שאלת זכויות טיפולים אלטרנטיבים, וזכויות דיור!

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

01/10/2010 | 01:02 | מאת: יפה חן ( בשם שלומה לוי)

שלום לד"ר גרין. אני מלווה של הלום קרב. הבחור שוהה בביתו מזה זמן רב ( שנים), מטופל בכדורים בלבד.במהלך כל היום והלילה, הוא שוכב במיטה, עם תריסים מוגפים, מזגן מכוון על 18 מעלות, כמעט ולא אוכל, לא שותה. קפה, סיגריות וכדורים בלבד.בנוסף למצבו הנפשי הקשה, סובל מבעיות לאורך עמוד השידרה, עבר מספר אירועי לב, בקיצור מורכב. כל רשרוש מקפיץ אותו ולכן משתדלים לשמור על דממה בבית. לפני מספר חודשים, לאחר שנים שלא שיתף אף אדם הגעתי אליו והצלחנו ליצור קשר חלקי.לאחרונה הוא משוחח איתי רבות על כך שהוא מרגיש שהשהות שלו בבית, הנוכחות של המשפחה מקשה על מצבו הנפשי, מרגיש שהוא מהווה מיטרד לבני הבית. בנוסף הוא מרגיש לא שייך, מרגיש נטע זר ולא מרגיש ביטחון. בנוסף כל הבית בלחץ בגללו כי כל רעש מכניס אותו לפחדים. מרגיש שהוא מהווה נטל רציני על בני הבית, דבר המכביד יותר על העומס הנפשי.ברצוני לשאול: 1. מה הזכויות שלו לגבי סיוע במגורים?( לא מתאים למצבו דיור מוגן כלל!) 2.האם ידוע לך על אפשרויות של טיפולים אלטרנטיבים שמשרד הביטחון יכול לתת, ונמנע מלהציע? 2.

שלום יפה, אינני יודע באיזה אופן את מלווה את הבחור, ואם מדובר בעזרה מקצועית או התנדבותית. את עושה מעשה חשוב, והקשר שלך אתו תורם לו הרבה יותר ממה שיוכל לקבל מאגף השיקום. אם הוא מוכר כהלום-קרב כדאי שתשוחחי עם עובדת השיקום שלו, ותקבלי ממנה מידע על המגיע לו. את יכולה גם לבקש מאגף השיקום לשלוח לך (או לו) את חוברת הזכויות וההטבות המהודרת שהדפיסו. אם אינו מוכר כהלום-קרב עליו להגיש בקשה להכרה, וזה תהליך ארוך, מיגע וגם משפיל ומבזה עד מאוד. לעתים הטראומה שבתהליך ההכרה גדולה מן הטראומה המקורית. למרות שכל הזכויות וההטבות המגיעות להלומי-הקרב ולשאר נכי צה"ל מעוגנות בחוק, בפועל מקשים עובדי אגף השיקום על הנכים לממש את זכויותיהם, וקשה מאוד לממש את הזכויות האלו. כדאי לעשות זאת רק כאשר אין כל ברירה אחרת. אני מצטער על שאין לי בשורות טובות יותר, אבל אגף השיקום אינו מבצע את תפקידו, ולמרות שיש בו עובדי שיקום מסורים מכשילים הפקידים, ובראשם ראש אגף השיקום, את אפשרויות השיקום השונות, ולעתים פוגעים בהלומי-הקרב ומחמירים את מצבם. שבת שלום, דרור

22/10/2013 | 13:09 | מאת: שרון גרף

לצערי הרב גם אנחנו נתקלנו ביחס מחפיר, כאשר ביקשנו עזרה עבור אבי.לפעמים קשה להאמין אילו אנשים יושבים באגף השיקום, חלק מהם רק באים לעבודה ולא באמת אכפת להם מהאדם שעומד מאחורי המספר. שרון- אחת שאכפת לה!

מנהל פורום טראומה והלם-קרב