לדרור שלום

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

29/03/2009 | 15:36 | מאת: צVק@

לדרור שלום בהמשך לשיחתנו בע"פ נתונה לך האפשרות להעתיק כל דבר שאי פעם כתבתי בפורום אם תעדיך לכתוב את שמי בצרוף לציטוט (אפילו בראשי תבות) אני מבקש לקרא את הכתוב לצורך אישור אם תכתוב ללא איזכורי אתה יכול לצטט כראת עיניך וללא קבלת אישור חוזר ממני בהצלחה צביקה

שלום לכולם, ההודעה של צביקה מתייחסת לשיחת טלפון שלנו, בה סיפרתי לו על הספר שאני כותב עכשיו על ההתנסות האישית שלי בהלם-קרב ובטראומה של ההתמודדות עם אגף השיקום. אם תרצו, תוכלו לכתוב לי כאן או בדואר האישי ([email protected]) על ההתנסות האישית שלכם, ואשלב את הסיפורים שלכם בספר, ללא ציון שם המשפחה. להתראות, דרור

30/05/2009 | 23:12 | מאת: יהודה

המקרה שלי אולי הייחוד בו שעברתי עינויים קשים לפני קום המדינה 1946 כאשר הייתי מפקד בפלמ"ח ונלחמנו גם בבריטים וגם היינו צריכים להגן על היישובים. אם כן נתפסנו יחידת פלמ"ח ואסרו אותנו בכלא עכו לארבע שנות מאסר, ובגלל התפקיד המיוחד שלי עונתי קשות. משרד הביטחון לא רוצה להכיר בי כנכה צה"ל - על מקרה זה כי זה היה לפני קום המדינה ( אבל על הפציעה שנפגעתי בקרבות - כן הכירו בי כנכה צה"ל) - וביטוח לאומי הכיר בי כ-"נכה אסיר ציון/פדוי שבי -49% נכות" על הפציעה בעינויים (נמצא "קשר סיבתי בין נכות פיזית לבין העינויים") - אבל לא מכירים בנכות הנפשית - למרות שמכירים בקשר הסיבתי לנכות הפזית שנגרמה מהעינויים אבל מסרבים להכיר בנכות הנפשית - למרות המסמכים שבידי שאפילו הנציב העליון מתייחס לעינויים אלה ולנזק "המוסרי" (כי לא הכירו במושג "טראומה נפשית" באותם ימים - לפני כ-65 שנים) (אני בן 84 נכה צה"ל, נכה אסיר ציון / פדוי שבי בעל עיטורים רבים מקרבות בבאב-אל-ואב - השיירות לירושלים הקרב בקסטל ועוד). היחס שקבלתי ממשלת ישראל בנושא הוא בהחלט - לא לתפארת מדינת ישראלת .ביתר דיוק - בושה וחרפה למדינת ישראל. בהצלחה לספרך בברכה פרופ' י.ק.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב