איפה כולם?

למה אתם מחכים? השארתם אותי לבד,עם כאביי הבטן שלי? ומה יקרה כשאקבל התקף? גם לא תהיו לצידי? מה קורה?הכל בסיידר. כשהיה הפגנה באתי. ליל-סדר עשיתי איתכם אצל קרפיין. ולאן הולכים בחג זה? בינתיים חברים נופלים לאט לאט,ומאושפזים בביה"ח. אז יאלה חברים לעודד,ולהתעודד. וכמו שאמרו לי בסיום הטירונות:רואה בכם דור המפקדים והמנהיגים הבאים. אז באייייייייייייייייי דניאל. נ.ב.(האמת,צביקה שוחח עמי בטלפון והעיר אותי מתרדמתי.תודה צביקה).

גם אני כאן אבל בלי חג שמח

היי יהודה ,אני כאן . איך הרגישו הילדים שלך בחג ? האם עברת את החג בשלום ? אני חשתי בודד הרבה יותר מאשר בכל ימות השנה . כל אחד מספר את מה שעבר עליו בחודשים אחרונים ? המשפחה הקרובה הדודים , דודות בני-דודים ובני-דודות לא חיפשה דבר איתי ולאחל לי חג שמח , נפגעתי וזעמתי להזעזעל החג הזה . חשתי כאילו אני מצורע ,כאילו הפגיעה שלי מדבקת דרך הטלפון במרחק של אלפי קילומטרים הדודים והדודות שלי יושבים בצרפת ובארה"ב . הדודה היחידה שאציין פה לטובה היא הדודה מאנגליה אישה חסידית שמאז שידע שקיבלתי פגיעה -קרב , מתקשרת , בא לבקר אותי ארבע פעמים בארץ . קנתה לי מתנות . שואלת בשלומי בכל עת . גם לאחר מות בנה בן-דוד שלי במחלה קשה ומות בעלה . האם זה לא אינושיות . היא מלאה באינושיות שאר המשפחה רחוקים מזה שנות אור. אלן

בכייף צביקה