יום-הזיכרון להלומי-הקרב

שלום חברים, לרבים מאתנו יום-הזיכרון לחללי צה"ל הוא יום קשה מנשוא, והוא מעורר בנו באופן קשה יותר את הזיכרונות הטראומטיים. סיפרתי היום לילדי מה פשר הצפירה, וגם סיפרתי להם שבשבילי כל יום הוא יום הזיכרון, והראיתי להם את צילומי חברי שנהרגו במלחמה, התלויים תמיד מעל שולחן הכתיבה שלי. אינני יודע אם יום-זיכרון שנתי באמת מסייע למי שאיבד את היקר לו מכל, אבל דווקא היום אני רוצה להזכיר את מי שהמערכת מנסה כל-כך לשכוח: את הלומי-הקרב. רבים מאתנו חיים כמו מתים-מהלכים, נאלצים להתחנן כדי לזכות במה שמגיע להם מאגף השיקום, ונאלצים להתמודד גם עם הטראומה הנוספת של היחס המתנכר להלומי-הקרב. וזו הסיבה לכותרת של ההודעה הזו. אני רוצה להכריז על היום הזה גם כיום-הזיכרון להלומי-הקרב, אלה שנותרו בחיים וממשיכים לשלם גם היום את מחיר המלחמה הנורא. איננו יכולים לצפות עוד שיזכרו אותנו או שיתייחסו אלינו בכבוד, ועלינו להפסיק להסתיר את הפגיעה שלנו ולהתגאות בה, להציג אותה בפני העולם כולו דווקא ביום הזה, יום-הזיכרון להלומי-הקרב. שלכם, דרור