יהודה - פעם...

פעם היינו עם יהודי עם חזון לארץ, מדינה וכן הלאה. היום אנחנו עדר המורכב מכמה עדרים המתחרים ביניהם מי יקרא לנמר מהר יותר. משה היה יהודי. הוא הביא אותנו להיות עם. היום אנחנו לא עם. חבל, אבל זה מה יש. עם המבוסס על מורשת של דת שבו רב אחד מוכן להוציא עין לרב אחר בגלל פוליטיקה אינו ראוי לקיומו כעם. (ע"ע עובדיה וחבר מרעיו) אז מה? משה היה מרוקאי? תוניזאי? מיצרי? כורדי? ליטאי? פולני? בשבילי משה הוא משה, ורב הוא רב. אם לא - אין ליהדות שלי משמעות, ואני מאד קרוב לוותר עליה במודע כי היא גורמת לי קבס. המדינה שלנו נראית כמו קירקס, ואת הארץ עוד מעט נפסיד, אבל לא נפסיק לריב מי יותר חשוב, חכם ויפה. עטרה ליושנה? עטרה של מה בדיוק? מחליא.

ובקיצור אנחנו לא עם אנחנו ע מ ה

לא עמה, עמבה עדי

אנחנו מדברים על יהדות או על יהודים לדעתי יש הבדל מאד גדול בין שני המושגים צביקה