תקיפה בעירק (ה)

הלילה הוצפתי מחדש ע"י זיכרונות ממלחמת המפרץ .רצו מחשבות על סקאדים , על טילי פטריוט , על הרס של בתים . שוב מחשבות על פחד , חרדה ומלחמה . שוב תקיפה אמריקאית בעירק ושדים רדומים מתעוררים לתחייה . נזכרתי איך רצתי כמו עכבר אל החדר האטום וסירבתי לצאת ממנה הרבה זמן לאחר שכבר ניתנה האות להרגעה . שוב נזכרתי בבעלה שאחזה בי . ברעידות בכל הגוף שהשתלטו עליי בגלל הפחד. אני לא הבנתי מה עבר עלי אז. אךם היום שום רעד עבר בכל גופי. חשתי זרם חשמלי עובר לאורך כל גופי . אני הלילה לא הצלחתי להתנתק מן המחשבה אילו היו רגעים נוראים , אותם רגעים שבהם השתרר שקט לפני האזעקה ואחרי האזעקה שקט שדמה למוות . אני זוכר איך שספרתי את השניות כמו שסופרים עד לפיצוץ של רימון .קבעתי לעצמי שאחרי 10 שניות אם לא קרה כלום מותר להירגע . אני עדיין זוכר את המראות , שהעבר שוב עלו .

ואני דווקא דיי שמח שיש מישהוא שמגיב כמו שצריך להגיב. זה לא נותן לך קצת בטחון?

כן ברמה השיכלית אני חש יותר ביטחון , כי מישהו מעמיד את המטורף מבאגדד במקומו , אך הפחדים בתת-מודע נשארים .

עובר עלייך לילה קשה . אני שמח לשמוע ממך אני חש פחות בודד אם הסיוטים שלי הלילה .