אשת הלום קרב...

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

12/07/2008 | 09:03 | מאת: פוקוס

בעלי הלום קרב ממלחמת לבנון הארורה. מאדם פתוח שמח, חייכן, מרכז חברתי בעל נפלא ואבא נהדר, הפך לאדם מרומר שלא מאמין לאף אחד לא עובד כבר שנה וחצי ההתדרדרות החלה באופן משמעותי ובמהירות כבר מספר ימים לאחר חזרתו מהמלחמה גיליתי שמשהו לא תקין זה החל בהתנהגות מול הילדים והתנהגות כלפי בעלי "הצליח" להחזיק את עצמו תקופה קצרה אבל זה לא עבד כל המהלכים שהתנהלו מולו היו קלוקלים כמו: הגיע ליחידה לתגובות הלם קרב בתל השומר שם אמרו לו אתה צריך להתפרק ומשם לצמוח המילה להתפרק הכניסה אותו למקום רע, ומאז הוא מנסה להחזיק אבל זה לא עובד אלחרונה בעלי אושפז במחלקה פתוחה ברמב"ם שינו לו את כל התרופות. כרגע הוא מ קבל זיפרקסה, אפקסור,מירו,קלונקס, סטילנוקס,פנ רגן ועוד... אלה התרופות החדשות לפני האשפוז הרופא שלו אישר שימוש בקאנבאס אני חייבת לציין שזה גרם לו להתקרב אלי וליד\לדים משהו שאין לנו כבר שנתיים יש לנו שלושה ילדים שאת הקטנצי'ק גיליתי שאני בהריון כשבעלי היה במלחמה... מהרגע שהחליפו אצ כל התרופות כבר לא אישרו את הקנבס זה לא מונע מבעלי "לטחון" לכל הסביבה שזה מה שעושה לו טוב. אני הטלתי ווטו לגבי שתיה חריפה כי הוא היה שותה המון, ואמר שכך הוא יכול לשכוח. ולגבי הקנבס אמרתי שכשיהיה אישור ממשרד הבריאות ויגיעו כדורים כמו שאר התרופות אז נסכים, רק מהב\סיבה אין לי מושג מה הנזק שיכול עוד להיגרם עם חשיש ותרופות כרגע בעלי באשפוז יום, אומר שלא מוצא את עצמו שם "אני הולך בגלל שאת מבקשת" המצב מחמיר גם אני מתחילה להרים קצת ידיים, אני נלחמת בשבילו מול כולם משרד הבטחון שבהתחלה נתן לו 5% שזה ביזיון ועכשיו שיש לו 30% נכות שזה גם לו משקף את מצבו אבל מילא . יש טיפולים ותרופות וזה מה שחשוב, כרגע אמרתי לו שאני מפנה אותו מהכל הוא לא מפרנס לא אבא כי הוא עצמבני מאוד נרגן וכועס על כולם במיוחד על בננו הגדול בן שמונה... אני מפנה אותו מהיותו בעל או כל דבר אחר רק מבקשת שיתפנה לטפל בעצמו. המטפלת הזוגית אומרת שכל עוד בעלי לא מתמודד עם הטיפול בטראומה שום דבר לא יעזור מהסיבה שהטראומה הפכה ליישות שלישית בחיינו.ואני לא מוכנה לתת למחלה לנהל אלנו את החיים. האם אתם מכירים איזשהו טיפול שיעזור? מה חושבים על הטיפול " האלנרנטיבי "חשיש"? עזרו לנו אני מתחילה להתייאש...

12/07/2008 | 20:34 | מאת: מאיר

אשת הלום קרב שלום. כל הכבוד לך את אישה אמיצה מאוד. כל עוד שהוא בטיפול אין לך מה לעשות. הרופאים מספיק למדו עלינו בשביל לתת לו טיפול. .ברור שהחיים שלך ושל הילדים קשים מאוד. את חייבת לבקש מעובדת השיקום שלו שיעזרו לך אחרת תשברי באמצע הדרך לפני שהוא יגמור את הטיפול. הילדים חייבים לדעת מה שעובר על אבא שלהם זה גם יעזור לך ולהם. בבית הספר המורים יגלו שינוי אצל הילדים תבדאי שהם יודעים אחרת הצרות יעלו ומרוב עומס את תפלי ולא תוכלי להמשיך.תבקשי בשבילו חונך זה יכול לעזור לך ולו .את כרגע הופכת להיות גם האמא שלו וגם אשתו . אל תשכחי לא עוזבים פצוע בשטח .. אילו זה היה הפוך הוא גם היה ממשיך ולא נותש אותך ואת הילדים. אנחנו כאן יום יום 24 שעות את יכולה לשאול כל שאלה נוכל לעזור לך שיהיה לך קל בחיים שתוכלו יחד להמשיך ולחיות. ההרס הוא עצום תבקשי שיעזרו לך ולילדים ולאט לאט יתחיל להיות לכם קצת טוב. תני לזמן לעשות את שלו..

12/07/2008 | 21:07 | מאת: שמואל חונך של הלום קרב.

שלום לאחר שקראתי את מצוקתיך אנסה להביא בפניך את נסיוני בנושא א.על פניו נראה לי שבעליך סובל מתסמונת שנקראת PTSD כך שברור שהמטפלים בו מנסים עי כל מני תרופות להביא אותו למצב של איזון מנסיוני עם אנשים שסובלים מתופעות כאלו הומלץ להם על החשיש כחומר שיכל לשפר את הרגשתו וברור שזה חייב להיות עפ חוק ברור לי שכל הכלים שעומדים בפני המערכת יכלים רק לשפר את מצבו ועם המצב הזה תצטרכי לדעת להתמודד ומעבר לזה גם את אמורה לקבל סיוע רב מאנשי מקצוע ברור לי שאת היא הדמות החזקה שצריכה להיות בחיי הבית ואיך שתפעלי כך יהיה פני התא שבו את תחיי ולבד מאוד יהיה לך קשה להתמודד אני מציע בנושא להיות בקשר עם נשים שחוו את מה שאת אמורה לחוות יש בידי לכתוב רבות בנושא אך אני תמצטתי את נסיוני וברור שאהיה מוכן לעזור לך מה שביכלתי בברכה שמואל

מנהל פורום טראומה והלם-קרב