עצבים עצבים עצבים ובית מרוסק

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

27/08/2011 | 15:49 | מאת: shiran

לפעמים ממש כבר נמאס לי! חיה עם הלום קרב, ובאמת אוהבת אותו אבל איך אפשר לחיות עם העצבים!!

שלום שירן, את צודקת. החיים עם הלום-קרב קשים. אבל מניסיוני אני יכול לספר לך, שגם להלומי-קרב יש זוגיות, ואם משתפים פעולה אפשר ליצור זוגיות נהדרת. אם תתייחסי לכך כאל כל פגיעה אחרת, למשל חיים עם נכה צה"ל שאיבד רגל, תביני שאפשר לקבל גם את ה"עצבים" והקושי. העצבים אינם מופנים אליך, והם נובעים מן החרדה של בן-זוגך. ככל שתלמדי לקבל זאת, תגלי שהתמיכה שלך מאפשרת גם לו לחיות עם החרדה הקשה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

27/08/2011 | 19:18 | מאת: shiran

מה אני אמורה לעשות? איך אני צריכה להתנהג כדאי לעזור לו?? זה שובר אותי לראות את כל הכאב הזה שלו ואת המבוי הסתום שהוא נמצא בו! יש איזשהו עזרה לבני הזוג... כל כך הייתי רוצה ללמוד איך לתפקד ברגעים האלו! שוב היום הוא נעלם וניסה להעלם לעד, וא י חוץ מלהקציב לו את הכדורי שינה (מה שבטח יגרור לעוד עצבים) לא יודעת מה לעשות!!!

מנהל פורום טראומה והלם-קרב