי:מה זה ,זה תו של העיריה? אתה מבין?חייל שנתיים ש.ג ואפילו לא יודע מה משמעות של נכה צה"ל. דנאל.

ולוואי שלא ידע צביקה נ.ב תו? - מאיפה קיבלת תו?

היי דניאל , כמה שזה מרגיז ומקומם . התחושה שהכושי עשה את שלו ועתה הוא יכול ללכת . אני הכרתי את הפן הזה מאוד מקרוב . חודש לאחר ששוחררתי מן הצבא עם פרופיל 21 , הגדוד שלי ישה מסיבת גיבוש . המפקדים שהכירו אותי מהשירות הסדיר והמשיכו במילואים לא הזמינו אותי. חשתי כאילו הייתי פרייאר עשיתי צבא . הרגשתי את השפלה החמורה ביותר מכל החיים שלי . המפקדים שהיו כה קרובים אליי בזמן שירותי , שכחו אותי יומיים לאחר ששוחררתי . הם ידעו שעברתי הלם -קרב ולא הרימו פעם אחת טלפון אליי. אני חושב שיש הרבה רשעות יחס שזכית . אני חושב שזה בושה ושוכחים שרק בזכות החיילים שנפגעו , שנהרגו המדינה הזו מתקיימת וחבל שרבים בעם הזה לא זוכרים את זה . אלן

ייייייייייייייייששששששששששששששש