נשמה עם ילדה

אילאיל נגעה בי. העבירה בכמה משפטים מסר כה גדול וכה כבד משקל.... שמעתיה, והחומה שבניתי סביבי כל כך הרבה שנים-נסדקה משהו. הלכתי לי לפינה מבלי שאף אחד יראה - ובכיתי. שנים על שנים שלא נתתי לבכי לצאת. חנקתי אותו. יצקתי עליו טונות של בטון ואילצתי עצמי להתכחש ולטאטא . אני יודע שחייתי בשקר, אבל חייתי. הילדה הקטנה והענקית הזו הוציאה ממני בכי. תמונתה מחבקת את צביקה נשארה אל מול עיני. ילדה עם נשמה ! נשמה עם ילדה. בלילה דיפדפתי בעשרות עשרות הודעות בפורום. הייתי אתכם בכאב ובהומור, בציניות ובמריבות. הייתי. לא רוצה להתחבר לכאב. אני בורח ממנו, אמשיך לברוח. חיבוק לצביקה ואיליאל.

טריגר יקר אנו כאן איתך את כולנו היא חיזקה הילדה החזקה מה שאנו הסתרנו שנים היא הוציאה ואם זה חלק מהכאב אנו כפי שאתה קורא בפורום משפחה מאוד מגובשת אנו מזמינים אותך להצטרף בכל שם שתבחר נקבל אותך בברכה שלך יהודה

אני לא ראיתי את כל הקטעים, רק את האחרון עם רפי רשף. , בזכות הפורום הזה אני מודעת לנושא של הלם קרב, אחרת, לא יודעת איך הייתי מגיבה, האמפטיה שלי היום, ממש לא אוביקטיבית מסיבות ברורות, ואת הדברים האלה אני אומרת כי אתמול הייתי עדה לשיחה כזו: "ראית את הילדה הזו בטלויזיה? אבא שלה חטף הלם קרב, אז מה? אתה יודע כמה אנשים קבלו הלם קרב ביום הכיפורים? ואף אחד לא בא לצעוק את זה לברק?" "איך הם לא מתביישים לקחת ילדה קטנה ולהכניס אותה ככה לתעמולת בחירות?" "מה הלם קרב יותר חשוב, מהחיים של האנשים היום?" וכו', וכו' ואני הקשבתי, ניסיתי להיות אוביקטיבית, ובאמת, אילו הדברים היו קורים אחרי הבחירות למשל, אולי היו פחות מתקשרים את זה, אולי הנושא הזה של הלם קרב היה נבחן באור אחר. אני לא יודעת, אני ניסיתי כמובן להבהיר את הצד ההוא של הילדים החיים בצל מלחמה כל הזמן. אז נכון שילד שמת לו אבא , הוא יתום, אבל כשמת אבא זה אחרת, וכולם מודעים לבעיה, אבל לחיות עם -אולי זה לא ביטוי תאים אבל לא מצאתי אחר - זומבי, מין מת חי כזה, זה דבר אחר לחלוטין. אני מקוה שכל ענין הבחירות לא עשה שרות דוב לענין הלם הקרב.

שלום לך דרור אכן קשה. כתבתי וברחתי. מסתבר שגם טריגר יכול להיות מופעל ע"י טריגר. היא הטריגרית שלי. תודה תודה על תשומת הלב.

לצביקה שלום (לא אין כאן טעות) קצת מאוחר אבל - מודה ועוזב ינוחם, כמו שאמרתי לך אתמול - פשוט לא היה בראש שלי לבדוק ולקרא באותם ימים את הכתוב ובטח לא להגיב, הכל היה עמוס צפוף ומאיים ולכן רק עכשיו בדיעבד אני מגיב. כתבת "אילאיל נגעה בי. העבירה בכמה משפטים מסר כה גדול וכה כבד משקל...." ואני ממש ממש מסכים, היום במרחק של 3 ויותר שנים כבר אפשר לראות את התפנית בחייה של אילאיל ובכוון שתפסה מאז בדרך לשנוי עתידה לכזה שהיא בוחרת בו ולא נופלת במלכודת של אביה. "שמעתיה, והחומה שבניתי סביבי כל כך הרבה שנים-נסדקה משהו." אני מקווה שתשנה דעתך על שיתוף אחרים בפגישה בינינו ותוכל לאמר לאילאיל "בפנים" את שאמרת כאן ובפגישה אתמול "הלכתי לי לפינה מבלי שאף אחד יראה - ובכיתי. שנים על שנים שלא נתתי לבכי לצאת. חנקתי אותו. יצקתי עליו טונות של בטון ואילצתי עצמי להתכחש ולטאטא . אני יודע שחייתי בשקר, אבל חייתי. " לצערי אני יודע מנסיון שלי ושל אחרים שלא ניתן לכסות רגשותינו בשכבה עבה ככל שתהיה ואני מקווה שתוכל להפגש עם החוויות והזכרונות עם שמיכה ולא עם בטון "הילדה הקטנה והענקית הזו הוציאה ממני בכי. תמונתה מחבקת את צביקה נשארה אל מול עיני. ילדה עם נשמה ! נשמה עם ילדה. בלילה דיפדפתי בעשרות עשרות הודעות בפורום. הייתי אתכם בכאב ובהומור, בציניות ובמריבות. הייתי. לא רוצה להתחבר לכאב. אני בורח ממנו, אמשיך לברוח. חיבוק לצביקה ואיליאל. " בהצלחה לכולנו להשתמע - צביקה 052-2888486