שיר : מסדר הסכינים ( לא לאנשים רגישים

לעולם לא אהבתי את מסדרר הסכינים , הסכינים עמדו שורה , תמיד סכין תורן עמד לפני סכיני -המטבח הקטנים , כמו חיילים קטנים וזקופים , הם עמדו בארון הכניסה שבמטבח האסירים . הסכין הגדול ביותר עמד ישר וקבוע , בחריץ שנבנה עבורו , תמיד במקומו הקבוע . אך תמיד סכין מאחר הגיע לעמדה , אסיר רץ מקצה המטבח עם סכין מורם כלפי צעלה . - שוטר , שוטר לא שמעתי שהגיע עת מסדר הסכינים , ועניתי לו ,תיזהר , אתה אם הסכין שלך תמיד מאחר , פחדתי ממסדר הסכינים , מי שהיה רוצה לפגוע בי , היה בקלות יכול להכריע אותי , ותיקי-סכיני קציעות מספרים : "קיצצתי ירקות ובשרים , אך גם בני-אדם ואסירים, וגם חיילים לא ממושמעים , הייתי רב -קצב בכיר במטבח שלאסירים פלסטינאים .

ומה שלומך היום

שלומי טוב , אך נזכרתי בכמה אירועים שאירעו לי בעבר וכך נולדו השירים הללו . אני מוצף שוב בזיכרונות .אני מצליח לפרק אותם בעזרת השירים והציור . כל השבת ציירתי . וכתבתי .

אני הייתי אחראי על הסכינים במטבח של הכלא . כל שעה עשיתי להם מסדרים . הפחד שישפדו אותי היה גדול במיוחד . לא ניסו לפגוע בי , אך לעולם לא נתתי אימון במה שהתרחש במטבח של האסירים . תחושה של הפקרות וחוסר אונים הייתה חלק גדול מהתחושות שעברו עליי בכלא קציעות . תחושה של הפקרות וחוסר -אונים השתלטה שוב עליי בימים אחרונים . היא קשורה לעתיד שלי שנראה לוט בערפל .

אלה לא סכינים כשרים אלה, הכשרתם אותם? :-)