רשמים מן העורף

העורף עמוד יציב . רק אני חש דריכות מתמדת . כאבי-ראש . פחד מן הלא נודע. פחד מחוסר-האונים . אני לא מרגיש בדיוק שיש משהו שאני יכול לעשות . רק לצפות לאזעקה הבאה . לחשוב שזה לא ליפול לידך .בהסתברות קטנה .אבל מחושב על -כך כשהוא מרגיש היסטריה . ככה אצלי העיניינים נראים יוצאים משליטה . אני זוכר את מלחמת המפרץ שישבתי בחוסר אונים בחדר אטום שלא היגן בכלל . פחדתי כמו היום מן האי-וודאות ..מחוסר יכולת לשלוט . הבית הפך עבורי למקום הכי פחות בטוח . הרגשתי שהעולם הזה מקום רע לאנשים רגישים . אני חש מצוקה . היום נסעתי במונית . החלה אזעקה . חשבתי שאין טעם לחוץ לתפוס מכבה הכל עיניין של מזל . אני שונא מלחמות . בעוד שאני מבין שזו מלחמה של אין ברירה . רק אני מקווה שידעו לעצור את זה בזמן . אני גם מקווה שזה יעזור .אבל בסוף כולם יוצאים נפסדים . לא מאמין בניצחונות . פה בטוח שלר היית ברירה . אבל מה שחשוב הוא להחזיר את השק כמה שיותר מהר למען כולנו.  

אלן יקירי! היה חזק ושמור על עצמך... וכמו שכתבתי לך בשיח לוחמים, אתה מוזמן אלי תמיד להירגע מהלחצים בדרום... שלך לנשק ולדם, אברהם :)