דיכאון חגים

שלום חברים יקרים ואחים לנשק! רציתי לשאול האם גם אצליכם יש תחושה של דיכאון חגים??? האם גם אתם מרגישים לחץ, מועקה נפשית ובדידות בעקבות הפציעה בעיקר ומחוצה לה, כשנכנסים החגים??? אצלי זה ממש בולט וקשה לי עם זה... אשמח לשמוע תגובות מכם וגם עצות איך להתמודד עם זה... מה שאני עושה הוא לעת עתה כזה: אני מתמודד עם הבדידות עתה, בתקופת החגים, בצורה קצת שונה... אני נוטל כדורי שינה כשאני רוצה להירדם ולהתעלם מהבדידות... אני נוטל בונדורמין ביחד עם נומבון ומצליח להירדם מיד לפעמים נשאר ישן 24 שעות רצופות... זה מה שאני עושה בכדי להתגבר על זה... יש לכם עוד רעיונות אולי??? בברכת חג שמח שיהיה לכולנו והלוואי ללא דיכאון חגים... שלכם באהבה עצומה, אברהם :)

כן אני שותה הרבה יין

עם תרופות זה בסדר???

אבי יקר אני חשתי בדירדוך כל החיים הללו . לא התחברתי לשום דבר . לא לארוחת החג . לא למשפחה . רציתי לברוח מן התקופה הזאת . הבדידות היא מאוד קשה , כי כל אדם מספר על החוויות שהיו לו כל השנה . אבל אף אדם לא מסוגל להתחבר לתחושות הבדידות והניכור שאנחנו לפעמים חשים . אני התכנסתי בתוך עצמי וניסיתי להישמר . טוב שהיום הכל נגמר . הדבר היחד שעודד היה הפגישות אם האחיינים שלי . אני מקווה שתחוש יותר טוב .

תודה לך אלן חברי היקר! אכן אני מקווה שאני יחוש יותר טוב, אך... אני מפחד מכך ש... שאשאר לבד כשכל המשפחה נוסעת לבקר קרובים... שאשאר לבד בתוך עצמי... שלא אתחבר לחג עצמו... שלא אחווה שמחת חג לעולם... ובכלל שלא אהיה שמח כמו שעד היום לא הייתי שמח בחגים... אולי זה משום שכולם שמחים אז אני צריך להיות עצוב... אולי זה הפוסט טראומה המעצבן הזה... אין לי תשובה לכך, אבל מקווה שזה ייגמר...