מה עושים?

שלום רב! בעלי נלחם במלחמת לבנון השניה, הוא היה מוצב בכפר יובל מול כפר גילעדי. אחיו היה מוצב בכפר גילעדי. היו רגעים בהם ראה את המוות מול העיניים למרות שלא היה בתוך לבנון עצמה אלא בגבול ישראל, הוא תותחן ומשם הם ירו ללבנון. והופגזו בעצמם לא מעט. באחד הימים בעלי נרדם קצת והתעורר לפתע מצעקות ופיצוץ עז שארע בכפר גילעדי בגבעה שממול, באותו רגע הוא ידע שאחיו נהרג והיה בהסטריה. ב"ה לאחר בירורים הסתבר שאחיו הועבר למקום אחר כמה שעות קודם לכן ונותר בריא ושלם. בעלי חווה את הרגעים האלה כמוות ודאי של אחיו. מאז המלחמה מידי פעם עולה לו שוב התמונה הזו מול העיניים ותחושות קשות שמביאות אותו להתפרצויות בכי ומתח נפשי קשה. בתקופה האחרונה זה התגבר ונהיה תכוף יותר וקשה לו מאוד, וגם אני לא יודעת כיצד לעזור לו.פתאום באמצע היום וללא התרעה מוקדמת הטראומה מציפה אותו והוא נשבר מזה. זו תמיד אותה תמונה בראש של ההסטריה סביב הבירור לגבי אחיו עד שהגיעה ההודעה שהוא בסדר, למרות שברמה האישית חווה בעצמו רגעי כמעט מוות. אפילו היה רגע שבו שאלו אותו החבר'ה בגלל שהוא דתי מה אומרים כשהולכים למות והם אמרו יחד "שמע ישראל" למרות זאת רק הרגעים שחשב שאיבד את אחיו צפים ועולים, מדוע? מה עלינו לעשות על מנת לעזור לו? למי לפנות ודרך מי לפנות? תודה מראש.

אשה יקרה, הדאגה שלך מוצדקת, והעזרה שלך חשובה ביותר. אי-אפשר לרפא את הטראומה, אבל אפשר ללמוד להתמודד ביעילות עם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ולהחליש אותם ככל האפשר. הפגיעה הטראומטית פירושה איבוד מוחלט של תחושת הביטחון בעולם ובמערכות הפועלות בו. ככל שהזמן חולף התחושה הזו מחריפה והולכת, וחשוב להתמודד אתה מוקדם ככל האפשר. מטרת הטיפול בפוסט-טראומה היא ללמוד מחדש ליצור תחושת ביטחון בעולם. כדאי מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שהוא היעיל ביותר למטרה זו. אם בעלך יגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל הוא יהיה זכאי לטיפול מרגע הגשת התביעה. חשובה עוד יותר התמיכה המשפחתית. ככל שבעלך ירגיש מובן יותר וככל שתגלי הבנה למצבו, יהיה לו קל יותר להתמודד. בהצלחה, ד"ר דרור גרין