אני הלום קרב ממלחמת 73 והתעוררתי לפני 3 חודשים

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

16/05/2008 | 00:34 | מאת: רפי

אני בן 55 .נפצעתי ב22.10.73.ומאז סבלתי ממגרנות וכאבי ראש תופת,התעלפויות וחרדות יום יומיות.המשכתי את השירות הצבאי מבלי לדעת שאני הלום קרב.לא טיפלו בי,רק דפקו לי את הראש עם כדורים חומים כדי לישון.שירתתי במילואים ביחדה מובחרת של מודיעין והשתתפתי גם במלחמת לבנון.כל התקופה סבלתי מחרדות והתעוררתי כל לילה עם סיוטי מלחמה.יש לציין שדחקתי את כל הדברים האלה ולא סיפרתי לאף אחד.גידלתי דור לתפארת.בתי קצינה בצה''ל.בני מפורסם מאות בספור ובתי הקטנה סיימה צבא.התחלתי להרגיש את ההתעוררות כבר לפני כשנתיים אבל לא ידעתי.חשבתי שככה הם החיים. אבל עכשיו כשחזר לי השכל שלי והחדות ,וכן הצרפתית והאנגלית שלי .אגב הייתי במבדקי טייס בגלל המבחנים הפסיכומטרים המוצלחים שלי,וכן לפי הרישומים בתיק האישי אני חתמתי לשנה קבע וגם בקשה לקורס קצינים.אבל המלחמה סגרה את כל התוכניות והשכל שלי ננעל על 20%ממנו.היום אני פיקח מאוד ועם תוכניות לעתיד.לצערי אני עומד להתגרש ,מכיוון שזאת היתה בחירה מאולצת כנראה.אני מנסה לשקם את עצמי מחדש ולהתרגל לחיים החדשים.אני במשך כל השנים ריפאתי את עצמי כי פחדתי להגיע לרופא.הבדיקות העכשויות שלי כולל בדיקת תאים מראה על תוצאות של אדם בן 20.לא יאומן הרופא לא מאמין.אני היום התחלתי את הפרוצדורה עם משרד אני הביטחון,אני מאמין שלא יזניחו אותי,כי אני כבר שלוש שנים לא עובד אחרי שהייתי עצמאי שרימו אותו כל החיים.אני מקווה שההודעה שלי תמצא אוזן קשבת ואם יש מישהו שיכול לעזור בידע או כיוון אשמח מאוד לקבל לאימייל שלי או לפלפון 0508616247. תודה.רפי שחזר לחיים אחרי 35 שנה..

16/05/2008 | 03:10 | מאת: הפצוע האלמוני

שלום רפי, אני קורא את ההודעה שלך כעת ואני מנסה להבין איך שרדדה את כל השנים האלו ללא טיפול רפואי? איך בכלל יכולת לחזור לשדה הקרב במלחמת לבנון? האם תפקדת בצורה טובה? ולגדל 3 ילדים לתפארת בצל הפרעת הלם קרב ולנהל עסק עצמאי זה קשה מאוד, האם אשתך וילדך חשו שמשהו אצלך השתבש? אתה אומר שטיפלת בעצמך טיפול עצמי, מעניין אותי כיצד? האם נעזרת בספרות מקצועית? האם פיתחת שיטות התמודדות בעצמך? אני מבין שלא שיתפת רופאים אז גם לא נעזרת בתרופות פסיכיאטריות. הסיפור שלך באמת מרתק ומעניין ואני חושב שהוא יכול לסייע לאנשי הפורום בהתמודדות הקשה היום יומית. אני התעוררתי לאחר שנתיים וחצי של טיפולים פסיכיאטרים ועד היום מסתייע בתרופות אני יודע מהי ההרגשה לנסות להשתקם ולפתוח דף חדש ולנסות לשכוח את העבר, גם אני היום מנסה למצוא לעצמי תעסוקה חדשה ומעניינת. בברור שעשיתי באינטרנט ישנם היום הרבה קורסים מקצועיים המכשירים אותך לדרך חדשה אתה רק צריך לבחור את הכיוון, (יש לך יתרון שאתה דובר אנגלית וצרפתית) מה גם שמשרד הביטחון מסייע ומעודד את זה. בהצלחה בדרכך החדשה, הפצוע האלמוני

16/05/2008 | 08:29 | מאת: רפי

כדי לשרוד נלחמתי בשניים ובעצמי כדי לחיות חיים נורמליים.אישתי כל הזמן היתה אומרת לי אתה חי בעבר,והיתה כל הזמן שואלת מה עם העתיד?הייתי עונה לה:"העתיד מאחורינו"ץאגב אני שחקן מלידה אבל לא יצא לפועל,הייתי שחקן כדורגל גם לא יצא לפועל,רציתי להיות קצין גם לא יצא לפועל.אבל הילדים שלי יסמו את המאוואים שלי.זה כנראה עבר בגנים .כדי לשרוד הייתי מתעורר כל לילה באותו חלום של מלחמה.והייתי מספר לעצמי את החיים שלי מיום שנולדתי,עד שהייתי נרדם.ולמחורת שוב מתעורר עם אותו חלום וממשיך מהיכן שהפסקתי,כך במשך 35 שנה.מבחינה רפואית נעזרתי משמועות מאחים ששאלתי מניסיון שלהם.היום אני חצי רופא ומטפל באימי שהיא במיטה 3 שנים והיא מתקדמת מאוד ונראה לי שעוד כחודש תעמוד על רגליה.היא כבר רוצה לקום אבל אני אוסר זאת עליה עד שתמבור פיזוטרפיה שהזמנתי לה דרך הרופא ודייטטנית שתטפל לב במשקל.כמו כן עם התמדה הורדנו לה את בליעת הכדורים מ40 ל15.כי הרבה תרופות חופפות,את זה בדקתי באינטרנט.הסיפור שלי הוא כואב לי מאוד היום אחרי שהתעוררתי,כי אני יודע כעת איזה מנת משכל היתה לי ומה יכולתי להיותאבל....אני מסתכל קדימה ומתנחם בזה שנשארתי בחיים .אגב במשך התקופה כתבתי הרבה שירים ,הלחנתי מנגנות ללא תווים,וכתבתי מחזה במרוקאית וצרפתית שאני בטוח שיהיה להיט.כי הכתיבה שלו ארכה 10 שנים ,בגלל הרעיונות שעלו לי כשהייתי מתעורר בלילה.אני מוכן לעזור בשיחות וגם לקבל עזרה מאחרים ,כי אני התעוררתי לעולם מתקדם ביותר וחדש.החיים בבית לא כמו שהיו קודם.אני אתפנה יותר רק אחרי שאטפל בעצמי מול משרד הביטחון ,כי הריכוז אצלי לוקה קצת ויעבור זמן עד שיתייצ.הרי אמרתי לך שריפאתי את עצמי חחחחחחח.תודה לך על ההתייחסו,וכדי לשמוע את הסיפור שלי צריך עוד 35 שנה כדי לסיים אותו.שבת שלום לכולם.

24/05/2008 | 22:24 | מאת: אלון

מציע לך להתקששר לנט"ל 1-800-363-363 ולדבר איתם על האפשרויות שתבקש טיפול ומגיע לך טיפול רפואי והכרה כנכה צה"ל. במקביל אתה יכול לפנות ליחידה לתגובות קרב בצה"ל ובנט"ל יודעים את הטלפון שלהם. אל תזניח אל הטיפול כי כככל שהשנים עוברות התגובות השליליות יזיקו לך יותר.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב